סאלק

June 2, 2014 at 8:43am

"בנק של של לבנים"

היום הלכתי ברגל לבנק לאומי ברחוב הרצל פינת יהודה הלוי. כתוב שזה הסניף המרכזי ונדמה לי ששלמה מעוז אמר פעם שבנק לאומי זה בנק של לבנים למרות שגם את יוסי שריד הלבנבן מסרבים לקבל לדירקטוריון.

בנק לאומי הוא גם סיפורה של המדינה ויש הרבה סיפורים הקשורים לתחום האספנות ובכלל. הסניף המרכזי הזה מוכר לי רק מקומת הכניסה שלו ויש בו אפילו תצוגת מטבעות עתיקים שנדמה לי שכולם הם העתקים כלומר רפליקות ובכל זאת הסניף הזה הוא מקום סימפטי המשדר אווירה מכובדת וגם ביתית למרות שהמקום כאילו ברצף תחזוקה אינסופי. המעטפת החיצונית דמויית הרדיאטור כאילו אומרת שיש פה כלוב כלשהו או שאני סתם מרוכז בזוטות. למרות שזה לא הסניף שלי אני מרגיש במקום הזה מאד נוח ועם הרגשות ורגשות קשה להתעמת. אני גם די בטוח שהעובדה שיוסי דגני עובד שם מהווה בהחלט גורם מכריע. חברים יש לא רק באגד. 

הסביבה של סאלק

אני נוהג ללכת לבנק לאומי כשאני צועד מצפון לדרום כלומר מבן יהודה לכיוון תל אביב הקטנה של פעם ולמרכז הפיננסי של העיר העברית הראשונה. אני משתדל ללכת מתחת למגדל שלום  שאצלי זה תמיד כל בו שלום. המעבר מתחת לבניין הזה תמיד מלווה במשבי רוח קבועים ונעימים והמקום תמיד מוצל  ונראה לי מוזנח במשהו בצד של בנק אגוד לפחות כשהולכים שם רגלית. אני תמיד חושב שמים רטובים עושים דברים נפלאים גם בחקלאות וגם בניקיון. מישהו גם אמר שאם אסון התאומים היה קורה במגדל שלום אז לא בטוח שהמגדל היה קורס כי סוג הבנייה שונה ובכל זאת לא נראה לי ששווה לנסות על חי. את נושא האספנות והדברים הקשורים למשפחת מאיר נשאיר להזדמנות אחרת. במבואות המגדל תמיד יש תצוגות מפעם.

כל הסביבה  של מגדל מאיר היא חתיכת היסטוריה ואיפה שרק נביט נגלה אינסוף תל אביביות ממש מההתחלה, אבל היום אני בכלל לא בסיפור הזה, כי אם משהו מזמני כלומר אם תרצו משנת 1980 ואילך. 

הסניף המרכזי של בנק אנגלו פלשתינה גלויה משנות השלושים

מתוך אתר VTLV

בנק לאומי הסניף המרכזי דמוי רשת רדיאטור ובעברית מצנן בקרן הרחובות יהודה הלוי פינת הרצל

יהודה הלוי מביט על המגדל של שלום

 ומצד ימין הסניף המרכזי של בנק דיסקונט

 וגם בית שיף והיום המוזיאון של דיסקונט

בית מאני יהודה הלוי 36 המוזיאון של בנק לאומי

שטח המחייה שלו מהפינה של לילינבלום 23 ועד הרצל 7, 9 , 11 

כשאני מתקדם ועובר את שדרות רוטשילד פינת הרצל ועד ללילינבלום אני תמיד נזכר בו כי זו הייתה הטריטוריה שלו למרות שהוא לא היה שריף וגם לא הסגן שלו ותמיד ניתן היה לראותו שם החל מהבוקר ועד שעות הצהריים כלומר סביב שעה אחת וגם שתיים ואפילו לעיתים גם עד ארבע תוך זה שהוא מחליף תחנות ולעיתים הוא באלנבי ליד בית הכנסת הגדול ולעיתים ממש שם בלילינבלום פינת הרצל. 

כולם קראו לו סאלק  וגם צ'ליק  שזה כנראה כינוי חיבה. זה היה השם שלו בשוטף וכולם ככה קראו לו. היה לו גם שם רשמי ואפילו שם משפחה עם אשה ושני ילדים מוצלחים אבל לא חייבים לספר הכל למרות שרבים יודעים בדיוק ,אבל היום נשאיר זאת רק עם הכינוי.  אני יודע שהיה בגיל של אמא שלנו ונולד כנראה בפולין או ברוסיה. יידיש ועברית היו השפות העיקריות שלו כמו גם פולנית, רוסית ואני בטוח שהבין כל שפה ובמיוחד בכסף. הוא עבר את השואה ולדברי פלוני חדל מלהאמין אחרי שראה במו עיניו מה עשו להוריו ולמשפחתו. שם במלחמה ההיא צלח את בית הספר של החיים האמיתיים ומה שעשה בהמשך פה ברחובות תל אביב היה רק ההמשך. 

לעיתים היה מהרהר בקול ואומר שאם היה הולך בדרך רשמית ומסודרת כלומר נהפך לחלק מסודר מהמימסד, היה נהפך למשהו מכובד ורציני כי "כל הגדולים האלה יכולים להיכנס בתחת שלי. שכל שלהם לא כל כך גדול כמו לשון שלהם."

מופע רחוב וגם דברי חוכמה

תמיד כשדיבר הרגשת שאתה בסוג של מופע רחוב מאד ייחודי. הפעם הראשונה תמיד מפתיעה אבל אצל צ'ליק תמיד היה מיוחד גם אחרי עשרות פעמים כי האיש הזה היה בלתי נשכח. דיבור מהיר ותמיד יש אצלו תכל'ס וגם סיגריה ככה בצד. בלי תכלית הכל זה רק דיבורים ופרנסה זה תמיד חשוב. המשפטים שלו היו חזקים מאד גם אם לעתים היו ממש בוטים. אין כמו האמת לפרצוף וחלק קטן ממה שאמר לי בהזדמנויות שונות היה ממש מכונן. סאלק שם בכיס הקטן המון גדולים. לעיתים היה מדבר המון תוך סגירת העיניים ולעיתים שתק כמו דג. בטוח שחלק מדבריו היה מועתק  ומתורגם ממקור זר אבל חלק אחר היה רק שלו ואני לא בטוח שאני יודע לשים את האצבע. הוא ידע לדבר עם כל אחד בשפה שלו. בטוח שהיו כאלה שלא החליף עימם אות ותסמכו על סאלק. אם אמר על מישהו  "חתיכת דרעק" אז ידעת שגם סתם חרא זה נכון. 

"מתי בני אדם יהיו עם לב זהב אז זהב יהיה שווה שום דבר!"

סאלק נהג לצטט דברים חכמים שונים ומשונים  "לנין אמר שאנשים יהיו עם לב זהב מתי זהב לא יהיה שווה כלום" או למשל "בשביל מה באת פה. לדבר? פה אי לקנות אי למכור. פה זה בורסה ובלי גן ילדים ומשחקים. תדבר בבית שלך אבל תעשה עסק ואחר כך תדבר כמה אתה רוצה וגם תביא ציגרה (שזה סיגריה). עסק מתי מתחילים צריך גומרים במקום כמו עוד דברים. אל תיהיה שלעפער כמו זה מה אתה מכיר. התחלת ביזנס צריך לגמור במקום. אל תעשה פה גרעפסים. אם אתה קצת עומד לידי ועושה ביזנס אני כבר עושה אותך סוחר כי אתה עכשיו סתם שמוק קטן אבל אני כבר עושה אותך בן אדם תרבותי וגם סוחר. אני מכיר אבא שלך מתי היה שוטר וגם נהג מונית וגם דוד שלך ולדק אני מכיר יותר מה אתה חושב. אתם צעירים חושבים אתם יודעים הכל ולא יודעים כלום. רק גרעפסים אתם יודעים.  תיהיה תרבותי בבקשה, וגם עדין מתי אתה צעיר. תשמור כבוד שלך מתי אתה צעיר כי אחר כך כבר מאוחר. אל תלמוד מפלוני אלמוני לקחת כסף בריבית עם לומברד כי ככה זה עושה אותך פושט רגל בסוף ואין כסף ואין סחורה. תעבוד עם כסף שלך. מתי תעשה לומברד אצל עיראקים זה התחלה של סוף שלך" ככה אמר לי צ'ליק ואפשר גם סאלק ויותר מפעם אחת. 

מודל מיוחד 

סאלק היה דמות שאם לא ראיתם על אמת עם הויזואליות והסאונד אז רק סרט יעזור לכם או שיחזור. היום אין כאלה מודלים בכל המובנים. פשוט אין כי פס הייצור  משתנה והיום כמעט הכל אחר ויש הרבה סיבות אבל אני אנסה לתאר לכם ואני מניח שלחלק זה יעזור ולחלק רק אולי. זה שסאלק היה זן מיוחד אפשר להבין גם לפי הילדים שלו. חוץ מזה הבנתי ממש כעת שהבן שלו כותב ספרים ואפילו שירים למרות שהתחום שלו הוא מחשבים ומערכות מידע. אני לא מכיר את ספריו אבל בהקדם מאד זה יקרה. אני זוכר את סאלק מדבר על הבן שלו ואפילו מספר בדרכו כיצד שלח אותו בצעירותו למשימה כלשהי והבין שהבן הזה אכן יכול להיות דוקטור ופרופסור, אבל בתחום הביזנס זה כבר אפיזודה אחרת. 

שוק שחור של דולר ירוק וגם דברי ערך

סאלק היה סוחר ואלוטה או אם תרצו חלפן כספים ברחוב עצמו ובעיקר ירוקים אבל כל מטבע היה הולך כמו מרק גרמני ופרנק שוויצרי ואפילו צרפתי הרבה לפני האירו ובקיצור כל מטבע שבעולם. הוא הבין את המגמות לפי מה שקרה בפועל ולא גרפים ופרשנים. הוא גם לא התאהב בסחורה כי אם קנה ומכר ונשאר עם מה שצריך.  צ'ליק גם עסק במסחר במטבעות מכל הסוגים. בעיקר מטבעות ממתכות יקרות וכל מה שסביב לזה. גם זהב, כסף ואפילו פלטינה. אם צריך אז גם שעוני זהב של שפהאוזן ואפילו סתם אומגה, דוקסה או לונגין. רולקס גם בסדר והכי הכי זה פטק פיליפ וקצת פחות זה ושרון קונסטנטין.  בקיצור כל דבר שהוא בעל ערך וניתן להמירו בכל מקום בתנאי שהגעת לכתובת הנכונה. 

מניפולציה של המדינה בשוק השחור

פעם רחוב לילינבלום היה שם נרדף לשוק השחור של הדולרים למרות שהשחקן הראשי באותו שוק הייתה המדינה עצמה. ערבים וחרדים תמיד שיתפו פעולה בנושא הזה. מי זוכר את איצ'לה הגדול שהיה מאד קטן?  תמיד מאחורי כל השחקנים הגדולים עומד גוף גדול יותר. אם לא ידעתם אז יש מי שטוען לכאורה שהיה אחד בשם אברהם יוסף שפירא שביחד עם אשתו בתקופה מסוימת היה הזרוע הביצועית של המדינה בצינון השוק השחור באמצעות מזוודה עם דולרים שהיוו חלק מהצגת החיים האמיתיים ברחוב לילינבלום ובכלל. אותו שפירא שלימים היה הבעלים של מפעלי השטיחים עם כל מה שהתלווה להם. שפירא המנוח היה אפילו חתום על שטרות המדינה עם הערכים הגדולים של האלפים בתוקף תפקידו כיו"ר המועצה המייעצת של בנק ישראל. אני גם זוכר אותו מגיע לא במיטבו לבן יהודה 14 שזה ממש לידנו והסיבה היא כונס הנכסים הרשמי של מדינת ישראל או אם תרצו האפוטרופוס הכללי באמצעות נציגו הבלתי נשכח מר עזרא חבשה שאהב בעצמו קצת מדליות של ברכת הכהנים ושמע ישראל. שפירא המנוח נקלע לקשיים כספיים לא פשוטים  אבל היום חמסה חמסה בעזרת השם  מצב צאצאיו בהחלט יותר מבסדר. פעם אפילו צבענו את בית הכנסת בו התפלל ברחוב פינקס. 

חליפה שלושה חלקים עם כובע וציגרה

סאלק היה נמוך קומה , ג'ינג'י עם קצת קרחת במרכז הראש אבל כמעט תמיד עם כובע.  רזה וכמעט תמיד עם חליפות שלושה חלקים כי צריך הרבה כיסים ובקיץ החם חולצות ספארי כאלה רחבות עם כיסים גדולים. אם חשבתם שאת כל הכסף שומרים בכיס אז כנראה שלא ראיתם את סאלק. תמיד נהג להנחות את לקוחותיו "תלך לפרחים אני מביא כסף מוילונות עוד מעט. תגיד לפרסי אני אמרתי שתחכה עד אני מגיע. גם אצל חזיות זה בסדר."  זה לא היה קוד סודי, כי אם תיאור של המקומות בהם פיזר כסף בטריטוריה שלו כלומר חנויות של פרחים שזה פרסי ולפעמים וגם וילונות וגם חזיות של רובין וחלק מהחנויות שם עד עצם היום הזה. 

חוקי החיים מול החוק הכתוב

אז כלומר בשנים הראשונות של המדינה בואכה שנות השישים והשבעים ברחוב לילינבלום וגם באזור הדואר היו לא מעט חלפנים למרות שהדבר היה בניגוד לחוק הכתוב. חוקי החיים חזקים יותר מחוקי המדינה ואם אנשים חושבים שכסף אמריקאי עדיף על כסף מקומי אז ככה יהיה למי שיש. אי היציבות הכלכלית הניעה אנשים להחזיק מטבע חוץ כי ככה הרגישו האנשים יותר בטחון. מי שלא עבר פיחות של 40 אחוז ביום אחד לא יבין זאת לעולם. אם היה לך 100 לירות אז כעת אחרי פיחות הלירה מול הדולר יש את אותן לירות רק שהן שוות כמעט חצי. לא כל אחד יכול היה להגיע לחו"ל ולהסתכן בחשבון דולרים ולא כל אחד נותן הרצאות וערבי התרמה בפני יהודים טחונים.

סאלק היה חלפן כספים עם שם טוב שמעולם לא התחבר לדברים שלילים כמו העלמת כסף בזריזות או שטרות מזויפים. הוא נהג להגיד שהוא בנק בפני עצמו בדיוק כמו בנק אנגליה  BANK OF ENGLAND. כשהיה צעיר ונמרץ עם חושים חדים ידע לזהות ולהריח אנשים וטיפוסים. היה לו משפט שחזר על עצמו וככה כולנו ידענו את מקומנו האמיתי "תגיד שלמה המלך היה חכם?" אחרי שקיבל תשובה חיובית ממרבית הנשאלים היה עונה "אז למה אתה כזה שמוק?". מתי יש צחוק אז גם האווירה נעשית טובה יותר לעסקים.  ככה גם לגבי המיומנות המקצועית שלו והידע להבחין היטב ומהר בזיופים שונים וככה גם במטבעות זהב שונים. כל עוד בריאותו איפשרה היה עובד שעות לא מעטות ברחוב עצמו ובהמשך אם צריך אז גם בערב בביתו שבמרכז תל אביב. לא כל אחד יכול היה להגיע אליו הבייתה ותמיד אני זוכר שם את אשתו שתמיד אבל תמיד קראה ספרים. 

סאלק היה דמות מרכזית, מקורית ובלתי נשכחת בתחומו. סאלק שעבר את השואה טען שמשני דברים צריך לפחד בחיים. הראשון זה מאלוקים ומהבורסה זה האחרון. סאלק ז"ל נפרד מעולם הכסף והחומר קצת לפני שנת המילניום. 

הרצל 2 פינת אחד העם 18 - הבית של עקיבא וייס " יוזם ומייסד העיר העברית הראשונה אחוזת בית, תל אביב."

סוסקין מזמין לבירה ובלי צילומים

הרצל 5 א' עם הקיוסק ברוטשילד

הרצל 9 חזיות פרחים ואפילו וילונות

הרצל 11 פינת לילינבלום