אתמול
זה כנראה קרה שוב ואפילו בחנוק וליתר דיוק בטלפון של החנות. לא זוכר הרבה דברים
כאלה בעבר, אבל בהחלט יש מצב שזו הפעם השניה לפחות שנחרטה בראשי. בדרך כלל אנשים מתנהלים
בסדר ורוב הדברים ממש אחלה. אנשים מצלצלים שואלים שאלות וממשיכים הלאה. לעיתים
שיחה סתמית, היא התחלה של עיסקה ולעיתים סתם מידע הסוגר משהו חולף וזהו. יש גם
מצבים חריגים ועל אחד כזה אני רוצה לשתף אתכם. יש מצב שזה יכול לעזור לכם ואפילו
משני צידי המתרס. אם אתם רוצים לקחת את זה לכיוון הפוליטי, גם בסדר אבל אז הכל רק
על אחריותכם. אני מספר לכם סיפור ובעצם שני סיפורים שלעניות דעתי יכולים לסייע לכם
בחיים האמיתיים ולא בהכרח למטבעות. משא ומתן הוא משהו הנוגע לכולנו ובהרבה נקודות
בחיים. אם יש לכם מה להוסיף בנושא אשמח לתגובות מכל סוג.
אתמול
מישהו מצלצל. הוא נשמע ממש בסדר ואפילו יותר מזה. הוא רוצה לקנות מטבע זהב
קרוגראנד ואפילו משנת 1980. עניתי שאין לי כרגע ולמה דווקא 1980? הוא מסביר לי
שהוא ממש צריך את זה ואפילו דחוף. מעולם אני לא זוכר שיש משהו דחוף בנושא מטבעות
ואפילו קרוגראנד מזהב לא ממש מצריך חדר מיון. אני מסביר לבחור החינני שאין לי כרגע
ואני לא מחזיק מלאי ואולי זה יקרה ואולי לא כי אין לי שליטה על דברים שאני קונה
מיד שניה מכאלה המוכרים בזמנים משתנים. הבחור לא מרפה ולוחץ וכאילו מתחנן ומבקש
שאני חייב לעזור לו כי הוא ממש אבל ממש צריך את זה. האמת רציתי להשתחרר מהדבר
העלוקתי הזה אבל משהו משך אותי בשיחה הזו והתחלתי להסביר למתוק שהמחיר של הדבר הזה
הוא בין 4800 שח ל 5000 שח ואולי הוא לא מודע למחיר כי זהב זה כמו כסף מזומן ופחות
מהסכום הזה אני לא מתכוון בכלל להתאמץ. חשבתי שזה אולי ירגיע אותו וככה אשתחרר
מהבחור הנחוש מאד. מהצד השני אני שומע "אין שום בעיה ואני אפילו מוכן לשלם
5500 ש"ח אבל זה דחוף. אתה חייב לעזור לי". הבחור הצליח להפתיע אותי אבל
מניסיון העבר הייתי חייב להפנים שמתיקות יתר והרצון להוסיף כסף מבלי שנתבקשנו אומר
שהבחור שלנו כנראה ולכאורה כמובן שייך לזן הלא טוב והכל כמובן בראש שלי.
אמרתי
לבחור שיופי לו ואני מאחל לו בהצלחה והפנמתי את אשר אמר וכרגע די מבחינתי וחדל אש
ושינסה אצל אחרים. הבחור כאילו נרגע ואמר תודה והבנתי שאם ירצה את עזרתי בהמשך
יצור קשר. לעולם אני לא זוכר שרצתי אחרי לקוחות ובמיוחד לא כאלה חמודים המתנדבים
לשלם תוספות בשביל שירות דחוף. גם לפולנים ממוצעים יש כבוד בסיסי. השיחה הזו הייתה
אמורה להיות נשכחת מבחינתי אלמלא כעבור כמה דקות החמוד שלנו מצלצל שוב.
קרוגראנד מטבע זהב דרום אפריקאי
מתוך אתר החברה הישראלית למטבעות ומדליות
"תראה
זה שוב אני ואולי תפנה אותי למישהו מהקולגות שלך כי זה ממש דחוף." הבחור הזה
בלתי נלאה והפעם כבר הסתקרנתי מה דחוף באותו מטבע קרוגראנד מזהב ואפילו 1980.
שאלתי אותו ככה "תגיד מה הקטע שלך עם המטבע הזה בכלל. מה כל כך דחוף שאתה
מוכן לאכול לי את הראש וכעת גם לאחרים ולמה 1980 ולא שנה אחרת?"
הבחור
מסביר לי ככה "תראה הסיפור די פשוט. גיסי השאיל לנו את המטבע הזה וזה אבד.
זה הסיפור" עניתי לו "מה זאת אומרת השאיל לכם? למה להשאיל מטבע קרוגראנד
מזהב?" תראה זה היה עם תליון ואשתי הלכה עם זה ואין יותר. זה אבד לה ולא נעים
לנו ואני חייב לקנות מטבע ודחוף. תעשה לי טובה תנסה לארגן לי ואולי תיתן לי טלפון
של סוחר נוסף או סתם אספן שיש לו. אני ממש מודה לך ותודה"
הבנתי
שהבחור הזה לא ירפה והאמת שלא בא לי להתעסק איתו ובכל זאת נתתי לו טלפון של ידיד
שאני כמעט בטוח שיכול לעזור לו יותר ממני ולא בטוח לגבי השנה אבל הנה אני כבר נותן
לו טלפון נייד של הבחור הזה ואפילו את השם שלו. נקרא לו א. מ. כי לא בטוח שכדאי
ככה סתם לפרסם שם של מישהו מבלי שביקשתי את הסכמתו וזהו ירד לי מהראש עול קטן
וקרציה לא קטנה.
עבר
יום ואני מדבר עם עם א. מ. ושואל אותו מה נגמר עם הבחור שרצה קרוגראנד זהב 1980.
א.מ. מספר לי שאכן הבחור התקשר והמחיר סוכם ואז א.מ. עשה כמה בדיקות נוספות, כי
דווקא את השנה הזו אין לו, אבל אצל עמית נוסף הוא עשה החלפה ואירגן את המטבע
המבוקש קרוגראנד 1980. מאמץ ועוד מאמץ ובסוף יש מטבע. א.מ. ידידי האמיץ והיקר והוא
אכן כזה וגם איש הגון ומאד ממוקד וגם בחור עשר וגם מוכשר וזה בנוסף להיותו ישר כמו
סרגל וחרוץ מאד, מטלפן לאיש שלנו לבשר שיש מטבע בדיוק כמו שביקש ואין צורך יותר
בלחץ ואי נעימות מהגיס שהלווה והאשה שאיבדה. תמיד האשה אשמה ולכן מאחורי כל אהבל
עומדת אשה שמאבדת.
בקיצור
היינו בשיחה שניהל א.מ. עם עלם החמודות שאשתו איבדה את המטבע וכעת אחרי מאמצים יש
לנו עבורו מטבע נהדר וככה לא יהיו אי נעימויות עם הגיס שלו שהשאיל להם תיליון
בנסיבות עלומות. אז כשהטלפון צילצל והשיחה החלה בזה שיש לנו את המטבע אמר החמוד
שהוא צריך לברר עם אשתו והוא תיכף חוזר לסדר את הנושא. מה לדעתכם קרה בסוף? היה
תכלס? אתם צילצלתם? ככה גם החמוד שלנו. סוף הסיפור אבל לא בדיוק. כשסיפר לי את
סיום הסיפור אמרתי לא.מ שהבחור המתוק הזה ניהל משא ומתן שלא בתום לב וכנראה שהיה
שם משהו אחר וכרגע אנחנו לא יודעים מה זה ולא בטוח שכדאי לטרוח כי מי שנוגע בחרא
בסוף מסריח בעצמו. לעניות דעתי, ניהול משא ומתן שלא בתום לב הוא סוג של אונאת
דברים ומי שעושה זאת שיבלע מטבע משוקולד מקולקל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה