פעם אבא שלי ושלום וולף הלכו לבוררות אצל אחד מנחם קמרון סוחר מטבעות שחנותו נשאה את השם אמינות. מנחם נולד ברומניה וחי בישראל ולפני שהיה סוחר מטבעות שטרות ובולים, עבד בשוק הסיטונאי כנהג. מעניין מה מקור השם קמרון?
קטלוג תחביב עם פרסומות מסחריות 1985
הסיבה לבוררות מטבע ישראלי בשם ימאות עשוי מכסף ופעם זה היה להיט ואפילו יקר. המטבע הזה שווה כמה פוסטים אבל לא היום ויש לי כמה כותרות. אדון וולף טען שמגיע לו מאה דולר מהעסקה ואבי אמר לא נכון. מה עושים? בהסכמה הולכים למישהו המקובל על שני הצדדים ומספרים כל אחד את גרסתו. בוררות הליך טוב ומקובל ונדמה לי שהוא במעמד מוסדר בהלכה ובמשפט העברי.
ימאות
מטבע יום העצמאות תשכ"ג, ט"ו למדינה, 1963
שלום וולף היה סוחר בתחום שלנו עם משרד ברחוב אלנבי, שם היה מפיץ סרטים כחולים ולא רק זה. גם קטלוגים לאספנים מכל העולם.
וולף נולד ברומניה והיה קומוניסט ואבא הכיר אותו עוד מהזמן ששניהם עבדו כנהגי מוניות. שמתם לב שהרבה נהגים הפכו לסוחרי מטבעות?
אני זוכר שהורי והזוג וולף מרמת גן נסעו ביחד לרומניה והצטיידו במסטיקים, קפה וג'ינסים ויש אפילו תמונות ואני בטוח שהיה להם יופי של טיול.
רבים קראו לו הקומוניסט ותמיד ניסה לשכנע את הסביבה באמונתו וגם שכסף אינה מילה גסה ואני זוכר משהו די מעורפל לגבי מותו של משה סנה וחזרתו לחיק היהדות. אבי אמר שוולף קומוניסט אמיתי ואדוק בכל גופו מלבד אזור הכיס שם היה לראש הקפיטליסטים. וולף היה חרוץ ונמרץ ולא פיספס שום עסקה עם מרווחים קטנים. הוא גיהץ את אלנבי ובן יהודה רגלית, העיקר לעשות עסקים ולהיות טרוד בחישובים. את הסיפור עם מטבע ימאות ראיתי במו עיניי. וולף היה אצלנו המון פעמים וגם בגיל מבוגר נשאר ערני, זריז ואפילו חרמן אש עם משקפיים, סנדלים וגרביים. מעניין אם הסרטים הכחולים עשו לו את זה או להיפך..
אלנבי 32 פה היו רבים מתעשיית הקולנוע בארץ
חזרנו לעניין הימאות והבוררות. וולף טען שמגיע לו מאה דולר ירוק חוב מהעסקה ואבי אמר לא נכון, כי עשינו עוד משהו וקיזזנו. וולף לא זכר והחליטו ללכת לבוררות ושלא תבינו, הכל בצורה חברית ובלי כעס ועצבים. מאה דולר לפני שלושים וכמה שנים זה לא מאה דולר של היום אבל גם לא כזה ביג דיל. אני שמעתי רק את הדיון בחנות שלנו בבן יהודה 18 א וגם את החזרה מהבוררות כאשר שניהם מחייכים. מה שקרה שם אצל מנחם שמעתי מאבי. הם סיפרו למנחם כל אחד את אשר על ליבו וכיסו. וולף לא ידע לתת הסבר מפורט וטען בלהט שנשאר חוב של מאה ירוק. אבי שמואל בן יעקב, הסביר, פרט ונימק.
מנחם קמרון שפתח חנות ברחוב מנדלי עם בנו עופר ובהמשך עבר לבן יהודה 55 עם עוד בן נוסף בשם חגי, פסק לטובת אבי אבל קנס אותו בסכום המתקרב לסכום החוב. הנימוק של מנחם קמרון היה שאבי היה אמור לעשות פתק חוב או נייר כלשהו לתזכורת משום שידוע שוולף איש קצת מפוזר ופתק עם תאריך ונתונים עוזר לזכור טוב יותר מראש קלבסה. אחלה מנחם ואחלה פסיקה ושני הטוענים יצאו מבסוטין וקדימה לעסקה נוספת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה