פעם היינו בבית העלמין קריית שאול, שזה בית החיים בו אנחנו מרגישים הכי בבית. רבים מבני המשפחה, מכרים, חברים ובכלל, שוכנים שם עד לתחיית המתים, שאכן תגיע ולא יודע אם לפני או אחרי המשיח ואל תזלזלו בבקשה. מאז שהורי קבורים שם, אני הבנתי שהסידור הזה די נחמד ואפילו חביב, אבל לא בשבילי אחרי 120 וזה לא הכסף חברים. זה לא הנושא כי אם ארוע שקרה שם ועד היום לא ברור לי מה היה שם עד הסוף למרות שאני נוטה לקבל את הקטע והפנמתי. בקיצור היינו שם ולא זוכר אם זה היה יום הזכרון לדודה, לדוד או משהו אחר ואולי זו הייתה לוויה אוריגנאל. בקיצור היינו ואז יצא לי אפצ'י די חזק, כי ככה זה אצלי ומתברר שהשכן שלנו גם עושה אפצ'י חזק, אבל הוא לא קשור בכלל לסיפורנו. האקוסטיקה בקריית שאול ממש סבבה. אימא שלי הסתכלה עלי וסימנה לי למשוך בתנוך האוזן ואני כמעט בטוח שזה מצד ימין שלי. לא בטוח שהפנמתי אז היא בעצמה ניגשה ומשכה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה