ורק בגלל שעשרים שנים למותה | 29.10.2006 | חשבתי על התגלצ'ות החיים ועל פרידל, שלפחות ציור אחד שלה היה תלוי מעל מיטתי, בחדר הילדים, בקיבוץ, ואחר כך היא לימדה אותי בבצלאל (שנאתי כל רגע), ואחר כך היינו חברים, סוג טובים, ואחר כך כבר לא
פרידל - לא יודע מי צילם
כשחזרתי מבאר שבע, במוצאי שבת, הייתה הודעה במזכירה האלקטרונית. פרידל והמבטא. משהו בסגנון "כשאתה מגיע תתקשר אליי דחוף!" ולא הבנתי מה דחוף וכן התקשרתי. "בשבוע הבא אני נכנסת לניתוח לב פתוח" היא אמרה "ואתה הרי מכיר אותי, שאני ייקית, ואני לא רוצה להשאיר שום דבר פתוח. אז אני צריכה את מספר תעודת הזהות שלך כי יש לי כמה פסלים קטנים וכמה מסכות לא גדולות ועוד כל מיני דברים מביקוריי באפריקה ואני רוצה שיהיו שלך. אבל אל תתפלל שאמות בניתוח!" כי ככה פרידל.
אחר כך היא נכנסה ויצאה אל/מהניתוח הפתוח, והמשיכה כאילו כלום לא קרה, חוץ מזה שבכל פעם שנפגשנו היא הייתה אומרת, כמו בפעם הראשונה - "אני מקווה שאתה לא מתפלל שאני אמות מהר בגלל האפריקות."
שבע שנים לאחר הניתוח הפתוח, חודשיים לפני יום הולדתה ה- 90, ממש לפני שנפתחה עונת החורף, הלכה פרידל לקבל זריקת חיסון, נגד שפעת, ויומיים אחר כך היא נפטרה.
הרבה חודשים אחרי ההלוויה והרבה חודשים אחרי שמילכה+סיגריה מפלסטיק (עוד לפני שגם היא נפטרה) אמרה "תראי פרידל כמה אנשים באו לכבודך ואת שוכבת לך, מכוסה בסמרטוט, על השולחן", טיפסתי, בהוראת העורך דין, אל דירתה נטולת המעלית ופגשתי שם את העו"ד ואת בן דודה או דודתה, שהגיע מהקיבוץ בצפון עם טנדר ובת והמון קופסאות קרטון. ריקות. העורך אמר "תכירו" ולחצנו ידיים והוא אמר לי, הדין, "נתחיל בך". על כל אחת מהמסכות, הפסלונים, והחפצים האפריקאים, שלא היו מסכות ולא היו פסלים, חיכתה מדבקה קטנה, כתובה ייקית, "לאמנון". ורק בגלל שבאתי נטול תיקים ביקשתי, מהבנדוד, קופסת קרטון ריקה. וראיתי לו, בעיניים, שעשיתי טעות ושביקשתי ממנו קופסה אחת יותר מדי.
---פסל | עץ | זימבבואה | אמצע המאה ה-20 | (צד תחת) + מדבקות | פרידל כתבה
כתב: אמנון גרוף | (בצלאל 1980 -1976)


אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה