עמוסי
היום היום, יום גדול כל כך עד כי פוחד הלב לפעום. האמנם, לפתע אנו נעשים כמו לא חיים, כאילו רק משהו מקשר את העבר עם העתיד. ולא חשוב עוד אם דוקא אנחנו נצליח לעמוד במבחן הזה באופן אישי ולהתקיים עד עבור הזעם. כי אנחנו כפרטים אין אנו חשובים עתה כלל. גדול הוא המאבק וכדאי ובכלל מחוץ לחשובי הפרט.
אולי אתה פעם עוד תזכור את היום הזה, אם תחיה - נקוה שכן.
נשיקות לך חמוד שלי מאמא.
14.5.1948
מכתבה של אנדה עמיר לבנה עמוס 1948
לעמוס עמיר 87 אחד העם תל אביב מאי 1948
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה