יום שלישי, 16 במאי 2023

אבי דוד אלעזר ז"ל - כתב יקותיאל "קותי" אלעזר

היום (6.4.2023) לפני 20 שנה בדיוק, לפי התאריך הלועזי, הלך אבי, דוד ז״ל, לעולמו. ״רק״ בן 75.5 . הלך לישון ערב קודם במיטתו שבדירה ברחוב שבטי ישראל 14 ביפו, ולא התעורר. 

מי ש״הבינה״ ראשונה שהוא כבר לא נושם, היתה האחות ה״בולגריה״ , שהיתה מגיעה פעמיים ביום כדי להזריק לו את זריקות האינסולין. שעה קלה לאחר שהוזעק מד״א- נקבע מותו, בביתו.


עשרים שנה חלפו, והזיכרון לא מתעמעם כלל ועיקר- נהפוך הוא.

אני מוצא את עצמי לא פעם ולא פעמיים מהרהר עד כמה אני ״הולך בעקבותיו״ - ולא רק כי הקדשתי לשירות בצה״ל 24 שנים, בדיוק כמוהו (הוא שירת מ-1948 עד 1972; אני שירתתי מ-1972 עד 1996… ממש העביר לי את ה״דגל״), אלא גם ובעיקר בתחום הערכים והנורמות שהיקנה לי ואת החיבה הגדולה לנושאי מורשת.

ובחייו בלטו שני תחומים בנושא המורשת: 

האחד - מורשת המחתרת , האצ״ל, אליה הצטרף כנער, וגולת/שיא העשיה היתה ליזום ולהקים את ״מוזאון האצ״ל בתש״ח״ (בית ״גידי״- ע״ש עמיחי פאגלין שהיה קצין המבצעים של האצ״ל) ואף להיות מנהלו הראשון, לפני שעבר להיות חלק מיחידת המוזיאונים בחסות משרד הביטחון.

השני- מורשת יהודי בולגריה. אבי היה יו״ר איחוד עולי בולגריה בשלהי שנות ה-70 תחילת שנות ה-80 ובתפקידו זה טרח והעביר עשרות מסמכים כאלה ואחרים שהצטברו במשרדי האיחוד- החלק הארי עבר למכון ״קרטר״ באוניברסיטת תל אביב (לצרכי מחקר) וחלק אחר הועבר לארכיון צה״ל (מסמכים הקשורים בחיילים יהודים ששירתו בצבא הבולגרי (ולא רק שם).

עד היום, למרות שחלפו 20 שנה, אני זוכה לשמוע מכאלה שהכירו אותו , ״איזה אבא מיוחד היה לך״.

יהי זיכרו ברוך.

עדכון (7.4.23)- חבר  ( אביהו בר) שלח אלי כתבה שפורסמה ב 16.5.1983 ( כמעט לפני 40 שנה) יום לאחר חנוכת ״בית האצ״ל״ במעמד ראש הממשלה דאז מנחם בגין. הכתבה הזו לא היתה ברשותי ואני מודה לאביהו מקרב לב שמצא וטרח ושלח אלי אותה.



הכותב: קותי אלעזר, נולד ב 1952 בביה״ח דג׳אני (צהלון) ביפו כבן להורים שעלו שניהם מבולגריה. ילדותו עברה בשיכון נוה צה״ל אבל נערותו- כולה ביפו, וכמה סימלי שגם המוזאון נמצא ממש ב״גבול״ שבין יפו לתל אביב…

יום שבת, 13 במאי 2023

מורשת גנדי בתל אביב - קשאני 11 רמת אביב

"בשעה 23:47, ב-25 ביולי 1980, צילצל הטלפון בביתו של רחבעם זאבי ברמת השרון. "גנדי?" שאל אחד מראשי העולם התחתון אז, טוביה אושרי. "כן", השיב זאבי. "אני אדבר קצר, תגיד לי, הכל כשיר בטלפון אצלך?" שאל המטלפן. "מקווה", השיב זאבי. אושרי אמר לזאבי שהוא נמצא ברחוב קשאני 11 ברמת אביב ושאל אותו אם הוא יכול להגיע. "אם צריך", השיב הגנרל ללא היסוס" מתוך כתבה של גידי וייץ וליאת לויאן הזיכרון הסלקטיבי של המדינה בעניין גנדי עתון הארץ


רחוב אליעזר קשאני רמת אביב תל אביב
חייל אצ"ל, נשבה ב"ליל ההלקאות", 
הועלה לגרדום בעכו. כ"ו בניסן תש"ז (16.4.1947) 
ELIEZER KASHANI st

רחוב קשאני עץ דקל

קשאני 11 רמת אביב




יום שישי, 12 במאי 2023

לרגל יום האישה הבינ"ל - שתי דירות וחנות ומה זה מרוק MRUK בפולנית

אימא שלנו גניה גולדה לידרמן לבית הלפרן הייתה הרבה דברים. אפילו שדכנית ידועה בקהילה. נכון לאתמול, לנו במשפחה לא ידוע אודות שידוך אחד שצלח והגיע למדרגות הרבנות או לכנסיה כלשהי בעולם. אמא ניסתה והמחירים שלה היו ממש נוחים ומעולם לא גבתה כסף ואפילו לא בעבור הוצאות שוטפות. זה רק עלה לה יותר. אחותי דבורה סיפרה איך פתחה תיבת דואר יעודית למישהי בחדרה בשם גלינה.

אמא בחנות ויש מזגן מפעם וגם מאחור הסיפור של אמיליה מהעיתונים באמריקה

אמא שלנו תמיד התענינה באנשים ופיתחה שיחה ואבא שלנו היה סגור ושתקן לפחות בהתחלה. לעיתיים אמא קראה לו מרוק שזה משהו כזה מופנם, שתקן, וממלמל משהו מתחת לאין שפם. צריך הסבר קצר ומדויק למילה מרוק בפולנית ובעברית זה מסתבך לי. כעת יש לי כבר 3 פירשונים ממיכאל הנדלזלץ, אחותי הבכורה דבורה מחדרה וגם אלכס מפולניה.
פעם אימא ניסתה לדובב ולשפעל חבר שלי שבחר לעכב את רעיון החתונה לשלבים ממש מאוחרים. קוראים לזה סוס זקן ואמא אמרה לו בשפתה שלא כדאי לו לחכות עם זוגיות ויש לה בשבילו מישהי נחמדה מאד מאד.
היא כלומר הוריה, גרים ליד בית החייל והיא רזה עם משקפיים ותואר באוניברסיטה והכלה עצמה בת יחידה ועדינה מאד ופרט אחרון לפני הסוף יש לה שתי דירות ולא אחת וגם חנות בנחלת בנימין ליד השוק ואז לא היה מדרחוב. חנות לא הכי גדולה, אבל שתי דירות בתל אביב ליד האוניברסיטה זה שוס אמיתי. אימא אמרה, ביקשה, הציעה שיעשו לפחות פגישה ראשונה בקפולסקי על חשבונה והנה הטלפון שלה. אז לא היו ניידים. החבר לקח הפתק הסתכל ושם בכיס.
אתמול אחרי 35 שנה שוחחנו שוב. מה לדעתכם קרה?

אמא באיטליה

אמא ואבא בארוע של קהילת אוסטרובצה

סנדלים עם גרביים וגם אנגז'ה

מבט אל הלא נודע




נסים ורסנו המורה למוזיקה איננו

מתברר שיש עוד אנשים הקוראים מודעות אבל ותודה על המידע. ניסים ורסנו היה המורה שלנו למוזיקה/זמרה והייתה גם מקהלה בבית הספר לדוגמא ע"ש הנרייטה סאלד. אני לא הייתי במקהלה למרות שמינה טוענת שאני בכלל לא מזייף אבל הקול שלי ממש לא משהו ואפילו יש בו משהו טורדני ולא מרגיע.

ניסים ורסנו היה מורה למוזיקה שהיה אחראי על המקהלה וגם על הידע המוזיקלי שלנו. חבל שלא למדתי תוים. תמיד השם שלו היה מחובר לפסטיבלי הזמר וגם לאקורדיון. אני זוכר שהיה לו מנהג מוזר עם מפתחות וקריץ קרץ על האוזן שזה על גבול הפעלת לחץ פיזי מתון וגם את הליכתו המיוחדת והנמרצת. ורסנו זה שם בולגרי ואני מכיר לפחות משפחה אחת בשם הזה עם 3 רופאים וכולם מרכיבי משקפיים.
נסים ורסנו זכור לטוב



יום שלישי, 9 במאי 2023

דוד אפרים ומנחם קורמן

שאלתי את דוד אפרים מורה להתעמלות ומאמן אתלטיקה בעבר אם התחסן ומתי. דוד ענה שבטח וזה היה לפני 60 שנה. (ב.ר. למי שלא הבין אז דוד שמע "התחתן")

סיפרתי לדוד שנולד לי נכד וגם לו קוראים דויד.
דוד אפרים הביא לי מדליה שקיבל ידידו וחברו למקצוע מנחם קורמן ז"ל.


 למנחם קורמן לאות הוקרה על ארגון הכנסים תשכ"ח 
מאת הפקוח על החינה"ג העל יסודי

דוד אפרים עם המדליה של מנחם קורמן ז"ל שהיה חבר לעבודה

שלושה בחנוק אחת


יום שני, 8 במאי 2023

גבורות לנסיך הקטן

היום בבוקר פנינה בת צבי שפעם הייתה בן צבי ולא עוד כי היא בת ולא בן, דיברה על הספר בן 80 והאהבה והפסיכולוגיה ובכלל. אותי זה לקח לפעם הראשונה ששמעתי על הספר

הנסיך הקטן שלא הכרתי.
מודה וכן אבוש שלא הכרתי את הספר הנסיך הקטן עד שנת 1980 וקצת. שמעתי עליו אבל לא קראתיו, משום שהנסיך הקטן לא היה נוכח אצלנו בבית למיטב זכרוני.
הכל החל ממדליה שהגיעה אלי ונראתה לי חריגה. מדליה לא ישראלית וכאילו לא הושלמה ופעם ראיתי אותה ברשת והיום כבר לא. האיש שחשף אותי לנסיך הוא קובי ורשאי תל אביבי עם חנות למוצרי עור ותיקים בשם ספארי עם אימא בשם גניה.
החנות שלהם בדיזנגוף פינת ז'אן ז'ורס ועיצובה היה נהדר ומרשים לטעמי האישי. ורשאי ראה המדליה והתלהב וברור שזה היה קשור לאותו אנטואן דה סנט-אכזופרי וממש התאהב בה. אז נפרדתי ממנה וככה החל הרומן שלי עם הספר ובכלל. היום אני מאד שמח שבתנו הקטנה מיכלוש מאוהבת בספר ובכלל. כל פריט של הנסיך הקטן הופך ללהיט ויש בול ישראלי ולא מכיר דברים אחרים בתחום שלנו שהופקו בישראל. כל הקטע הזה מצריך הרחבה.
הפרק האהוב עלי בספר הוא זה עם הגאוגרף.



יום ראשון, 7 במאי 2023

מה הכוונה ב אַרױסװאַרפֿן דאָס געלט

את הביטוי הזה שמעתי לא פעם. בכל פעם שאני עובר ברחוב מזא"ה 1 פינת למה ואלנבי, אני נזכר במשפט הזה.
אם הייתי יודע לאייר כמו האחיין שלי אחי לוינשטיין הייתי מצייר את האיש שמדי כמה חודשים היה מגיע עם פנקס ומחכה לכסף "זרוק" שמעולם לא הבנו מה מטרתו ולמה לשלם על משהו שלא יודע לעשות כלום. איש לא הכריח אותנו לשלם את דמי החבר האלה ואולי ככה קמים ועדים ואגודות המפרנסים עצמם וגם זה משהו. פרנסה דבר חשוב. הארגון הארצי היציג להגנת הדייר קומה ג'. שלט דגל.
למי שלא הבין מדובר על נושא דמי מפתח לעסקים וגם דיירים. חוק מפעם וגם החנות שלנו הייתה בסרט הזה. הארגון הזה שם לו למטרה לעזור לדיירים מול בעלי הבתים. אני זוכר שני ארועים הקשורים לעניין דמי המפתח. בראשון נעזרנו בעורך דין יעקב נטר מרחוב אלנבי והמכתב שכתב לועדה העירונית היה קצר, זול ויעיל. המקרה השני היה עם עורך דין זולטי. ושלייסל געלט ביידיש נשמע טוב יותר מסתם דמי מפתח בעברית.
תודה לבלה בריקס קליין על היידיש.



אבא של אמלי

פעם כשהיינו ממש קטנים אבל לא קטנטנים, הייתי בבית של אמלי בדיזנגוף ושם ראיתי מפה גדולה של העולם על הקיר עם חמש יבשות.

על המפה היו ממש המון סיכות ולכל סיכה היה ראש בצבע אחר והעולם אז היה יותר גדול ממה שנדמה לי היום. הסיכות היו יעדים שבנימין ממון אבא של אמלי ואודי ביקר שם כמנכ"ל פלתורס.
הבית של אמלי היה צמוד למגרש הענק והאחרון שהיה לא בנוי בדיזנגוף ומשם ראיתי מה איחסנו שם והיום זה בנוי ואפילו עם חניון ומוזר שזה לא בניין רב קומות ועד לשמיים.
אני גם זוכר שהיה להם בבית ספר עם השם היומרני המיליון השני. מכירים את הבדיחה על ההוא שהתחיל לעבוד על המיליון השני?
אתמול אחרי המון שנים ראיתי שוב פעם את הספר הזה בשוק הפשפשים, מוקדם בבוקר והמוכר הסתכל עלי ועל הספר שלוש פעמים והתלבט במחיר שינקוב ובסוף פסק ואמר בנחרצות 10 ש"ח!
אמרתי לו אתה בטוח? ענה לי כן.
בטוח בטוח? כן נודניק.
אז שלמתי לו במטבע חדש ואמיתי והנה הספר והעמוד עם בנימין ממון ולא מצאתי דבר אודותיו מלבד התמונה.
בשביל 10 ש"ח גם תמונה זה בסדר. ועוד על אבא של




הנמר ואני וגם גיורא אילני

פעם יצאתי עם החברה להגנת הטבע לטיול במדבר יהודה ונחל דרגות ואולי משהו בסביבה של עין גדי. זה היה כנראה סביב שנת 1980. לפתע הרגשתי נגיעה של חתול גדול שחלף לו במהירות ועוד מטיילים הופתעו. מישהו אמר משהו לגבי נמר חברבורות והייתה משפחה עם שמות מדליקים כמו בבתא, הרודיון ועוד ואז משום מקום הגיע גיורא אילני עם אנטנה כלשהי בידו ושאל ראיתם נמר?

זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שראיתי בשידור חי, נמר אמיתי וגם את גיורא אילני זכור לטוב.
תמונת מטבע זהב של בנק ישראל מסדרת חי וצומח שנמכר בבית המכירות הזדמנות בידספיריט. צילם ברוך דבורסקי



יום רביעי, 3 במאי 2023

בוררות ומטבעות

פעם אבא שלי ושלום וולף הלכו לבוררות אצל אחד מנחם קמרון סוחר מטבעות שחנותו נשאה את השם אמינות. מנחם נולד ברומניה וחי בישראל ולפני שהיה סוחר מטבעות שטרות ובולים, עבד בשוק הסיטונאי כנהג. מעניין מה מקור השם קמרון?

קטלוג תחביב עם פרסומות מסחריות 1985

הסיבה לבוררות מטבע ישראלי בשם ימאות עשוי מכסף ופעם זה היה להיט ואפילו יקר. המטבע הזה שווה כמה פוסטים אבל לא היום ויש לי כמה כותרות. אדון וולף טען שמגיע לו מאה דולר מהעסקה ואבי אמר לא נכון. מה עושים? בהסכמה הולכים למישהו המקובל על שני הצדדים ומספרים כל אחד את גרסתו. בוררות הליך טוב ומקובל ונדמה לי שהוא במעמד מוסדר בהלכה ובמשפט העברי.

ימאות
מטבע יום העצמאות תשכ"ג, ט"ו למדינה, 1963

שלום וולף היה סוחר בתחום שלנו עם משרד ברחוב אלנבי, שם היה מפיץ סרטים כחולים ולא רק זה. גם קטלוגים לאספנים מכל העולם.
וולף נולד ברומניה והיה קומוניסט ואבא הכיר אותו עוד מהזמן ששניהם עבדו כנהגי מוניות. שמתם לב שהרבה נהגים הפכו לסוחרי מטבעות?
אני זוכר שהורי והזוג וולף מרמת גן נסעו ביחד לרומניה והצטיידו במסטיקים, קפה וג'ינסים ויש אפילו תמונות ואני בטוח שהיה להם יופי של טיול.
רבים קראו לו הקומוניסט ותמיד ניסה לשכנע את הסביבה באמונתו וגם שכסף אינה מילה גסה ואני זוכר משהו די מעורפל לגבי מותו של משה סנה וחזרתו לחיק היהדות. אבי אמר שוולף קומוניסט אמיתי ואדוק בכל גופו מלבד אזור הכיס שם היה לראש הקפיטליסטים. וולף היה חרוץ ונמרץ ולא פיספס שום עסקה עם מרווחים קטנים. הוא גיהץ את אלנבי ובן יהודה רגלית, העיקר לעשות עסקים ולהיות טרוד בחישובים. את הסיפור עם מטבע ימאות ראיתי במו עיניי. וולף היה אצלנו המון פעמים וגם בגיל מבוגר נשאר ערני, זריז ואפילו חרמן אש עם משקפיים, סנדלים וגרביים. מעניין אם הסרטים הכחולים עשו לו את זה או להיפך..

אלנבי 32 פה היו רבים מתעשיית הקולנוע בארץ

חזרנו לעניין הימאות והבוררות. וולף טען שמגיע לו מאה דולר ירוק חוב מהעסקה ואבי אמר לא נכון, כי עשינו עוד משהו וקיזזנו. וולף לא זכר והחליטו ללכת לבוררות ושלא תבינו, הכל בצורה חברית ובלי כעס ועצבים. מאה דולר לפני שלושים וכמה שנים זה לא מאה דולר של היום אבל גם לא כזה ביג דיל. אני שמעתי רק את הדיון בחנות שלנו בבן יהודה 18 א וגם את החזרה מהבוררות כאשר שניהם מחייכים. מה שקרה שם אצל מנחם שמעתי מאבי. הם סיפרו למנחם כל אחד את אשר על ליבו וכיסו. וולף לא ידע לתת הסבר מפורט וטען בלהט שנשאר חוב של מאה ירוק. אבי שמואל בן יעקב, הסביר, פרט ונימק.
מנחם קמרון שפתח חנות ברחוב מנדלי עם בנו עופר ובהמשך עבר לבן יהודה 55 עם עוד בן נוסף בשם חגי, פסק לטובת אבי אבל קנס אותו בסכום המתקרב לסכום החוב. הנימוק של מנחם קמרון היה שאבי היה אמור לעשות פתק חוב או נייר כלשהו לתזכורת משום שידוע שוולף איש קצת מפוזר ופתק עם תאריך ונתונים עוזר לזכור טוב יותר מראש קלבסה. אחלה מנחם ואחלה פסיקה ושני הטוענים יצאו מבסוטין וקדימה לעסקה נוספת.

יום שבת, 29 באפריל 2023

צדפים, מייסדים, ויומהולדת עם אנדרטה לעיר העברית הראשונה

היום לפני 111 שנה על פי התאריך הלועזי 11.4.1909 נערכה הגרלת הצדפים וככה נולדה העיר העברית הראשונה ותגידו מזל טוב וזהו.

האנדרטה למייסדי העיר תל אביב ברוטשילד פינת נחלת בנימין הוקמה אחרי יותר מארבעים שנה ונחנכה בתאריך 23.3.1951.
הרבה נכתב ועוד ייכתב על עניין ה60 משפחות ובהמשך 66 וכשאני עובר שם תמיד בא לי להוסיף את השם של יעקב פבזנר ז"ל, סבו של בעז סתר שליט"א.
צד התבליט של הפסל אהרן פריבר זכה להיות מונצח על בול רשמי תל אביב בת ארבעים. מעניין איפה יצקו את התבליט? איתרתי במכירה של קונגרס הבולאים בול עם חתימה מקורית של א. פריבר ותודה לולדי פיש. בשנת 2005 הוסיפו אבן ובה השם ככר המייסדים.



לזכר עולם
במלאת ארבעים שנה תרס"ט-תש"ט - 1949-1909 לראשית בנינה של תל-אביב, הוצבה מצבת - אבן זו, שעליה חרותים שמותיה: של מיסדיה וראשוני בוניה של שכונת אחוזת-בית- נבנתה רובה ככולה בעזרתה של הקרן הקימת לישראל- אשר ממנה צמחה וגדלה עיר ואם בישראל, תפארת לעושיה. ואלה שמותיהם:
1. אבולעפיה שלמה ורבקה
2. אדלר ישראל יהודה (יש"י) וברכה
3. אהליאבזון יהושע ובלהה
4. אידלסון שמואל ולאה
5. איזמוז'יק דוד ולאה
6. איתין אהרן ורבקה
7. בהרב רבקה
8. בלוצרקובסקי ניסן ופסיה
9. בלכמן אברהם דוד ושיינה
10. ברגר דוד ודבורה
11. בריסקר אליהו וחנה
12. גוטמן שמחה אלתר (ש' בן ציון) ורבקה
13. גולדברג משה ואסתר
14. גילוץ מנחם ודבורה
15. דיזנגוף מאיר וצינה חיה
16. הררי חיים ויהודית
17. וינוקור מתתיהו ותרצה
18. ויינשטיין ישראל וחיה
19. ויינשטיין נחום ואטל
20. וייס עקיבא אריה וחוה שרה
21. וייסר מרדכי וחנה
22. שוסמנוביץ' דב וטובה
23. זילבר אריה ושרה
24. חיותמן יצחק ושרה
25. חיינקו משה ודורה
26. חיסין חיים איסר ופניה
27. חנוך אברהם גרשון ומלכה
28. טאג'יר שמואל וסולטנה
29. טולצ'ינסקי ברוך ואיטה
30. יחיאלי יחיאל ויונה
31. כהן אלכסנדר ואהובה
32. הכהן מרדכי בן הלל ושפרה
33. כהן משה וחסיה
34. כהן-יוחננוף שמואל ורחל
35. כהן-שצקי ישראל וחיה
36. כהנא אליהו אהרן וחיה רישקה
37. לוי בן ציון ושרה
38. לבני-וייסברוד דוד ומנוחה
39. ליטוינסקי יעקב אלחנן ושרה-בילה
40. מוסינזון בן-ציון ויפה
41. מזרחי דוד ורוזה
42. מזרחי יוסף נסים ובייה
43. מטמן-כהן יהודה לייב ופניה
44. מירקיס שבתאי
45. נאמן אבא ושרה
46. סגל ראובן ורבקה
47. סוכבולסקי-דנין יחזקאל ורחל
48. סילמן קדיש יהודה ואסתר
49. סמילנסקי דוד ושרה בלומה
50. עזריהו יוסף ושרה
51. פוגל אברהם ורבקה
52. פוחובסקי יהודה לייב ואהובה
53. פולאק מיכאל
54. פיינברג ישראל ופניה
55. פלמן חייקל ואסתר
56. פלמן נחמן ומיכל
57. פרידמן פנחס ואלקה
58. פרלשטיין יעקב ופסיה
59. פרנק יצחק ואולגה
60. צדיקוב אליעזר ושרה
61. קורקידי נסים ורחל
62. רוזין מנחם ושרה בריינה
63. רסקין משה ושושנה
64. שינקין מנחם ומניה
65. שלוש יוסף אליהו ופרחה-שמחה
66. שלוש יעקב ופרלה

1. עוד אדם, יעקב פבזנר, טען עד יום מותו, בגיל 91 (לפני שנים אחדות), כי קופח כשלא נרשם על האנדרטה. הוא בנה את ביתו ברח' יהודה הלוי 33 כבר ב-1910.

סמל העיר ממתכת על דופן האנדרטה
תל אביב יפו אבנך ונבנית

תיאור האנדרטה
"תבליט, שנעשה על ידי הפסל אהרן פריבר, ובו שלוש שכבות המציגות שלושה שלבים בהתפתחות העיר, מלמטה למעלה:
כיבוש החולות בעבודת כפיים קשה. בחלק זה מופיעות גם חיות בר ובעיקר הדיונות שיושרו עם הקמת אחוזת בית. השדרה הראשית בעצמה, צמחה בזכות היותה ואדי קטן בין הדיונות שיושר בעבודה זו.
תקופת אחוזת בית והבתים הראשונים של העיר: בתים נמוכי קומה לאורך רחוב הרצל שבקצהו בניין הגימנסיה העברית "הרצליה". בחלק זה ניתן לראות גם את בית דיזנגוף, כפי שנראה במקור לפני ששופץ, ואת מכון המים.
בחלק העליון נראית תל אביב של אז (שנות ה-40) הכוללת מבחר בניינים בסגנון הבינלאומי ובסגנון האקלקטי. בין מבנים אלו נראים בבירור קולנוע מוגרבי, כיכר צינה דיזנגוף, בית הבימה ובית הכנסת אוהל מועד. על רקע תל אביב נראה כבר קו רקיע של בניינים רבי קומות אליה צפתה העיר לעתיד.
מתחת לתבליט מופיע הפסוק "עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל" (ירמיהו, ל"א, ג') המופיע גם בסמל העיר תל אביב." ויקיפדיה

בול דואר תל אביב -בת ארבעים 22/03/1951
חלק מאנדרטה לזכר מייסדי העיר על פי תבליט מתכת של אהרן פריבר. 
עיצוב אחים שמיר
חתימה מקורית של אהרן פריבר על השובל של הבול. 
תודה לולדי פיש קונגרס הבולאים

עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל

הצד עם המשפחות לזכר עולם
אנדרטת המייסדים שדרות רוטשילד 66 משפחות

מים ושמים

ככר המייסדים ע"ש מניחי היסוד לעיר תל-אביב
FOUNDERS SQUARE is tribute to the founders of the city of Tel Aviv

תל אביב תרפט צילם סוסקין





יוסף ויהודית 1925

 ליהודית היקרה

לעלותה ארצה
מזכרת ידידות נצח
מימי ההזיה והחלום
יוסף ט"ו מנא תרפ"ה
א.ד. גורדון
אודה לכל הסבר ותגובה

א.ד. גורדון

ליהודית היקרה לעלותה ארצה 
מזכרת ידידות נצח מימי ההזיה והחלום 
יוסף ט"ו מנא תרפ"ה

יום שני, 24 באפריל 2023

אנדרטה לזכרם של יורדי הסירה בשכונת ל'

 שביל מרחוב בורלא 34 לדרך נמיר.

יצירתה של נחמה אופק 1989. ספינה טרופה בין גלי ים ודמויות טובעות.

"גל-עד לכ"ג יורדי הסירה, חברי ההגנה חלוצי הימאות העברית הלוחמת, מראשוני הפלמ"ח אשר יצאו בשליחות העם להכות באויב הנאצי בחופי טריפולי שבלבנון. ביום כ"א באייר תש"א, 18/5/1941, הפליגו לדרכם האחרונה ממנה לא חזרו".



גל-עד לכ"ג יורדי הסירה, חברי ההגנה חלוצי הימאות העברית הלוחמת, מראשוני הפלמ"ח אשר יצאו בשליחות העם להכות באויב הנאצי בחוף טריפולי שבלבנון.
אצ'יטל שמעון, ברזילי איזן אריה, גורדון יעקב, גלברד אריה, הקר יצחק, ויימן אפרים, וייסמן חיים, חנוביץ שמואל, טמס אריאל, יעקבסון ברוך, יפה כתריאל, כהן מרדכי, נורדין ישראל, נוריאל אברהם, נפחא דוד, ספקטור צבי, פאגלין נריאל, פלונציניק מרדכי, צארנר יהודה, קופלר גרשון, קורקין מנחם, רוטמן זאב, שוחט עמירם, מיג'ר סיר אנטוני פאלמר.
ביום כ"א באייר תש"א 18.5.1941 הפליגו לדרכם האחרונה ממנה לא חזרו.

לזכר כ"ג יורדי הסירה, תש"א, 1941





נחמה אופק תשמ"ט 1989 י. זקסנברג (בית היציקה)