לקראת נעילה

February 10    2017

 אתמול בערב אני כבר עם המפתח ביד ובדרך לסגור עוד יום בחנוק והנה טלפון לנייד ואפילו עם השם של דיוויד רון נהריה. קצת התבלבלתי כי החיבור הזה לא ברור לי ולא ידעתי עם מי אני מדבר. דיוויד אומר לי שהוא מתנצל שלקח לו זמן ורק כעת הוא שלח לי תמונות וכמה שורות הסבר מאלבומו של אביו. זה קרה בעקבות שיחה שניהלנו לפני מספר חודשים בחנות, אחרי שביקר אותי עם מטבעותיו ומשם הגענו למשפחתו מגרמניה, קצת נהריה, משטרת ישראל ובכלל. סיפרתי לו שאני אוסף סיפורים מאנשים המגיעים אלי והוא הבטיח לשתף פעולה במובן הטוב. לא נגעתי.

כמה מילים על הפצצת תחנה מרכזית בתל אביב על ידי מטוס מצרי
הדברים כפי שאבא סיפר: כתב דיוויד רון
"אבא שלי נולד בשנת 1923 בעיר ראטיבור (שלזייה עלית) ועלה לארץ מגרמניה לפני עליית הנאצים לשילטון, וסבא ריכרד התיישב בשדה ורבורג ליד כפר סבא וזאת בשנת 1934. שם המשפחה היה פרייליך. לאבא קראו אורי ישראל ובגרמנית ארווין.

כאשר אבא הגיע לגיל 17.5 הוא ביקש מסבא שיחתום לו בכדי להתגייס לצבא הבריטי.
אבא שירת במדבר המערבי ביחידת הנדסה והגיע לדרגת רב סמל.
 באחת החופשות מהמדבר המערבי, בדרכו הביתה אבא עלה על אוטובוס לכפר סבא. השנה 1948 והתאריך 18 במאי.
 נשמעה אזעקה. אבא ביקש מהנהג לעצור. הנהג ניסה להתווכח, בשביל מה, זה כלום, אבא עמד על שלו והנהג עצר. אבא ירד מהאוטובוס, הספיק לצלם את המטוס המיצרי וירד למקלט. אבא היה היחיד שירד מהאוטובוס ונכנס למקלט, התמונה של האוטובוס לאחר ההפצצה מדברת בעד עצמה, אף אחד לא נישאר חי באוטובוס.

אחרי ההפצצה המצרית 

 אוטובוס דו קומתי ואוטובוס נוסף שנפגעו מההפצצה המצרית 18 למאי 1948 תחנה מרכזית תל אביב. 

מהאלבום של אורי רון שגם צילם

 עם הקמת המדינה אבא התגייס למשטרת ישראל ועיברת את שמו (על פי בקשת בן גוריון) מפרייליך לרון. מספרו האישי 580.
בהמשך עבר למשמר הגבול ובשנת 1975 פרש לגימלאות.
במהלך שירותו היה אחראי מטעם משמר הגבול על אייכמן בלשכה 06 מעבר לכך היה המ.מ. הראשון במשמר הגבול יערה (ליד קיבוץ איילון) סיים את שרותו בדרגת סגן ניצב".

15 במאי 1948 המדינה קמה

דף מהאלבום של אורי ישראל רון (ארווין פרייליך) 
 תחנת האוטובוסים בתל אביב (התחנה המרכזית) אחרי הפצצת מטוסים מצריים 1948