יום שני, 11 בנובמבר 2013

איפה המטבע של רפאל פנחס?

איפה המטבע של רפאל פנחס?
לפעמים שאלה פשוטה ובנאלית מזכירה לנו דבר מיוחד ונדיר. זה בדיוק מה שקרה לי כשערן כהן שאל אותי בפורום אספנות לגבי מטבע מאד מאד רגיל. 10 פרוטה זה מטבע נחמד אבל מה זה פשוט שבאמת חבל על הזמן להתעמק בו. ובכל זאת יש עליו סיפור שגיבורו הוא רפאל פנחס.

10 פרוטה מסולסל עם הכיתוב המיוחד specimen מתוך הקטלוג של קגן

השימוש בביטוי SPECIMEN הינו לרוב לציון דוגמת הטבעה או הדפסה סופיים
מטבעות הפרוטה של מדינת ישראל כולל דגמי ה SPECIMEN הוטבעו בבירמינגהם אנגליה
רפאל פנחס מצא באקראי מטבע מיוחד ויחידאי של 10 פרוטה עם הכיתוב specimen

מי זה רפאל פנחס?
האמת שאני כמעט ולא יודע על האיש הזה דבר. יש לי מהזכרון משהו מדמותו החיצונית הכללית. קחו את קריימר מסינפלד תורידו בגובה ,תוסיפו ברוחב וגם מלא יותר. השיער יותר מדובלל. אולי קצת מעט חטטים ונמשים שהזדקנו. ככה בערך רפאל פנחס. מה שהעלה את שמו לכותרות היה מטבע מיוחד של 10 פרוטה specimen. אם תמצאו עוד מטבע כזה אז תדעו שיש 2 מטבעות כאלה כי עד היום מוכר רק זה של רפאל פנחס והיום אין איש היודע מה עלה בגורלו. אנחנו עוד נחזור למטבע המיוחד ולרפאל פנחס. ותודה ליהודה ברקן וגם למושון. 

מה זה בכלל Specimen, ומי בכלל צריך את זה?
"השימוש בביטוי SPECIMEN הינו לרוב לציון דוגמת הטבעה או הדפסה סופיים, אם כי לאורך השנים שימש הביטוי גם לציון דוגמאות בתהליך ההכנה הנבדלות בעיצוב, צבעים, כיתוב וכדומה .שטרות המוחתמים במילה SPECIMEN משמשים לרוב כדוגמאות הדפסה סופיות לשטרות המתוכננים למחזור ומשמשים למספר מטרות: לתיעוד רשמי בבנק המרכזי, להכנת סטים לחלוקה כתשורה ולתצוגה וכן למשלוח לבנקים מרכזיים בעולם כדוגמאות, לצורך הצגת שטרות הכסף החדשים של המדינה המנפיקה." אפי שחק מתוך מאמר על הטבעות והדפסות דוגמה בישראל הנפקות  SPECIMEN


בנק ישראל שומר בסוד מידע לא נחוץ
היום אני ממש לא בטוח שעושים מטבעות עם כיתוב כזה. בנק ישראל לא משתף אספנים בסוג כזה של מידע. מבחינת הבנק כמה שפחות מידע לא הכרחי. מחלקת המטבע חיה בסרט משלה, שהכי עדיף לאספני ישראל והעולם לא למלא את הראש במידע מיותר שאינו מציל חיים. כנראה שאחת הסיבות היא שיש זליגה של פריטים נדירים לשוק האספנים, המחפשים נואשות פריטים חריגים ומיוחדים.
מניסיון העבר, אני משער שמטבעות מיוחדים שכאלה, זולגים לאנשי המיטבעה המעורבים בהטבעת המטבעות. זה קורה לעיתים בזמן קרוב להטבעה או כשמישהו מהם פורש לגימלאות. ללא התרעה מראש,  נולדים דברים חדשים ישנים ומוצאים מהמחבוא הנסתר. תמיד היו ויהיו דברים נחמדים וככה פתאום היום פתאום עכשיו , יש הפתעות בשוק המסחר ובמכירות פומביות. מי מכיר את סיפור השטרות לשטחים שאחרי ששת הימים ועוזי נרקיס המנוח?

רפאל פנחס מגיע לבן יהודה 18 א' בתל אביב
יום אחד הופיע בחנות איש לא צעיר שמעולם לא ראיתיו קודם לכן. אני חושב שזה היה הדדי. הוא סיפר לנו, שיש לו מטבע מיוחד והוא מחפש דרך למוכרו ואולי אני יכול לעזור ובעצם לקנות את המטבע שפעם לפני הרבה זמן "מישהו הציע לי 5000 דולאר ירוקים ואמיתיים". זה כבר דרך אותי. אז חמשת אלפיים ירוקים היה כסף. אז זה אומר הרבה לפני עשור ומחצה לערך ואולי יותר. האם רבין היה אז בחיים? בקיצור את הזמן המדויק אני לא זוכר.
היהודי הזה מספר לי שאת המטבע המיוחד הזה הוא מצא באקראי במחזור והוא בכלל לא אספן וכעת הוא רוצה לממש את האוצר. בינתיים כל מה שאני יודע שיש ליהודי הזה מטבע שמישהו רצה לקנות פעם בחמשת אלפים דולר וזהו. לא תמיד חייבים להאמין לכל מידע שמוסרים לך, אבל אסור לזלזל כי בכל סיפור יש גרעין אמת ולך תדע אנה אנו באים. אז לא זלזלתי וגם אתם בבקשה אל תזלזלו, כי מלחמת יום כיפור התחילה מזלזול. אולי גם כל עניין הטילים מעזה התחיל מזלזול? זילזל הטיל אחלה שם.

יש לי, יש לי מטבע לדוגמא
השיחה עם אותו יהודי הייתה די ממוקדת. הוא מסביר לי שהמטבע שלו הוא כזה שכתוב עליו באנגלית ואין עוד מטבע כזה, ועובדה שגם לא מצאו. בינתיים אין התקדמות. אני שואל אותו "אולי תסביר כבר על מה אתה מדבר בדיוק בבקשה?".  הוא עונה לי "יש לי מטבע של 10 פרוטה שכתוב עליו באנגלית דוגמא!".  האיש מדבר לענין ואפילו מאד לענין. אז הסתכלתי עליו ואמרתי לו "אז תגיד שאתה רפאל פנחס!" הוא היה מאד מופתע ואפילו נרגש במעט , איך אני מכיר את שמו ואפילו לא מתבלבל בסדר. אגב איך לדעתכם רצוי להגיד רפאל פנחס או אולי פנחס רפאל?

כתבו עליו בקטלוג והוא בכלל לא ידע שהוא כזה מפורסם
הסברתי לרפאל פנחס שקראתי את השם שלו ואפילו באנגלית בקטלוג של אחד בשם ארנולד קגן מאמריקה והנה הקטלוג הזה בצורת דפים בודדים המאוגדים בכריכה תכולה עם קפיץ מרכזי חזק שיכול לצבוט את האצבעות. רפאל פנחס הביט בקטלוג הנחמד ואפילו ראה את שמו באנגלית אבל זה לא ממש הזיז לו , כי הראש שלו היה בחמשת אלפים הירוקים מפעם. הצעתי לו אפילו, שאולי יקנה את הקטלוג ויוכל להתפאר באוצר ובתיעוד הקטלוגי. הוא כלומר רפאל פנחס, לא מוציא כסף על שטויות, אבל הוא שם לב שהזכרתי את השם קגן.
רפאל פנחס מסביר לי שאם הקטלוג הזה הוא של קגן, אז זה האיש שבזמנו הציע לו את הסכום של חמשת אלפים דולר ירוק והוא סרב. היום הוא מוכן  להיכנס למשא ומתן כי הוא צריך כסף. כולנו  צריכים כסף אפילו אם יש לנו מיליונים או מיליארדים, כי כסף מביא כסף ותמיד הסיפור הזה לא נגמר. למה תשובה, לבייב , דנקנר, בן דב מבקשים כסף מהציבור כל הזמן? שילכו לעבוד ויהיה להם משלהם ושיעזבו אותי לפחות בבקשה. חוץ מזה תזכרו תמיד שכסף זה לא הכל בחיים. יש מניות, נדל"ן, יהלומים ואפילו זהב. ואהבה מעל הכל. אין מחיר לאהבת אמת.

קגן , ג'י ג'י , אוספים מיוחדים ונדירים והרכבל במצדה
רפאל פנחס מצא את המטבע שלו באקראי. אני לא מכיר צילום מקורי של המטבע שלו, למרות שבספר של קגן בעריכת סילביה הפנר יש תמונה אבל לדעתי זה משהו לא ברור ולדעתי תמונה משופצרת. אני בטוח שיש מטבע כזה או נכון יותר היה מטבע כזה, אחרת קגן לא היה מוכן לשלם כל כך הרבה כסף. קגן ראה את המטבע על אמת. את קגן לא פגשתי מעולם למרות ששמעתי עליו הרבה סיפורים ובעיקר סביב האוסף שלו. באוסף קגן היו פריטים נומיסמטיים מיוחדים ביותר. ג'י ג'י ואן גרובר הסוחר היהודי מניו יורק תמיד אמר שאצלו באוסף יש פריטים יותר מיוחדים מאוסף קגן. אמרו גם שהרכבל במצדה בזמנו היה קשור לקגן בדרך כלשהי. אספנים תמיד רוצים שיהיו להם דברים שאין לאחרים.

איפה רפאל פנחס ואיפה המטבע שלו?
רפאל פנחס היה בחנות שלנו פרק זמן לא ארוך וזהו. אני זוכר שסיפר לנו שיש לו חנות ברחוב נחלת בנימין, כמעט על הפינה של רוטשילד. בזמנו עברתי שם וראיתי את החנות ולא בדיוק הבנתי את הקונספט. אני זוכר שם נורות, בטריות, וציוד חשמלי ביתי עם אביזרים נוספים ולא ברורים. נדמה לי גם, שהיו לה סורגי ברזל מפעם ואפילו מתקפלים. בינתיים החנות שינתה יעוד ואין שם את רפאל פנחס ואין מטבע 10 פרוטה SPECIMEN.


תרשים הכנה 10פרוטה specimen  צילום: עמית קמרט

10 פרוטה עם Specimen -הדמיה   צילום: אליעזר מורב

10 פרוטה נחושת Specimen -הדמיה   צילום: אליעזר מורב



מנפלאות הכספומט או מי באמת צודק

יום ‏8 נובמבר 2013‏ בשעה ‏20:30‏
מנפלאות הכספומט או  מה אתם חושבים על זה?
לא האמנתי שהסיפור הזה יזכה לפוסט אבל עובדה שזה קורה. הסיבה היא מאד פשוטה ואני לא אשם. זה הם. כל מי שסיפרתי לו את הסיפור, צחק ממני ואני בכלל לא קשור. מתברר שלכל אחד יש דעה משלו ובינתיים איש לא מסכים איתי ואני בכלל לא קשור. אז מה הסיפור בכלל?


כספומט חכם ונדיב שיודע לעשות הרבה דברים. צילום אפי שחק

שאלה: באתם לכספומט וראיתם שיש שם כסף לא שלכם . מה אתם עושים?
שאלה: הלכתם ברחוב ומצאתם 1000 שקלים חדשים במזומן. מה אתם עושים?
שאלה: אם חמישה אנשים אומרים לך שאתה טמבל. מה אתם עושים?

ככה זה היה
השבוע נכנס לחנות בחור שאני מכיר מתחום המטבעות ומספר לי את הסיפור הבא ,שקרה לו כנראה זמן קצר לפני שנכנס אלי וממש אפילו די קרוב. הפרטים המזהים את המיקום המדויק אינם חשובים, לפחות לא לי אבל אמרתי לכם שאני ממש לא קשור. אז הסיפור מתחיל ובאמת שהוא לא ארוך ולכן רצוי שתתרכזו כי זה ממש לא מסובך.

500 שקלים חדשים בפה של הכספומט
הגיבור של סיפורנו מסביר לי שהוא עבר ליד כספומט ושם לב שבפתח המכשיר יש כסף תקוע ומיותם. נכון הוא ראה טוב והיו שם 500 שקלים שלמים ואפילו בשטרות יפים וחדשים. גיבורנו לא התבלבל ושלף את השטרות ואחרי שספר אותם במדויק ונוכח שלא סידרו אותו במקרה, נכנס לסניף הבנק שאליו צמוד אותו הכספומט וניגש לאחד הפקידים וסיפר לו את הסיפור, ואפילו נתן לו הכסף וממש נפרד מאותם חמש מאות שקלים חדשים לעד ולתמיד. הפקיד אמר לו שלפעמים יש עודף ולפעמים יש מחסור וככה זה פחות או יותר מסתדר. אני לא בטוח שאני מצטט במדויק ,כי גם הגיבור שלנו לא בטוח שערך לדיאלוג שיקלוט מתומלל. חוץ מזה אמרתי לכם שאני לא קשור.אני רק מספר את הסיפור האמיתי שקרה פה בתל אביב במקום עם בנין גדול ובנק צמוד ופעם אפילו היה פה בית העם.

מי פראייר?
הבחור מספר לי את הסיפור ובעצם רומז לי שאולי הפקיד בבנק , איך לומר עושה לעצמו קופה קטנה נוספת. הוא ממש לא בטוח אבל הוא לא קיבל שום נייר וגם לא חשב לקבל קבלה ואישור נוטוריוני , אבל הספק שלו מתגבר שאולי לא עשה את הצעד הנכון והאיש שאולי איבד את הכסף באותו כספומט, לא יראה את כספו לעולם. תמיד יש ספק בכל מעשה טוב שעושים ובמיוחד שנדמה לך שיצאת פראייר.

של מי הכסף?
ראיתי שהבחור די מבואס ובעצם רוצה לחלוק את סיפורו ואולי רוצה לקבל סיוע כללי למחשבותיו המעט מבולבלות. אחרי ששאלתי אותו מספר קטן שלהבהרות אמרתי לו שלדעתי עשה את הדבר הכי נכון וזהו. אם הוא חושב מחשבות רעות ומציקות שיגש למקום ויבקש איזשהו נייר ובהמשך יוודא מה בדיוק עשה הבנק עם הכסף ואולי אפילו אם ניסו לאתר את מי ששכח שם את כספו אם אכן זה באמת מה שקרה. לדעתי ולמיטב הבנתי הדלה, הבחור שלנו נהג באופן הכי נכון ופשוט. הכסף שהיה בכספומט שייך לבנק ומשם המשך הסיפור כבר לא קשור אלינו ובטח לא אלי. תבינו שאני לא קשור.

מי טמבל?
היום סיפרתי את הסיפור לחבר ובהמשך גם בבית. כולם אמרו לי שהכסף לא שייך לבנק והבחור שלנו נהג באופן איך לומר לא מספיק בוגר. כמעט כולם העלו את האפשרות שהכסף הלך לכיסו של מישהו. אמרו לי שאני קצת טמבל וגם תמים. אמרתי להם שהם חושדים בכשרים וסופם לא טוב. הם אמרו שאני כנראה לא רק טמבל אלא עוד כמה דברים. אמרתי להם שאני לא קשור ונראה מה יגידו הקוראים שהם הכי חכמים.
אז מה דעתכם ובכלל איך אתם רואים את המקרה? תזכרו רק שאני לא קשור.

האם ז'ול ורן יהודי, ומי באמת חי בפלוצק?




ז'ול וורן ומבחר מספריו. עיצוב וצילום אליעזר מורב


מודה ולא אבוש אני יהודי. לא רק שאני גאה בזה אלא שאני אפילו נפעם מזה שיש עוד הרבה יהודים בעולם, במיוחד כאלה שהם ממש מוצלחים. אני יהודי מסיבה מאד פשוטה כי כמו רוב היהודים, נולדתי לאמא יהודיה שנולדה בפולניה ואפילו במקום בשם סקרז'יסקו קמיינה. קל לקרוא קשה להגיד. ז'ול ורן בטוח לא נולד בסקרז'יסקו קמיינה.


מיהו יהודי
מבחינתי זוהי עובדה ידועה שאני יהודי ולא איכפת לי שיש הרואים בי ובעוד אחרים שכמותי , חלק מאותו ערב רב שהסתפח ביציאת מצרים. זה שיגידו שיהודי אמיתי הוא כזה שעושה לפחות חלק גדול מתרי"ג המצוות ובנוסף עוד דברים שלצערי אני לא מקיים, אז שימשיכו להגיד. מבחינתי אני יהודי וזהו.
שמתי לב שמזה זמן רב, אני מאד נוטה לחפש עוד יהודים, אבל לא ממש בארץ ישראל, כי פה יש די הרבה ואולי אפילו מספיק. בדרך כלל זה קורה לי כשמספרים לי על מישהו קצת חשוב ומעלה, שהוא בעצם יהודי או שיש לו שורשים יהודים. אני יודע שזה נשמע מאד פרובינציאלי לחשוב ככה ,אבל כזה אני. מחפש אילנות גבוהים להיתלות ולחסות בצילם. רצוי שיהיו יהודים. אינשטיין מבחינתי הדוגמא הכי טובה.


יודאיקה והיטלר
יש אספנות המכונה יודאיקה. זה יכול להיות בכל תחום. בולים, מדליות, מטבעות, כלי כסף, אוטוגרפים, ציורים וכל דבר אומנות. בעצם אמרנו כל דבר שתעלו על דעתכם. יודאיקה אומר שיש בזה משהו יהודי. אני יודע שאפשר לשחק עם זה עד בלי סוף ואפילו יש קטלוגים שלמים בנושאים שונים. אלון מליס אומר שהיטלר הגדיר הכי טוב מי הוא יהודי.

רובין במרכז עם כובע בתיאטרון היהודי במחנות העקורים באיטליה מאוסף משפחת קרופ


הדוד שלנו מאמריקה  רובין ברי  1919-2001, גדל בפלוצק פולין, חי בניו יורק ונקבר בקרית שאול
היה לי דוד מאמריקה הכי מיוחד בעולם. קראו לו רובין ברי זכרו לברכה, ומבחינתי הוא היה איש מופלא. אשתו פלה -פסיה היתה האחות הבכורה של אמא שלנו. אחרי השואה ושהות במחנות העקורים שבאיטליה שם גם הכירו לראשונה, נסע רובין לאמריקה ובהמשך הצטרפה אליו פלה אחרי שהייתה עם הורי בקפריסין וגם בישראל. פלה נפטרה בניו יורק והובאה לקבורה בקרית שאול ח' אדר תשמ"ה 1.3.1985. גילי הבת שלי קרויה על שמה גילי-פלה.
מדי שנה בשנה מבלי לפספס, היה מגיע דוד ראובן מברונקס שבניו יורק לישראל, ליום השנה לרעייתו פלה. ראובן ברי ז"ל בן ירחמיאל וליבה,  הצטרף לפלה-פסיה למנוחת עולמים בט"ז אלול תשס"א 9.2001 .4, כמובן שבקריית שאול.

רובין ופלה ברי על הדשא בניו יורק


דוד רובין טס רק באל-על ,מתארח בישראל ותמיד אצל התאומות גניה ורניה
רובין היה מתארח אצל אימי וגם אצל אחותה התאומה רניה גרבש. החלוקה הייתה שווה בשווה, על מנת שלא יריבו. אצל פולנים רבים אפילו על הזכות לארח. זה תמיד יצא סביב חודש אדר מועד האזכרה. בדרך כלל זה היה שבועיים ועוד קצת לערך, ותמיד היה טס עם אל על. שלא תעיזו לחשוב אחרת אפילו. תמיד רצוי ליד המעבר - only el-al and near the ile. למה רק שבועיים? על זה צריך פוסט נפרד 

השהות של דוד רובין עם המשפחה הייתה תמיד סוג של ארוע. היינו מגיעים לשדה התעופה לקבלו עם המזוודה הכחולה והרצועה המיוחדת שסוגרת אותה. נוסעים הביתה לארוחה קלה עם מעט שתיה חריפה, וידענו שהזמן הקרוב יהיה רובו עם דוד רובין. גם בעבודה וגם בנסיעות למשפחה ולקרובים בארצנו הקטנטונת. רבים מהמבקרים בחנות זכו להכיר את דוד רובין שלנו ורק לטובה, כי זה מה שהיה בו.

 הדוד שלנו רובין ברי שני משמאל והמזוודה


ככה משפשפים באנגלית
ידעתי תמיד שבזמן שהותו חייבים לראות מוזיאון או שנים לפחות, כמו גם משהו תרבותי אחר. רובין אהב מאד אתמשה קסטל. אז נסענו לתערוכה שלו בבאר שבע. הדוד שלי היה בוחן כל דבר בסבלנות אין קץ. תמיד הוסיף משהו משלו, שאל חקר וניסה בדרכו לשפשף את העברית אותה למד בחדר. בשבילי זה הזמן הכי טוב לדבר ולשפשף את האנגלית הרצוצה, ולרכוש עוד כמה מילים למצאי המקומי הדליל - To brush up my English.


עם השנים שחלפו, הכרתי כבר חלק גדול מסיפוריו ואפילו דגשים אופיניים. תמיד אחרים ירגישו בדבר החוזר על עצמו. נדמה לי שגם אני כבר, חוזר ומספר וחוזר את אותם סיפורים. דני רוגובסקי אומר שחזרה על דברים היא בעצם בדיקה עצמית של המספר לדעת אם הוא עצמו לא שכח אותם. נשמע טיעון מנצח ואני מאמץ בחום ותודה לדני וד"ש לעמליה.

דוד רובין  ברי גדל בפלוצק שבפולין אצל הסבים שלו . פלוצק מקום גדול וידוע. פעם אמר לי שאפילו ז'ול ורן נולד שם ואצל בני העיירה הוא נחשב כיהודי שמשפחתו היגרה לצרפת. זה היה מאד מוזר לשמוע זאת למרות שמעולם לא התמחתי בעניני ז'ול ורן. לחיזוק טענתו אמר שאפילו בספר העיירה הדבר מוזכר. יש לו בבית גירסה באנגלית של ספר העיירה היהודית. ספרי קהילה זה מקור נהדר להרבה דברים.


האנדרטה של קהילת פלוצק בחולון  רובין ברי  מצד ימין. אבא שלנו מצד שמאל


ספרי קהילות ויזכור
מחנות הספרים הוותיקה רובינזון מוסיפים בנושא ספרי היזכור והקהילות שחרבו.
"הנצחת הקהילות שנחרבו בשואה החלה כמפעל ממוסד שהחל כבר בתש"ו, ע"י מוסד הרב קוק בסדרה שנקראה "ערים ואמהות בישראל" ונמשכה ע"י יד ושם בסדרת פנקסי הקהילות - מפעל מרשים ומדעי שנמשך עד ימינו אלה.
החל משנות החמישים של המאה העשרים קמו אגודות של יוצאי קהילות שונות באירופה החרבה.
הקהילות קמו בד"כ בישראל אך גם בארצות הברית ובארגנטינה, לזו האחרונה הגיעו ניצולי שואה רבים (בצד נאצים בדימוס) ותרבות האידיש רווחה שם במיוחד.
אגודות יוצאי הקהילות החלו, כמעשה של דור ראשון לשואה, לגייס כספים ולהוציא לאור ספר יזכור לערים/ עיירות שחרבו. לתוך ספרי יזכור אלו יצקו הניצולים זכרונות, צילומים, מפות גיאוגרפיות ורשימות נספים. לא תמיד היו ספרים אלו מסודרים או שיטתיים. השפות אידיש, עברית ופולנית שלטו ברמה. עד היום ממשיכים להופיע ספרים אלו, לעיתים ע"י הדור השני. ותודה לחנות רובינזון, המקור להרבה מידע בנושא ספרים ועוד

ספר קהילה ענק וכבד - קהילת פלוצק
הספר 'פלוצק תולדות קהילה עתיקת יומין בפולין' מחזיק כ-700 עמודים. הוא ממש כבד מאד ויש בו חומר רב, אותו ערך אליהו אייזנברג הוצאת המנורה תל אביב תשכ"ז 1967. את הספר קיבלתי מדני רוגובסקי לצורך האימות היהודי של ז'ול ורן. אמו של דני ילידת פלוצק. דני מספר על אמו ומשפחתה.

אמא של דני רוגובסקי - יהודית שימיינסקי ז"ל 1915-1987
"אמא שלי יהודית (יולה) שימיינסקי נולדה בפלוצק ב-18.04.1915, ליהודה לייב וחיה הלה לבית גולדשטיין ואחות ליוכבד הניה הצעירה ממנה. ילידת 1918. העיר פלוצק מנתה, ערב מלחמת העולם השניה, כ-30,000 תושבים כשמתוכם שליש יהודים. תמיד סיפרה על ילדות מאושרת וחסרת דאגות. נסיעות בכל רחבי פולין (ביקורים תכופים בוורשה ובזאקופאנה), ואף מחוצה לה (קרלו ויוארי). לא היה כל מצב של מחסור.
איני יודע על כל קשר עם הקהילה היהודית המקומית או עם התנועה הציונית. סיימה תיכון פולני והחזיקה בידה תעודת בגרות. משפחה אמידה ובעלת אמצעים. אימי נהגה לספר לי כי היתה לה ולאחותה נני שטיפלה בהן. כמו כן היה בבית פסנתר עליו פרטה אחותה. כשיצאה לירח הדבש, מיד לאחר החתונה, קיבלה מאביה סכום של 5,000 ליש"ט (לפי הבנתי היה זה סכום אדיר).
כל משפחתה הושמדה בשנת 1942. אימי רשמה בדפי עד ביד ושם כי ניספו באושוויץ או בטרבלינקה, כשלפני, בשנת 1941, נשלחו חלקם למחנה ריכוז דזיאלדובו וחלקם למחנה בסביבות ראדום. האם היתה עקרת בית והאב עסק ביבוא ויצוא בשר. הכתובת בעיר - נובי רינק 18 (השוק החדש).


ביקור שורשים בלי שורשים חיים
ביקרנו, עמליה ואנוכי בעיר, השוכנת מעל מצוק הפונה אל נהר הוויסלה (עיר יפה). ראינו את הבית, בית שלוש קומות. לפני עשרות שנים נראה שגרו בו אנשים עשירים, גם היום הוא די מרשים. לבפנים לא העזנו להכנס, פרט למבט קצר בכניסה ובחדר המדרגות. אחת מקרובות המשפחה הבודדות שהיכרתי בעבר, אמרה כי הדירה לא היתה רכושם אלא שכרו אותה. נישאה בפלוצק לאדם העונה לשם אריה ויצאו לירח דבש תחילה בכל אירופה ובהמשך לארץ ישראל דרך מצרים. לפלשתינה הגיעו בשנת 1936 ולאחר מספר שנים התגרשו.
אימי ניסתה לשכנע את משפחתה לעזוב את פולין, כלעוד הדבר אפשרי, אך ללא הועיל. האב תמיד טען כי הכסף יחלץ אותו מכל צרה. שהתה בקיבוץ מסילות וחזרה לתל אביב. הכירה את אבי, יעקב לבית רוגובסקי בשנת 1943, עת ברח מצבא אנדרס.

משמאל יהודית רוגובסקי לבית שימיינסקי. פלוצק 1930


נולדתי ברחוב העבודה ולכן תמיד עבדתי 
הורי התגוררו תחילה ברחוב דב הוז ולאחר מכן ברחוב העבודה 23, על הגג, בדירת חדר (היה זה חדר כביסה כפי שהיה נהוג בימים אלה) בבנין שהיה שייך לדודתה. שם נולדתי בשנת 1944 ואחי, אריה בשנת 1950.
כילד אני זוכר כמה מפגשים עם יוצאי העיר. נדמה לי ברחוב המלך ג'ורג', מול מצודת זאב, בית ארגון אמהות עובדות או משהו כזה. אימי לא נהגה להופיע למפגשים אלה בקביעות. איני זוכר עצמי אי פעם בבית העלמין בחולון ביום הזכרון, ליד האנדרטה של נספי העיר פלוצק. למעשה, פעם ראשונה שהייתי במקום זה היה לאחר מותם כשנודע לי שלעיר פלוצק יש אנדרטת מתכת מרשימה. נסעתי לראות ואכן היא מרשימה ביותר.
אימי מעולם לא התלוננה על הדלות בה חייה בשנים הראשונות בארץ. אפשר היה לצפות כי יהיו לה הרבה טרוניות מאחר ולא חסר לה דבר בפולין. היתה אישה חזקה באופיה, עסקה בכל עבודה שנקרתה כולל משק בית וגידול ילדים אחרים, עבודות פיזיות מזדמנות וכו'. אמנם איני בא מבית עשיר אך דבר לא חסר לי". סוף ציטוט ותודה לדני וד"ש לעמליה ומזל טוב ליום ההולדת.

 1931 על רקע מטוס בפלוצק. אמי אחי ואני


אדם ניומן - נוביצקי  נולד בפלוצק, היה בסקרז'יסקו  וכתב ספר  
לא מזמן ביקרו אצלי בחנות זוג אנשים נחמדים. קוראים להם ענת ויורם אלפרין.  מפה לשם דיברנו  טיפה מעבר לעניני מטבעות ,מוזיקה והתזמורת הפילהרמונית. ישר הגענו לעניני הורים שואה והחיים בכלל. ענת גילתה בקיאות מדהימה (לפחות מבחינתי) כשמיד הכירה את  סקרז'יסקו המקום בו נולדה אימנו. מיד גם צירפה את התוספת קמיינה  וזה בכלל למטיבי לכת פולנים.
מתברר שאביה של ענת, אדם ניומן-נוביצקי שהה באותו מחנה עבודה שבו הייתה אמנו ושתי אחיותיה. חוץ מזה הוא נולד בפלוצק וכתב ספר זכרונות אישיים. בהמשך קיבלתי מבתו ד"ר ענת אלפרין סריקה של הדפים מספרו בנושא  מחנה הכפיה האסג סקרז'יסקו. ממנה גם למדתי שממש לאחרונה הוקם בפלוצק מוזיאון מקומי לתולדות היהודים . אפילו הגיעו לישראל אנשי המוזיאון לתיעוד ראיונות עם ניצולים.

המאבק לחיים -זכרונות אישיים מימי הכיבוש הנאצי - ספרו של אדם ניומן-נוביצקי
עם תחילת הכיבוש הגרמני ב1939 גורשו המחבר ומשפחתו מעירם פלוצק אל מחנה ריכוז שם הועסקו בעבודות כפיה. בגיל 16 בורח המחבר ממחנה העבודה החוצה אל עולם עוין בו נותר לבדו. כל משפחתו מושמדת בתאי הגזים, ואילו אחיו שהתחזה לפולני נאסר בפעילות מחתרתית.  כך מתחיל מאבקו לחיים של יהודי חסר כל המנסה לשרוד. הפרק על מחנה  "הסג" - סקרז'יסקו מונה 6 דפים. למדתי שאדם עבד באותו אגף  A שבו גם אימי ואחיותיה. תיאורי הכינים והרעב נשמעו לי מוכרים ביותר.
הקינאה שלו בכלבים שבמחנה הזכירה לי במדוייק את סיפורי אבא שלנו שמואל שברח ליערות. אדם כותב "החיים של הכלבים במחנה היו טובים. בלילות הייתי חולם שאני הופך לכלב ואז לא הייתי יותר רעב, מוכה, מושפל ונדון למוות." 
אדם ניומן-נוביצקי נלחם על חייו ובסוף זוכה לראות את שחרורה של פולין. הוא נישא לניצולת שואה ויחדיו הם משקמים את חייהם ומקימים משפחה. הספר נכתב במקורו בפולנית ותורגם לעברית על ידי שושנה רצ'ינסקה . נוצה וקסת הוצאה לאור. 

"ניצחון במאבק על חיי הוא טקס הבר מצווה של נכדי  דורון אלפרין במדינת ישראל 53 שנה אחרי הבר מצווה שלי בפלוצק, פולין" אדם ניומן-נוביצקי

בשום מקום לא כתוב על יהדותו של ז'ול ורן! בספר קהילת פלוצק כתוב. בעברית ואפילו באנגלית
הוכחה ליהדותו של ז'וּל וֶרְן - Jules Verne
אליהו איזנברג מספר בעמודים 277-296 זכרונות מבית אבי 
"היהודים החלו להשתקע ברובע העתיק "סטארי רינק" החל מהמחצית השניה של המאה הקודמת כשהנוצרים עקרו לרחובותיה החדשים של העיר שבהם נבנו דירות חדישות יותר. בהדרגה התמלאו ככר השוק  והרחובות ביילסקה וזדונסקה בדיירים ובעלי בתים יהודים. בשני בתים ברחוב זדונסקה נותרו פולנים. אחד הבתים היה הפינתי עם ככר השוק שעליו היתה נפוצה האגדה ששם נולד הסופר הצרפתי הנודע ז'יל וורן והאנשים ידעו לספר שהוא נולד בפלוצק וממוצא יהודי. הבית הזה היה הבית שבו גרנו אנחנו." סוף ציטוט. נשמע לכם משכנע?


המאבק לחיים : זכרונות מימי הכיבוש הנאצי אדם ניומן-נוביצקי. נוצה וקסת תשמ"ט

על אוכל פולני ושתי יפיפיות הורסות מקרקוב

יום ‏9 נובמבר 2013‏ בשעה ‏22:07‏
אחי הוא הבן הקטן של אחותי אראלה הבלונדה מחדרה. כרגע הוא גולה בירושלים ובשביל שבוע האוכל הפולני הוא מאד שמח להגיע לתל אביב ולכן הוא אמר לי שכדאי לי מאד להגיע לארוע בבית העיר שזה ממש ליד הבית של ביאליק וממש קרוב לחנות המטבעות. רציתי קצת מידע אז אחי אמר לי לחפש באינטרנט אז צרפתי כמה  קישורים בסוף למי שרוצה להתעמק בשבוע האוכל הפולני בישראל ולא רק בתל אביב. היום ומחר עוד יש ואחר כך אין. 



אז אמרתי לאחי שאני אגיע ואם זה בחינם אז אביא עוד מספר אנשים כי מה איכפת לי שעוד אחרים יהנו. אז הודעתי וממש התחננתי  בפני מינה, ניר, גילי, מיכל , חגיק ועוד כמה  ובסוף כולם מצאו תרוץ אמיתי והוגן ולא באו וזה הפסד שלם ורק שלהם. בסוף רק אפרת  באה עם אידאה פיקס שאין דבר כזה אוכל פולני ולא נהנתה בכלל כי הראש שלה היה במקום אחר. אני מאד אהבתי ואולי מישהו יוכל לעזור לי בהמשך. תודה מראש

אותיות 22 וכולן על אוכל פולני

אז בבית העיר שזו העירייה הישנה מפעם שקושטה בכחול ואדום התכנסו רבים וטובים לשמוע 22 גירסאות קצרות על אוכל פולני מהזוית האישית של המספר.



רון חולדאי היה בהתחלה ובהמשך פרש לדברים יותר חשובים וככה גם אפרת שלא ממש הבינה מה קורה שם. יש בעיה עם נשים לא מסופקות. אני ממש הבנתי כל מילה וכל חידוד. יגאל סרנה סיפר בדרכו ולסיום השמיע כמה משפטים בפולנית , יוסי ורדי בסרט וידאו שהוקרן הסביר למה אמא שלו והמסעדה שלה היא כנראה יזמית ההייטק הראשונה וחלוצת הביוטכנולוגיה, רותו מודן התנצלה על זה שנתנו לה לדבר אחרי האשה המקסימה בת ה95 ונכדתה היפה על הדברים המתחברים לאוכל בספרה הנהדר 'הנכס' , רונית ורד מהארץ בתוספת איתי  , שמיל הולנד המיוחד והמהפנט, הילה אלפרט סיפרה על מעלה החמישה ותרבות הכולבויניקים ,סנדר הצעיר שבא עם הבגדים הישר מהמסעדה, פיוטר ביגונט הפולני הכותב על אוכל בפולין נעזר בבתו אולה שחיה בישראל ותירגמה את דבריו , גם חנוך לוין צוטט ובסוף מנהלת המוזיאון היהודי מוורשה דיברה על פן טדאוש של מיצקביץ'. 

הריני מתנצל בפני  עוד כאלה שלא הצלחתי לזכור את שמם שהיו שם. היה גם מוזיקה. האוכל היה חסר ממש כמו בבדיחה על הבית בושת. הכל כאמור היה על אוכל, הרגשות , הזכרונות  ואיזכוריו השונים. היה ממש יופי ומבחינתי ראיתי ושמעתי שוב שפולנים יודעים לצחוק על עצמם ומורשתם ולא להעלב בכלל. חוץ מזה אולי מישהו מכיר את צמד הדיילות שחילקו וודקה? אפרת טוענת שהן לא אחיות ואפילו לא מקרקוב.





למה אני אוהב את צ'יץ'?


אמיליה סלוטקובסקה וחסידי אומות העולם אצל שלמה להט

שלמה להט-צ'יץ' היה ראש העיר תל ּּאביב-יפו. תמיד הדגיש את התוספת יפו. אתמול חגג יום הולדת. 
היתה לו בלורית מיוחדת. סינדול מכוניות וגרירה, היוו חלק מכוער ומטופש מתקופתו. מלחמת המיפרץ הראשונה הפכה את עירו לחזית. האלוף במיל הרגיש איך תושביו נסים מהסקאדים וקרא להם עריקים. צ'יץ' לא פחד מאיש. אולי רק מזיוה רעייתו. רצח יצחק רבין, מפקדו וידידו בעצרת שאירגן, שבר אותו.
                                   
מבחינה פוליטית החל דרכו כליברל, המשיך והציץ בליכוד וסיים כיונה צחורה עצמאית, שוחרת שלום וביטחון. היו אלו 20 שנה של עשיה חינוכית, תרבותית, טיילת, מרכזי קשישים, קרן תל-אביב, סוזאן דלאל, פארקונצרט, יידישפיל ועוד הרבה. העיר ללא הפסקה, הפכה בתקופתו למרכז התרבותי בישראל.
היו גם דברים פחות מוצלחים בכהונתו. מאזן העיריה ידע גרעונות אדירים שלא ממש הדירו שינה מהשריף המקומי שהיה גאה בכך. יש הטוענים שלא ידע להבחין בין שקל לדולאר. בכפר שלם נהרג צעיר בזמן הריסת מבנים לא חוקיים. אוכלוסיה תל אביבית היגרה לפרברים וזהו ידע וניסיון חיים אישי.

צ'יץ' ידע מצויין לבחור את יועציו הצמודים, שליוו אותו גם בהגנה ובצה"ל וגם זה מידע סופר אישי. היה רגיש במיוחד לדוברי אמת ובעל שיטות יחודיות לפתרון בעיות. במשפט האחרון חבוי סוד אהבתי והוקרתי לצ'יץ'. לא תמצאו לכך שום איזכור ממשי. לא שלטים, לא כתבות ומאמרים, שום רעש תקשורתי. הכל בשקט, צינעה והסתר כיאה למצווה עלומה. גם כיום כשמצבו לא משהו מבקש שלא יעשו מזה עניין.

למה אני אוהב את ציץ? 
 שלמה להט יליד גרמניה 1927 ראש העיר תל -אביב יפו 1974-1993 היה הראשון במדינת ישראל שדאג וטיפל בחסידי אומות העולם. בתל אביב של צ'יץ' מצאו חסידי האומות מכל הארץ מענה לכל דבר.
חסידי אומות העולם הינם לא יהודים שסיכנו נפשם, בהצלת יהודים ללא תמורה. חלק מחסידי אומות העולם, הגיעו לישראל ולתל-אביב עם בן או בת הזוג שהצילו במלחמת העולם השניה. בארץ היו כמה עשרות זוגות. חלקם ידע מחסור ומצוקה שגברה ככל שהתבגרו. בישראל של שנות השמונים לא שמעו ולא ראו בחרפתם עד שהדבר הוצג בכלבוטק של רפי גינת. צ'יץ' האזרח לא חיכה לנהלים ותקשי"רים. כראש אכ"א לשעבר ,ידע למצוא את האגף וגם את כוח האדם לארגן ולהיטיב את חיי אותם אמיצים וגבורים שסיכנו נפשם בהצלת יהודים בימים טרופים ובסביבה אכזרית.
גילוי נאות: סטניסלב יסינסקי ובתו אמיליה סלוטקובסה, חסידי אומות העולם, הסתירו בביתם שבווהלין-פולין 4 יהודים נרדפים ופצועים. מקום המחבוא היה בור מתחת לאורוות הסוס. עקיבא קרמר, שעיה הודלר והאחים יוסף ושמואל לידרמן.
שמואל לידרמן, היחיד שניצל ושרד את המלחמה הוא אבא שלי. תודה לדניאל רוגובסקי חבר משפחתי ופעיל בקרב חסידי אומות העולם. 



שופטת בדימוס וה-20 דולר מזהב

יום ‏3 ספטמבר 2013‏ בשעה ‏04:58‏
מזג שיפוטי הוא משהו מאד מיוחד שלא אמור להיות תלוי במזג האויר. מעטים הם האנשים הראויים  והמסוגלים להיות שופטים.  "יש שופטים  בירושלים" אמר בגין הראשון ואני אוסיף שראיתי ושמעתי במו חושי  בתל אביב , ברחוב בן יהודה 18 א חנות מטבעות , שופטת בדימוס שרוטה באופן חמור אבל מי שהסמיך אותה שרוט ודפוק הרבה  יותר.

"אז למה אתה לי בית סוהר רושם?"
נדמה לי שהרשות השופטת בישראל נהנית מיחס טוב מצד האזרחים ובכלל. אני סומך על המערכת הזו הרבה יותר מדברים אחרים בארצנו הקטנטונת. הייתי  גם  מספר פעמים  בארועים משפטיים שונים  ודעתי הכללית אודות המערכת,  טובה. מסקנתי  בסופו של דבר היא שרצוי לא להגיע למקום הזה,  אלא אם  זה הכרח ונכפה עליך. ליזום  הגעה למשפט על המשתמע  מכך זה דבר לא הכרחי ולא חכם.  ברוב המקרים לא חייבים כי משפט וצדק לא תמיד חוברים. זה ממש לא העניין להיום ורצוי מאד לא להתברבר  בפוסט  הזה בבקשה.

הסיפור האמיתי הזה קרה בחנותי לפני מספר שנים  הגון,  אבל הוא צץ ועולה בראשי בהרבה מצבים. אין לי תובנה אחת ומיוחדת אבל טוב שיש שופטים בדימוס ואפילו בטרם עת.

"שלום אני שופטת בדימוס"
יום אחד בשעות הבוקר נכנסה לחנותי גברת  לא  צעירה  אבל  די נמרצת.  אני חלש  בגילאי נשים אבל  סברתי שהיא לא פנסיונרית  על פי  תחושתי בלבד. היא הייתה  די רזה וחטובה בלבוש צעיר ועדכני.  מכנסי ג'ינס  , נעלי התעמלות איכותיות, חולצת טריקו ממש לא זולה  ואפילו תיק גב כזה כמו שיש למטיילי החברה להגנת הטבע. היא ממש דמתה לשופטת דורנר בתיסרוקת  וברזון שלה אבל בטוח שזו לא הייתה השופטת דורנר. היא הציגה עצמה כשופטת בדימוס ולא בטוח שאמרה את שמה אבל ייתכן וכן. צמד המילים "שופטת בדימוס" זה סופר סופר בטוח וזה כבר  הימם אותי ועשה לי תחושה של נאשם. כנראה שגם התכווצתי במעט והפה התחיל להתייבש,  כי ככה זה אצלי גם אם אכחיש זאת בשבועה. איזה שופט מציג עצמו ככה בחנות מטבעות?  האם  יש שופטים מופרעים? הכרתי בעצמי לפחות שני ילדים של שופטות  אמת בישראל ויש סבירות גבוהה שהן היו בסדר ונהגו על פי כל כללי הפרוטוקול הנורמטיבי.  אמא של עמנואל סירוטה   וככה גם אמא של אורלי בן עתו. 

20 דולר מטבע מזהב  כמו במערב הפרוע 
השופטת בדימוס הוציאה מהתיק גב שלה מטבע 20 דולר אמריקאי מזהב. זה היה סאינט  גודאנס רגיל אבל זה היה מטבע מזויף בוודאות. אני חוזר שנית למען הפרוטקול  מטבע עשוי זהב אבל מזויף. אני בטוח בזיוף וזה לא סיפור מורכב לזהות זיופים פשוטים. יש גם זיופים טובים ואפילו מעולים. העולם מלא עם זיופים ובכל התחומים. כל עוד כדאי לזייף משהו זה יקרה. גם בדברים פשוטים יש זיופים. יש גם זיופים בתוצאות משפט אבל זה חריג מאד. פעם שכן שלנו מבן יהודה יצא מבית הסוהר באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים. בהמשך הוא חזר לשם וטוב שלא לבן יהודה כי שם אנו מנסים ליצור מצב של צדיקות שכונתית. לא תמיד אני שולט במיקלדת. סליחה. 

מטבע זהב 20 דולר הוא מטבע נפוץ , מבוקש וסחיר מאד ובכל העולם. יש ממנו שני טיפוסים עיקריים.  הראשון והקדום יותר של ראש ליברטי פונה לשמאל.  הטיפוס השני (בתמונה  המצורפת) של המעצב  והפסל הגאון Augustus Saint-Gaudens  שגם  נתן למטבע  את שמו  והוא נחשב למטבע היפה ביותר בעולם. אני נוטה לקבל ולהסכים עם התואר הזה. יש גם המון סיפורים אודותיו  עם שירותי ביון ומיליוני דולארים שעפים וזה שלי עם השופטת בדימוס הוא אחד מני המונים. אם תרצו להרחיב אודותיו אז בבקשה 



המטבע הכי יפה בעולם נשר כפול
 The 1924 double eagle, Saint Gaudens' design

כבודה המטבע שלך מזויף!
אמרתי לאותה שופטת בדימוס שהמטבע מזויף ולמרות הכל יש לו מחיר כי זהב שווה תמיד כסף. כאן בעצם התחיל הסרט שלנו והאמת אני די מאשים את עצמי כי תמיד הלקוח צודק וסוחר עם טיפה שכל וניסיון צריך לדעת שחיים ומוות ביד הלשון. השופטת בדימוס נכנסה למוד של חוסר שקט מתקדם המלווה בעצבים ומהרגע הראשון התנהגותה הייתה מתוחה וממש לא נינוחה. בטוח שפה זה היה בשל האופי שלה ולא בשל העדר מיזוג או סתם תחושה של מחנק בחנות ה 24 מטר רבוע שלי. מזג שיפוטי זה דבר מובנה ויתכן שיש פה אפילו ענין גנטי כמו בכל דבר בחיים.

היא ממש נכנסה לסוג של אטרף ונוצר מצב בו היא חוקרת אותי על עניין הזיוף ואיך אני יודע ובסוף הביאה טיעון כמעט מנצח. האמת שהייתי טיפה לחוץ אבל בטוח שעניתי לענין כי בטוח שהמטבע היה מזויף ואפילו זיוף פשוט ובכל זאת הסיטואציה הייתה לא נעימה. אם אתה לא מסתיר משהו אז אין סיבה שתעשה במכנסיים משופטת בדימוס. חוץ מזה אני לא חייב לה כלום  ומבחינתי שתהפך למלאכית עם כנפים ושתעוף כבר.  ואז היא הביאה אותה ככה בקטנה אבל מבחינה משפטית זה היה מפתיע אבל לא מוחץ.

"הייתי פה  פעם ולא אמרת שזה מזויף"
השופטת בדימוס אומרת לי ככה  "לפני כמה חודשים הייתי פה והראתי לך את המטבע הזה ולא אמרת שום דבר כזה על זיוף או אפילו משהו דומה. אז רק רציתי לברר מה זה שווה וכעת אני מתכוונת למכור את זה אבל אם זה ככה אז כבר אני לא מאמינה לכלום. חוץ מזה איך אתה יודע שזה בכלל זיוף?" 

אומרים שחכמים לא נכנסים למצבים שפיקחים נחלצים מהם. סוחרי מטבעות כנראה לא שייכים לקבוצה החכמה ועובדה שאני כבר בתוך הסרט הזה ואין לי שום הנחיות בסיסיות כיצד נחלצים מזה. אני גם חושב שהשופטת בדימוס אמרה את האמת ואכן הייתה אצלי  בעבר למשהו זריז  ועניני  אבל אז זה כנראה לא הותיר  שום צלקות למזכרת ולכן זרח מפרחוני הביקור הקודם.

אחי הבכור שלמה נתניה  יושב בשקט
עוד פרט חשוב ששכחתי לציינו  הוא שכל הזמן הזה מהרגע שהשופטת בדימוס נכנסה לחנות היה אחי הבכור שלמה  נתניה בחנות. שלמה היה בחנות אבל לא היה מעורה כלל בענין למרות שיש מצב שישב ככה וקלט הכל אבל ממש לא בטוח כי תיכף גם תבינו למה. חוץ מזה שלמה נתניה הוא אחי במובן האחוי ולא הביולגי. זה שהוא אימץ את אבא שלנו כאביו הפך אותי לאחיו ואותו לאחי הבכור שלמה נתניה.

בקיצור המצב הוא שהשופטת בדימוס  טוענת שבעבר הייתה בחנות וביררה וכעת כשבאה למכור אני מספר לה שהמטבע שלה לא אמיתי.  הסיטואציה לא פשוטה ויש בחיים  הרבה מצבים כאלה ובטוח שיש תירגולות כיצד להיחלץ מזה. לעיתים רימון עשן או חזיז עושים את המלאכה נהדר אבל חברים מה קורה לכם אנחנו לא במלחמה ויש גם דרכים להרגעה נינוחה. האמת  שלא ידעתי מה לעשות והכי טוב היה מבחינתי שהכל יגמר. ואז גם  הגיע הקטע הבא.

איפה המטבע?
השופטת בדימוס  מחפשת את המטבע שלה לפני שהיא יוצאת לדרכה או לפני שהיא ממשיכה לאכול לי את הראש אבל משום מה אין מטבע. אני רואה אותה ככה עוד יותר לא רגועה  מחפשת בתוך התיק ובתוך המכנסיים ובתוך הארנק ובכלל היא מסתובבת סביב עצמה  כמו גוק מסומם שאיבד את המסלול והיא כבר ממלמלת לעצמה כמה הברות לא ברורות ואני כולי כבר מיובש בתוך הגרון והראש מסתובב. הצילו איפה אלוהים כשצריך אותו ואיפה הוא הסתתר בשואה איפה?  אני ככה מנסה להיות רגוע אבל מבין שיכול להיות שאנחנו כעת בתוך סיטואציה בעיתית. שלמה נתניה מתחיל גם לחוש שמשהו קורה.

מי פילח לשופטת את המטבע מזהב? 
אז כשאנו בתוך הסיטואציה שהשופטת בדימוס מחפשת את המטבע , אני עם פה יבש ושלמה ככה יושב בשקט אני מבין לפי מבטי העיניים שהשופטת חושבת שהמטבע שלה נסחב ממנה. היא לא אמרה מילה אבל ככה חשתי. אני הייתי בטוח לפי מבטי העיניים שהיא בטוחה שמישהו פילח לה את המטבע וזה כנראה לא פחות מאחי שלמה. הרגשתי מבוכה ותחושה מגעילה. אמרתי לה ככה בקול מקוטע שתחפש בנינוחות את המטבע כי כנראה שהוא בתיק ואכן חלפו כמה דקות ואין מטבע. הסרט שלנו מתקדם. פעם למדתי ששופט יכול לעצור אדם במידת הצורך. חיים אילת השופט הסביר לנו בסידרת הרצאות לקהל הרחב את נושא החוק והמשפט על רגל אחת.  אני לא זוכר דבר מסמכויות שופט בדימוס. 

העיקר שזה נגמר 
בסוף השופטת בדימוס עם כל החשדות ומבטי העיניים הברורים מאד מבחינתי מצאה את האבדה. כולנו נשמנו מחדש לרווחה. אחי שלמה לדעתי לא הבין מה קורה  ואולי טוב שכך. אם אין שכל אין דאגות. הסרט מגיע לסופו. אני מת שהאשה הזו תעזוב אותי לנפשי. אין כמו החופש ואכן היא עזבה בסוף ואז חשתי הקלה וחופש והגעתי למסקנה הברורה "ישועת השם כהרף עין"  ויש אלוהים והוא אפילו אוהב את היהודים הכי בעולם וזהו מספיק. העיקר שזה נגמר. ככה חשבתי לי עד ש..

בוקי נאה  דורש וגם מקיים 
כעבור מספר ימים אני מקשיב לרדיו. הרבה פעמיים אני מקשיב למכשיר הזה תוך עשיית דברים נוספים כי חנוק מטבעות זה לא הדבר הכי עמוס וחכם בעולם ואפילו בתל אביב. אז אני שומע את בוקי נאה הפרשן והכתב לעניני פלילים מספר על אחת מופרעת נאה וחטובה עם נעלי התעמלות איכותיות ותיק גב , הנוהגת לשגע אנשים שונים בכל מיני דברים שונים ומשונים ותמיד היא מציגה עצמה .... צדקתם שופטת בדימוס.  

יום ראשון, 10 בנובמבר 2013

אל תקרא לי ליברמן בבקשה


ליברמן יצא טוב ואני מאד שמח בשביל כולנו, כי תמיד ידעתי שהאיש הזה פשוט צדיק יסוד עולם, ובכלל איש מופלא, חכם, הגון, יפה, חתיך הורס, נעים הליכות והלוואי שהיו עוד כמה כאלה אצלנו ובכלל. ולמרות הכל אל תקראו לי ליברמן בבקשה. 


עיצוב אליעזר מורב Don't call me Liberman

הרבה מאד פעמים קוראים לי בטעות ליברמן. אפילו לאבא שלי קראו ליברמן בטעות. לילדים שלי לא קוראים כי הם באים לבד. כן ליברמן עם ב ולא עם ד כי ליברמן זה שם יותר קליט, יותר נפוץ ואולי אפילו יותר נחמד. פעם זה ממש לא הזיז לי. בשנים האחרונות הפכתי למאד רגיש בנושא וזה מקפיץ לי את הפיוז של השם. אל תקראו לי ליברמן בבקשה! השם שלי הוא לידרמן עם D ודי עם ליברמן ! תודה רבה.

"שלום מר ליברמן"
חלק גדול משיחות הטלפון לחנות נשמע בערך ככה "שלום מר ליברמן". זה קורה כל יום והרבה שנים. פעם זה עבר לי ליד האוזן הימנית וכאילו לא שמעתי. מה איכפת לי איך קוראים לי, כל עוד משהו טוב עומד לקרות? מצידי שיקראו לי ליכטנשטיין שזה ממש כמו לך תשתיין.
הענין עם ליברמן נגמר, ברגע שהאיש הזה נהפך לדמות הפוליטית החזקה ביותר בישראל. אין לי שום ענין להתעסק עם הדמות הזו המעידה כמיליון עדים על הקורה בישראל. אם ליברמן כל כך חזק סימן שאנחנו מאד חלשים ובהרבה מובנים. נתן זהבי השדרן היטיב לשאול את כל השאלות לגבי אביגדור ליברמן או אם תרצו לקרוא לו איווט. אני את מה שיש לי להגיד עליו גמרתי וזהו. לי תקראו קובי ואם תרצו לידרמן ואפילו כל שם אחר אבל בבקשה לא ליברמן ובטח לא ההוא מהפוליטיקה.


ליברמן אחר שעשה קופסאות ואריזות
הליברמן שלי זה מישהו אחר בכלל. יש אפילו שני ליברמנים שממש קשורים לתחום עיסוקי ואני בטוח שהם בסדר. אחד מהם אפילו בעולם שכולו טוב ומעולם לא ראיתיו. יש אנשים המותירים אחריהם מזכרות וככה הם נכנסים לזכרון הכללי. ככה נחשפתי לשם ליברמן בתחום עיסוקי לראשונה.
פעם הגיעו אלי מנהלי קרן עזבונות בבנק לאומי. זה היה די מזמן ובנק לאומי ניהל כספים ועזבונות של אנשים ללא יורשים טבעיים או משהו דומה לזה. אני זוכר את זוג המנהלים-משפטנים שהיו עובדי הבנק והיא הגברת דמתה שתי טיפות יין ליעל דן מהטלוויזיה. היו להם מספר פריטים בתחום שלנו ומה שאני הכי זוכר מאותם פריטים זה את עיטורי צה"ל. עיטור הגבורה, העוז והמופת. 

עיטורי צה"ל חדשים ודנדשים ישר מהמכבש
זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי על אמת שלושה עיטורים של צה"ל עם הסרטים והבד בצבעים המיוחדים, כאילו הרגע יצאו ממכבש ההטבעה. לי זה היה מאד חדש , כי אני מעולם לא קיבלתי עיטור או צל"ש. בסך הכל רציתי לחזור הביתה בשלום ולשמוע בוב דילן ואריק אינשטיין. הסמל הכי מפואר שקיבלתי בצבא היה אות מדריך ספורט של בה"ד 8 בוינגייט מסגן אלוף בשם תל אביבי. כעת לוחשים לי שניתן להשיג כזה בפחות מעשרה ש"ח , כי אני לא יודע איפה תקעתי אותו.

השקמיסט שפעל מעל המצופה
מכירים את השקמיסט שפעל מעל למצופה? איזה עיטור קיבל אביגדור? לא קהלני אלא איווט מנוקדים! ואיזה עיטורים קבל ברק? ואיזה ליפקין-שחק ז"ל ואיזה לנחמיה כהן ז"ל אחיו של צ'יטה שהיה יחד עם ליברמן באותה מפלגה? מה סוד הקסם של הבחור הזה שאנשים הולכים איתו ואחריו? מענין למה תמיד אומרים שאפסנאים לדורותיהם בצה"ל זה מאפיה? אומרים שמילה של ליברמן זה יותר ממילה של האחד והיחיד. האומנם בפוליטיקה כמו בעסקים? אני מעדיף שליברמן הפוליטיקאי ילך לעסקים ויעזוב אותי במנוחה. מי שרוצה להרוס את סכר אסוואן שימצאו לו עיסוק בריפוי בבקשה. 


 העיטורים של קוטוזוב וגם של קנדי
אז חזרנו לעיטורים ולבנק לאומי שבסופו של יום מכר לנו חלקים מעזבונו של אותו יהודי שמעולם לא חיברתי אותו למדליות עיטורים ובכלל. קניתי את אותם עיטורים ובהמשך הראתי אותם להרבה אספנים וזה היה להם המיפגש הפיזי הראשון עם עיטורים אמיתיים ולא בפורים.
יש אספנות של עיטורים ואותות בכל העולם. גם לקוטוזוב הרוסי היו עיטורים. אני זוכר אספן אמריקאי מפעם בשם קנדי שאסף והכיר את כל האותות והעיטורים של צה"ל על גילגוליהם השונים. לאחרונה הכרתי אספן מחדרה האוסף עיטורים עם התיעוד שלהם וממש מכיר כל גילגול וכל גירסה בכל פריט. במקצועו הוא אח במוסד סיעודי ותמיד אני חושב על גיבורי מלחמה רוסיים על שלל עיטוריהם הנאלצים למכור את המדליות שלהם בעבור כסף לקיום שוטף. זו לא אגדה חברים זו עובדה כי בברית המועצות לשעבר היו הרבה עיטורים והרבה יותר מסכנות. מבחינתי לא גיבשתי עמדה לתרבות העיטורים וככל שאני מתעמק בה ככה גובר בי הבילבול. שביל הזהב בתחום זה בארץ נפלא מתבונתי ובגדול אני בעד. באתר הגבורה - גיבורי ישראל תמצאו את כולם 
  
מתברר שניתן להשיג עיטורים ואותות בכל העולם מבלי שפעלת מעל למצופה
עיטורי צה"ל -מתוך הקטלוג הממשלתי בעריכת ישראל צדקה
החברה הממשלתית הנפיקה בשנת 1973 את עיטורי צה"ל ובהמשך גם את עיטורי המשטרה ואפילו את עיטורי שרות בתי הסוהר. "במשך יותר מעשרים שנה היתה בצה"ל התנגדות לחלק עיטורים ומדליות. בראש המתנגדים עמד ראש הממשלה ושר הבטחון הראשון , דוד בן גוריון,שהסתפק בהענקת 12 אותות גיבור ישראל אחרי מלחמת העצמאות , ובמתן סמכות לרמטכ"ל ולמפקדי צה"ל להעניק ציון לשבח צל"ש. בינואר 1970 קיבל ההכנסת את "חוק העיטורים". בשנת הכ"ה למדינה 1973 נקבעו פריטי העיטורים והחברה הממשלתית למדליות ולמטבעות הנפיקה את העיטורים. 22 סדרות במתכת פליז , מוכספות ומסומנות באותיות אלף בית על גבי העיטורים בתוך קוביות אקריל שקופות נמסרו למשרד הבטחון לצורך תצוגה." מתוך קטלוג החברה הממשלתית 1982עורך ישראל צדקה. 

מדליה כלואה בתוך ריבוע אקריליק שקוף
מאד סיקרן אותי ענין שלושת העיטורים שקנינו מבנק לאומי וכיצד הגיעו לידי אותו אדם. הרי היה ברור לי שהוא עצמו לא קיבל אותם (3) אישית,  על גבורתו כי לא היה שום סימן לכך. בסוף הגעתי לישראל צדקה ששאל אותי מספר שאלות, ואז הבנו שהאדון ליברמן היה זה שעשה את אותם לוחות האקריל בהם הוכנסו העיטורים יחדיו לתצוגה במשרד הבטחון ובמקומות נוספים כנראה.
 הליברמן ההוא עסק באריזות וקופסאות ובהכנסת מדליות לתוך מארזי אקריליק שלא  מאפשרים למדליות לנשום,  אבל ככה נראים הכי יפה בתצוגה. אספנים לא להוטים על הסידור הזה. הייתי עד לניסיונות נואשים לחלץ מדליות מתוך מארז אקרילי שכזה. תשאלו את אפי שחק שיסביר לכם, שזה ממש סיפור מורכב ולא זול. אם חשבתם שלוקחים פטיש 5 קילו ובום נפתרה הבעיה, אז אתם שוב חיים בסרט לא נכון. הפטיש רק מתחיל את הבעיה ונזקקים לחומצות ובאמת תעזבו בבקשה את נושא חילוץ המדליות הכלואות. יותר עדיף להתעסק עם המיסים הכלואים שפתאום נעלמו מהשיח הפוליטי. מענין מה היה קורה אם היו מכניסים לדבר כזה אנשים החפצים בשימור גופתם  וללא הפשרה בעתיד.

אמיל בריג הגבור האמיתי בשכונה שלנו
הגיבור השכונתי שלנו היה אמיל בריג גבור ישראל ממשרד הכרטיסים קסטל ברחוב אבן גבירול פינת הבשן בתל אביב. מעולם לא ראיתי שם את העיטור שלו ואם אבא שלנו לא היה מספר לנו את מעשה גבורתו אזי גם אני לא הייתי נחשף  לסיפורו. 

קובי ליברמן הערכות ושמאי ביטוח
את הליברמן השני הכרתי ככה באקראי. אפילו קוראים לו קובי והוא שמאי ביטוח ואפילו בחר לו כלוגו את המטבע העתיק של יהודה השבויה. פעם נדמה לי שאפילו נעזר בי לצורך הערכה מקצועית. ממש בימים אלו הגיע אלינו הביתה איש מטעמו לצורך הערכת התכולה הביתית לחידוש הפוליסיה. עוד צרוף מקרים משמים. היו גם כמה שיחות טלפון אלי כשבעצם חיפשו אותו ואני מניח שגם להפך. וככה כתוב באתר של קובי ליברמן הערכות וסקרים"  "קובי ליברמן הערכות" הוקמה ע"י קובי באוגוסט 1988 לצורך הערכת פריטי רכוש. קובי ליברמן בוגר מדעי החברה BAומנהל עסקים באוניברסיטת ת"א, בוגר המכללה לביטוח, יועץ ארגוני, גמולוג (מעריך יהלומים ואבני חן), מרצה במכון לביטוח וביצע הערכות משנת 1982.
קובי ליברמן העסק והאדם שמו לנגד עיניהם מטרות של מצוינות, מקצועיות, יעילות, יסודיות, הקשבה ורגישות ופועלים להגשמת מטרות אלו מידי יום בעבודתם ובמגעיהם עם כל פונה.
קובי ליברמן הערכות נכונה ללוות אתכם ברגעי השמחה והקושי ולסייע בידכם בקבלת מידע מלא, מדוייק ומקצועי אודות ערך הרכוש שברשותכם. 

יש המון ליברמנים ובכל העולם - אני ל י D ר מ ן. ודי!
יש עוד הרבה ליברמנים נחמדים וטובים. הייתם בבית ליברמן בנהריה? גם אני חייב לבקר שם ומכמה סיבות. מכירים את חן ליברמן מניו יורק? זאת שעובדת בחומוס פלייס ומדברת עם שי ודרור ברדיו 103? נכון גם מגיא פינס ומעוד דברים שמסביב. חן יקירתי הגיע הזמן שתמצאי חתן טוב כי אני בטוח שאת נהדרת ואני יודע שגם המשפחה בחיפה רוצה כבר. גם ג'ו ליברמן המועמד היהודי הראשון שהתמודד למשרת סגן נשיא ארצות הברית יחד עם אל גור בשנת 2000, נעמי ליברמן המתרגמת ועוד הרבה טובים ונהדרים. לי אל תקראו ליברמן השם שלי לידרמן עם ד ודי. תודה.
  
קובי ליברמן שמאות והערכות צילום אליעזר מורב