יאשה חפץ הוא איש או חפץ? זוכרים את המשפט הזה? לא זוכר מאיפה הגיע ומי היה ההוגה ולמה.
חפצים יד שניה סובבים אותנו בלי סוף. אין התחלה ואין סוף. אפילו חלקי גוף אמיתיים לגמרי כמו לב, כליות, ריאות ואני מחכה למוח טוב טוף. נשמע כמו תפריט על האש. יש מצב שנתרם לב מתחיל לפתח תכונות של התורם המת? אני שומע מישהו צוחק אבל קראתי מחקר מעמיק באיראן על תורמים ונתרמים ושם זה מדהים.
הפעם הראשונה שקניתי משהו יד שניה, היה בתיכון ובשוק הפשפשים ואימי הייתה בשוק או שרק היה נדמה לי. היא שאלה מה קנית בגד של אנשים מתים? איזה מזל היה לאיש הזה? חסר לך כסף לקנות ג'ינס באתא? אבא יתן לך הכל. אפילו את החיים שלו.
אבל אימא זה ג'ינס משופשף כבר וזה ליוייס אמיתי. זה לא סתם lee כזה שיש באתא.
אתה לא יודע מי האיש הזה ואיזה מזל היה לו ואולי הוא מת ואתה לא צריך להכניס הבייתה אנשים מתים.
פעם מישהו מאד קרוב אמר לי קובי הנה הטבעת של הבן שלנו שהתחתן וכעת כבר פחות והרב אמר לקחת הטבעת ולהתיך. לא למכור את הטבעת ליד שניה עם מה שהיא אולי ספגה ומכילה. בבקשה תתיך אותה ואז עם הזהב המותך גם של דברים אחרים תעשה מה שאתה רוצה וכמובן גם תשלם לי על זה. כמה שאתה רוצה ועשינו עסק.
פעם מישהו הביא לחנות כלי כסף מענינים. כוס קידוש, פמוטים ואפילו כלי למים אחרונים. חשבתי לקחת הפריטים לעצמי. במחשבה נוספת אמרתי שאולי מעביר את המזל של המוכרים אלי ואולי יש גם מנחוס מבלי לדעת.
אצל חרדים אם הרבי נגע בקופסת הטבק, אז המחיר כעת פי מאה ויותר. לפחות ככה נדמה לי. אם לא יודעים של מי הפריט וגם מה הלך שם אז הכל בסדר? האם הכל בראש שלנו או שיש בזה משהו נסתר מעבר להבנתנו?...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה