פעם לפני 1980 היינו חיילים ירוקים בצבא ההגנה לישראל. היו בנים והיו גם בנות וברור שיש הפרדה במגורים ועשינו את אותה עבודה ובגלל שזה מאד מאד מאד סודי לא אוכל להגיד לכם מה עשינו ואיפה זה היה בדיוק. יש חיסיון להמון שנים. סגול טאבו וגם שחור. אפילו רפול והכומתה האדומה, שהיה אז ראש המטה הכללי, לא ידע מה עשינו ופעם לא הרשו לו להיכנס לבסיס משום שהסיווג שלו לא התאים. למחרת הוא קיצץ את כמות הלחם בחצי ועובדה שנשארנו בחיים. אם אתם ספקנים תשאלו את מי שלימים יהיה שופט בית המשפט העליון יצחק גולדפריינד עם הכיפה שלמד בצייטלין ובעזרת השם יהיה נשיא בית המשפט אם לא ישימו לו רגל.
אורי היה המפקד שלנו למרות שהיה בן גילנו וגר ברמת גן. אני הייתי מתל אביב והיו גם מאשקלון, נהריה, בית שאן, טבריה, רבדים, מרחביה, עפולה, קריית גת, חולון, בת ים, חיפה והקריות ואפילו מחדרה, גדרה ועוד. רק יפה גיגי הייתה מעכו. כולם קיבלו פקודה להגיע למשמרת בשמונה אפס אפס בבוקר, חוץ מיפה גיגי שלה נאמר שעה אחת קודם. וככה נולד הביטוי שכל ישראל והתפוצות משתמשים ויפה שעה אחת קודם.
צולם בבה"ד 15 (1977) - אורי זה הגבוה והנאה משמאל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה