ליאו היה חבר של אבא ושלי החל משנת 1983 לערך. לפני זה לא הכרנו אותו בכלל, למרות שהיו המון סיבות שכן, אבל ככה זה יצא. ליאו נולד בפלשתינה א"י והיה גבר מרשים וגבוה וטיפל'ה צעיר מאבא. אומרים שנשים היו נופלות לרגליו וגם יפה ירקוני אהבה אותו ויותר מזה. בחתונה שלנו בבית המהנדס ניגשה שכנה לאימי ושאלה אותה איך ליאו קשור לארוע ואז הוסיפה משהו מאד מאד פיקנטי.
פעם שמעתיו אומר לאבא "שמיל למרות שאתה עולה חדש, ניצול שואה, נשוי לפולניה ולא היית בהגנה ובפלמ"ח, אתה טוב מכל החברים שלי ואני אוהב אותך וסומך עליך יותר מכולם."
הכל התחיל עם מטבעות, אבל זה גלש וליאו הפך לבן בית אצלנו וממנו למדתי והכרתי חלק מהגוורדיה הוותיקה של ישראל ותל אביב מפעם. אם ניכנס לשמות, אני יודע שתיגררו אותי ולא בא לי לפתוח מוסך וגרר כמו אלי וגוטה במציצים.
תמיד כשהגיע אלינו לחנות, נהג להביא איתו משהו לאכול ולשתות בקטנה ואז המוזג בפינת בן יהודה ושלום עליכם, היה פעיל וגם המעדניה של סנקה הענק, שהיה צמוד לבית אל על.
ליאו היה אנציקלופדיה בעניני אוכל ואין מצב שלא היינו מרימים לחיים עם משהו בצד.
פעם ליאו זימן אלינו לחנות, חבר שלו שהיה בעל משרד נסיעות ברחוב בוגרשוב. החבר הזה היה חייב לליאו כסף כשזה האחרון עזר לו. החבר היה במצוקה תזרימית ופנה לליאו שהיה איש עם קשרים והרבה אהובות וללא נכסים ורכוש. ליאו נתן לחבר מטיל זהב ואיני יודע באיזה גודל והסיכום היה שהוא נותן המטיל וכאשר מצבו של החבר ישתפר הוא יחזיר לו את המטיל, או שווה ערך נכון לאותו זמן. כן יש סידור כזה ופה לא היה שום עניני ריבית, אחוזים ובכלל.
אם לא הבנתם אני מוכן להסביר לאט לאט שוב. הלוואות בזהב זה דבר מקובל בקרב מי שמצוי בתחום ופעם שמעתי סיפור מדהים, עם בחור בגילי שלקח מהדוד שלו שהיה צורף עוד בעיראק הלוואה צמודה לזהב לצורך קניית דירה וכשרצה להחזיר, התברר לו שיצא לו הכי טוב בעולם והחזיר פחות מחצי כסף כי הזהב ירד ואני יודע שכרגע יש כאלה ספקנים הבטוחים שזו אגדה. חברות וחברים הכל אמת והדוד הזה לא הסכים לקחת אגורה מעל השווי של אותו זהב.
היום כמעט כולם בטוחים שזהב רק עולה, אבל אני יודע לספר על תקופות בהן זהב היה ההשקעה הכי גרועה שניתן לדמיין. אם ניקח את שנת 1980 שאז נכנסתי לעולם הזה ועד היום, בו אונקיית זהב נוגעת ב2900 דולר, האם אתם יודעים לציין את נקודת השפל שלו? מי שיודע לעשות גרף משנות השבעים להיום, יכול לראות רכבת הרים כמו בלונה פארק ובלי הצעקות.
ליאו והחבר קבעו בחנות ואנחנו לא ידענו על מה ולמה. בחנות היו אבא, ליאו אני ואפילו מינה המיוחדת במינה וסיכמנו שזה היה לפני פחות מארבעים שנה ומינה זוכרת את הארוע, אבל לא איך קראו לאותו בעל משרד נסיעות ואפילו לא את זה שהיה לו שפם ונדמה לי לא את הסיבה שהייתה בחנות למרות שאני יכול לרמוז לה. גרנו אז בהרצליה אה ולראש העיר העברית הראשונה קראו שלמה להט שהייתה לו בלורית ואין לו שום קשר לנושא ולארוע.
אני חושב שהייתה בירה ונקניק ואז ליאון שואל את בעל השפם לגבי הכסף. החבר אומר רק תגיד לי כמה ואתן לך. ליאו אומר אני לא יודע. אז איך נדע? תשאל את שמואל כמה עולה לינגו היום וזהו. אבא שלי אמר שהוא לא יודע מה זה לינגו. זה מטיל זהב כזה. בסדר אבל יש כל מיני מטילים ובמשקלים שונים. איך נדע? ואז התחיל סרט לגבי המטיל. ליאון קיבל ג'ננה ואמר אז תחזיר לי את הלינגו שלי. אבל מכרתי אותו וככה היה לי כסף ואני מאד מאד מודה לך. אני מוכן להחזיר לך רק תגיד כמה. כל בן יהודה שטראסה שמעה לינגו לינגו, בקיצור נהיה סרט שאיש לא יודע מה זה לינגו. אולי אתם יודעים?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה