שלשום אכלתי פלאפל בחמגשית ולא בתל אביב יפו. קראתי שליברמן מנוקדים נוהג לפקוד המקום. תמיד כשאני עובר בנסיעה ליד הצומת אני רואה שהמקום עם אנשים אוכלים בעמידה וגם אין חניה.
הפעם התעקשתי, חיפשתי וחיפשתי ובסוף חניתי בסדר. הזמנתי את הכי יקר בתפריט ואכלתי ליד שולחן עם זוג מאד נחמד. שוחחנו על הא ודא ואמרתי לגבר שהוא מאד דומה לאורי יפה הקברניט מאל על. הוא לא הכיר אותו למרות שהוא בעצמו עבד בבח"א 27. גם הם אכלו בחמגשית אחת וגם הם שתו בירה שחורה. היא עברה בדיקה רפואית ושניהם היו רעבים וחמגשית אחת הספיקה להם. ככה גם לי.
החמגשיות השחורות עשויות פלסטיק קשיח ויש שם סלט ירוק עם עגבניה, כדורי פלאפל זהים בגודלם, כרוב כבוש ואפילו צ'יפס. הכל נאכל עם מזלג פלסטיק מעט גמישי והחמגשיות נותרו נקיות ושבענו למרות שהטעם היה קצת לא ברור לכולנו אבל בהחלט בסדר.
למה אני מספר את כל זה? עברו 48 שעות ואני עדיין מרגיש את הטעם של הגפילטע פיש
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה