אתמול (שבת 10 לפברואר 2024) הצטרפנו לסיור גנים מפונפן וקליל בתל אביב עם המדריך הנמרץ אבי משה סגל. בדרך היורדת מגן יעקב לגן מאיר שמנו פרקינג בקטנה ופה רואים את אבי מצביע על הדירה והבית בשדרות בן ציון 27, ומספר בהתלהבות שפה גרה משפחת נסיהו ועל הגברת יהודית נסיהו ז"ל שהייתה סוכנת מוסד ובורג חשוב במבצע פינאלה בארגנטינה בו תפסו את אייכמן והביאו אותו ארצה למשפט.
יום שני, 4 במרץ 2024
שדרות בן ציון 27
הכסף הסודי – סיפור טוב הסוף איננו ! / כתב יוסי שחם
בשנת 1998, במסגרת אירועי היובל להקמת מדינת ישראל, נפתחה במוזיאון קדמן תערוכה, אותה אצרה ססיליה מאיר מנהלת המוזיאון, בשם "ממנדט למדינה בראי המטבע" "כוכבי " אותה תערוכה היו שני שטרות קמוטים ומוזרים שזכו לשם התואר הכסף הסודי של מדינת ישראל! לא פחות, מול ארון התצוגה,בערב הפתיחה, עמדו שני אספנים מלומדים, חברים נכבדים באגודה שלנו וגיחכו, הם כינו את השטרות המוצגים ניירות של משחקי ילדים !
לי השטרות האלה לא היו חדשים, הכרתי אותם היטב, עוד משנת 1985, עת סייעתי לרכישתם על ידי מוזיאון קדמן, לכן החלטתי באותו מעמד להציל את כבודם הרמוס, לנסות ולהגיע למידע מירבי על אודות השטרות הללו, האנשים והנסיבות שגרמו להדפסתם אי אז בתקופת הקמת המדינה. כי האמנתי שהשטרות הצנועים האלה ,אכן הודפסו ב 1948 באחד הנסיונות להכין את הכסף הראשון של המדינה החדשה. נודה על האמת כי השם "הכסף הסודי" אכן יאה לאותם שטרות, הנסיון לאתר את מקורם ונסיבות הנפקתם היה לא קל, פתרון התעלומה, חלקי ביותר, אני מניח שבעתיד, אחזור לכך ואולי בעוד כך וכך שנים תפתר התעלומה.
באמצע שנות ה 80 פנה אלי מכר בשם צביק'ה שרויטמן שעסק בענף הדפוס, הוא סיפר לי שאביו אברהם היה מעורב בשנת 1948 בהכנת שטרות כסף למדינת ישראל המוקמת, פגשתי את אביו אותו הכרתי באופן רופף והאיש שלא היה דברן גדול אישר את הנאמר, הוא הוציא מכיס החולצה מעטפה ובה שני שטרות מקופלים יפה יפה , כפי שהיה מקובל לשמור שטרי כסף ב1948 ! השטרות שלא ראיתי כמותם מעודי, סיקרנו אותי, ביקשתי עוד פרטים, אברהם שרויטמן סיפר שבמסגרת עבודתו בדפוס לוין אפשטיין,התקבלה בשנת 1948 ,ערב הקמת המדינה בקשה מהסוכנות היהודית לעצב שטרות למדינה,צוות מצומצם של אנשי מקצוע בדפוס שלא היה להם נסיון קודם, שקד על המלאכה ובסודיות מרובה הכין את השטרות. נערכה הדפסת נסיון, ואלה שני השטרות היחידים שנשארו מאותה הנפקה שלא יצאה לפועל, לאימות הסיפור הציגו לי כתבה שפרסם ב1964 החייל יורם פרי, היום פרופסור מכובד באוניברסיטת תל אביב, בעתון רב התפוצה והמוניטיו מחנה נחל. באותה כתבה מסופר על הכנת אותם שטרי כסף ועל אנשי המקצוע של דפוס לוין אפשטיין שעסקו במלאכה מנהל המחלקה אנגלי ושמו פרנק ריד הצלם קייזר והריטושר מיודענו אברהם שרוייטמן. כל אותן שנים שמר שרויטמן את השטרות כמזכרת לאותה פרשה, שרוייטמן היה מעוניין למכור את השטרות הנדירים,הפניתי אותו ל"מצא" מכירות פומביות, השטרות הוצעו ב3000$ אך לא נמכרו. בעלי הדבר פנו אלי שוב, הפניתי אותם לד"ר קינדלר במוזיאון שאכן רכש את השטרות הנדירים שהגיעו למקום היאה להם, מוזיאון קדמן.
לאחר אותה תערוכה ,בה הוצגו השטרות וסופר עליהם לראשונה, התחלתי לחפש חומר נוסף, באופן טבעי פניתי לארכיון הציוני בירושלים,בו מרוכז כל החומר של הנהלת הסוכנות היהודית, הגיוני היה שבנושא כזה יעסקו אנשי הכספים, ראש אגף הכספים לימים שר האוצר אליעזר קפלן והמנכל, לימים נגיד בנק ישראל,דוד (דולק) הורוביץ. ואכן בתיקים שלהם מצאתי חומר רב על הפעילות בנושאים שונים הקשורים להקמת מערך כספים ושטרי כסף למדינת ישראל העומדת לקום. בין השאר מכתבים מא. לוין אפשטיין בעל הדפוס המודרני ביותר בארץ ישראל, לדבריו, המפציר בדולק הורביץ להטיל עליו את מלאכת הכנת שטרי הכסף החדשים למדינה העומדת לקום. פניות כאלה היו גם מגורמים נוספים, ועוד הצעות רבות ומגוונות מאספקת גרביים לחיילים ועד שקולד בלגי בזול ורשתות הסוואה יפניות במצב חדש! הנה כי כן טוב לדעת שלא כל העם התגייס לצבא ונלחם בנגב ,או על פריצת הדרך לירושלים, גם ב 1948 כמו בימינו, היו אנשים שחשבו על הדברים החשובים באמת! במסגרת פניות אלה הוכנו ,כנראה, השטרות " שלנו" כדי להדגים את יכולת הדפוס ואנשי המקצוע שלו, אך לקברניטי הכלכלה היו תוכניות אחרות הם הזמינו בסתר שטרי כסף מכובדים בארה"ב וליתר ביטחון הדפיסו שטרות חירום בדפוס שושני.
כדי לנסות ולדלות עוד מעט מידע פניתי שוב למשפחת שרוייטמן ,אברהם שרוייטמן הלך לעולמו שנים ספורות קודם לכן, הבן לא היה בקי בנושא והפנה אותי לדפוס לוין אפשטיין שלפי דבריו ייתכן ובארכיון שלו נשאר חומר ודוגמאות של השטרות הנדירים.לצערי, הדפוס נמכר בתחילת שנות ה90 להוצאת מעריב,בשיחה עם מנהלו לשעבר התברר שהדפוס כשל, התדרדר וכל החומר הארכיוני פוזר לכל רוח. בשיחה עם אחד מותיקי העובדים הוכחש בכלל שהדפוס עסק בהכנת שטרות ב1948. הסודיות שנשמרה בעת אותה עבודה היתה ,כנראה, כבדה ומוצלחת, מה שכן זכר אותו ותיק היתה הדפסת סדרות רבות של בולים ושטרות ה"שטיחים" 50 ו100 מיל במועד מאוחר יותר.
את מעט הידע שהיה לי בנושא ומה שהצלחתי ללקט סיכמתי בהרצאה קצרה אותה נשאתי לפני חברי העמותה באחת הפגישות, הנושא , לכאורה, מוצה וירד מסדר היום.
והנה להפתעתי ושמחתי , הופיעו השטרות האלה שוב ובגדול! במכירה פומבית של SPINK באמצע שנת 2005 הוצע אוסף שלם של 20 שטרות במצב חדש, הכוללים את שני העריכים 5 ו10 עם ווריאנטים שונים, התפתחות עיצוב והדפסה, ממש מושלם! נראה היה שמי שהוא הבקי בנושא אסף את השטרות באהבה ושמר עליהם בצורה נאותה. מקור השטרות היה לא אחר מפרנק ריד האנגלי שהיה מנהל המחלקה בדפוס לוין אפשטיין בבת ים שהדפיסה בסתר בשנת 1948 את השטרות הנסיוניים.
בדברי ההסבר להצעת המכר נאמר " אלבום שטרות המייצג את עבודתו של פרנק ריד היועץ הטכני של דפוס לוין אפשטיין, שטרות חירום שהוכנו לפי הזמנתו של דוד רמז, מי שיהיה בעתיד הקרוב שר התחבורה והדאר של הממשלה הזמנית". במכירה זכה הלוט להתענינות ונמכר ב6000 פאונד.
ופה חל מהפך התברר לי כי טעיתי ועלי מעתה לחפש את עקבותיהם של השטרות החמקמקים במסמכיו של דוד רמז , אי שם בנקודת התפר של סיום השלטון הבריטי והקמת המדינה במאי 1948 . פניתי שוב לארכיון הציוני ופשפשתי במסמכיו של דוד רמז, לצערי לא מצאתי דבר, במקביל פניתי לspink בלונדון וביקשתי ליצור קשר עם משפחתו של פרנק ריד שהלך בינתיים לעולמו,הדבר לא נסתייע כי השטרות הגיעו למכירה ממקור פרטי ולא ישירות מהמשפחה. בארץ פניתי לגנזך המדינה בו מרוכזים כל מסמכי המדינה החל מהקמתה במאי 1948, וכאן עליתי על שלל חומר מעניין הסובב את כל עניניה הכספיים של מדינת ישראל הצעירה, הרבה נושאים היו שם ,למעט הנושא שלשמו התכנסנו, לשטרות של דפוס לוין אפשטייו "יוק" לא היה זכר. אני בטוח שבעתיד ובחיפוש יותר מעמיק, עוד יתגלה גם משהוא בנושא זה.
בידי משפחת
שרויטמן נשארו מסמכים רבים המצביעים על הקשר בין גיבורי הסיפור. אברהם(אלברט)
שרויטמן נולד בתל אביב ב1912, במלחמת העולם הראשונה גורשה המשפחה על ידי הטורקים
למצריים, אברהם גדל במצריים ושם רכש את מקצוע הדפוס. בשנות ה40 בעת מלחמת העולם
השניה מקימים הבריטים בקהיר דפוס צבאי המדפיס עבור השלטון והצבא הבריטי, בדפוס
נפגשים אברהם המועסק כאזרח ,מומחה לריטוש ופרנק ריד, חייל אנגלי, איש דפוס, המשרת
בקהיר. ידידות נוצרת בין השניים, לאחר תום המלחמה ב1946 יוצר אברהם שרוייטמן קשר
עם דפוס לוין אפשטיין בפלשתינה, הוא מגיע לעבודה בדפוס ששכן אז בבת ים, בעקבותיו
מגיע לדפוס בתפקיד מנהל טכני החייל הבריטי המשוחרר פרנק ריד.
עוד נקודה שניסיתי לברר, זהותה של החלילנית האלמונית המופיעה על השטרות, בפרסומים שונים נאמר שהיתה בתו של בעל הדפוס אליעזר לוין אפשטיין, בשיחה עם בני משפחת לוין אפשטיין התברר שלאיש לא היו כלל צאצאים! דמות אחרת שהוזכרה היתה מאירה מילנוב בתו של אחד מבכירי הדפוס יואל זולברג, שיש גורסים שהיא המחללת הקטנה, בשיחה עמה היא מסתייגת מהזיהוי וטוענת שבשנת 1948 מלאו לה רק 5 בעוד שהילדה המופיעה על השטרות נראית מבוגרת יותר.
כסיכום לכל ה"סאגה" הזו נראה שבחודש דצמבר 1947, ימים ספורים לאחר החלטת עצרת האומות המאוחדות, על הקמת מדינת ישראל, פונה א. לוין אפשטיין בעל אחד מבתי הדפוס הגדולים והמשוכללים בפלשתינה א"י, לאליעזר קפלן ודוד הורוביץ בסוכנות היהודית ומציע להדפיס את שטרות הכסף של המדינה הצעירה העומדת לקום, כשהוא לא מקבל תשובה ברורה במשך מספר חודשים ,הוא מפעיל את הצוות המקצועי שלו ומפיק בסתר, בעיקר בלילות שטרות נסיון ,על השטרות לא מצויין שם המדינה ולא שם עריך המטבע, שלא היו ידועים באותה עת. מהשטרות האלה שנותרו בגדר קוריוז נסיוני נשארו 2 שטרות הנמצאים במוזיאון קדמן ו20 שטרות שנמכרו ב spink ונמצאים באוסף פרטי בחו"ל, סביר מאד שבעתיד יופיעו פריטים נוספים שנותרו מאותה הנפקה.
אני בטוח שכל התפתחות בנושא זה "תקפיץ" אותי מחדש ובמשנה מרץ אמשיך לברר את השאלה הגורלית, מי באמת נתן את ההוראה, מה הנסיבות שהביאו להדפסתו של ה"כסף הסודי", מי היא החלילנית האלמונית, ולמה לכל הרוחות זה מענין אותי!
כתב: יוסף שחם
"גבורינו" בבית הדפוס הצבאי בקהיר 1944
החייל פרנק ריד
יושב, עומד האזרח אברהם שרויטמן
צוות עובדי בית הדפוס לוין אפשטיין, בת ים 1948,
שורה ראשונה משמאל פרנק
ריד שורה שניה במרכז אברהם שרויטמן
שאלות שרציתי לשאול את בנק ישראל ולא היה לי את מי.
לכאורה שאלות קלות ואפילו קלילות.
יום שלישי, 20 בפברואר 2024
חרוף קטן והשופט בן זמרה במגרש הרוסים
אומרים שהפסח האחרון של 2023 התבלגן בשל גדי קטן עם שנים פאות והר הבית. אולי רצו לעשות לגדי משהו שהיה מדליק אותנו ואת העולם כולו. לחיות על חבית חומר נפץ דומה לחיים לצד הר געש ועובדה שיש כאלה הנהנים מכל רגע. אותי העז משכה לארוע אחר בירושלים שלפני 1980 ולמקום קוראים מגרש הרוסים ויש שם בית משפט ולשופט קוראים בן זמרה והייתה לו כיפה ואני זוכר גם משקפיים ואפילו ערבית הרבה יותר טובה משלי וזה בכלל לא כוחות, אבל ככה זה היה אז ואני חייל בצבא ההגנה לישראל עם מדים ירוקים ואפילו רבט או סמל וירוק כבר אמרנו ונעלים שחורות, שהגיע מביריה החשאית שליד עיר הקודש צפת. מדינת ישראל נגד לידרמן יעקב והאישום צילום במערת הנטיפים הנפלאה בשורק ע"ש אבשלום שוהם וגם פה זה סיפור מבחינתי לגביו ומישהי הייתה בחנוק והבטיחה לספר לי אודות גילוי המערה אבל זה נמוג עד לארוע הבא.
יום רביעי, 21 ביוני 2023
פוליאנה
על ספסל ברחוב וליד נחל הירקון, ארגז עם ספרים מפעם. אין סיכוי שאני לא מזיז ומסתכל והנה משהו ישן שאני מחבר אותו לאחותי הבלונדה ששיחקה את פוליאנה והשיר נשאר לי בראש גם היום למרות שאני לא יודע דבר לגבי העלילה ובכלל.
יום רביעי, 7 ביוני 2023
יוסף שפרינצק יושב ראש הכנסת
יוסף שפרינצק יושב ראש הכנסת גר ברחוב הגליל 28 (מעונות עובדים) שהפך למאפו בתל אביב. נגיעות מקדימות ותודה לאיציק שפרינצק הנכד
יום ראשון, 4 ביוני 2023
אבא שלי זאב ולדק ולוולה גרבש / כתבה דבורה גרבש עוזרי
דבורה גרבש עוזרי כותבת על אבא שלה עם תמונות מפעם
יום שישי, 2 ביוני 2023
ולדק
פארטיזן חלוץ כרטיס חבר
יום שלישי, 30 במאי 2023
1958 התמונה הראשונה שלי
על המרפסת של הדודה והדוד ברחוב הפרדס 12.
הדוד זאב (ולדק) במרכז עם אימא מימין והדודה משמאל.
למטה אחיותי אראלה הבלונדה ודבורה הבכורה ולידה בן הדוד אליהו.
אני בבטן של אמא וגם אחותה התאומה בהריון מתקדם.
סיור לאורך הירקון
לרגל יום ההליכה הבינלאומי ובארגון בית יד לבנים תל אביב, יצאנו לסיור רגלי נוסטלגי לאורך הירקון, מהפינה הירוקה עד תחנת הכח רדינג/ נמל תל אביב
































































