יום שישי, 21 במרץ 2014

המדליה החדשה והמטבע העתיק של ליפקין

March 19, 2014 at 1:39pm
"היי קובי מדברת דיאנה מהחברה למדליות מה שלומך? אתה זוכר שהיום בארבע וחצי יש השקה של המדליה של אמנון שחק הרמטכ"ל? אז תבוא ותודה ביי". האמת קצת זרח מפרחוני כי לא רשמתי בשום מקום אבל יופי ואני מאד שמח להגיע למקומות סימפטיים במיוחד כשזה 5 דקות מהחנוק.


השקת המדליה לאמנון ליפקין שחק ז"ל במסגרת סדרת הרמטכ"לים הייתה צנועה ומכובדת לטעמי. ענת , ציפי ודיאנה צוות החנות של החברה הישראלית ברחוב בן יהודה 42 הכין את המקום כראוי והייתה אווירה  ממש בסדר. בני משפחה וחברים התכנסו לטקס קצר בו העניק אביב כץ מנכ"ל החברה הישראלית למדליות ומטבעות בע"מ, מדליה ראשונה לטלי ליפקין שחק שאמרה בהתרגשות אמיתית מספר משפטים מהלב לבאים שהיה גם יום הולדתו השבעים של אמנון. היו שם כמה חברים ואפילו כמה די מפורסמים מפעם ומעכשיו. ראיתי ודברתי במקום את תדהר דגן האיש  הותיק שמכין את דגמי הגבס בתהליך ההטבעה. קישור למי שרוצה לראות את סיפור המדליה של אמנון ליפקין שחק 

השם אמנון ליפקין שחק מזכיר לי כמה דברים באופן אישי. הפעם היחידה בה ראיתיו על אמת היה ממש מול הקריה בתל אביב. זה היה בתערוכת בולים לאומית באולמי בני ברית ואני זוכר אותו על מדים עם בתו הקטנה ככה מסייר בתצוגה כאחד האדם. נדמה לי שזו הייתה תערוכה בשם תבל 89 ואמנון היה כמדומני ראש אמ"ן. 

הפעם השניה שנחרטה בראשי היה כשנכנס לפוליטיקה והארוע המביך והמתועד בטלוויזיה שהיה באחד השווקים בתל אביב עם חבורת בריונים. נדמה לי שהתחלתי להבין שאנשים הרוצים להיות מעורבים בפוליטיקה חייבים לבוא עם משהו המחסן אותם מפני משהו מאד חולה בחברה שלנו. אמנון לא היה בנוי לדבר הזה הקרוי פוליטיקה של רחוב ,המונים וגם אספסוף עם כל המתלווה לזה.  

אמצעי תשלום בירושלים 2 פחים מים שכונת שערי ירושלם. 
בצד האחורי חותמת בשפה הגרמנית של בית העסק ליפקין סוחר מטבעות. 
H. LIPKIN Munzen Handler jerusalem palestina
קרדיט: אלכס גולברג

חיים ליפקין הסבא של אמנון והמטבע המיוחד
השם ליפקין  גורם לי להיזכר בסיפור אחר עם ליפקין אחר. קוראים לו חיים ליפקין והוא סבו של אמנון. לאביו של אמנון קראו צבי ליפקין. חיים ליפקין היה בנו של יצחק ליפקין המוכר והידוע כאיש מסחר ומעש שהכינוי אבו בסל ידוע ומוכר וככה גם שתי שכונות היסטוריות בירושלים עם השם אבו אל בסל. 
הסיפור שיסופר הוא דוגמא מרתקת לטעמי על נפלאות העתיקות והידע האנושי שלעיתים מפתיע אבל דווקא בכיוון הפוך. אני מקווה שאני אדייק בפרטים כי את הסיפור כולו שמעתי מפרופסור דן בר"ג המנוח ולאחרונה כשסיפרתי על כך לצוריאל וביקשתי את עזרתו בליקוט מידע נוסף הוא עשה זאת בדרכו המהירה והיעילה ותודתי מסורה לו. פניתי גם לד"ר דונלד צבי אריאל מרשות העתיקות שהבטיח לנסות ולצלם  את המטבע המיוחד או העתק גבס שלו ובינתיים נאחל לו החלמה מלאה וברוך רופא חולים. 
פרופסור בר"ג המנוח סיפר לנו בזמנו במוזיאון קדמן את עיקרי הדברים כמו כן הדבר כתוב במאמר שלו בכתב העת קדמוניות מספר 77-78 משנת 1987. דן בר"ג (בן רבנו גרשום) ידע לבנות סיפור וגם לספרו חרף אופן דיבורו המגמגם משהו. עם הזמן הפנמתי שהרצאותיו וכנראה גם מאמריו נועדו בחלקם להראות שמשהו שמישהו כתב וחקר הוא בסופו של דבר לא בדיוק הדבר כפי שהוצג. אולי לא תמיד הבנתי אותו אבל זה הרושם שנשאר לי ובכל זאת נהנתי תמיד מהרצאותיו המלומדות עם המבטא היקי והדיבור המיוחד. 
בר"ג כותב את המאמר שולחן לחם הפנים וחזית בית המקדש על מטבעות מלחמת בר-כוכבא לאחר שליאו מילדנברג מפרסם מטבע נדיר ומיוחד ואפילו יחידאי שלא נודע ממנו פריטים  נוספים עד היום. בר"ג רוצה להוכיח שהיחיד אינו יחיד ביחידה  וכבר בספרו של רפאלי משנת 1913 יש איזכור ברור וחד למטבע הנדיר הזה. 

ספר הנומיסמטיקה הראשון בעברית מטבעות היהודים רפאלי 1913

מטבעות היהודים שמואל רפאלי (רפאלוביץ) ירושלם תרע"ג 1913
ספרו של שמואל רפאלוביץ הוא אכן הספר הראשון בעברית העוסק בנומיסמטיקה ויש לו אותו במצב מתפורר ואפילו צילמתי אותו עבורכם. השפה של פעם והפרשנות למידע כבר עברו שינויים ובכל זאת זהו ספר נפלא ומה שחשוב לסיפורנו שאותו מטבע נדיר ומיוחד מתואר בו ואפילו האיזכור של אותו ליפקין. וככה כתוב שם "באוצרו של בן עירנו מר חיים ליפקין נמצאת חצי מטבע.... ושערי ההיכל המה בשני עמודים.... לפי דברי מר ליפקין לא נמצאו עד כה בכל התגליות יותר משלוש מטבעות כאלו וכולן עברו תחת ידו."

מצד ימין סלע = 4 דרכמות כסף מרד בר כוכבא 
מצד שמאל 2 דרכמות מרד בר כוכבא 
מטבע נדיר

4 עמודים זה סלע ומה זה 2 עמודים?
פעם ממש מזמן 1923 לערך מכרו למוזיאון רוקפלר מטבע מאד מיוחד ושונה. המוכר היה "בן עירנו מר חיים ליפקין" והקונה מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט שמנהל אותה החל משנת 1920 מר רפאלי שמואל. זה היה ממש כמו סלע בר כוכבא המוכר לרבים מאיתנו רק שהמטבע היה קטן יותר ובמקום 4 עמודים בחזית בית המקדש היו רק 2 עמודים. פריט לא מוכר ובפעם הראשונה שמישהו רואה ואוחז במטבע כזה. אם הגדול הוא 4 דרכמות אזי הקטן יהיה 2 דרכמות וגם דידראכמה זה בסדר. וגם חצי סלע זה  בסדר ואפילו שקל מתקופת בר כוכבא  עד לפה הכל פשוט אבל מי אמר שיש בכלל דבר כזה ואולי זה שוב לוקש כמו הרבה לוקשים ובמילים אחרות עוד זיוף. 



המטבע של ליפקין מתוך מאמרו של דן בר"ג בקדמוניות


חשוד או אמיתי?
ואכן המומחה העולמי דאז במוזיאון הבריטי האדון סר ג'ורג' פרנסיס היל קובע ככה באופן מלומד ומאופק שהפריט חשוד. לאנגלים לעיתים יש מינוחים מעודנים עם כפל משמעות כי קביעות נחרצות של שחור לבן וכן ולא זה דבר די מסוכן. ואכן פה בארץ שלנו פלשתינה א"י המטבע הזה מוגדר באוסף כזיוף מספר אחת. forgery no 1. כנראה שאז לא היו עוד דברים מזויפים באוסף הנומיסמטי. בהחלט מיספור מיוחד וראשוני. 
רפאלי ההוא מהספר הראשון טוען (אבל כבר לא בספר כי אם 10 שנים אחרי) שהמטבע אמיתי ונימוקיו עמו. 
כאשר ליאו מילדנברג משוויץ מפרסם את המטבע שלו שזה עתה יוצא לשוק  וזה כבר אחרי 1985 לערך, ברור שהמטבע מקורי ואפילו הוא אחיו התאום של המטבע ההוא שהיה בידיו של אותו ליפקין הסבא של אמנון. אם המטבע של מילדנברג אמיתי אזי גם של ליפקין כי שניהם מאותה רושמה ורשות העתיקות משנה לו את הסטאטוס של המטבע המזויף וזהו כנראה הפריט הנומיסמטי הכי יקר שיש ברשותה אם יש בכלל דבר כזה הכי יקר. 





כל כלב בא יומו וכל חתול יחתך זנבו

March 20, 2014 at 9:02am



סנואי שלנו מת. זה היה ביום ראשון לפני למעלה משנה. זה לא סיפור פשוט ומבחינתי אין יותר כלב צמוד ובבית. אז במקומו הגיעו החתולים. אני לא הבאתי אותם הם עשו זאת ממש בעצמם. חתולי רחוב אוהבים עצמאות.

היחס לחתולים בישראל משתנה לטובה בזכות אנשים טובים. שמעתם על החתולים של קוקלצ'וב?
מיצי אימצה אותנו. אמיצי זה מאמיץ. טריקולינה זה 3 צבעים ושחורי זה ברור
האי מאן אימץ את החתולים שלו והם מעטרים המון מטבעות ואפילו מזהב ופלטינה!

מיצי תמיד הייתה פה. הכוונה פה, זה לאזור הבית. תמיד עושה סימנים של מתחברת אבל גם מאד זהירה ושקולה. יודעת להסתדר ומאד יפה ולא חסודה. יופי תמיד עוזר לכולם. מיצי אפורה עם עינים ירקרקות, בהירות, חכמות ומאד פוריה. היא כמעט תמיד בהריון חוץ מהזמן שהיא לא.



מיצי סנואי ולמה אין ואקום בשום מקום
מיצי אצלנו בסביבה הרבה זמן. גם סנואי הכיר אותה והסידור היה שהוא נובח והיא מחוץ לגדר אבל מגיעה לביקור וחושפת שיניים וגם תנועות שלא מותירות ספק לנחישותה. את הגורים החזיקה מחוץ לטריטוריה שלו, כך שהיה ביניהם מודוס ויוונדי. סנואי בבית ובגינה ומיצי בחוץ, אבל מפה לשם מגיעה לביקור וגם מקבלת משהו. כשהיו גורים בסביבה הוא רעד ממנה והיא הייתה יותר מנמרה. היא לא פוחדת מאיש. הגורים שלה לאורך זמן לא שרדו ברובם ומהרבה סיבות. ואז סנואי נפרד מכולנו ואין יותר כלב שינבח ויפריע. אין בשום מקום ואקום. החוסר הזה מוצא מחליף כלשהו. ככה בכל תחום בחיים.
מיצי הבינה זאת במיידי. כשכרסה בין רגליה הגיעה לביתנו בתכיפות. ידענו שאת הגורים תביא אלינו. היה כבר קר בחורף שעבר. החצר הצמודה למטבח מה שקרוי 'חצר משק' היא אידיאלית. מקום מוגן מצד אחד ופתוח ליציאה וכניסה ללא טובות מיוחדות כי חתולי רחוב לא צריכים את הסכמת בעל הבית לבוא או ללכת. עצמאות זה שם המשחק החתולי ובלי טובות בבקשה. רק לפעמים וכשנילל.
יום אחד ידענו שזה קרה. לא ראינו את מיצי אבל חשנו שהיא בסביבה. בסוף גם היו קולות של בכי חתולים. הם היו שם כולם איתה עם עינים עצומות. היא שמה אותם במקום סודי , כשהיא מניקה וקשובה לכל דבר. מלקקת אותם ושומרת מכל מישמר. שמחנו שהיא סומכת עלינו ועל הבית כסביבה תומכת. הכנו לה כרית שתעזור לשמור על הגורים ועליה. מינה לא הייתה ממלטפי החתולים אבל קרה משהו ויש רומן חם ואוהב בינה לחתולים והשמות שלהם זה ממנה כלומר ממינה. אומרים שחתולים מפרישים חומר מסוים הגורם לחלק מהאנשים להיות שפוטים שלהם ואולי זו עוד שטות שמופצת ברשת והפכה לאמת. בינתיים יש לנו עוד זוג חדש וגם הם של מיצי. אז שישה חתולים זה לא מעט ואפילו דורש התארגנות כללית ומחשבה קדימה שלא נעשתה. כשאוהבים לא חושבים קדימה. חיים את העכשיו.

עופר כהן מרמת גן והזנב החתוך
יש משפט שחוזר ועולה לי כל פעם מחדש בענין כלבים וחתולים ואני ממש לא מצליח לרדת לפשרו. שמעתי אותו כשהייתי חייל מאחד בשם עופר כהן מרמת גן. המקור היה בערבית לא ספרותית ובמבטא עיראקי מקורי כשהתרגום אומר "כל כלב יבוא יומו וכל חתול יחתך זנבו". את החלק הראשון זה קלי קלות ואכן סנואי הגיע יומו , אבל החתול עם הזנב החתוך לא הבנתי עד היום. אולי המטבעות של האי מאן מסבירים את המשפט של עופר כהן מרמת גן. שמעתם על חתולי המנקס מהאי מאן מחוסרי הזנב? האגדה מספרת ש "המנקס שהיה האחרון להיכנס לתיבה (של נח), הספיק בקושי להגיע בזמן והדלת של התיבה נטרקה על זנבו." האי מאן אימץ את חתוליו והם מככבים על המטבעות של האי ומיללים בהרבה אוספים ובכל העולם. 

הלך כלב באו 6 חתולים  פורסם במגזין של קובי לידרמן ב MySay

יום רביעי, 19 במרץ 2014

חוכמת התאריך

March 18, 2014 at 8:34am


16. מאי. 1948 מעטפת היום הראשון 9 בולים עם שובלים התאחדות בולאי ישראל

כל אחד זוכר כמה תאריכים. רובנו זוכרים את היום שנולדנו, אפילו אם זה היה ממש מזמן. יש כאלה הזוכרים גם ימי הולדת של אחרים. אני מכיר לפחות שני אנשים שאינם יודעים את יום הולדתם האמיתי. האחד טייס והשני טייח. אחד אירופאי והשני אפריקאי. בתעודת הזהות שלהם רשום משהו לא מחייב. משרד הפנים וביטוח לאומי אימצו להם תאריך וככה זה נשאר. ככה זה כשאין מסמכים מסודרים, ומתרחשים ארועים הטורפים את תעודות חיינו. ממציאים נתון וחיים איתו בשלום. לחיות בשלום זה דבר מאד חשוב אבל כנראה לא פשוט. לבולי ישראל יש יום הולדת מוכח. 16 למאי 1948 ובעברית ז' באייר תש"ח. ביום הולדתם תחשבו על ברכה ראויה. 
  
לבולי ישראל הראשונים - דאר עברי - יש מוניטין בדמות המטבעות העתיקים שעליהם  
הספח של הבול מסביר במילים את שהעין רואה ואולי לא מבינה. זהו השובל
הפולנים בפולין היו מסודרים מאד במירשם האוכלוסין שלהם. הגרמנים יותר.

בולי ישראל הראשונים קיבלו את השם המקורי - דאר עברי - כי בזמן התיכנון לא ידעו איך יקראו למדינה שבדרך. השם ישראל שנבחר דווקא די בסדר לדעתי. מה דעתכם על יהודה או ארץ ישראל? אני בטוח שיש כאלו המעדיפים שמות אחרים.


הבולים הראשונים נולדו כתשעה אחים כלומר 9 בולים שונים עם ערכים שונים כשהקטן הנו 3 מיל והגדול 1000 מיל. הצבעים יפים לטעמי ושלושת הבולים הגדולים החשובים והיקרים בצבעי ירוק , אדום וכחול. נדמה לי שזה מזכיר דגל כלשהו.   מעטפת היום הראשון עם 9 בולים אינה פריט רגיל ומכמה סיבות וככה גם ערכה הרב. מעטפה דומה עם 6 בולים אמיתיים ויפים ללא שובל, בדיוק מאותו התאריך עצמו, שהדואר שלנו עשה הרבה כאלה ,ערכה הכספי זניח, ממש כמו מנת פלאפל .       


מעטפת היום הראשון 6 בולים ללא שובל התאחדות בולאי ישראל

בולים עם ציורי מטבעות יהודים עתיקים

בולי דאר עברי חביבים עלי מאד מסיבה מאד פשוטה. מה שרואים עליהם זה מטבעות יהודים עתיקים. יש שם תרשימים של מטבעות מתקופת המרד הגדול וגם ממרד בר כוכבא שאחריו. יש הסבר בספח הבול על כל מטבע. ההסברים אינם מדויקים אבל זה לא הזמן להתחשבן בקטנות ובדיוקים נומיסמטיים. מי שצייר את הבולים ודאג להם מהרבה בחינות היה אוטה ואליש, שהציע להוסיף לבולים ספח עם הסבר לאלו המתקשים בהבנת חוכמת הבול. מאז יש לבולי ישראל ספח ואפשר גם לקרוא לזה שובל. גם למטוסי סילון יש שובל. אין בבולים עצמם שום תאריך. רק במעטפות היום הראשון יש תאריך ואפילו תאריך כפול בעברית ובלועזית. תיארוך הנו דבר מרתק ויש להקדיש לו פרק מיוחד. כל אחד מונה בדרכו שלו. מטבעות עתיקים והיכולת לקבוע תאריכים באמצעותם הינה מלאכת מחשבת לא קלה ואלו העוסקים בכך חייבים ראש טוב מההיבט הריאלי. לנוצרים יש תיארוך שימשי. למוסלמים ירחי. ולנו יש חוץ מפלאפל גם שילוב מנצח עם סינכרון של אדר ב'.                                                                                               
אוטה ואליש היה גרפיקאי בעל משרד פרסום. שמעתי שבקרוב תוקדש לו תערוכה על יצירתו המפוארת בימי ראשית המדינה. וליש נעזר בליאו קדמן בנושא המטבעות העתיקים שמופיעים בבולים הראשונים. קדמן פיגורה מיוחדת במינה זכה להנצחת שמו במוזיאון המטבעות הקרוי על שמו ברמת אביב. תרומתו לנומיסמטיקה הישראלית אדירה. מוזיאון קדמן מהווה אכסניה מקסימה לתצוגה מסודרת ועשירה וגם מקום מפגש לאספני מטבעות , חוקרים ומתענינים בתחום. היום בערב יש הרצאה, תבואו יהיה כייף.

הבולים שלנו הודפסו בארץ וליתר דיוק במקום סודי בקריה בתל אביב. בפיתוח המחודש של שרונה הטמפלרית יש סיורים תת קרקעיים המראים את מקום הדפוס. זה דורש שיפור כי המקום כרגע לא משהו מרהיב חוץ מהקטע התת קרקעי שבעצם שימש לאחסנת מטוסים. חדר הכספות החלוד מסגיר את הבולים והשטרות שאוחסנו שם.
אם אתם בקטע של התענינות מעמיקה ופולשנית בנושא בולי הדואר העברי, אז אני ממש לא הכתובת. מזמן הבנתי שבולים עושים לי פריחות קלות בנפשי הזכה, ולכן אני נמנע מהתעסקות גורפת וסוחפת בנושא. יש הרבה מחקרים בתחום. יש כמה מומחים לנושא. הידע המקצועי דורש שליטה במגוון תחומים כמו סוגי נייר, ניקוב, צבע ועוד דברים. יש גם זיופים ותיקוני בולים, דבק ושיניים. יש גם זרינגים. המומחה הגדול בתחום הוא יעקב צחור הנחשב לאורים והתומים. יש בולי דואר עברי בעשרה שקלים חדשים וגם בעשרות אלפי ירוקים. הכל תלוי בפריט וכמובן בכיס של הקונה המאושר והנדיב.

דבורה הלפרן והתאומות גניה ורניה פולין 1928 לערך




חוכמת ה-DATUM
בולי ישראל עברו דרך ארוכה מיום לידתם. היום לכל בול יש את שם מולידו, כלומר מי עיצב אותו וגם מופיעה השנה בתאריך לועזי. תאריך ונתונים זה דבר מאד חשוב בתחום הזמן שלנו.
אמא שלנו גניה גולדה, נהגה להשתמש במינוח הלאטיני דאטום DATUM. רצוי שבכל מיסמך יהיה תאריך. ככה אפשר לדעת איפה אנחנו נמצאים ויש גם למה לשאוף לעתיד הבא עלינו לטובה.
אימי גניה ואחותה התאומה רניה לבית הלפרן נולדו בפולין. התאריך 19.12.1925. אימי הקדימה את אחותה ב-48 דקות שלמות. בהחלט פרט חשוב בביוגרפיה המשפחתית. השנים חולפות להן והתאומות היפות נשארות כאלו גם כשעוברות חמישים שנה ויותר. מדי שנה יש יום הולדת עם ברכות, חיבוקים והרבה נישיקיניו. הגיל לעולם לא נעצר. כל שנה זה עוד אחד בכללי. התוספת של השנה הבודדת ידועה בכל העולם, גם אם סופרים את זה בשפה אחרת. יום אחד זה השתנה. זה קרה באופן ממש לא צפוי ודי מהמם.
התאומות לבית הלפרן מבקשות לקבל את תעודת הלידה שלהן לצורך הוצאת פספורט פולני חדש. התהליך אינו מהיר אולם לבסוף כמו כל דבר בחיים הן מקבלות מיסמך מסודר הכתוב בפולנית רהוטה, עם השם שלהן וחותמת הנשר הפולני האדום, המוכיח את היותן פולניות יהודיות אמיתיות אמיתיות.
הכל היה נכון ומדויק חוץ מדבר אחד שהשאיר אותן המומות. הדאטום היה שונה. השנה שכתוב אצל הפולנים בפולניה הוא 1924 ולא 1925 כפי שכולנו ידענו. מבחינת התאומות זה פשוט עוד התעללות "ושלא יבלבלו לנו את המוח. ככה מוסיפים לזוג תאומות ניצולות שואה עוד שנה? שיתביישו להם הפולנים בעצמם. אנחנו יודעות טוב מאד מתי נולדנו. הרי אנחנו היינו שם ושלא יוסיפו לנו שום שנה."
לא עזר לפולנים בפולניה כלום. זוג התאומות סרבו לקבל את הקביעה שהן זקנות בשנה. שהפולנים יתפוצצו. על המצבה של אימי כתוב גניה גולדה לידרמן בת יחיאל ודבורה הלפרן מסקרז'יסקו-קמייננה פולין 2008 - 1925, ת.נ.צ.ב.ה.

 16 במאי 1948,  דאר עברי או חוכמת ה - DATUM  פורסם במגזין של קובי לידרמן ב MySay

יום שני, 17 במרץ 2014

איי פד במתנה במכבי שרותי בריאות

March 17, 2014 at 9:28am



אתמול הלכתי לקבל חיסון במכבי שירותי בריאות ברחוב בלפור בתל אביב ובלי קשר להצהרה כלשהי. ישר בכניסה הבינו שאני בקטע של החיסון והשומר אמר לי "ימינה וקח מיספר בבקשה". לקחתי וישבתי וראיתי פתק תלוי בכתב יד ברור וחמוד. התחסן לחורף וקבל אי פד במתנה! ככה במקור. אמרתי לעצמי שזה מוזר. ואז נפתחה הדלת ומישהי יצאה צוחקת ואמרה "עכשיו הבא בתור" ונכנסתי. התיישבתי ואולגה שאלה וביקשה "כרטיס מכבי?!" אמרתי "בבקשה". "באיזה יד לעשות לך?" הייתי מאד מופתע ואמרתי "שמאל". "תרים שרוול בבקשה". הרמתי את החצי שרוול וראיתי את הזריקה הקטנה עם המילוי של סאנופי וחשבתי על החברה שבה גילי הבת שלנו עובדת עם המזרקים הננו קטנים פיצפונים והלא כואבים. בקושי חשתי בדקירה ויצא לי איי בקטנה. אולגה צחקה ואמרה "הנה מי אומר איי מקבל פד במתנה".


תמונת פורטרט של בלפור, לצד הכרזתו המפורסמת ויקיפדיה



יום ראשון, 16 במרץ 2014

חוכמת בית האבות

March 13, 2014 at 4:58pm



נדמה לי שאבא שלנו אמר שמאד חשוב להתנהג יפה עם הילדים שלנו כי יום אחד הם אלו שיבחרו עבורנו את בית האבות. בסוף זה לא יצא ככה אבל זה טוב להיות בסדר עם ילדים בכל גיל ומהרבה סיבות אחרות. 


יגיע היום ויש מצב שחלקנו נגיע לדיור מוגן  מסוג כלשהו. לעיתים מגיעים לשם ברצון ואפילו על הרגליים ולעיתים איש כבר לא שואל אותך וגם אם כן, אז אין מי שיענה. עד היום לא התגבשה דעתי אם המצב הזה טוב או אולי עדיף סידור אחר. לכל מצב יש פתרון ולא כל אחד דומה לשני. חוץ מזה אין מספיק מקום לכולם ומי שרוצה שיתחיל להתכונן. אני לא מתכונן לכלום ותודה. 
רו"ח מנשה פנירי קובע ואומר נחרצות ש"אצלנו יהודי בבל מבית ראשון , אין דבר כזה בית אבות ואין בטיח. נשארים בבית עד הסוף שיהיה וזזזהו. בלי בית אבות והוצאת כספים מיותרים ומעצבנים, ככה אף אחד לא יגיד לי,תקום , תלך, תעשה, תלך, תאכל, לישון אני אדון אדון לעצמי זהו". 


לדעת מתי לצאת?
בשנת 2005 נכנסו הורינו לדיור מוגן או אם תרצו בית אבות ואפילו מושב זקנים זה בסדר, כי כותרת שונה זה רק ליחסי ציבור המוציאים יותר גובות בחשבון הכולל. הדבר הזה היה בבחינת תחנה אחרונה כפי שאמא שלנו אמרה וגם תחנה סופית זה בסדר. מפה כבר לא ממשיכים לשום מקום חוץ ממקום אחד. ב 2009 נפרדנו כולנו מהפרק הזה, שהיה בו הרבה מהרבה דברים , ובסיומו הורינו עברו לקריית שאול לתמיד, ואנחנו שלושת היורשים סופרים את יתרת הפיקדון.
מומחים יגידו שהורינו מאד התחשבו בנו וזה היה המיטב שניתן לעשות מבחינה כלכלית נבונה. אם לא הבנתם את השורה האחרנה, אני מבטיח להסביר למעונינים , מתי והכי נכון להיפרד מבית האבות עם מיזעור האובדן הכלכלי. יש פה גם מזל וגם חשיבה מוקדמת.
חברים יקרים כל דבר בחיים דורש תיכנון ומזל. אפילו המוות. אגב מי שהכי צריך לתכנן ולקמבן זה הביטוח הלאומי, שבגלל הזקנים המסרבים להיפרד נאלץ לשעבד את הצעירים וזוהי כל החוכמה כולה על רגל אחת. 
אגב בבתי אבות שפויים לא מקובל לשים מודעות אבל עם פס שחור , וככה איש לא שם לב שיש חוסרים אקראיים והכל ממש בסדר. "איפה לולה כבר כמה ימים שהיא לא ירדה לחדר אוכל?  ,שלשום לקחו אותה לקרור בירקון ואפילו באמבולנס בלי סירנה"


נסיעה לכיוון אחד
המעבר בתחילתו היה לא קל. כאילו יוצאים לטיול או נסיעה ארוכה ללא כרטיס חזרה.  אני זוכר את ההתארגנות עם המזוודות ואת היום בו נסענו לשם כשהדירה בסוקולוב כאילו בהיכון. תמיד טוב שיש בעורף משהו אם מתחרטים אבל להתחרט בגיל הזה זה ממש חארטה. מי שנכנס בדרך כלל ממשיך עד הסוף שתמיד מגיע ולא תמיד בזמן שרוצים.
הורי בחרו להיכנס לדיור מוגן של משען בגבעתיים מהסיבה הפשוטה, שהייתה שם גברת דינה גולני  קרובת משפחה של אימי שמדי פעם שאלה והתענינה ואפילו מספר פעמים בשנה. זו גם הייתה התענינות כללית וגם צורת שיווק בה הדיירים עצמם מיחצנים את המקום. הסידור הכי טוב לדעתי. חבר מביא חבר ובסוף יש גם בונוס וזה יופי. החיים מאד יפים עם בונוסים ולא חשוב מתי וכמה. במקרה שלנו היה בונוס כפול במחיר שיחת טלפון אחת. 

הסידור בדיור מוגן בכללי מאד פשוט. אם יש לך כסף אז החיים הרבה יותר יפים וקלים. השיטה די דומה ומורכבת די דומה ברוב המקומות כשסכומי הכסף משתנים. יש סכום בכניסה ויש את הסכום החודשי. סכומי הכניסה גם משתנים ואם יש לך הרבה אז בסוף גם ישאר לך יותר או ליורשיך. אם אין לך הרבה אז בסוף לא ישאר לך כלום כי סכום הכניסה נשחק לאט לאט או מהר מהר. אין לי כוונה  לעשות פה הסבר וחשבון מפורט אבל הכוונה הכללית ברורה שדיור מוגן עולה ולמי שיש זה מסתדר בסדר. פעם קיבלתי הסבר מאחת הדיירות במשען גבעתיים איך בעצם השהות במקום עולה לה הרבה פחות מהבית שלה, ואיך בעצם עושים כסף ממעבר לדיור מוגן. בסוף הפנמתי שזה ממש לא משנה למי שחצי גבעתיים שלו.


משען של ההסתדרות since 1931
משען היא רשת הדיור הגדולה והוותיקה בארץ. זהו מוסד ללא כוונת רווח אבל למיטב ידעתי המנהלים הבכירים כמו תמיד מתוגמלים יפה ולא בטוח שזו הסיבה שתמיד צריך עוד עובדים זוטרים שלא בנמצא. רבים לוטשים עיניים אל ועל המוסד הזה ששווה הרבה כסף ובינתיים ההסתדרות עמדה בלחצים. אני בעד הסתדרות חזקה כי ראינו מה קורה בעידן ההפרטה של ביבי ואפילו קודמיו. אני קורא לזה הפרטה לאיבוד הדעת. ההפרטה יצרה לעיתים טיקונים ישראלים שקיבלו בתרגילי מימון פשוטים , נכסים מדהימים. 

את חוכמת בית האבות התחילו בארץ כמו עוד הרבה דברים טובים ההסתדרות עם משען ב 1931 עם אנשים כמו משה בריינהנדלר, זלמן ארן ודבורה נצר. בהמשך ובשנים שאחרי קום המדינה האיש המרכזי היה זאב ויינר שאפילו שמעתי את שמו מספר פעמים ונדמה לי שפעם אבא שלנו הסתייע בו בחיפוש של קרוב רחוק שעבר לדיור מוגן. הסיפור הזה עוד יצדיק פוסט נפרד ומי שירצה יוכל לקרוא ומי שלא שפשוט ידלג ותודה. 
זאב ויינר מונצח בבית אבות הקרוי על שמו באפקה  תל אביב וגם ברחוב ביפו ליד רחוב קדם ורחוב ד"ר ארליך.

ויינר זאב 1908-1994  מתוך מדריך הרחובות תל אביב יפו כתב וערך יחיעם פדן
ממקימי "משען" ומיוזמי מתן סיוע לקשישים. נולד בפולין, עלה לארץ ישראל ב 1936 והתיישב בתל אביב. היה פעיל בהסתדרות הכללית, ובמסגרתה פעל עם חבריו לחולל את משען כזרוע לעזרה הדדית של ההסתדרות. 
היה מיוזמי הקמתם של פנימיית  הילדים והנוער "אונים" בכפר סבא, בתי אבות ברחבי הארץ, מועדונים לפנסיונרים ועוד. היה חבר מועצת עיריית ת"א וראש האגף ליפו והשכונות. זכה באותות שונים, ובהם יקיר העיר תל אביב -יפו. עוד על זאב ויינר



תגידי פיל בבקשה



הפיל של אחי לוינשטיין

יעקב מהשוק היה אצלי וככה דברנו על כל מיני דברים ותמיד אני אוהב לשמוע את יעקב אליעזר כי העברית שלו מיוחדת במינה. חוץ מזה יעקב הוא איש מדהים עם אופטימיות לחיים ובכלל הייתי מוכן לקנות ממנו כמה דברים מגישתו לסביבה אבל הסחורה הזו מעולם לא הוצעה למכירה ואיש גם לא נקב במחיר. יעקב שגר היום ביד אליהו נולד בשנת 1927 בנהרדעא שבעיראק ובגיל 7 עברה המשפחה לדיר א-זור שבסוריה בעקבות האבא שהיה צורף. אז היו בדיר א זור כמה עשרות יהודים. יעקב מגיע לארץ ישראל ב 24 לאפריל 1945 ואין לו מאז שום ידיעות או קשר להפצצת הכור החקלאי גרעיני ואפילו לא לבית הספר הסורי לטיסה שבדיר א-זור.



גמל נמרי או ג'ירפה?
אז אחרי שקצת שמענו אחד את השני על כל מיני דברים ממש לא חשובים כמו שטרות ומדליות ממש משעממות  הגענו משום מה לגן חיות וסיפורי בעלי חיים, כי כל ילד זוכר ביקור בגן חיות אפילו אם זה קרה  לפני יותר מ 80 שנה. יעקב נזכר בגמל הנמרי ואני הייתי מאד מופתע שיש עוד מישהו שככה קורא לג'ירפה והייתי בטוח שזו מילה לתשבצים בלבד או לכאלה שפעם  ממש מזמן היו אומרים פוזמקאות, אומצה ושגר פגר ובכלל מילים מההפטרה.
יש הרבה ג'ירפות באופן יחסי על שטרות, בולים ואפילו מטבעות כי חיות זה תמיד טוב, חמוד ואהוד על כולם. 

ג'ירפות בפדרציה של רודזיה וניאזאלנד 1958 חצי פני (כיום זימבבואה ומלאווי ) צילום אפי שחק

רוקי ואביגדור ליברמן נולדו באותו מקום והכל דבש
רוקי היה ממש באותו הזמן גם בחנות ושמע את השיחה. גם רוקי הוא עולה חדש ואפילו מאותו מקום שבא אביגדור ליברמן, ולדעתי יש קשר כלשהו למקום ממנו באת ולדרך החיים  והחשיבה ,אבל אני ממש לא סגור על המשפט האחרון. רוקי אוהב מטבעות וגם את מה שמסביב להן ויש לו כושר מיוחד לתפוס מיקטעים בבני אדם ואפילו לתת פה ושם רפליקה  מפתיעה מהתנהלותם בקטנה , ואם זה מצליח לו אז יש מצב שאתה על הפנים. פעם רוקי צילצל אלי בארוחת צהריים אפרורית  ואז הוא ככה זרק לי פתאום חיקוי של חצי משפט של בחור חינני שאנחנו מכירים. באותו הרגע נגמרה לי הארוחה וגם האוויר כי התחלתי לצחוק ולבכות וכמעט נחנקתי. כולם הסתכלו עלי וחשבו שקרה לי משהו כי מרוב הצחוקים יצאו לי כל מיני קולות ונוזלים מכל מיני מקומות וכל הרחוב נעצר.  במשך 10 דקות זה לא הפסיק ולעזאזל הארוחה וצחוק שכזה משמין אבל בריא.
אז כשרוקי שמע שגירפה בעברית של פעם זה גמל נמרי הוא בעצמו התחיל לספר בדיחה ואני לא אחראי למסתתר מאחוריה ורק מצטט וחושב חיובי כי בכל דבר ניתן לראות דברים יפים וגם יפים פחות. וככה סיפר רוקי ליעקב מהשוק ולי על הגירפה הפיל הבחורה והחבר המתחכם והחרמן. 

גמל נמרי ופיל חברבורות של אליעזר מורב

כשבוני פגש את קלייר
יום אחד פגש בוני את קלייר וככה מפה לשם הוא אמר לה שיש לו כזה משחק שהוא שואל שאלה ממש פשוטה ואם היא לא יודעת את התשובה אז הם צריכים לעשות אהבה ואפילו אפשר להגיד סקס. אז קלייר הייתה מאד ברורה וזורמת ואמרה "בסדר". אז בוני שאל "איך קוראים לחיה כזאת גדולה גדולה עם אף גדול?" אז קלייר חשבה וחשבה ואמרה "ג'ירפה". אז בוני אמר "מה פתאום!" והם עשו אהבה ממש טובה ואחרי כמה זמן היא אמרה "אז תשאל עוד פעם" והוא שאל "איך קוראים לחיה הכי גדולה עם אף כזה מאד ארוך וגם אוזניים מאד גדולות?" אז קלייר חשבה חשבה ואמרה "ג'ירפה". אז בוני אמר "מה פתאום?" והם שוב עשו אהבה ממש טובה עד שנגמר להם האויר ואחרי כמה זמן קלייר אמרה "אז תשאל עוד פעם" ובוני אמר "בסדר" ושאל שוב אבל לאט לאט  ובלי אויר בכלל "איך קוראים לחיה הכי הכי גדולה עם אף כזה ארוך ארוך ועם אוזניים כאלה גדולות גדולות וגם כאלה כמו שינים ארוכות ובבקשה בבקשה תגידי פיל תגידי פיל בבקשה..."

יום חמישי, 13 במרץ 2014

שבתאי המתיש מול כל שונאי ישראל

שבתאי המתיש חזר לעיר החופש ונתן פה בחנות הופעה קצרה וממצה. שבתאי נעדר מכאן הרבה זמן והאמת שזה לא היה ממש חסר, אבל בכל זאת טיפוסים מיוחדים, גורמים לי תמיד לדרוש בשלומם ובמצבם הכללי לפחות מטעמי נימוס.

יהודה נותן בהם סימנים ושמות
את השם "המתיש  מירושלים" נתן יהודה קונסי לשבתאי וזאת על רקע התמדתו בהתשת עמיתים, יריבים ובכלל, כי ככה הוא נוהג לסחור בדברים שונים אבל שבתאי נוהג לקנות ולמכור בסופו של יום וההתשה היא חלק מהעיסקה. תמיד יעשה זאת בדרך שלו ובסגנונו המיוחד והמילה מתיש היא ממש בסדר ומתארת מצב נתון, עובדתי ואמיתי. יהודה קונסי אלוף הארץ בהדבקת כינויים מדויקים. מי זוכר את מלחמת ההתשה וה קרה בסוף? האם יש עיטור למלחמת ההתשה?

שבתאי מירושלים
שבתאי הוא ירושלמי ומי שפגש בו פעם אחת לא ישכח אותו לעולם. קודם כל זה ההופעה החיצונית ובהמשך הדיבור שלא מאפשר לאיש להשוות אותו למישהו קצת דומה או אחר. שבתאי גם דואג לעיתים שלא ישכחו אותו כי זו דרכו בים השונאים הסובבים אותנו ורוצים לכלותנו עד קץ. 
האמת חייבת להאמר שככל שאני זוכר שבתאי בדרך כלל צודק. לעיתים נדמה לי שהוא משחק עם העובדות לפי הרוח והמצב, וכשבדקתי מספר ויכוחים איתו התברר שהצדק היה איתו. אני מתכוון לעובדות ולא לפרשנות. המתיש זוכר דברים ובמיוחד מה שנוח לו, אבל לא נוהג לדמיין ולהמציא. גם אוצר המילים שלו לא כמו של עמוס עוז ובכל זאת מבינים אותו נהדר. קצר , ברור וגם עם אינטונאציה ושפת גוף מאד מדויקת. משפט קצר עם סימן קריאה עובד נפלא. לפעמים גם סימן שאלה. הם מפחדים זו דוגמא בסדר וזה לא של שבתאי. יתנו יקבלו, לא יתנו ...

משהו עומד לקרות 
שבתאי אוהב שטרות של פעם  והיה מראשוני האספנים שהריחו שמשהו עומד לקרות ולכן מבחינתו אז זה היה הזמן כלומר לפני יותר משני עשורים וקצת לקנות שטרות מנדט והרבה. אין הרבה אנשים בעולם שראו שטרות מנדט ואפילו כאלה של חמישים לירות. המתיש ראה גם ראה ואפילו יש יותר משמועה שהיו לו יותר מאחד ואפילו כעת הוא אוחז בכמה דברים ממש טובים וכשיגיע הזמן והקונה הטוב הוא ישחרר. 

העובדה שבני הדודים שלנו גם אוהבים וקונים כסף מנדטורי לא אומרת כלום. שבתאי סוחר עם מי שאפשר בתנאי שיש כסף ושלא ינסו לעבוד עליו, כי ידוע לכל שכולם כולל כולם נגדנו ואנחנו יכולים עליהם וחייבים כוח כי ערבים מבינים רק כוח וכמובן שכהנא צדק. בטוח שכהנא צדק. 
רבים  סבורים ואפילו בטוחים ששבתאי בכלל ערבי והוא מבחינתו מתאים לו ואפילו יגידו מוסלמי, נוצרי, ארמני כורדי ,אוזבקי  ובכלל שיחשבו מה שרוצים כל עוד זה לא מפריע לעסקים. אני מכיר כאלה שפגשו בו פעם אחת ונשארו עם טראומה שעוברת עם  הזמן. גם תורת דרווין זוכה לעיון מחודש. 

"כהנא צדק בטח צדק!"
שבתאי נוהג להעמיד אותי במקום מדי פעם כדרך חיים. למיטב זכרוני תמיד הפוליטיקה במרכז כשמצד אחד הם כלומר שונאי ועוכרי ישראל כולל השמאלנים ומנגד אלו שיודעים איך להתמודד איתם ותמיד כדאי לזכור ש "כהנא צדק בטח צדק, למה מי צדק שמעון הרס?, אתם תמשיכו ככה ותתנו הכל ובסוף יהרגו אותכם כמו שהיה בשואה ואיך אבא שלך כתב בסוף הזכרונות שלו שבסופו של דבר הוא לא מאמין לגויים ואיך אתה נהיית כזה טמבל איך? אני זוכר מה שקראתי ואני לא שוכח כי שבתאי המתיש לא שוכח כאלה דברים. אתה נתת לי את החוברת עם הזכרונות שלו וככה אבא שלך ז"ל אמר. אז מה גם הוא לא מבין? רק אתם מבינים ויודעים הכי טוב. כל השכל רק אצלכם". תמיד אחרי שטיפה של שבתאי מתערער לי המשהו הזה אבל לא להרבה זמן כי ככה זה אצלי. איך זה אצלכם? 

תמיד אחרי שיחה עם שבתאי אליה אני נגרר בעורמה ובדרכים פתלתלות אני נזכר משום מה בשונאי ישראל לדורותיהם שאבא שלנו נהג לקרוא בשמם מדי פעם. חמלניצקי ופטליורה היו שם תמיד. בנדרה גם ולא בטוח שבאותה הנשימה.  מבחינתנו שונאי ישראל ורוצחים ומבחינת הגויים גיבורים לאומיים הזוכים להוקרה והנצחה ואפילו על שטרות כסף, מטבעות ובולים. 

בוגדן חמלניצקי על שטר 5 גריוונה אוקראיני 2004


סימון פטליורה על מטבע אוקראיני


1927 הייתה שנה בסדר

March 9, 2014 at 3:24pm


האמת שאני לא יודע כמעט כלום על שנת 1927. יש דבר שכל אספן שטרות מקומי יודע על השנה 1927.
אבא שלנו נולד חמש שנים קודם אבל הרבה אחרים דווקא כן והנה רק כמה דוגמאות מאלו ששמעתי את שמם. יעקב חודרוב, שייע גלזר,דוד טבק, דני מט, שלמה להט, יקותיאל אדם, גינטר גראס, רוג'ר מור, פיטר פאלק , עמוס קינן , אייבי נתן , פרנץ פושקש, הארי בלפונטה, סידני פואטייה, אריק לביא  ואם תרצו תמשיכו אתם כי הרשימה ארוכה ולי נגמר האויר והחשק. 

מה קרה ב 1927?
ובכל זאת זה לא אומר כלום. אם רוצים לדעת מה קרה בשנה הזו אז יש הרבה דרכים לבדוק זאת ובטוח שקרו גם דברים טובים בשנה הזו. והנה כמה דברים שדיברו אלי 
נוסדה הפועל תל אביב בכדורגל ,  שיחת הטלפון הבינלאומית הראשונה, מניו יורק לונדון, צ'ארלס לינדברג ממריא לטיסת היחיד הישירה הראשונה מעבר לאוקיינוס האטלנטי,  מתרחשת רעידת אדמה שמרכזה באזור יריחו 300 הרוגים, סאקו וונצטי אנרכיסטים ממוצא איטלקי, מוצאים להורג בארצות הברית, טרוצקי מגורש מהמפלגה הקומוניסטית, נוסדה קבוצת שילר, קמה שכונת פלורנטין בתל אביב,  המליונר ג'ון ד. רוקפלר, הבן מכריז על תרומה בת שני מיליון דולר להקמת מוזיאון רוקפלר, הלירה ארץ ישראלית נכנסת למחזור בארץ ישראל ומחליפה את הלירה המצרית על ידי שלטונות המנדט. ותודה לאחיות ויקי ופדיה. 

לירה מנדטורית 1927 עם האות B

שטרות מנייר יקרים ומטבעות ממתכת זולים
המשפט האחרון מתחבר לעובדה הבסיסית שכל מי שקצת בקי בנושא שטרות מנדט יודע. כל שטר מנדט עם התאריך 1927 הוא נדיר ויקר, מי יותר ומי פחות. במטבעות המתכת של המנדט שנת 1927 ממש לא ביג דיל. יש בשביל כולם. 
לפני שנים לא מעטות אברהם בירנבוים ז"ל עשה שידרוג באוסף שלו. הוא קנה שטר נהדר של 5 לירות מנדט 1927 וחפץ להיפטר משני שטרות כאלו שהיו לו במצב נוראי. אז למדתי משהו על השנה והרצון להשיג שטרות כאלו אצל מביני סוד. הסיפור של השטר הזה של שנת 1927 שקנה בירנבוים ולימים גם נמכר בהון אמיתי,  דורש התיחסות נפרדת המחברת מזל , רצון טוב ושוב מזל ואפילו ניסיון להבנת נפש האדם אבל לא היום בבקשה.

ממש לאחרונה הגיע שטר 1927 במצב נהדר לשוק. אז גם למדתי מאספן ממולח ושנון ,שלא רק שזה 1927 כי אם שיש לו אות מיוחדת ליד המיספור. האות B בשנת 1927 זה סיפור גדול עבור אספן שרוף ורציני. אם רציתם לדעת מחיר אז זה כמה אלפי ירוקים טובים ואפילו עשיריה במידה וזה שרוצה גם יכול לשלם.