מכולת של פעם
נדמה שכל אחד שנולד בעשורים הראשונים של המדינה , מתחבר למכולת השכונתית. גם היום יש מלאן מכולות אבל מהצד נדמה שזה ממש אחרת. גם אני זוכר כמה מכולות בסביבה שלנו בצפון הישן של תל אביב אי שם בשנות השישים והשבעים. נהגנו לקנות אצל מוישה שהיה ממש לידנו ולעיתים רחוקות גם אצל ליכטרמן החרדי לייט ברחוב עמוס ממש מולנו, שגר ממש בצמוד לעסק שלו. יש היום חצי לחם במכולת? כנראה שכן.
*מוישה המרכולתניק*
המכולת הכי קרובה ונגישה היתה ממש צמודה אלינו בסוקולוב 97 קומת קרקע כמובן. קראו לו מוישה מרכולתניק והוא היה ממש רזה ושדוף כאילו הרגע יצא ממחנה הסגר מה שבהחלט היה אפשרי אבל אני לא סגור על זה שהיה ניצול שואה. אראלה אחותי זוכרת בברור את ענין המספרים על הידים גם של מוישה וגם של רעייתו ואפילו את הבת המאומצת. מוישה היה רזה ותמיד בבגדי חאקי ונעליים שחורות. ממש כמו אחת מהדמויות של רענן לוריא המאייר. הוא לא גר בסביבה הקרובה והגיע כנראה ממקום דרומי כלשהו. חולון , בת ים או אולי בתל אביב עצמה. הדבר שהכי אני זוכר מהמכולת שלו זה את הוופלים בקופסת הפח המרובעת עם הפתח העגול שנפתח בעזרת סכין או מברג ובעדינות. תמיד קניתי 50 או מאה גרם בתוך שקית חומה. זה תמיד היה לשימוש עצמי או בשותף עם עופר השכן הקטן. בדרך כלל זה היה טרי ולעיתים טיפה רטוב. לעיתים היה צריך לעזור עם האצבע למשקל הלבן של מוישה מרכולתניק. חוץ מפעם אחת שסחבנו תפוח עץ אני לא זוכר דברים לא חינוכיים.
שד' נורדאו 29 פינת דיזנגוף 280 VTLV
ממש די קרוב על דיזינגוף היום עדיין מצויה המכולת של יחזקאל עם הבלורית מהחלק הלא קירח. אבא שלנו תמיד אמר שיחזקאל עושה חשבון בראש בלי להיזדקק לנייר או מחשבון. ככה גם הפנמתי שעיראקים יודעים היטב חשבון. חוץ מזה יש מושג של צריכה עצמית או שימוש עצמי של בעל המכולת ואז יש התאמות במס הכנסה.
יש הנוהגים לצחוק או בעצם להגיד על מישהו שהוא לא יכול לנהל מכולת על כל המשמעויות. אני קורא לזה מבחן המכולת. יש רבים שניהלו דברים גדולים אבל מעולם לא עברו את מבחן המכולת שלי.
*חנווני על פנקסו*
חנווני על פנקסו הנו מושג רב משמעי. אנשים נוהגים להיזכר באותו פינקס בהרבה הקשרים. תמיד יוסיפו בחצי הלצה כמה דאחקות על ענין התוספות המיסתוריות. הכי טוב זה לא להיות בחוב ואז אין סרטים מיותרים בראש. אם כולנו סבורים שיש תמיד תוספות באותו פינקס אז כנראה שהנושא מורכב ובהרבה מובנים. זיכרו שפינקסו של חנווני הוא הקובע ולא הזכרון שלנו או "מעולם אני לא זוכר שקניתי קרם בריח פאצולי".
להיות מרכולתניק זה לא כמו לנהל אימפריית הייטק עתירת משאבים ועובדים. יש אנשים המסוגלים לחשוב עד גובה הדלפק ולא לפעול מעל למצופה. לעיתים טוב שיהיה איזה מרכולתניק החושש ומקמץ בהוצאות מיותרות במיזמים גדולים. מרכולתניק זה אולי מחסום מפני כישלונות קולוסאלים. תאמינו לי שאם ליד שי אגסי ובטר פלייס היו מציבים את מוישה המרכולתניק שלנו זה היה נגמר קצת אחרת.
מכולת מובחרת י. ביבי
צו חנות מכולת 1952
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה