נונק מפתח תקוה הוא אחלה בחור במובן הטוב של המילה. נונק אוהב את החיים הטובים ולכן תמיד הוא מחייך והחיים מחייכים אליו בחזרה. ניתן לזהות בקלות אנשים שמחים ומדושני עונג. חצי פתח תקוה הייתה שלו והחצי השני חיכה . פעם היה לו מפעל לצמר גפן , אבל גפרור אחד הפך אותו לעשיר מאד גדול, כי צמר גפן לא מסתדר עם מים ואש. הרבה אנשים התעשרו משריפות לא מתוכננות. אשרי הגפרור זה לא רק חנה סנש.
את השם המיוחד הזה קיבל נונק noneck מאישתו האהובה והחסודה , שהבחינה יום אחד ככה ללא כוונה ומזווית חדה שלבעלה פשוט אין צוואר. זה פשוט קרה בהפתעה די מרעישה ואז היא צעקה "נונק מה קורה לך עם הצוואר שנעלם בין הראש והגוף?" . מאז כולם קוראים לעמצ'וק נונק , והוא אפילו עונה. במשרד הפנים סרבו לשנות לו את השם.
אחרי שנונק קיבל הרבה מאד כסף מהשריפה של הצמר גפן, הוא החליט להשקיע את הכספים הנזילים שלו בדברים שלא יכולים להישרף. אז הוא קנה את המפעל הצמוד אליו. זה היה בית חרושת המייצר ומשווק מטפים וציוד לכיבוי שרפות. ואז היה חורף מאד גשום והירקון עלה וגעש וגם המטפים צפו והגיעו לנתיבי איילון.
כל פעם שאני עובר בכיכר צינה דיזינגוף בכיכר המוגבהת, ליד המזרקה היורקת אש ומים של אגם, אני נזכר בנונק והצמר גפן. יעקב אגם בכלל לא מכיר את נונק אבל תודו שזה צרוף מקרים מענין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה