זה מתחיל בדרך כלל מאד מוקדם. לפעמים אפילו יותר ממה שנדמה לכם. אני מתכוון למיסרון היומי הראשון מרואה חשבון בשם מנשה פנירי. זה אף פעם לא בעניני כסף או דברים חיים ומשמחים . זה תמיד על כאלה שהפסיקו לנשום ואפילו לעשן. מנשה תמיד מודיע לי באמצעות מיסרון בשש או בחמש בבוקר מי נפטר/ה. התרגלתי לזה ואפילו מינה הפסיקה לשאול "מי כבר מת!".
החיים על פי מנשה פנירי
צילום המודעה אפי שחק
מבחינתו זה הכי חשוב בעולם, כי אולי היה לי קשר כלשהו או שזה לדעתו חשוב מאד שאדע. בהמשך היום יהיו עוד המון מיסרונים כי ככה זה עם מנשה כבד השמיעה שהתקשורת איתו באמצעות הפלא הקרוי מיסרון. ולך תסביר לאנשים למה החיים לא פשוטים. להגנתו טוען מנשה פנירי שככה היום שלו בנוי. לראות מי כבר לא איתנו ואז אולי ללכת ללוותו בדרכו האחרונה. חסד של אמת, שמתחיל אצל מנשה ואביו על הבוקר ולפעמים עוד קודם.
היום זה הצליח לו למנשה פנירי , כי בדרך כלל המתים של מנשה הם כאלה כללים ופחות אישי לוחץ. הבוקר מנשה פנירי הבין שמנהלת בית הספר לדוגמא ע"ש הנרייטה סאלד זו המנהלת שלי וקוראים לה "לאה פישמן לבית טיקוצינסקי ז"ל. אמא, סבתא וסבתא רבא מחנכת ומנהלת בית ספר לדוגמא איננה. ההלוויה תתקיים היום יום חמישי 25.4.13 בשעה 16 בבית העלמין בקיבוץ עינת".
לאה פישמן זכורה לי היטב כמנהלת בית הספר היסודי שלי. היא החליפה את רחל אלפר שהלכה לעולמה וככה "זכינו" לשתי מנהלות בקדנציה אחת. לאה פישמן הייתה גם המחנכת של אחותי אראלה וזכורה לטוב כמחנכת ומנהלת אסרטיבית ודעתנית. אני זוכר גם שביום התלמיד איפשרה לי לשבת בכיסאה ולהרגיש מנהל ליום אחד בחדר של המנהלת. יהי זכרה ברוך.
לאה פישמן מנהלת בית ספר דוגמא בתל אביב
צילם אלברט דישי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה