יש הרבה ימים שאם לא אומרים לך אז מבחינתך זה עוד יום רגיל. כל אחד מאיתנו חג לו מעל הימים שלו ומעל הזכרונות שעברו הכללי עיצב עבורו. ככה גם אני בסביבת החיים שלי. יום השואה הבינ"ל היה חולף לו מבלי משים אם שני חברים הכותבים פה באתר לא היו דורכים אותי. חוץ מזה השם סילבן שלום תמיד מצליח לעורר אותי, אז נדרכתי קצת וזה מה שיש לי להוסיף משלי האישי. והפעם בתימצות.
יום השואה הבינלאומי זה שם יפה. אני מאד אוהב את המילה בינלאומי. יש בנק בינלאומי, שדה תעופה בינלאומי ואפילו בדמשק, כנס נומיסמטי בינ"ל ועוד. אמא שלנו תמיד השתמשה במילה הנהדרת אינטרנאציונל. ועוד על היום הזה
יום השואה הבינלאומי בית ספר אורים בחיפה
את התמונה שצרפתי מצאתי באתר של בית ספר אורים שבחיפה. ותודה למנהלת אסנת וידן. הם הקדישו ליום הזה פעילות בשם זכרונות בקופסה.
יש המון מצבים בחיים שהשואה מגויסת לטובת משהו. בדרך כלל על מנת להסביר שמצב כזה לא יחזור ולכן לא נרשה שתיהיה פצצה איראנית, היטלר אחד זה הספיק , גבולות אושוויץ, טלאי צהוב וכתום ואפילו פעם קראתי בפייסבוק מישהו הראוי לסטירה חינוכית, הקורא לאחר בשם קאפו רק בשל היותו מנכ"ל הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל. לאחרונה המילה נאצי בכותרות עם הצעת חוק מוזרה. בקיצור מינוחי שואה אהובים וקליטים בשיח המקומי.
ידע אישי
כמדומני שלי עצמי, ממש לא צריך להסביר הרבה על השואה. יש לי ידע אישי בסדר ואפילו סביר. הורי היו ניצולי שואה שבעצם מאורעות העבר עיצבו להם את כל החיים 24/7. מבחינתם היו הרבה ימים בהם השואה חגגה. היה את היום בו לקחו את האבא של אימי והיה את היום שנכנסו למחנה העבודה והיה כמובן את יום השחרור ותאמינו לי שהיו עוד הרבה ימים שאפילו הם היו מתבלבלים, כי חלקם היו עם תאריכים עבריים וחלקם לועזיים ושמחה ועצב עשו אחלה סלט. אנחנו והשואה היינו חברים טובים בטוב וברע ואפילו בנערה.
בחרתי להביא מהבנתי המתומצתת לפוסט הזה, כיצד במשפט או שניים היה נתפס יום השואה הבינ"ל אצל שלושה אנשים ועוד אחד. בחרתי בהורי המנוחים וגם בדוד שלי רובין ברי זכרונו לברכה. שלושתם כאמור לא יוכלו להגיב, כך שכל האשמה היא עלי. הכי עדיף לדבר בשם המתים וככה אנחנו תמיד צודקים.
אבא שלנו, שאת זכרונותיו אתם מוזמנים לקרוא בקישור הבא, לא סלח לגרמנים אבל הרבה יותר לאוקראינים. הם מבחינתו עלו על כולם. הרבה פעמים התלבט בשאלה אם זכה בחיים כפרס או כעונש. הוא ידע שהחיים חזקים מהכל והנקמה שכל כך החזיקה אותו כמו רבים אחרים בהתחלה בעצם לא מובילה לכלום. הגישה שלו הייתה של תכל'ס החיים קדימה עם זכרון שלא מרפה.
אמא שלנו שתימצתה את עברה בדיוק נמרץ שרדה בדרכה עם שתי אחיותיה, מה שנתן לה מיקדמה רצינית על אבי. היתה ביניהם תחרות לא סמויה מי סבל יותר. לדעתי אבא שלי ניצח בנקודות. אמא שלנו טענה שגם הפולנים סבלו ושיש פולנים גויים טובים. צריך לשמור קשר גם בגלל העבר ובמיוחד למען העתיד. נדמה לי שאימצתי חלק גדול מגישתה.
דוד שלנו מאמריקה, רובין ברי בעלה של פסיה-פלה, אחותה הבכורה של אימי, ראה בפולנים את הרוע בהתגלמותו. כמי שנולד שם ושרד את אושוויץ הרבה מאד זמן כמכונאי תפירה, טען שבדמם של הפולקים זורם לא רק דם אלא גם אנטישמיות מולדת. הוא תיעב אותם במידה זהה לגרמנים ואולי יותר. התחייבתי לתעד את סיפורו. הקלטות האבודות עדין מחכות. מבחינתו חבל ואסור לתת לפולנים סנט אחד ובטח לא משלו. אם אפשר אז רצוי לקחת.
פולניה במאה ירוקים
האחד הנוסף הוא אני. ביקרתי עם הורי בפולין כשעוד היתה בחיתוליה למערב. במאה דולר אז, ניתן היה לקנות כמעט את כל המסעדה והציוד שאין בה. נדמה לי שאז הבנתי כמה שהמלחמה ההיא דפקה לפולנים את הצורה והקומוניסטים חנקו להם בהמשך את הרוח והנשמה.
הביקור באושוויץ באופן פרטי ולא כישראלי עם מדריך והסבר מקומי נתנו לי להבין שיש עוד אנשים בסיפור הזה חוץ מיהודים. פתאום הביאו נתונים שבילבלו אותי. בכלל שואה ומספרים זה מתכון להטעיות ובילבולים אינסוף. הבנתי אז שהפולנים נשארו שם ואלה ששרדו עברו לסרט אחר ובמקום אחר. מה יותר עדיף?
כמה עולה טלאי צהוב מזויף?
השואה ותוצרתה הם גם עסק כלכלי אדיר. יש המון כסף מסביב ובפנים. לכסף הזה אין ריח. לפעמים מה שמתלווה לזה הוא מדהים. מדינת ישראל ומוסדותיה לאורך השנים היוו דוגמא מחפירה.
יש גם אספנות שואה לסוגיה. אני בעד. אין ליד ושם או למישהו אחר שום מונופול חוקי או אפילו מוסרי. ככל שירבו האוספים ואיתם גם הזיופים לצערנו, ככה ייטב.
איך אפשר בלי קצת הומור ואפילו בצבע אפור עכבר. הדס קלדרון נכדתו של המשורר היידי אברהם סוצקבר סיפרה איך שסבא שלה הופתע כשסיפרה לו שראתה בחו"ל טלאי צהוב למכירה במחיר של 200 דולר. "השתגעת לשלם 200 דולר עבור טלאי צהוב?! אני קיבלתי אותו בחינם".
פיהרר משלנו
הנאצים לא נעלמו עם נפילתה של גרמניה. הם הצטמצמו. הם מצויים כמעט בכל מקום בעולם והם ממש לא חייבים להיות דוברי גרמנית. הטבע הנאצי מצוי אולי אצל כולנו במינונים שונים. חממה טובה ואוירה בסדר מכשירים את התפרצותה. גם בישראל יש נאצים יהודים. אני מכיר את חלקם באופן אישי. היה אחד שאומרים שאפילו צדק. הנאציות חוצת גבולות, לאומים, לשונות, גזעים, צבעים ודתות. תנו להם אוירה טובה, קצת מצוקה מתגברת ותראו איך גם לנו יהיה פיהרר משלנו.
יום השואה הבינלאומי ה-Say שלי פורסם לראשונה במגזין של קובי לידרמן בMySay
יום הזיכרון הבינלאומי לשואה הנפקה משותפת עם האו"ם
תאריך ההופעה: 27/01/2008
התאחדות בולאי ישראל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה