לוציאן סימצס, אילן רמון וחוכמת האבק

March 25, 2015 at 1:43pm

אבק נוצר בשביל שינקו אותו

נדמה לי שכל אחד יודע מה זה אבק ואפילו בכל מקום בעולם. אבק זה משהו אוניברסלי ויש המון אנשים שמתפרנסים בסדר ואפילו נהדר רק בגלל שיש אבק ואיתו הרגישות אליו ועוד ניספחים. מסתבר שהאבק ואנחנו שותפים ואפילו עם הרבה קרדיות. מי בכלל הביא לעולם שלנו את הקרדית הזו? קרדית זה ממש דומה לקרדיט ונראה שהקרדית הזו מצאה קרדום לחפור בו וככה להתפרנס ממש מכלום. אבק אדם כנראה לא כל כך קשור וככה גם אולי אבק כוכבים, אבל אם רוצים הכל קשור ומתחבר. האם אבק זה מכת החושך במצרים? בסופת האבק האחרונה נזכרתי שלאבק יש אפילו ריח. 

כמה לוקחת או נכון יותר מקבלת עוזרת בית לשעה? כמה עולה היום שיעור פרטי במתמטיקה?

מורה למתמטיקה, חמוש במשקפיים ומקפיד בלבושו שנולד בפולין ולא תמיד שמע טוב

לוציאן סימצס ז"ל היה המורה שלנו למתמטיקה בתיכון עירוני ה' שבתל אביב. זה קרה סביב שנת 1976 לערך וסימצס כפי שקראנו לו היה המורה השלישי שלי ואפילו האחרון, ובכל זאת אני לא ידעתי מתמטיקה ורק מהסיבה הזו אני מאד עצוב ואפילו גם כעת. יש ימים שאני חולם לי, שיום אחד אהיה סוג של אלברט איינשטיין ופתאום כל נפלאות המתמטיקה וכל התורות של היחסים/ות והתבונה יקפצו לי לראש, ואז הכל יהיה ממש פשוט ונפלא ואולי אפילו נמצא מודל מתמטי שיביא שלום עולמי. מי מאמין שמתמטיקה יכולה לפתור סיכסוכים אלימים? האם אנשים ריאלים הם כאלה המבינים כיצד יש לטפל בבעיות אנושיות סבוכות? למה תמיד בשעת ויכוחים אידיאולוגים אני שומע כאלה המשמיעים תמיד כלפי הצד השני "אתם פשוט לא ריאליים!" האם יש עמים בעולם עם יכולות מתמטיות טובות יותר מעמים אחרים? איפה היהודים בכל הסיפור הזה?

מתמטיקה מקצוע מאד חשוב אבל חוכמת המתמטיקה חשובה יותר, וגם אותה לא הפנמתי ולוציאן סימצס לא עזר לי בכלל למרות שהוא מאד השתדל בדרכו המיוחדת.

חוכמת האבק על פי לוציאן סימצס וגם טיפונת מאילן רמון וסופות האבק

לוציאן סימצס לימד אותי את חוכמת האבק ואותה הבנתי אפילו מהרגע הראשון, וכמובן שזה היה בהיבט התיאורטי. מעשית אני ממש לא בטוח כי תמיד אני נזכר באותה תיאוריה רק בסוף התהליך, ואז זה כבר מאוחר. האם מישהו ערך מחקר על האבק של אותם גירים לבנים בהם השתמשו פעם בבתי ספר? מעניין אם היום עדיין משתמשים באותו גיר או שהטושים עושים את העבודה? גיר זה דוגמא נהדרת לאבק ולזה שכל חומר מכיל חומר יותר קטן.

אחת המשימות של אילן רמון האסטרונאוט הישראלי הראשון בחלל היתה בנושא סופות אבק. וככה כתוב בהידען. 

אילן רמון והחללית קולומביה מדליה ממלכתית התשס"ג 2003 עיצוב אהרון שבו  

"לאחר ההצהרה המשותפת של ארצות-הברית וישראל על שיתוף פעולה בחלל, יצא קול קורא למוסדות האקדמיה בישראל בבקשת הצעות לניסוי שיבצע האסטרונאוט הישראלי. הר-אבן נזכר שאחד הניסויים הציע בדיקת השפעת מיקרו-כבידה על חולדות. הרעיון היה לשלוח חולדות לחלל, לחברן לאלקטרודות, ולבחון את השפעות הסביבה החדשה על מוח החולדות בעזרת אלקטרודות. אך שיקולים פנימיים בנאס"א לגבי משלוח חולדות חיות לחלל ועליהן אלקטרודות, בנוסף על ההתנגדות של גופים לזכויות בעלי חיים, מנעו את בחירת ניסוי זה לטיסת חלל. במקום זאת, נבחר ניסוי המיידקס לתיעוד סופות אבק וסופות ברקים." מתוך הידען 

בכל דבר חייבים להפעיל את הראש בתנאי שיש ראש

סימצס חזר ואמר שחייבים להפעיל את הראש באופן מסודר בכל פעולה ולא רק במתמטיקה. הוא הסביר לנו יותר מפעם אחת על ניקיון והביא דוגמא שתמיד כשעושים ניקיון חייבים להפנים שאבק מתחילים לנגב או להוריד מהשלבים העליונים, כי האבק יורד ואם לא נתחיל מלמעלה אזי העבודה שלנו לא תצלח באופן שלם. הוא בעצמו מסביר זאת כל פעם מחדש למנקה שבביתו וכאילו כלום. היא בשלה ושום הסבר כבר לא יעזור.

לוציאן סימצס היה יהודי שנולד בפולין ולדעתי השם שלו מאד מיוחד. הכרתי עוד לוציאן אבל היא הייתה גברת ואפילו מרומניה והייתה נוסעת קבועה עם אבא במונית וגרה ברחוב פינסקר. לוציאן הזו הייתה אישה נחמדה עם אח ובלי משפחה כנראה, ומעולם לא ראיתי אותה אבל היא לא דמות פיקטיבית כי בחור אחד בשם שלמה גר איתה באותו בניין והכיר אותה ואת אח שלה ואני בטוח שלא היה לה שום קשר ללוציאן סימצס שלנו.

לוציאן סימצס מסביר עם הלוח ועם הגב של קובי גרשטנקורן בעירוני ה' בתל אביב

בנים בנות כיתה סוציולוגית ספרותית ולמה זקס בלי חולצה?

כיתה לא ממש ריאלית ואפילו לעיתים מעצבנת

לוציאן סימצס היה מורה למתמטיקה וחי בתל אביב ברחוב שלמה המלך. זה בערך כל הידוע לי על מר סימצס בקצרה. ידעתי משהו לא ברור וסגור על משפחה וזהו, כלומר לא ידעתי אבל ניחשתי ויש תמיד השלמות מידע. כשיש מצבה אז בדרך כלל הנושא מתומצת בנוסחה לא קבועה. לא תמיד המידע על המצבה מדוייק. יש מצב שאבדוק את מקום מנוחתו בהמשך.

אני זוכר שהיתה תקופה שסימצס היה מאד לא רגוע בכיתה שלנו, כי אולי הרגיזו אותו והיו כמה אירועים לא סימפטיים. אני לא חושב שאהב במיוחד את הכיתה שלנו. למה שמורה למתמטיקה יגלה אהבה לכיתה הומנית/סוציולוגית מעורבבת עם נערים בעלי חשיבה לא ריאלית בעליל?

חגית מסוט והיום גרינברג זוכרת שהיה לו משהו אנטי ממסדי בעיקר כנגד המפא"יניקים כנראה. רמי כהן המורה להיסטוריה תיקן את תאריך הגעתו ארצה וזה היה כנראה בעליית גומולקה ולא כפי שכתוב בחברה קדישא. כנראה בילבול בין 1938 לבין 1958.

שתי עובדות מהחיים

אני יודע שני דברים לגבי סימצס כי שמעתי וראיתי אותם במו חושי. פעם הוא הגיע לחנות שלנו מבלי לדעת שאני זה אני, כלומר התלמיד שלו מפעם. הוא רצה למכור מדליה מזהב ואני גם חושב שהוא מכר אותה. משהו כמו מדליה פרטית מזהב מאותן הנפקות ענק של חברות פרטיות שראו בזמנו שניתן למכור מדליות, כי הזמנים היו כאלה. כשאמרתי לו שלמדתי אצלו זה לקח לו חצי דקה לדעת מתי ומי היה איתי בכיתה והוא גם מיד זכר "אתה לא ידעת מתמטיקה והיה לכם בכיתה שנים שהרגיזו אותי מאד מאד". נדמה לי שהוא גם נקב בשם של מישהו אבל בוא נגיד ששכחתי את השם של אותו תלמיד וזה לא אני. אני זוכר בדיוק את המילים שהשתמש. אז גם הזכרתי לו שהדבר היחידי שאני זוכר ומנסה להפנים היא אותה חוכמת האבק שלימד אותנו. הוא צחק ואני כל כך זוכר את הבעת פניו וגון עורו שהיה תמיד מבריק ומטופח כאילו השתמש בקרם פנים. לוציאן תמיד הקפיד בלבושו והתיק שלו היה מאד קליל ואולי אפילו ריק כי מתמטיקה זה לא היסטוריה ונוסחאות ארוכות תופסות מעט מקום. אני זוכר היטב את מבנה גופו עם החגורה והבטן הממש קטנטונת ואני בטוח שהיה איש מאד מסודר בהיבט של סדר וניקיון וגם מינימליסט בדרישות החיים. יש לי תחושה ממש לא מבוססת שנהג לצבוע את שיערו ככה בקטנה אבל אולי אני שוב מדמיין. 

הדבר השני והמעט מוזר שאני יודע לגבי לוציאן סימצס, זה שהוא היה גם מורה של חבר משפחה בשם משה גליקמן שנולד באותה עיירה של אבא שלנו. אני זוכר שמשה גליקמן סיפר לי עליו כלומר על סימצס שלימד אותו מתמטיקה ואני כבר לא בטוח שדיבר על פולין אבל כמעט בטוח שכן. משה היה יליד 1925 כמדומני, וזה היה די מפתיע אבל אני בטוח שזה אותו לוציאן סימצס המורה שלנו. בעצם למה לעשות עניין מזה שמורה מלמד שני דורות? אני בטוח שזו תופעה לא נדירה במקומותינו. 

אני ממליץ לכם לאמץ את חוכמת האבק של לוציאן סימצס ז"ל וככה גם לזכור אותו ולטובה. 

תמונת מחזור והשנה 1977 ולוציאן סימצס ראשון מימין

עירוני ה' מחזור כ"ב תשל"ז שנת 1977 והמורה לוציאן סימצס ראשון מימין ולמעלה

שתי נערות שממש אהבו את סימצס

הפוסט הזה נכתב בעקבות פוסט כללי על המורים שלי למתמטיקה ובו נוכחתי לדעת שסימצס היה מורה מיוחד מסוגו לכמה מבני מחזורי ובמיוחד לשתי בנות שלמדו בכיתה מקבילה. ורד קרני ותמרה רווה טילמן, ממש יצאו מגידרן להלל ולשבח את סימצס גם כמורה וגם כאדם. ראיתי וקראתי את תגובתן והבנתי שמבחינתן סימצס היה משהו מיוחד, עם נוכחות מאד חיובית והאמת שאני מאד הופתעתי ושמחתי. יש מצב שכל הפוסט הזה, הוא בעצם של תמרה ואני שמח להיות הפלטפורמה. ביקשתי מתמרה שתוסיף על סימצס שלה והנה התוצאה מילה במילה. לא נגעתי.

לוציאן סימצס בפעולה. ותודה ל Avihoo Bar

תמרה רווה טילמן כותבת על סימצס  וה Win Win Win

מתוך ויקיפידיה: "משחק win-win הוא משחק שנועד באופן שכל המשתתפים יכולים להרוויח ממנו בדרך זו או אחרת. ביישוב סכסוכים, אסטרטגית win-win היא תהליך יישוב סכסוכים שמטרתו להכיל את כל המתווכחים"

רווח ראשון = איך המורה הדגול סימצס הציל את חיי (המקצועיים לפחות)

אהבתי מתמטיקה. תמיד אהבתי. בעצם זה היה המקצוע היחיד שאני יכולה להגיד עליו שאהבתי בתיכון.
בתיכון עירוני ה' במגמה סוציולוגית זה ממש לא היה "קול" להגיד שאתה אוהב מתמטיקה , אוהב אלגברה ופותר שאלות בינריות בזמנך החופשי (ונא לשכוח שישבתי כל התיכון ליד גל עציוני שלא בדיוק חיבב מתמטיקה...), אבל אני ממש אהבתי מתמטיקה.
אהבתי גם פיזיקה. שזה סיפור אחר כי לא הבנתי אף מילה ״פיזיקאית״ ...(לכן כבר בגיל 16 נדרתי נדר להתחתן אך ורק עם דוקטור חכם לפיזיקה)..אבל נחזור למתמטיקה..

האיש סימצס חרט על דגלו להציל את כל הנפשות האבודות של המתמטיקה ולאתגר את הנפשות שחושבות שהן יודעות מתמטיקה (זה מה שחשבתי שאני). לא היה מספיק עבורו ש"ידעת" מתמטיקה, הוא גם רצה לראות שאתה חושב מתמטיקה. סימצס היה מאתגר אותך בשאלות סטואיות: "מי אמר שיש רק פתרון אחד" וכך הדרך של ההוכחות הפכה להיות הרגל שני שלי (ולמי שלא קרא את המשפט האחרון של פרמה- מומלץ בחום).
נחזור להצלה על פי סימצס: מעשה שהיה כך היה:- כשסיימתי את חוק לימודי התיכוניים,עם תעודה שאיננה לתפארת ישראל, לא היתה אף אוניברסיטה שהסכימה לקבל אותי לשורותיה... אבל למזלי-בפקולטה לכלכלה באוניברסיטת ירושלים ערכו ניסוי שמשווה לראשונה בין בחינה פסיכומטרית (שרק הונהגה באותה שנה) לבין ציוני תעודת הבגרות. ההשערה היתה שהפסיכומטרי מנבא טוב יותר הצלחה באוניברסיטה. . ....ומה היה בניסוי?- הכניסו בלי הגבלה סטודנטים לשנה ראשונה כלכלה בתנאי שהיה להם לפחות שתי שמיניות בבגרות. עד כמה שזכרוני אינו מטעה אותי נכנסו קרוב לאלף סטודנטים לשנה הראשונה ורק 100 הסטודנטים עם הציונים הגבוהים ביותר המשיכו לשנה השניה.
בשבילי זה היה הצ'אנס היחיד של חיי אבל עם בעיה אחת קטנה. היה לי רק 10 אחד בבגרות והשאר שממה. עליתי במיוחד לירושלים לפקולטה לכלכלה ששכנה בגבעת רם (שנה אחרונה לפני המעבר להר הצופים), ושכנעתי את המזכירות שציון 10 אחד בבגרות (להלן ציון מתמטיקה של סימצס) שווה שתי שמיניות.... וככה, על סמך ציון אחד ויחיד של סימצס התקבלתי לאוניברסיטה!!!

כך החלה ההיסטוריה האקדמית שלי מתואר בכלכלה ועד לשני דוקטורטים ברפואה ובמדע, ועשר שנים של עבודה בבתי חולים בהולנד, מקסיקו ובוסטון.  חיים מרתקים שהחלו בגלל מורה אחד שיטתי, מעודד ומסור.


רווח שני = איך המורה הדגול סימצס לימד אותי את כוחה של השיטתיות

רווח שני שלי מהכרותי עם סימצס הוא כי האיש היה מורה דגול שיכול ללמד בכיתה רעשנית של 40 תלמידים בו זמנית מתמטיקה בשלוש רמות, וכל אחד הבין על מה השיעור וגם כל אחד הרגיש שמתמטיקה זה כבר לא מכשול עבורו. הייתה לך הרגשה שהוא מדבר רק אלייך, ושואל אותך שאלה בדיוק במקום שאת יכולה להיות מאותגרת.

לסימצס היו סיפורים לרוב, כולם זוכרים בעיקר את האבק והעוזרת אבל הסיפור המקסים על הצעדה למקלחת בעיירה השכנה לימד אותי לקח לחיים.
בעיירה של סימצס בנעוריו לא היו מים זורמים. האמבט היחיד היה בעיירה ליד, וליד פירושו הליכה של שעה וחצי לכל כיוון. אף ילד בעיירה בפולין לא הבין למה ללכת להתקלח אם אחרי שלוש שעות בין כה וכה כולם יהיו שוב מלוכלכים!! אבל לנו היה ילד חכם. לוציאן סימצס הבין זאת מצויין ולא התלונן כי לא ללכת זה לא כמו כן ללכת ולהגיע לאותה תוצאה. יש משמעות חשובה לדרך ולפעמים יותר מהתוצאה. הדרך מחשלת ומפתחת.
לכן סימצס תמיד חייב אותנו להגיע לפתרון במתמטיקה רק בדרך הארוכה יותר –דרך ההכללות.
מאז שלמדתי מתמטיקה אצל סימצס, תמיד, אבל תמיד, פתרתי כל דבר קודם כפתרון כללי. תאמינו או לא,- הדרך הזו הצילה אותי בבחינת הסטטיסטיקה בהרווארד. בבחינה בהרווארד לא נותר לי זמן (וגם הייתי בהריון בחודש תשיעי ולא הייתה לי סבלנות), אבל למרות שלא הגעתי לפתרון המספרי קיבלתי ציון A , למה? כי כתבתי את הפתרון הכללי, או - את כל הדרך הארוכה שבה מתקלחים בעיירה הסמוכה...

רווח שלישי = איך זכיתי להגיד תודה לסימצס בעודו בחיים

בערך5 שנים אחרי סיום בית הספר, בעודי מסתובבת בדיזנגוף, פתאום שמעתי מאחורי צליל שלא ניתן לשכוח:-רעש נעלי הלקה של המורה סימצס..
החבר הזמני שלי (מסטרנט לפיזיקה כמובן..) אומר לי בלחש ״מישהו עוקב אחרינו כבר חצי דיזנגוף"...אני מסתובבת ואת מי רואות עיני? את המורה סימצס שמתקרב אלי מאוד קרוב, הכי קרוב שאפשר בלי שהמשקפיים ישברו, ופותח במשפט הבא: ״ אני כבר הולך אחרי תלמידתי האהובה תמרה המון זמן ומתפלא איך את רק הולכת וכל הזמן נוגעת בעצים. רק העצים מעניינים אותך? לא מסתכלת סביבך? לא רואה שאני עוקב אחרייך!?" (אגב למה אני הולכת כבר שנים ונוגעת בעצים וגם מה אומרת הסיפרה 8 ? - זה קשור לורד קרני VeredKarni..בהזדמנות)... ואז לתדהמתי הוא הזמין אותי ואת החבר אליו הביתה לכוס תה ולשיחה..
נכנסנו לבית אפור, פוריטני, רק כיסאות סוכנות, ספריה וכוסות תה.
אלה היו שעתיים מרתקות שבו סיפרנו סיפורים, צחקנו, שתינו כוס תה ובתום השעתיים, התאפשר לי להודות לו על המתנה שהוא העניק לי לחיים: את הסיכוי לקבל השכלה גבוהה.

לסיום- הסתכלו בבקשה בתמונת המחזור שאלברט דישי השכיל לצלם והגידו לי, מבין כל המורים המצולמים למתמטיקה (וכבוד כולם במקומם מונח), מי הייתם רוצים שיהיה המורה שלכם?כמובן האיש הלבוש בהידור, עם החיוך מתחת לשפמפם...

ותודה לד"ר תמרה רווה טילמן (AKA:תמרי/תמי/תמר) המתגוררת בבוסטון מזה 10 שנים. דיקאן בי"ס לרפואה (Medical University of the Americas), פרופסור לכירורגיה, אשת איש (ד"ר מייק טילמן) ואמא (דפני).

סימצס לוציאן  ז"ל בן יונה נולד בפולין ב - 01/04/1919 עלה לארץ ב - 1938 (כנראה 1958) נפטר בכ"ב בסיון תשס"ח 25/06/2008 בן 89 בפטירתו. נקבר בבית העלמין הדרום (חולון בת ים) גוש: 1 אזור: 3 שורה: 12 מקום: 1א  

תודה לאליעזר מורב ולאלברט דישי