תסמונת יונתן לא מה שחשבתם

October 20, 2013 at 1:44pm

מזה זמן שהשם יונתן מעורר בי רגשות שונים. נדמה לי שאיש לא אחראי לזה ואולי זה רק תסמונת אישית שלי אבל ככה זה עם אנשים ששמות מסוימים  וארועים  יוצרים להם אצלי מצב נפשי הנעזר באביזרים טקטיים. ככה גם לגבי ריחות וטעמים. 

הבית של יעל

הפעם הראשונה שנחשפתי ליונתן ההוא היה ב 1976. הייתי תלמיד תיכון ואפילו בדרך לשנה האחרונה ואפילו חבר של יעל אלכסנדרוני ששיחקה הכי טוב כדורסל מכל הבנות שהכרתי. הרבה יותר טוב מאורלי שיקלר למשל ועובדה שגם הייתה בנבחרת ישראל.  לא בגלל זה היינו חברים אבל עובדה שאני זוכר שבבית של יעל  ושל משפחתה ברחוב אדוארד ברנשטיין 8  (ממש באותו בנין שבו גר גם מרדכי וירשובסקי  המנוח) התבשרנו על המבצע הדרמטי.  

רחוב ברנשטיין אדוארד 8 אתר VTLV צילם אמנון יצחקי

הרבה אנשים היו בסיפור של מבצע יונתן באנטבה

כאמור שם  שמענו את ענין מבצע אנטבה לראשונה. זה היה בחופש הגדול ובעוד שנה פלוס גם אנחנו נהיה חלק מצה"ל.  כולנו היינו המומים ושמחים על מה שצה"ל שלנו עשה במרחק כה גדול. אני זוכר את ההתרגשות הראשונית וגם שמיד כעבור פרק זמן די קצר היה מי שסיפר שגם לתיכון שלנו יש חלק קטן במבצע הזה. אולי ככה מתחיל כל סינדרום. הצורך להיות שייך לדבר גדול ואפילו להיות במקום עצמו או כמעט. מישהו מהתיכון אמר שאחד בשם ישי מור היה בצוות הלוחמים באנטבה. ישי מור למד כמה שנים מעלינו בעירוני ה' והיה תלמיד מוצלח וגם כדורסלן נהדר למרות ששיחק רק בבית"ר ת"א ולא בהפועל ת"א או מכבי דרום למשל. בהמשך הבנתי שלשחק בבית"ר אומר לעיתים שאתה גם מאד מזוהה פוליטית עם הכותרת  והמוטו של הקבוצה. היום עו"ד ישי מור הוא איש עסקים מצליח מאד , ואפילו היה מחובר למכבי ת"א ואולי בגלל לוני שגם למד ממש באותו מוסד ובאותו מחזור יחד עם צחי הנגבי אבל זו ממש אינפורמציה צהובה ולא נחוצה.

בהמשך החיים למדתי שרבים בארצנו  הקטנה היו קשורים למבצע אנטבה ובהרבה דברים. כבודם מונח במקומו. אני הייתי אצל בבית של יעל וזהו. אפילו שמעתי על אחד חצי צדיק  שלטענתו הנכונה אפילו דאג לצייר את מספרי המרצדסים השחורים שהובאו למבצע.   

הלחם והחמאה

המדליה של מבצע יונתן היא אולי המדליה  הכי נפוצה בתחום שלנו,  מה שהופך אותה במשך השנים לדבר הכי בנאלי בשוק. ניתן לזהות אותה מבחוץ לפי המארז מבלי צורך לפתוח ולהציץ פנימה. יש המון מדליות מסוג זה ובכל הצבעים ולכן היא נסחרת רק בשווי המתכות שלה. אני לא משוויץ בזה שאני אומר שאין שבוע שאני לא קונה או מוכר פריט שכזה. ככה גם סוחרים אחרים. מדליה מברונזה של מבצע יונתן שווה בקושי  10 ש"ח. נקודה.

יש עוד הרבה מדליות כאלה אבל מבצע יונתן היא כמעט הכי על הפנים ושוב בגלל שעשו מזה הרבה, קנו הרבה ובהמשך אנשים מכרו הרבה לשוק המשני בחזרה , ולכן זה לא שווה הרבה. זה ממש כמעט כמו מדליית השלום עם מצרים 1980. ויש עוד ברוך השם. דברים טובים ובהמונים לא שווים כלום בתחום האספנות. ממש לא נורא חברים יקרים אלה החיים בכל העולם הנוכחי. מבחינת הסוחרים הלוואי ויהיו המוני פריטים כאלה כי עליהם מבוססת הפרנסה של הלחם והחמאה. כן חברים תתרגלו שכל עסק מגדול ועד פיצפון חייבים את ההכנסה הבסיסית שלהם ואפילו שזה בא מזוטות ודברים הכי בנאליים ממש כמו  .BREAD & BUTTER

מי שלא יפנים זאת לוקה בתסמונת בסיסית והצלחתו תלויה רק בידי אלילות המזל שאגב מופיעות די הרבה במטבעות עתיקים.

מדליה ממש לא מרגשת 

לעניות דעתי הלא קובעת המדליה של מבצע יונתן הראשונה ממש לא מרגשת. מעולם לא מצאתי בה דבר שמשך את תשומת ליבי. האמת שניסיתי אבל כלום לא קרה. ממש הפוך מהמבצע עצמו ואולי יש כאן חוכמה כלשהי אבל כנראה שרק אולי. מה דעתכם? מי שעיצבו את המדליה הם מעצבים שליוו את המדינה מראשיתה האחים שמיר צד אחד ורולי כלומר רוטשילד את ליפמן בצד השני. ללא ספק מעצבים חשובים בכל היבט. קורה שגם למעצבים טובים יוצאים דברים ממש לא משהו.

יש גם מדליה בהנפקה פרטית בה רואים מטוסי הרקולס חולפים וניפנופי ידים. מהדורה פרטית שניסתה לתפוס גל על ההצלחה , אבל איפה היא ואיפה הכמויות של זו הממלכתית. יש אפילו גירסה נוספת כעבור חצי יובל שנים עם דיוקנו של יוני נתניהו וזו מדליה שקשה להתעלם ממנה אבל את סיפורה הלא מוכר לי מספיק נשאיר לפעם אחרת בבקשה. במדליה הזו יש כנראה גם את כל מה שרציתם לדעת על הגיבורים שם וכל עניני הקרדיטים. כאמור לא להיום בבקשה וסליחה. 

תסמונת או סינדרום?

אגב איזה מילה אתם יותר אוהבים סינדרום או תסמונת?  היום נעסוק רק בתסמונת ובפעם הבאה נעסוק בסינדרום שהוא הרבה יותר כללי,  רחב ושייך לעולם  הגדול ואפילו לעולם האינטרנט מבחינתי. סינדרום יונתן שייך לכאלה החושבים שניתן לבנות עולמות שלמים  ופורחים  באויר סביב העולם שלהם  עצמם. המילה שלהם כמו גם ההבנה שלהם , אין כמוה ביקום ממש כמו  המוטו של עובד מגבעתיים והסביח הטוב ביותר ביקום.   הלוקים בסינדרום  יונתן (השם  הוא ממש זמני, לא מיקרי ולא מחייב) לוקים  במינימום של חשיבה כלכלית של  לחם וחמאה. לדעתי הטיפול בסינדרום זה הוא קשה ואולי אפילו בלתי אפשרי. 

הרב גורן עם ההבלחה הגאונית -  "יִשְׁלַח מִמָּרוֹם, יִקָּחֵנִי "

אם נחזור למדליה הממלכתית המקורית מ 1976 אז הדבר הכי מענין ששמעתי אודותיה היה סיפורון קצר ששמעתי מישראל צדקה המנוח שליווה את המדליות של ישראל מתחילת הדרך ועד ל1995 וטיפ טיפה.

ישראל סיפר שהבינו שיש פה שוס וחייבים להכות בברזל בעודו חם ולכן הזדרזו עם המדליה ידעו שיש פה הצלחה בטוחה והכל בנוהל זריז ובכל זאת משהו היה חסר להם. מעצבי המדליה המאד ותיקים (רוטשילד את ליפמן והאחים שמיר) וכולם בעצם רצו לשלב פסוק מהמקורות שלנו שיתאים לארוע החריג שהסעיר את העולם. ישראל צדקה השומרוני הטוב, הכיר את כל התורה היטב ובכל זאת הראש כאילו מיאן להביא משהו טוב ומקורי. החליטו שהכי טוב לפנות לרב גורן זצ"ל שממנו תבוא הישועה. ניגש ישראל השומרוני לרב גורן והציג את הבעיה שאין לו הפעם פסוק מתאים חרף ניסיונו וידיעתו. הרב גורן הסתכל עליו וזה לקח בדיוק מספר שניות ואמר לישראל ככה " מה הבעיה בכלל ,יש משפט  בתהילים  שכאילו נולד בשביל זה. ישלח ממרום יקחני. מה יותר קל ופשוט מזה". ישראל מספר שהוא וכולם היו המומים מנפלאות השליפה והקליעה בול של הרב גורן.

מבצע יונתן המדליה מתוך הקטלוג  המקוון של החברה הישראלית המבוסס על ישראל צדקה 

מבצע יונתן מדליה ממלכתית, תשל"ז 1976  ב- 27 ביוני 1976 השתלטו טרוריסטים על מטוס "אייר פרנס" בקו תל אביב פריס ואילצו את הקברניט להנחית את המטוס במסוף הישן של אנטבה באוגנדה. שם המתינו למטוס חיילים מצבא אוגנדה וטרוריסטים מ "הארגון העממי לשחרור פלשתין", ועמם חומרי חבלה ונשק נוסף. 246 נוסעי המטוס נכלאו בבנין מרופש. תביעת הטרוריסטים הייתה כי תמורת שחרור הכלואים ימסרו לידיהם 53 טרוריסטים שפוטים. הם קבעו ארכה, שאם עד אז לא תתמלא תביעתם, ישלמו בני הערובה בחייהם. ממשלת ישראל החליטה לא להיכנע לטרור, אלא לשחרר את בני הערובה במבצע צבאי נועז. ב- 3 ביולי, לאחר שנכשלו כל הפעולות הדיפלומטיות ומועד האולטימטום היה קרוב לפקוע, יצא כוח המשימה בטיסה, שארכה שבע שעות, אל היעד המרוחק כארבעת אלפים ק"מ מישראל. בפעולת בזק נהרגו הטרוריסטים ותוך חילופי אש עם החיילים האוגנדים הועברו בני הערובה למטוסים הישראלים שהמתינו להם. בחילופי האש נפגע בגבו ונהרג סגן אלוף יונתן נתניהו שפיקד בשדה התעופה על יחידת המחץ. על שמו נקרא לאחר מכן מבצע החילוץ באנטבה "מבצע יונתן". 

פני המדליה סמל צה"ל עם עלה זית משולב בצללית של מטוס חיל האוויר. כתובת "מבצע יונתן ו' בתמוז תשל"ו", ותרגומה לאנגלית בציון התאריך "4 ביולי 1976". 

סמל צה"ל עם עלה זית משולב בצללית של מטוס חיל האוויר. כתובת "מבצע יונתן ו' בתמוז תשל"ו", ותרגומה לאנגלית בציון התאריך "4 ביולי 1976

גב המדליה  הפסוק "ישלח ממרום יקחני" "תהילים חי' 17", ותרגומו לאנגלית.

גב המדליה הפסוק "ישלח ממרום יקחני" "תהילים חי' 17", ותרגומו לאנגלית עיצוב אחים שמיר

היקף  סמל המדינה, והמילים "מדינת ישראל" בעברית ובאנגלית. במדליות הכסף "כסף 935" ובאנגלית "סילבר" במטבעות שהוטבעו ע"י הכט, או "סטרלינג" במדליות שהוטבעו ע"י קרצ'מר. במדליות הזהב "ז900GOLD". מספור כל המדליות ממוספרות. ארד – מוספרו עד 43810, הותכו 1713. כסף – מוספרו עד 22625, לא הוטבעו 436, הותכו 1744. זהב – מוספרו 11343, הותכו 470. עיצוב פני המדליה – רוטשילד את ליפמן (רולי). גב המדליה – האחים שמיר. גלף משה נוב. מיטבעה ארד 59 מ"מ – הוטבעו – 34357 במיטבעת הכט ו- 9453 במיטבעת קרצ'מר, סה"כ 43,810 מדליות, מתוכן הותכו 1713. כסף 59 מ"מ – הוטבעו 15974 במיטבעת הכט ו- 6215 במיטבעת קרצ'מר, סה"כ 22,189 מתוכן הותכו 1744 מדליות. זהב – המיטבעה הממשלתית בירושלים.    
                                                                                                                                                                      מי שרוצה לבדוק ולהתרענן מוזמן לויקיפדיה ויש עוד המון חומר ברשת         

                     

מחווה לממציא הגלגל השומרי וגם לשמחה נח קרמר

October 18, 2013 at 2:28pm

מחווה לממציא הגלגל השומרי  פורסם לראשונה במגזין של קובי לידרמן ב MySay

אני מת על גלגלים. לא יודע למה אבל מאז שאני זוכר את עצמי יש לי אהבה בלתי מוסברת לדבר הזה ששינה הרבה דברים. אולי זה משהו שקשור לאופנים בילדות ואולי לגלגל ענק שסובב אותנו משועשעים ומפוחדים. מה דעתכם  על חלוקת אופניים חינם או כמעט חינם בערים גדולות בישראל? 

תרבות המערב חייבת המון לשומרים החל מהגלגל, כתב , מדע , מערכת משפט ואפילו סיפורים יפים

שמחה נח קרמר שומרולוג יהודי אמריקאי צילום: סריקה אליעזר מורב

הגלגל של אודי הכי מיוחד שנתקלתי בו באופן מוחשי. רציתי אותו אבל מינה הזהירה אותי!

הגלגל של אודי צילום: קובי לידרמן

הגלגל הכי מרשים ומיוחד שראיתי הוא הגלגל של אודי  ויש אפילו תמונה  . גלגל תנופה כבד ששוקל כמה מאות קילוגרמים ואפילו חשקתי בו כקישוט פיסולי. מינה הזהירה אותי שאם  יהיה גלגל  נוסף בבית , אז גם אני אגולגל במורד גבעת הסלעים  בואכה  בית החיים  הצמוד. יש  איומים  אפקטיבים  ועובדה  שהגלגל המדהים של אודי לא מתגלגל לעבר מישור החוף ולכן הוא עדין חי ומסתובב אצל אודי וענת. אולי יום אחד נגלגל אותו לעבר משהו במסגרת הפנטזיות הכלליות שלי. ימים יגידו. הגלגל של אודי ראוי למקום של הרבה  סקרנים הנעים ונדים במעגלים אינסופיים שלעולם לא יפסקו. 

 יש לי שני גלגלים  משלי אבל פחות מרשימים וכבדים. גלגלים קטנים ומתוחכמים לא עושים לי את זה. מכירים את הגלגל של שמוליק קראוס? 

איפה הגלגל האינדיאני?

יש המצאות שאנחנו קיבלנו כמובן מאליו. יש מקומות שהגלגל לא התגלגל אליהם והדבר ניכר שם. למשל האינדיאנים. לא אלו מטבריה כי אם אלו האמיתיים. החברה האלה המשיכו לסחוב דברים עם מזחלות ופטנטים אחרים שכנראה השאירו אותם מתאימים לשמורות ולסרטים.

הרצאה מלומדה על הגלגל וכל הכרוך בגלגולו של זה אין ביכולתי הדלה לספק. יש ברשת הרבה דברים טובים והיה  לפני שנה  מאמר חכם  ומעשיר שאהבתי מאד והיום לא מצאתיו.  

כנראה שהגלגל הוא המצאה שומרית. השומרים שקראו לעצמם "שחורי הראש" אחראים להמון דברים טובים וראשונים בציביליזציה האנושית ובעיקר המערבית. אם חשבתם שאנחנו צאצאי השומרים אז כנראה שלא. הם לא בני שם ואם בא לכם להרחיב קצת אז בבקשה  לקישור 

כמעט כל דבר ראשוני בתחום ההמצאות והגילויים בעולם העתיק יכול להחשב גם כהמצאה סינית. אנחנו קרובים אל עצמנו והם הסינים לעצמם, תרבותם ומבחינתם הרבה דברים קרו דווקא שם ויכול להיות שהם גם צודקים. אם חשבנו שמטבעות זו המצאה אירופאית אי שם באזור תורכיה של היום באים הסינים וטוענים לבכורה.

הנס מאור- הצבא השומרי מסתער 2500 לפנה''ס המוזיאון הבריטי צילום: אליער מורב

ההיסטוריה מתחילה בשומר - ספר כמעט חובה

ברגע שאני שומע את המושג שומר , שומרית, שומרים , גילגמש, סיפורי המבול בגירסאות ישנות ועתיקות אז קופץ לי במיידי שם אחד ויחיד והוא  שמואל שמחה נח קרמר השומרולוג המיתולוגי שזכיתי לראותו יותר מפעם אחת , מבקר בישראל ואפילו מרצה באנגלית למרות שידע עברית. ספרו בעברית 'ההיסטוריה מתחילה בשומר' הוא ספר חובה! המחווה של הפוסט  הזה היא עבורו וכשרציתי בהתחלה לכתוב אודותיו לא היה כמעט כלום ברשת ובטח לא בעברית. עברו כמה מאות ימים והאיש זכה לערך בויקיפדיה גם בעברית וככה חסכתי לי הרבה מלל מיותר.

שמואל נח קרמר 1897 1990 אשורולוג ומומחה בעל שם בהיסטוריה השומרית ובלשון השומרית

קוטשר בעד קרמר

שמחה שמואל (סמואל) נח קרמר ז"ל Samuel Noah Kremer בספטמבר 1897 – 26 בנובמבר 1990 היה בארץ מספר פעמים כאורח המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. פרופסור רפאל קוטשר ז"ל , הציג אותו לפני קהל השומעים בבנין גילמן ואני זוכר איש לא צעיר אבל עם הרבה סימפטיה ואנרגיה, נועל נעלי התעמלות לבנות וצעירות, עומד ומרצה על גילגמש ועוד דברים מהתרבות השומרית. אני זוכר שבראשי חלפה המחשבה על אנשים לא צעירים באמריקה ואפילו בניו יורק ששם אולי חיים הכי הרבה . ראיתי לנגד עיני את הדוד שלי רובין ברי את בשביס זינגרואפילו את  וודי אלן והוריו שהמשותף לכולם היה שהם היו רזים . אולי הסיבה שהשומרים נעלמו הייתה שהם לא שמרו על דיאטה נכונה?

ועוד על שמחה נח 

הקיר של הבנק שלי ואנסטסיה היפה

October 17, 2013 at 8:24pm

כשטרומפלדור ובן יהודה נפגשים בבנק הפועלים 

יש הרבה קירות בתל אביב יפו. חלק מהם זכו שמשהו יעטר או יקשט אותם. אנחנו רואים אותם הרבה אבל לפעמים ממש רואים שם אויר. טרומפלדור 15 פינת בן יהודה 19 הוא מבנה קצת מוזר. אני עובר שם כבר למעלה משלושים שנה ורואה את הקיר הזה עם היצירה שעליו ובקושי נעצר ומנסה להבין מה הולך שם. יש כנראה לא מעט מקומות שכאלה שרובנו חולפים על פניהם וזהו. לדעתי זה ממש לא בסדר.

דינה ניר אבן - טוב, ילידת 1936 מקיבוץ שער העמקים פסלת ויוצרת בישראל

הקיר בטרומפלדור אלמנט דקורטיבי עירוני עשוי לוחות יציקת אלומיניום שהסתיר מערכת מיזוג

יש הרבה קירות בהרבה מקומות. רצוי שעל חלקם יתנוססו עבודות אמנות שונות.

נוף אורבני של דינה ניר צילום: קובי לידרמן

נוף אורבני של דינה ניר

יכול להיות שפעם או פעמיים עצרתי וניסיתי להבין מה קורה שם ולא בדיוק הצלחתי  וזה דווקא בסדר, כי זה נותן פתח לפעם הבאה. יכול להיות שרואים שם משהו אורבני בצורה קצת מופשטת. יש שם שני דברים ממש ברורים, לפחות לי. יש שם את שם היוצרת דינה ניר וגם את השנה 1975 וגם את הלוגו הקודם של בנק הפועלים. הקיר כולו דמוי בזלת אפורה ועשוי ממתכת - יציקת אלומיניום וזה מה שמחזיק אותו עמיד לפגעי הזמן והטבע. מצבו הכללי טוב ואם זה היה תלוי בי הייתי עושה לו סוג של ריענון מתכתי שקצת יתן לו סוג של שמנוניות עם ברק מסוים. 

בנק הפועלים שלי עם אנסטסיה היפה והברכה המטפטפת 

מאז שאני זוכר את המקום הזה זה בנק הפועלים סניף 689. נדמה לי שפתחתי שם חשבון ב 1980. מאז אני חושב שהיו שם שינויים מינוריים כמו למשל שהרצפה השחורה הפכה ללבנה ואין יותר שרותי כספות.

הפועלים האמיתיים כלומר העובדים  בבנק,  משתנים כל הזמן תוך שמירה על איזון נכון של הדתות והעדות בישראל . אם אתם רוצים לראות את הטלרית הכי יפה באזור אז כנסו לבנק וחפשו את אנסטסיה. היא ממש יפה. יפיפיה אמיתית וכבר לא טלרית.

ממש לאחרונה נשאלתי המון שאלות בסקר טלפוני חיצוני של שביעות רצון מהבנק. הסוקרת רצתה לדעת מדוע אני ממעט להשתמש בשירותי האינטרנט של הבנק ומעדיף להגיע לסניף. אמרתי לה שזה בגלל אנסטסיה. היא לא הבינה. אז שאלתי אותה אם היא מכירה את אנסטסיה? היא השיבה בשלילה. אז אמרתי לה שאם היא הייתה מכירה אותה היא הייתה מבינה. נדמה לי שבסוף היא הבינה. אני לא חותם על זה שהיא הבינה.

מעל המבנה שהוא קומה אחת בלבד יש ברכה שאורחי המלון שוחים בה. אני זוכר שהיו נזילות מים ולא מהמזגנים. כל כמה חודשים יש במקום בעיית ביוב ותמיד כשאני נכנס לשם ויש את סימן ההיכר הריחני נדמה לי ששוב מישהו אכל שם חומוס ופול שפג תוקפם.

קטע מתוך הקיר של האווירה העירונית 

דינה ניר 1975 טרומפלדור 15 תל אביב

מבית ארלוזרוב, מועדון הפלמ"ח ועד לבנק של הפועלים ושל שרי

פרופסור רם גופנא סיפר לי שהמקום הזה היה בעברו המנדאטורי מיועד להיות בית ארלוזרוב. שנים לא מעטות עמד השלד הלא מושלם כשכולם יודעים שפה יקום בית ארלוזרוב שלבסוף לא קם. תקופה מסוימת שימש המקום כמועדון הפלמ"ח. החיבור ההיסטורי עם חברת העובדים, בית ארלוזרוב ובנק הפועלים עד למכירת הבנק לאריסון ושות' נחמד ומעיד על הקורה בארצנו הקטנטונת. העברת ידיים מההסתדרות ושלוחותיה לידי הטיקונים והאוליגרכים  שהביאו את הונם מעבר לים וכאלה שהשכילו לגיסו פה בזול מאיתנו הילידים אובדי העצות.

היום קוראים למלון מטרופוליטן ופעם זה היה מלון סיני ואפילו הייתה שם שרפה וחצי במשך השנים. במלון יש מפעם לפעם תצוגות של חומר אספני של מכירות פומביות. יעקב צחור מבולי תל אביב וגם אד רוזן מהבית של ציון שבארצות הברית נוהגים לשכור את שירותי המקום להצגת החומר שלהם. יש תמיד כיבוד מכובד. 

טרומפלדור 11-13 - מלון מטרופוליטן והברכה הלא אולימפית מתוך אתר VTLV

שכונת רוזנפלד הנשכחת ממש ממול למלון מטרופוליטן. מגרשי החניה התמלאו בבתים חדשים וכעת מורגשת במקום מצוקת חניה. עד לא מזמן שמוליק קראוס ז"ל גר ממש ממול.

 פרופסור רם גופנא כותב בתל אביב 100 " שכונת בתי רוזנפלד היא קבוצת בתים שנבנו בשנת 1924 על המגרשים הדרום-מערביים בפרצלציה של אדמת מטרי, עליה הוקמה בשנת 1923 שכונת תל-נורדוי. המגרשים נרכשו בשנת 1923 במישרין מחברת הכשרת הישוב  בידי שמעון דוד רוזנפלד שעלה לארץ מארצות הברית ובנה עליה בתים להשכרה: שני בניינים גדולים ומאחוריהם ארבעה מבנים קטנים, ניצבים אליהם. הם כונו אמנם על ידי העיריה ובפי העם שכונת רוזנפלד או בתי רוזנפלד, אולם העירייה לא התייחסה אליהם מעולם כשכונה לעצמה וכללה אותם בתחום שכונת תל-נורדוי אף שלא השתייכו לתחום פעילותו של ועד השכונה. בתי רוזנפלד השתרעו לאורך רחוב הרברט סמואל אל פני הים, מפינת רחוב טרומפלדור בצפון ועד לרחוב הירדן בדרום. על המגרש שמדרום לבנייני המגורים להשכרה בנה רוזנפלד בשנת 1924 גם בניין לבית מלון, שאותו שכר זאב קדישזון מורשה והקים בו את "מלון הפאר ורשבסקי, כשר למהדרין ושירות אירופאי מעולה ואוכל ביתי טעים". המלון פעל עד ראשית שנות השלושים." 

ועוד על שכונת רוזנפלד באתר תל אביב 100

דינה ניר אבן-טוב הפסלת של הקיר עם האווירה העירונית

אז ניסיתי בכוחותי הדלים לבדוק קצת על הקיר והיוצרת. ברשת עצמה מצאתי ממש קצת אבל בהחלט קצה חוט לחיפושי. אנדרטת חטיבת 37." את פסל האנדרטה יצרה הפסלת דינה ניר–אבן-טוב מקיבוץ שער העמקים, שבעלה עודד, איש הסיירת של החטיבה, נהרג בקרב בשכם. האנדרטה נחנכה ביוני 1969." ועוד קצת על האנדרטה 

חומר נוסף ניסיתי באנציקלופדיה של ציירים ופסלים ספר הזהב של אמני ישראל - ישארט שני כרכים 1979 עורך ראשי: א. ברט, עיצוב סטודיו צוות שטיר. 

לצערי גם יהודה מאי המומחה שלי לאומנות ישראלית לא הוסיף הרבה אז החלטתי להשתמש במכשיר הנפלא של בזק ופשוט שוחחתי עם דינה ניר אבן-טוב שגרה היום בהרצליה ושמחה שיש מישהו המתעניין בעבודתה מפעם.

דינה ניר לבית קושניר ילידת קיבוץ שער העמקים 1936 , אמנית העוסקת בעיקר בפיסול מספרת לי שאת הקיר בטרומפלדור שמסתיר בעצם את פתחי האוורור של מערכת המיזוג של הבנק עשתה בשנת 1975 והוא מתאר אווירה עירונית העשויה מפלטות של יציקת אלומיניום. אביהו מזרחי עזר לה בעניין והיה גם קיר דומה בראשון לציון שבינתיים פורק. שום דבר בחיים הוא לא לנצח חוץ מנצח ישראל.

עבודות נוספות של דינה ניתן לראות בבית הקיבוץ הארצי קומה 4 ליד אבן גבירול בתל אביב, פסלים באור עקיבא קרית גת, בשני בתי ספר בקרית שמונה , פסל ינשוף מאבן בירושלים גן קארטר ופסל חיות באשדוד וגם פסל בכרמיאל בכיכר דדו. קיר הנצחה במושב מולדת, קיבוץ מזרע וכמובן עבודות בקיבוץ שער העמקים בו נולדה. היו גם שתי עבודות בבסיסי חיל האויר וגם פסל ברזל בשומריה. דינה למדה באופן עצמאי שנה בסמינר הקיבוצים אורנים ליד טבעון ושנה בלונדון. בשנות השישים הציגה תערוכה עצמית בגלריה הדסה קלצ'קין בתל אביב.

יש המון קירות בתל אביב ובמקומות אחרים. נדמה לי שזה יכול להיות נחמד ומעניין במידה וחלקם יעוטרו ביצירות אמנות מתחומים שונים. יש להניח ולקוות שאחרי כל קיר יש  יפיפיה בדמותה של אנסטסיה.

על קירות תל אביב-טרומפלדור 15 פינת בן יהודה 19 פורסם לראשונה ב MySay

העישון מזיק לבריאות או מה היה קורה לרבין אם לא...

October 17, 2013 at 1:42pm

העישון מזיק לבריאות פורסם לראשונה במגזין של קובי לידרמן ב MySay

אדם שצרכיו לא סופקו באופן מותאם בשלב האוראלי מפתח קיבעון כמו עישון (פרויד)

מעולם לא עישנתי באמת. לפעמים הייתי לוקח סיגריה מחברים, רק בשביל להחזיק אותה בפה ולא מדליק. ידעתי שהעישון מזיק לבריאות. לדעתי זה ממש מגעיל לעשן ויסלחו לי המעשנים ועוד יותר המעשנות.

רבין וחוסיין חדוות המעשנים

אני יודע שיש אנשים שאוספים קופסאות סיגריות מפעם. הרבה יותר פופולרי לאסוף קופסאות גפרורים של פעם, וממש לא חובה עם הגפרורים עצמם. שמעתם על סיגריות מספרו? 

היום אני מספר לכם את מה ששמעתי ממש עכשיו מבחורה נחמדה ביותר, שעובדת בקפה שכונתי אי שם ברחבי תל אביב סיטי. קוראים לה דנה היפה והיא סטודנטית לקולנוע. לפי דעתי דנה יכולה להיות שחקנית נהדרת ומהרבה סיבות. דנה לא אוספת כלום ולדעתי ככה הכי טוב. כרגע לדנה אין חבר והיא גם לא רוצה. "כשארצה יהיה לי". דנה צודקת.

שיגרה או שיגרע

דנה מספרת שיש בקפה השכונתי מספר לקוחות קבועים. לכל עסק יש את הקבועים. קבועים זה אנשים שבאופן קבוע מגיעים, קונים, נשארים ובסוף גם הולכים. למחרת אותו דבר. בדרך כלל זה קבוע אצל הקבועים שהם שותים וצורכים את אותם הדברים הקבועים. לדעתי להיות קבוע זה קצת מקובע עבורי. עישון הוא סוג של קיבעון על פי פרויד. אני מעדיף את השיגרה. אין כמו שיגרה טובה. שיגרה רעה היא שיגרע. מה ההבדל בין קבוע לשיגרתי? לי זה די ברור אבל קשה לי להסביר כל דבר.

אסימון מתכת המיועד למכונות אוטומטיות ומיועד להגבלת השימוש על ידי צעירים

משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות. אזהרה: סיגריות גורמות למחלות ולמוות בטרם עת

אז הסיפור הוא על לקוח קבוע בשם צוקרמן איזיק (שם סתמי). גבר בגיל העמידה שנוהג להגיע מדי יום, בשעה קבועה לקפה השכונתי ולהזמין את הקפה הפוך חזק ותמיד גם את הסיגריות שלו וזה חייב להיות קאמל - camel קצר, כי אחרת הוא לא מעשן. ואחרי שצוקרמן מעשן את הכמה סיגריות שלו עם הקפה הפוך חזק הוא מבקש עוד קפה והפעם פחות חזק וגם סודה ליד. בדרך כלל וזה די קבוע הוא מבקש גם את הכריך עם הטונה אבל שיוציאו את העגבניה בבקשה. ואז צוקרמן מוציא תמיד מאה ש"ח בשטר אחד, משלם ומשאיר 20 ש"ח טיפ. מעולם הוא לא משאיר פחות מזה. היו כמה פעמים שהשאיר את הכל. צוקרמן איזיק לקוח קבוע וטוב. בעצם לקוח מצויין.

Rauchen ist schlecht fur die Gesundheit =העישון מזיק לבריאות

כשלמדתי גרמנית, אחד הדברים הכמעט יחידים שידעתי  היה המשפט ש"העישון מזיק לבריאות". הייתה גירסה דומה בה הסיגריות גורמות נזק לבריאות. ד"ר קרל זינגר היה מורה לגרמנית עם קצת זקנקן וקצת קרחת. הוא עישן הרבה וכנראה שתה ולא רק קפה. קרל היה מורה נחמד ולבבי, שהבין שבישראל לא חייבים לדעת גרמנית מצויין. בסוף כולם חייבים לעבור. אפילו אני.

צוקרמן לא מגיע

דנה מספרת שלפני כמה ימים שמו לב שצוקרמן לא מגיע בקביעות ואפילו לא בכלל. ברור קצר בסביבה הוביל לזה שצוקרמן הובהל לבית חולים עם אמבולנס. כנראה שזהלא משהו מאד רציני, כי עובדה שהוא חזר הביתה ואשתו הגיעה לקפה וביקשה בדיוק את מה שבעלה לוקח תמיד רק בלי הסיגריות. היא עושה עבורו שירות עד הבית שזה ממש קרוב. סיגריות לא. ידוע לכל שהעישון מזיק לבריאות.

ורה אשתו של צוקרמן הגיעה באופן קבוע לקחת את מה שבעלה נהג מזה תקופה ארוכה. ככה במשך שבוע שלם. היא לא השאירה טיפ נדיב כמוהו אבל בהחלט בסדר. תמיד לבושה מוקפד ומסודר. לעצמה לא לקחה דבר.

בפעם האחרונה שבאה ביקשה באופן מפורש "מחר כשבעלי יגיע לקפה לא למכור לו בשום אופן סיגריות. הוא חזר מבית חולים ומחר הרופא מרשה לו לצאת החוצה כמו פעם. אני מבקשת וגם דורשת שלא תמכרו לו סיגריות. מספיק שתגידו לו שאין קאמל קצר. משהו אחר הוא לא מעשן אפילו בחינם." בקשה קצת מוזרה אבל בהחלט הגיונית כי ידוע לכל שהעישון מזיק לבריאות. 

צוקרמן כן מגיע

צוקרמן אכן חזר לקפה וניסה לשחזר את שעשה בקביעות. הוא מייד הבין שאשתו אסרה למכור לו את הסיגריות וממש לא התעקש. הוא לא עשה מזה ענין והוסיף שגם אשתו לא גיבורה בגיל הזה ואין לו כוח לריב איתה. הוא ינסה בלי הסיגריות כי ידוע שהסיגריות מזיקות לבריאות בדיוק כמו העישון.

מרבית האנשים שהכרתי והפסיקו לעשן מסיבה אחת פשוטה. מוות...

כעבור יומיים שמו לב ששוב צוקרמן לא הגיע. דנה כבר די חששה לשאול ולבדוק פרטים, אבל בכל זאת שאלה אולי מישהו יודע מה קורה איתו. מנהלת המישמרת של אתמול סיפרה שאתמול בבוקר ראו ניידת בבנין של צוקרמן. לא זה ממש  לא היה מד"א או שח"ל. צבע שחור זה חברה קדיש"א. הם גם אף פעם לא מפעילים סירנה. מה כבר יש להם למהר. אחד העובדים אפילו ניגש לפה והזמין קפה הפוך אחרי שהראו לו את תעודת הכשרות. צוקרמן נפטר? לא! אשתו נפטרה...

קפה עלית סוקולוב 79א - על שדרות נורדאו פעם הקיוסק של בכר VTLV

רוֹמֶק - יומן חי של איש מת

October 17, 2013 at 2:24am

הדוד שלי מאמריקה אמר לי שפעם בשנה רצוי ללכת לרופא המשפחה, אפילו אם אין ממש סיבה מיוחדת.

תמיד טוב לשמור על קשר עם הרופאים שלנו ולוודא שהם בריאים. נדמה לי שיש בזה משהו, למרות שאני ממש לא סגור על זה. כל פעם שבאתי לביקור נימוסין, אכן היה שם מישהו אחר. המזכירה טענה שהרופא חולה, אבל יש רופא מחליף.

אז הלכתי לרופא המשפחה, כי חשתי שמשהו כנראה דורש בירור ראשוני. יש מצבים שהולכים לרופא ובסוף שוכחים את הסיבה להתכנסות הבריאותית, כי אתה כבר בסרט אחר. גם ספר שהוא יומן אישי מלפני יותר משישים שנה זה סוג של סרט לצורך העניין שלנו. זה בדיוק המקרה שברצוני לספר עליו היום. לדעתי יש מצב שהיומן הזה יהפוך יום אחד לסרט או מחזה. ושלא תגידו שלא אמרו לכם.

כמה רופאים במשפחה אחת או כמה רופאים זה בית חולים?

ד"ר יורם ברגר הוא רופא המשפחה שלי במכבי שירותי בריאות. גם רעייתו תמר רופאה, ואפילו ממש באותו מקום (בן יהודה 82) ורק בימים אחרים. אז ד"ר ברגר, שמעכשיו נקרא לו יורם (כי ככה כתוב בספר), סיפר לי ככה בקטנה, בין הלחץ דם ותעשה אה עם הלשון בחוץ ש "יש לי משהו שאולי יעניין אותך כאחד שמתעסק עם דברים מפעם עם כל מיני הקשרים". אז התחלנו לדבר ושכחתי בשביל מה בכלל באתי. ככה מבריאים. לעיתים נראה שרופא טוב צריך לדעת לקחת את מטופליו למקומות אחרים, מחוץ ומעבר לכולסטרול הטוב והרע. והנה זה כבר קרה.

מה עדיף קובץ במחשב או ספר עם כריכה עבה ונייר משובח?

יורם שלח לי למחשב קובץ שהוא בעצם ספר משפחתי שהגיבור שלו הוא רומק פיוטרקובסקי, הדוד שלו שמעולם לא זכה להכיר. פתחתי את הקובץ וידעתי שזה מסוג החומרים הטובים, בעיקר כשאני מכיר מישהו אחד הקשור לזה. זה כבר לא משהו כללי של מישהו שאין לך מושג ירוק לגביו. לקרוא במחשב זה בסדר, אבל לטעמי ספר נייר עם כריכה קשה זה הכי עדיף. אפשר גם להיסחב עם זה לכל מיני מקומות, בקיצור, ספר מפעם זה משהו משהו. ואכן, למחרת הגיע גם הספר הנהדר. ותודה לד"ר ברגר.

רומק יומן חי של איש מת עיצוב כריכת הספר דנה ברגר

יומנו של רוֹמֶק (אברהם) פיוטרקובסקי שנכתב בשנים 1948-1939

הספר, שמחזיק כ- 200 עמודים וצילומים, עם כריכה נהדרת, הוא פרויקט משפחתי עם חברים שנרתמו לעניין. הספר לא הופץ באופן מסחרי, ונדמה לי שיש לו פוטנציאל של מאות קוראים נוספים בעברית. אני כבר רואה בדמיוני את הסרט או ההצגה.

רומק אברהם פיוטרקובסקי נולד בפולין ונהרג בישראל כתב יומן בשנים 1939-1948

היומן האישי חיכה בבוידעם למעלה משישים שנה עד שמשפחת ברגר וחברים הפכו אותו לספר חי

יומן אישי זה מסמך היסטורי וגם שיקוף דמות הכותב ומהרבה היבטים

 "מצאו, התרגשו וערכו מאיר ויורם ברגר"

תרגום מפולנית חנה קמר. עיצוב העטיפה דנה ברגר. ויש עוד קרובי משפחה שכולם עזרו. הבאה לדפוס דורית אקרלינג. מכאן אני מביא את שכתב יורם, מבלי לגעת.

מזוודה עם ניירות בבוידעם

"עליתי לבוידעם. תמיד ידעתי שיש שם מזוודה ובה ניירות שקשורים לדודי רומק, שנפל במלחמת העצמאות. מאז ילדותי הייתה בי רתיעה מלחטט בה. המזוודה כאבה לי. היא סימלה עבורי שבר משפחתי שקרה לפני שנולדתי, וצילו מלווה אותי כל חיי. גם שמי, יורם, גזור משמו של רומק. היום כשמניין שנותי כפול ממניין שנותיו בנופלו, ואני אב לבנות בוגרות, העזתי ופתחתי אותה.

"יומן חי של איש מת"

מצאתי בה יומן חי של איש מת. יומן מסודר, שמתאר בהומור מתובל בכאב, געגועים והתלבטויות של גבר צעיר שהשליטה על חייו ניטלה ממנו, כמו ממרבית בני דורו. רומק מתאר את פרקי התקומה שבהם נטל חלק מאז עלה ארצה מפולין, מאי 1939. רומק התגייס להגנה, לצבא הבריטי , עבר לבריגדה היהודית, יצא לאפריקה ולאירופה, שב ארצה וחזר לשרת בארגון ההגנה. רומק פיוטרקובסקי נפל בחולדה במרץ 1948. היומן הוא אישי, טעון רגשות, אהבות, אכזבות, תובנות, שמחה ועצב.

במהלך לימוד היומן, שנכתב בפולנית, הצלחתי להגיע לאנשים רבים שחייהם היו שזורים בחייו. חלקם כבר אינם בין החיים, אבל ילדיהם התגייסו ברצון ואפילו בשמחה לסגירת מעגלים משותפים. אני מקווה שאנשים נוספים יזהו את עצמם או את יקיריהם בכתובים או בתמונות."

שרנה ורומק 1929 פולין אלבום משפחת ברגר

מאיר ברגר זוכר

מאיר ברגר הוא אחיו הבכור של יורם וגדול ממנו בארבע-עשרה שנה. גם הוא רופא. הוא נולד בלודז' ב- 1937  והיה שותף מלא לעניין היומן. הוא זוכר היטב את רומק הדוד שלו (אחיה של אמו) מפולין. רומק חזר לשם כחייל בבריגדה ודאג להביא אותו ואת הוריו לארץ ישראל עם תעודות מזויפות באוגוסט 1947.

כ"ט בנובמבר אחרי ההצבעה באו"ם ועד שיירת חולדה

מאיר זוכר היטב איך בליל כ"ט בנובמבר אחרי ההצבעה באו"ם, רומק מסיע אותם במונית בתל אביב החוגגת, ומודיע להם שהמלחמה בפתח. מאיר מספר על משחקי ההיאבקות עם רומק החמוש באקדח החוזר מבן שמן. מאז רומק נעלם עד שהמשפחה מגלה בעצמה שהוא נהרג ליד חולדה יחד עם 23 לוחמי השיירה שניסתה לפרוץ את המצור על ירושלים ב-31 במרץ 1948.

"שליח מעולם אחר"

ד"ר מאיר ברגר הפסיכיאטר מספר על הדוד שלו רומן פיוטרקובסקי בשפתו: "רומק היה בשבילי מקור לגאווה אינסופית. הדוד שלי. הוא היה הגיבור שלי, מעין יהודה המכבי, גיבור העם היהודי. לוחם יפה תואר, נדיב, חכם ומלא הומור, שפוגג את המתח והעגמומיות בחיינו....רומק היה שליח מעולם אחר, שליח שבא לקחת אותנו לפלשתינה. ...... אל מה שכתבתי מתוך כאבי הזכרונות של ילדותי התווספה מאוחר יותר פרספקטיבה בוגרת, כאובה אף היא. הפעם רומק היה האיש הצעיר שהגיע בשנת 1939 לארץ כתייר, כמה חודשים לפני פרוץ המלחמה, ומצא עצמו בודד וחסר אמצעים. הפעם אינני תופש אותו כיהודה המכבי, אלא כנער, אף הוא פליט שואה, המנסה להשיב מלחמה שערה בהיותו אבוד בתוך חייו האישיים, כמו מרבית מן הקורבנות..."

תל אביב 1942    אלבום משפחת ברגר

להציץ לתוך החיים של רומק דרך היומן אישי

היומן של רומק נהדר לטעמי. אולי זה יצר החטטנות ואולי התיאור הפשוט והנוגע ללב שעושה את היומן הזה לקריא וזורם. יש שם גם אהבות שלא מוצו, מצוקה כלכלית לא פשוטה, חרדה למשפחה בפולין בזמנים הכי נוראים והסוף של רומן בנפילתו בשיירת חולדה מה שמותיר בקרב המשפחה פצע לכל החיים. יש פה סיפור הכי אמיתי. בעמוד 101 מצאתי את הפרק שנגע ללבי ויש בו מהכל, אהבה, אכזבה, משפחה , שואה ובכלל את החיים האמיתיים בכתב.

דגל ישראל במדבר הלובי 1943 אלבום משפחת ברגר

אוגוסט יום שלישי  1943 מתוך היומן האישי

" לפני דקה קראתי ביומנים שלי. מצויים איתי רק אלה שנכתבו לאחר היציאה מפלשתינה. היומנים הקודמים נשארו בתל־אביב. אני כותב כבר יותר משנתיים וצברתי כמות לא מבוטלת של יומנים. זה יכול להיות מעניין. חבל שלא אוכל להראותם לאיש... אולי כן, מי יודע? אולי האחת הנבחרת תהיה פולנייה? אולי משהו יתגשם? וייתכן גם שאני משלה את עצמי. אני בטוח שאנסה להראותם למישהו, אולי לא את הכול ואולי לא בעתיד הקרוב. כל אדם רוצה לשמוע ביקורת על דברים שהוא יוצר, גם אני רוצה לשמוע, אך רק מאדם קרוב. דעתו של איש שאני אדיש אליו לא מעניינת אותי. אני מתנהל כאילו אני חוזר מחר לפלשתינה ומחכה לי שם מישהו. אף אחד לא מתגעגע אלי. היחידה היא אולי מניה, אך היא בוודאי אינה רוצה שאחזור. היחסים איתי היו טראומתיים מבחינתה. היא ספגה מספיק. מוטק'ה אומר שאוהבים רק פעם אחת בחיים, ושהאהבה הראשונה היא היחידה. בכל מקרה אני מקווה לאהוב אהבה אמיתית, ולא לחיות בשקר. על השולחן מונח הארנק שלי עם תמונות מפולין. קשה לי להביט בהן, קשה לי לנסות לדמיין מה עולה בגורל יקירי האומללים. זה מעציב אותי מאוד. ברור לי שהם נמצאים בתנאים קשים של רעב ומחלות. אני לא מסוגל לחשוב שמישהו מהם מת. הדבר הגרוע ביותר הוא שאמא שלי נשארה בוורשה. האם רק אני יושב בשקט ומנתק את עצמי מהרגש, ללא מחשבות על גורל יקירי?"

רומק אברהם פיוטרקובסקי נולד בפולין ונהרג בישראל כתב יומן בשנים 1939-1948

גם אני רוצה כזה ספר

הרבה זמן לא לקחתי ספר וגמרתי אותו כמעט במכה אחת. אבל עובדה שהיה פה משהו שכאילו משך אותי להתמיד ולקרוא וכאילו להציץ לחייו של מישהו עם או בלי רשות. אולי חיפשתי שם משהו משלי כי תמיד אדם קרוב אצל עצמו. הספר בצורתו חושף את רומק לאורך ולרוחב ואני כבר מנסה להגיד לעצמי למי הוא דומה ואיזה טבע היה לו והאם מישהו שאני מכיר היה יכול להיות חבר שלו, ובכלל הרבה דברים. והכי חשוב. שגם אני רוצה כזה. כן, קוראים לזה לקנא.

אני קורא על רומק פיוטרקובסקי וגם חושב על הדוד שלי רובין ברי מאמריקה שהיה ממש בן גילו של רומק. כן זה אותו רובין הדוד שלנו שהמליץ לי ללכת פעם בשנה לראות את רופא המשפחה ללא סיבה מיוחדת. רובין יליד 1919, נולד בפולין, שרד את השואה, חי באמריקה ונטמן בישראל. צילמתי אותו בוידאו ותיעדתי את סיפורו ואמרתי שנכין מזה משהו כתוב, וזה לא קרה עד היום. ככה זה, תמיד מגיעים לאני האישי.

יומנו המלא ברשת של רומק אברהם פיוטרקובסקי שנכתב בשנים 1939- 1948

צילה קרקו שולחת מכתבים

October 16, 2013 at 8:43am

 צילה קרקו פורסם לראשונה  במגזין של קובי לידרמן משולחנו של שולחני ב MySay

צילה קרקו שולחת לי המון מכתבים כבר כמה שנים. גם להורים שלי היא שלחה. מעולם לא ענינו לה על שום מכתב בכתב, ולמרות זאת היא ממשיכה לשלוח אלי, עוד ועוד מכתבים באופן קבוע. צילה קרקו שולחת המון מכתבים להמון אנשים. המון זה ממש מלאנתלפים, ולדעתי גם היא לא יודעת בדיוק כמה , כי זה משתנה כל הזמן. אין בכלל בולי דואר במכתבים של צילה קרקו וחבל. מתי שלחתם מכתב עם בול?

יש אנשים המקבלים הרבה מכתבים ויש אחרים השולחים הרבה יותר מכתבים

כמעט כל המכתבים שמקבלים היום הם מכתבים הדורשים כסף או כאלה המבקשים כסף

ההורים שלנו ז"ל שמרו כמעט כל מכתב שקיבלו. ככה הכרנו המון אנשים אפילו מבלי לראותם...

בכבוד רב צילה קרקו מנהלת תחום בכירה גביה וביטוח צילום: קובי לידרמן

אני משתדל לא להיות חייב לצילה קרקו, אפילו לא אגורה אחת. צילה קרקו יודעת על כל אחד בתחומה , כי כל החובות לצילה קרקו נושאי ריבית והצמדה כחוק. "אם שלמת חובך אנא ראה הודעה זו כבטלה. לידיעתך תשלום החוב בתשלומים נושא ריבית."

מכתב בצבע כחול זה בסדר , בצבע אדום פחות בסדר

יש סיכוי מצוין שגם אתם מקבלים ממנה מכתבים ופשוט לא שמתם לב כי לא חייבים לשים לב לכל אחד ששולח מכתב אפילו אם השם שלך מופיע בפרוש והמכתב הוא רק בשבילך. מכתב בצבע אדום זה לא טוב, אבל לעיתים צילה קרקו טועה כי צילה קרקו היא רק בן אדם ולא מלאך. אני כמעט בטוח שהיא בן אדם טוב עם לב רחב וזה ממש רק על סמך תחושה וזהו. עובדה שפעם שלחה לאמא שלנו הודעת חוב ואחרי ששלמנו התברר שזה בדיוק הפוך כמו עם גוטה החבר של אריק ואלטמן הקטן במציצים. אני חייב להכיר את צילה קרקו כי השם שלה מאד מיוחד ואני סקרן לדעת אם יש לה קשר לדוד קרקו שחקן מכבי שאני זוכר אותו היטב עם הבלורית מאיצטדיון המכביה הישן. מי מכיר את צילה קרקו?

סיגל נחמיאס ,אדוארד מנדלאוי , צילה קרקו

יש כמה אנשים שתמיד סיקרנו אותי משום שהם תמיד שלחו לנו מכתבים ובאופן קבוע. סיגל נחמיאס, אדוארד מנדלאוי , וצילה קרקו. בטוח שיש עוד כמה אבל זו השלישיה הפותחת שלי.

אריאל הורוביץ כתב ושר על סרן סיגל נחמיאס ששלחה לו מכתב אישי במעטפה חומה למעלה כתוב "מילואימניק יקר" , באמצע , עולמך חרב ולמטה "בברכה סרן סיגל נחמיאס שלישה". גם אני קיבלתי כאלה מכתבים בדיוק מאותה סיגל נחמיאס שלישה, עד שהחליטו לא לגייסני וחבל. לוחשים לי שניתן להתנדב תמיד. 

אני לא יודע לכתוב שירים ובטח לא להלחינם, אבל אני יכול לנסות כי צילה קרקו ראויה לשיר ואפילו מקאמה.

אדוארד רפאל מנדלאוי ז"ל היה פקיד שומה 4 מגדל שלום בתל אביב. לפני מספר חודשים הלך לעולמו. תמיד כשקיבלנו מכתבים ממס הכנסה היה חתום שם בכבוד רב א. מנדלאוי פקיד השומה. מספר פעמים שמעתי על רחמנותו ואישיותו המתחשבת של רואה החשבון שנולד בבבל. מעולם לא ראיתי את א. מנדלאוי ז"ל. לימים הופתעתי לגלות שהבן שלו שכן שלנו בשכונה ונכדיו הולכים לאותם מוסדות חינוך בראש העין והעולם שלנו הולך ומתכווץ למרות שפרופסור מריו ליביו ממשיך לטעון  שהגלקסיות מתרחקות.

על צילה קרקו אני לא יודע דבר. תמיד אני יודע לזהות שזו היא אפילו אם לא נותנים לי שום רמז. כל המכתבים המגיעים אלי מביטוח לאומי חתומים על ידי צילה קרקו מנהלת תחום בכירה -גביה וביטוח תל אביב יצחק שדה 17 ת"ד 20222.

אבא שלי תמיד אמר שעדיף לשלם לביטוח לאומי מאשר לקבל מהם כסף. מה דעתכם?

כרזות צבעוניות מפעם בנוסטלגיה אונליין  

אני לא מכיר שום מדליה של ביטוח לאומי ולעניות דעתי זה לזכותם. מצאתי באתר נוסטלגיה אונליין שימור המורשת הישראלית 4 כרזות מפעם עם צבעוניות מדליקה. יש היום אספני כרזות בכל העולם. המחירים ממש לא זולים. אני לא מצליח לזהות את המעצבים ואשמח לעזרה.

יש מדליות הקשורות לביטוח בכלל וזו רק דוגמא של ביטוח חיים צמוד [לקישור]

אם שכחתם את השיר של אריאל הורוביץ הבן של נעמי שמר לסיגל נחמיאס אז הנה תזכורת. סיגל נחמיאס גייסה גם אותי למילואים ותמיד זכרתי את שמה למרות שמעולם לא ראיתיה. "השיר "סיגל נחמיאס", שגם הפך להמנון המאבק למען זכויות חיילי המילואים באותה שנה, וכן שיר הנושא, שהיה לשיר המושמע ביותר ברדיו באותה שנה." אולי זה יעשה לכם חשק לכתוב משהו לשולחי המכתבים הקבועים שלכם.

סיגל נחמיאס אריאל הורוביץ מילים ולחן: אריאל הורוביץ

בשנים האחרונות יש אשה בחיי כל חודש היא שולחת לי מכתב אישי במעטפה חומה למעלה כתוב "מילואימניק יקר" באמצע, עולמך חרב ולמטה "בברכה סרן סיגל נחמיאס שלישה" 

ואפילו יש מוזיקה 

ביטוח לאומי ביטחון למשפחה נוסטלגיה אונליין שימור המורשת הישראלית

הבטח את זכויותך בביטוח הלאומי נוסטלגיה אונליין

ביטחון לאם ביטוח לאומי נוסטלגיה אונליין

זכור לסלק חובות למען זכויותך ביטוח לאומי נוסטלגיה אונליין