אני סקרן להבין מהי עמדתכם לגבי חברי כנסת חדשים שלא נבחרו כי אם שוריינו ע"פ דרישת המלך הנוכחי, בשל טרגדיה אישית כמו אובדן בן משפחה ופגיעה גופנית קשה? למה המלך הסגול עשה זאת? מה זה נותן לו ולנו?
יום חמישי, 19 בנובמבר 2026
וְאֶת הַפִּסְחִים וְאֶת הַעִוְרִים שְׂנֻאֵי נֶפֶשׁ דָּוִד
אותי זה לוקח עשרות שנים אחורה לשיעורי התנ"ך בתיכון עם ספר שמואל וכיבוש ירושלים מידי היבוסי על ידי דוד מלך ישראל יפה עיניים.
"וְאֶת הַפִּסְחִים וְאֶת הַעִוְרִים שְׂנֻאֵי נֶפֶשׁ דָּוִד". מכירים? זוכרים?
תודה לסגן המנהל ישי שרים שלימד תנ"ך עם/בלי כיפה בתיכון עירוני ה' ברחוב בן יהודה תל אביב. ישי המזוקן סימן אותי ועוד בנים אחרים ככאלה שלא ימשיכו בתיכון הזה. מזלי שאימי ע"ה לא ספרה אותו ואמרה לו ככה בפנים "אני איתך לא מדברת יותר. רק עם ד"ר לנדא. לימים למדתי מאחרים עוד דברים מזעזעים אודותיו.
יום שני, 16 בנובמבר 2026
המטבע הנעלמת / אודי קין
התחלתי להתעניין בנומיסמטיקה וארכיאולוגיה מגיל 6 שנת 1955. אמי עבדה באוניברסיטה בגבעת רם וכל יום בשובי מבית הספר נהגתי ללכת ברגל לפגוש אותה ולאכול צהרים במנזה.
בדרך משכונת רוממה עברתי ליד בניני האומה בשטח בו חנה הליגיון העשירי הרומאי לפני 2000 שנה והתחלתי לקבל דרישות שלום בדרכי למנזה וממנה, בעיקר לאחר הגשמים. במהרה היה לי אוסף חותמות על לבנים, על צינורות ועל רעפי חרס. האוסף היה נדיר, הכיל את סמלי הלגיון, חזיר בר וספינת קרב ושמות נוספים: Legion X Antoniniana וגם Legion X Fretensis. מצאתי מטבעות רבים, בעיקר ביזנטיות והתודעתי לאספנים נוספים.
בשנת 1963 מאחרי בניני האומה,
שם היה המרכז הלוגיסטי של הלגיון העשירי הרומאי 1900 שנים קודם
אספן אחד היה אדם בשם יואל שעבד בנגרית עציון ודרכו הכרתי את יעקב משורר שהיה אז סטודנט, אביו של יעקב עבד גם הוא באותה נגריה. ביקרתי בביתו שהיה מצדו השני של הואדי שמתחת לגן החיות התנכי הישן היכן שעברה מסילת הרכבת הבריטית לרמאללה. אז היתה זו שכונה קטנה עם חורשה שנקראה תל ארזה, כיום התחברה עם שכונה דתית אדירה.
יום אחד בשנת 1958 לאחר שחיפשנו ומצאנו מטבעות בשטח "הלגיון" בא יעקב לבקרני בביתי ברוממה, בית שבנה סב אבי בשנת 1920 ובו גדלו אבי ואנוכי עד 1962, כאשר הגענו לפינת רחוב האור לקראת הירידה לרחוב אריאל בו גרתי, זיהה יעקב מטבע של מיל ממרחק שש מטר בדרך עשויה אבנים ואבק, אז עוד לא הגיע האספלט לשכונות הותיקות. הרמתי את המטבע שהיתה מטונפת ובקושי היה ניתן לראות בה פרטים ואכן עיני הנץ של יעקב לא איכזבו. ליעקב היתה ראיה של סופרמן ללא ספק, הוא ראה בבירור מה שאחרים זקוקים למיקרוסקופ. לאחר כמה שנים גילה יעקב את מטבע יהד הראשונה ... אבל זה לא הסיפור לו התכוונתי, הכרתי דרך יואל גם את החייט מאיר רוזנברג וביליתי בביתו לא מעט, אשתו היתה ממוצא מרוקאי והיה לה אוסף בובות חרס מכל העולם, כל אחת עם מלבושים שמאפיינים מדינה או שבט. למאיר היה אוסף עתיקות בוטרינה. הוא סיפר לי שמוצאו מוינה אך במלחמת העולם II ברח דרך צרפת והצטרף ללגיון הזרים הצרפתי.
מאיר תפר לי את החליפה היחידה שהיתה לי לקראת הבר מצוה...
דרך מאיר ויעקב הכרתי את יואב ששון שעליו יש סיפור מדהים עם מכר אחר שלי ששמו יהודה ארבל שהיה מפקד שרותי הביטחון בירושלים. הכרתי את הסוחר פרץ ארציאלי ובקרתי גם אותו ואת אשתו בביתם בנחלת שבעה, שמעתי ממנו ספורים רבים בחנותו ובשנת 1964 החלטתי למכור לו את אוסף המטבעות הפרוסיות שלי. כיצד הגיע אלי האוסף הנ"ל זה סיפור נפרד בו מעורבים הנגרים ארנון פיק וסמי בניאן עם ישעיה ואברהם צדוק, אך באוסף היתה מטבע כסף ענקית משנת 1915 - שני טאלר ששקולים כנגד שלושה וחצי גולדן ומצד אחד המלך וילהלם השני רוכב על סוס ומשני צידיו עומדים בשורה הגנרלים שלו. מאז 1964 לא ראיתי יותר מטבע כזו ועד היום אני מחפש אותה בכל הקטלוגים ובתי המכירות וכאילו התנדפה ביקום המקביל.
כתב: אודי קין
יום ראשון, 15 בנובמבר 2026
פרופסור יגאל תלמי מראשוני הפיזיקאים במכון ויצמן
עוד על פרופסור יגאל תלמי כאן
מכירים את המעטפות האלה?
מישהו עשה סדרת מעטפות הנושאות חתימות של מפורסמים שלמדו בגמנסיה הרצליה?
אודה לכל מידע.
תודה
יום שישי, 6 בנובמבר 2026
פרידל / אמנון גרוף
ורק בגלל שעשרים שנים למותה | 29.10.2006 | חשבתי על התגלצ'ות החיים ועל פרידל, שלפחות ציור אחד שלה היה תלוי מעל מיטתי, בחדר הילדים, בקיבוץ, ואחר כך היא לימדה אותי בבצלאל (שנאתי כל רגע), ואחר כך היינו חברים, סוג טובים, ואחר כך כבר לא
פרידל - לא יודע מי צילם
כשחזרתי מבאר שבע, במוצאי שבת, הייתה הודעה במזכירה האלקטרונית. פרידל והמבטא. משהו בסגנון "כשאתה מגיע תתקשר אליי דחוף!" ולא הבנתי מה דחוף וכן התקשרתי. "בשבוע הבא אני נכנסת לניתוח לב פתוח" היא אמרה "ואתה הרי מכיר אותי, שאני ייקית, ואני לא רוצה להשאיר שום דבר פתוח. אז אני צריכה את מספר תעודת הזהות שלך כי יש לי כמה פסלים קטנים וכמה מסכות לא גדולות ועוד כל מיני דברים מביקוריי באפריקה ואני רוצה שיהיו שלך. אבל אל תתפלל שאמות בניתוח!" כי ככה פרידל.
אחר כך היא נכנסה ויצאה אל/מהניתוח הפתוח, והמשיכה כאילו כלום לא קרה, חוץ מזה שבכל פעם שנפגשנו היא הייתה אומרת, כמו בפעם הראשונה - "אני מקווה שאתה לא מתפלל שאני אמות מהר בגלל האפריקות."
שבע שנים לאחר הניתוח הפתוח, חודשיים לפני יום הולדתה ה- 90, ממש לפני שנפתחה עונת החורף, הלכה פרידל לקבל זריקת חיסון, נגד שפעת, ויומיים אחר כך היא נפטרה.
הרבה חודשים אחרי ההלוויה והרבה חודשים אחרי שמילכה+סיגריה מפלסטיק (עוד לפני שגם היא נפטרה) אמרה "תראי פרידל כמה אנשים באו לכבודך ואת שוכבת לך, מכוסה בסמרטוט, על השולחן", טיפסתי, בהוראת העורך דין, אל דירתה נטולת המעלית ופגשתי שם את העו"ד ואת בן דודה או דודתה, שהגיע מהקיבוץ בצפון עם טנדר ובת והמון קופסאות קרטון. ריקות. העורך אמר "תכירו" ולחצנו ידיים והוא אמר לי, הדין, "נתחיל בך". על כל אחת מהמסכות, הפסלונים, והחפצים האפריקאים, שלא היו מסכות ולא היו פסלים, חיכתה מדבקה קטנה, כתובה ייקית, "לאמנון". ורק בגלל שבאתי נטול תיקים ביקשתי, מהבנדוד, קופסת קרטון ריקה. וראיתי לו, בעיניים, שעשיתי טעות ושביקשתי ממנו קופסה אחת יותר מדי.
---פסל | עץ | זימבבואה | אמצע המאה ה-20 | (צד תחת) + מדבקות | פרידל כתבה
כתב: אמנון גרוף | (בצלאל 1980 -1976)
מרק נאצי
כל הזמן זה נעשה צפוף יותר ובהיר יותר. אמירות ודיבורים בסגנון נאצי והכל סביבי. אין בושה. הכל כלפי הערבים שפה וגם מסביב. זה נהפך למשהו שגרתי ביותר. אולי אני רגיש מדי ואולי אתם סתם ממאנים להפנים.
דוגמיות בקטנה
"אני לא נותן/ת פרנסה לערבים. יהיו שיגידו לא נותן פרנסה ללא יהודים.
זה הם או אנחנו.
תראו כמה ילדים הם עושים ואתם רוצים לתת להם להצביע.
אתם לא מבינים מה הולך פה כי אתם לא גדלתם איתם.
לוקחים בנות שלנו והופכים אותן למוסלמיות.
מה פתאום שמנצור יהיה שר?"
זה רק לקט והשאר שכחה.
הנאצים לא נעלמו משום מקום בו הם היו. פעם בשרונה ובתל אביב היו גרמנים טמפלרים עם סמלים ודגלים עם צלב קרס. עשו להם מחנה ושלחו לקרוקודיל דנדי.
מתברר שכל יום נולדים כמה ולא יודע לגבי המתים מלבד כהנא.
ליבוביץ צדק ובגדול.
הירשם ל-
רשומות (Atom)






