לפני כמה שנים בודדות הגיע אלי איש מדליק עם בנו הצעיר שקיבל כמה דברים מהסבא. יש לו שם מאד ישראלי אבל מהקמצוץ שאני יודע ביוונית עתיקה מסתבר שזה המקור. היו להם כמה פריטים שהם רצו לקבל אומדן לגבי השווי שלהם ואיך מתקדמים למימושם הכלכלי. בחלקם בהחלט פריטים מיוחדים הדורשים תשומת לב מוקפדת והם באו מאד מוכנים וכשנדמה היה לי הכיוון התברר שהם כבר היו שם אבל זה לא הסיפור בכלל. הוא גר בפתח תקווה ממש לא הרחק מבילינסון שגם אני נולדתי שם אבל גם זה לא הסיפור בכלל. הוא אפילו שכן של רופא השיניים שלי מפעם וגם של רופא עיניים ששמו נקשר לפרשיה חצי הזויה ולא באשמתו בכלל אבל גם זה לא הסיפור בכלל. מפה לשם דיברנו והאיש אנרגטי באופן חריג ומאד חד וממוקד. הוא טייס בלופטהנזה שזה גם דבר די מוזר (לפחות לי) ולפני זה הוא היה בחיל האויר הישראלי ואפילו באל-על שלנו וברור שהוא מכיר את איז'ו אבל גם זה לא הסיפור בכלל. ממנו שמעתי לראשונה שטייסי אל-על נהדרים אבל אלו של איבריה מספרד נחשבים ליותר משובחים. נדמה לי שהוא סיפר לי משהו שהוא עצמו יזם והוביל בנושא חיסכון בדלק בזמן המראה וזה חוסך המון כסף לחברת התעופה ואני לא זוכר פרטים מדויקים אבל אפילו זה לא הסיפור בכלל. הוא סיפר לי שיש נוסעים שיכולים להטריף צוות שלם ויש לזה אינסוף צורות ודרישות שמתחילות מאוכל לא סביר, חום וקור ועוד הרבה דברים שלא תמיד ניתן לתת לזה פתרון סביר עם חיוך. הוא סיפר על מישהי בצוות האויר שידעה הכי טוב לטפל במקרים קשים שכאלה. הוא אפילו ציין שבאל-על נתנו לזה שם קוד לפעולה עתידית. עוברים ליד הנוסע הבעייתי והופ משהו עף לכיוון שלו וברור שזה לא מכוון ויש הפתעות כי אנחנו באויר ולא הכל בשליטה וכיסי אויר הם רק חלק מעוד משתנים. כשהבגדים שלך רטובים בשתיה קרה או חמה משהו משתנה בהתנהגות. מאז אני מאד חשדן לגבי דיילות באל-על הכי בבית שבעולם.
כובע דיילות אל-על, שנות ה-50. עשוי לבד כתום. נושא סמל אל-על רקום.
נמכר ב-375 דולר באישתר בית מכירות פומביות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה