א. הלו קובי שלחתי לך תמונה בטלפון תסתכל בבקשה.
ק. אוקי ראיתי, מה השאלה?
א. מכיר מטיל כזה?
ק. בטח. זה דגוסה ישן ואולי השיניים של סבא שלנו בתוכו..
ק. אתה לא מכיר את הסיפור של הזהב היהודי בשואה? אז דגוסה שהיו כבר אז קונצרן אדיר, היו בקטע ועשו מיחזור, זיקוק ומטילים ואפילו קומבינות עם תאריכים שלא יזהו שזה של יהודים במלחמה וכאילו לפני, אחרי והעיקר לטשטש עקבות. הם היו חלק מהמכונה הנאצית.
DEGUSSA feingold 999.9
500 g
א. ואללה לא מבין מה אתה אומר בכלל..אתה קונה את זה?
ק. ברור שאני קונה. אבל שאלת אם אני מכיר, אז נתתי לך על קצה המזלג את שאני יודע וזה כנראה כלום. הדרקעס האלה היו גם בכימיקלים וגם עם הגזים ומה שתרצה. אפילו היו בקשר עם קדאפי בהמשך ובכלל. אבל אנחנו פה בישראל, כולנו סלחנו לגרמניה כי קיבלנו כסף והכל נהדר. יש מעליות וצוללות של טיסנקרופ והרבה אירו וכל הערסים נוסעים עם מרצדס ובמו. האח"מים עם אודי 8 שחורות ומשוריינות. אפילו מינה ואני נסענו לברלין וראינו את האנדרטה לשואה וגם שם דגוסה עזרו כאשר עשו גרפיטי ועם החומרים שלהם ניקו וכנראה שפכו גם הרבה כסף. לפני כמה שנים חשבנו שתיהיה לנו כלה מגרמניה ובסוף סופי נשארה בברלין וישועת השם כהרף עין והכל סבבה.
ברלין האנדרטה וגם נקודת שילוח
דגוסה היו מאד מעורבבים בהמון תעשיות. זה קונגלומרט שעוסק בים של דברים. כל רופאי השיניים בזמנו, קנו את השקיות עם המרובעים שלהם לכתרים ולגשרים בפה. רופא שיניים מצליח מפעם החזיק כמה שקיות כאלה ברזרבה דרך חברות כמו הולנד ישראל ואחרות. קניתי כמה פעמים והיה צריך לזקק ואולי נשארו לי השקיות למזכרת. אחלה סחורה. היום לא משתמשים בזה לא מפני שזה לא טוב. הסיבה שזהב יקר מאד ויש חומרים זולים יותר, שעושים את העבודה.
המסקנה שלי שבמלחמות החיים לא שווים כלום אבל כשנגמרת שפיכות הדמים, החיים חוזרים לעסוק בדברים הכי פשוטים. זהב זה דבר פשוט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה