הסיפור שלנו סיפור אמיתי. הסיפור הזה יכול לקרות לכל אחד ואחת. יש כאלה שכבר עברו חוויה דומה. אפשר לוותר על חוויה מסוג זה. בעצם ממש לא מומלץ לעבור טראומה חוויתית שכזו. אני מוותר מראש על חוויות כאלו. יש המון סיפורי מוניות.
מונית הכסף? מונית איבוד הכסף! מ. ל. מחולון. גם ציפי פרימו מחולון.
איפה הכי כדאי לשבת במונית? מומלץ לקחת קבלה לכל מקרה.
המוצא אבידה ונוטלה חייב להשיבה לבעלה או להודיע עליה בהקדם למשטרה.
מונית ספיישל מהקריה ליונה הנביא פינת אלנבי
הסיפור שלנו מתחיל בנסיעה של חבר שלי בשם שלמה במונית ספיישל. יום חמישי ושלמה נוסע בתל אביב מאזור הקריה לאלנבי בתל אביב. נהג המונית אוסף אותו ויושבת מקדימה נוסעת נוספת. ככה גם אוספים נוסעים וגם כולם מרוויחים. לא תמיד כדאי להרוויח. שלמה יושב מאחור עם תיק יד ועוד שקית או שתיים. נוסעים יחדיו קודם לרחוב בן - יהודה, שם יורדת הגברת הצעירה ובהמשך שלמה באלנבי פינת יונה הנביא. בדרך מדברים ומקשקשים על הא ועל דא. שלמה נראה צעיר לגילו וגם הנהג לא ממש זקן רק בן 62. זהו בינתיים כל מה שאנו יודעים על הנהג שלנו ,שאולי אבל רק אולי יהיה חברמן. אגב שלמה גדול מהנהג בעשור למי שזה חשוב.
הסחת דעת לכמה שניות
מגיעים לנקודה היעודה ושלמה מתכונן לרדת. בינתיים יש שיחת טלפון ושלמה עונה ורגל אחת מחוץ למונית ושלמה יוצא החוצה. הנהג לוקח הכסף ושלמה קצת עסוק בשיחה ודעתו מוסחת והנהג קצת לחוץ ומבקש לסגור הדלת ושלמה ממושמע סוגר הדלת וזהו.
המונית נוסעת ואז בעצם שלמה מבין שהתיק שלו ובו כסף וגם מטבעות וגם עוד ועוד דברים שבפנוכו של התיק יד נוסעים עכשיו עם המונית. הוא רץ ורץ ורץ ומתעייף ורואה שהמונית מתרחקת ומתרחקת לה באלנבי לכוון שוק הכרמל וזהו. אין יותר מונית. אין גם תיק.
קוראים לו מ. ל. הוא בן 62
שלמה עייף, מזיע, נסער, מבולבל וכולו עוד עם הסיפור והתיק שהכיל הרבה מכל דבר הולך רגלית למקום שהנוסעת הקודמת ירדה. אין לו שום פרטים אודות המונית. מספר, קבלה, שם הנהג רק שהוא בן 62.
הבחורה שנסעה וירדה קודם, יודעת לספר שקוראים לו מ.ל. זה כל מה שהיא יודעת. גם לה אין קבלה ואין שום פרט נוסף.
אז יש לנו כרגע נהג מונית בשם מ.ל. בן 62. שנוסע עם תיק במושב האחורי ובו מכל טוב. כסף מזומן ועוד כסף מזומן, מטבעות שטרות ועוד. מי שרוצה לדעת את הערך הכללי של התיק שימתין בסבלנות. תודה.
מבולבלים עם פה יבש
שלמה מגיע לחנותי נסער ומספר את הסיפור. שנינו עם פה יבש ומבולבלים. ביחד אנו מנסים להחזיר את הציפור שעפה לה במרחבי הלא ברור. טלפונים למשטרה, תחנות מוניות, משרד התחבורה, שמות בספר הטלפונים, כל מה שאתם מעלים בדעתכם. התוצאה קצת יותר מאפס. לא בטוח בעצם. אין לנו שום קצה חוט מועיל ורציני.
טיול חסמב"ה לבניין המשטרה בדיזנגוף vtlv
דיזינגוף 223 בניין היסטורי עם חסמב"ה
שלמה מגיע למשטרה בדיזינגוף ושם לא מוכנים בעצם לכלום ומבקשים שילך ליפו לאבדות ומציאות ושם אולי יקרה משהו. שם בסלמה - יפו, מקבלים את פנייתו ומבקשים שיצלצל כל יום. באותו היום אף אחד לא הביא כלום. אם לא רצחו אותך אז תגיד תודה. אז מה אם מדובר בכמה עשרות אלפים? בדולרים זה תמיד הרבה פחות. אל תפריע לסדר בבקשה. הבא בתור בבקשה.
מחכים ליום שני
אז נשארנו עם מ.ל. בן 62. יותר מזה לא הצלחנו למצוא. יש המונים עם שם כזה נפוץ. גם אבי כהן יש המון. מה השם הכי נפוץ בישראל? חשבנו שיש הרבה אפשרויות. יש אפילו לפחות שתי מדליות עם השם הזה. לכאורה העלנו הרבה אפשרויות. אולי הנהג הוא חאפר שבעצם עובד בלי תחנה ואז זה קצת סיפור לאתר אותו. אבל אנחנו לא מתיאשיים וחושבים מה בעצם עושים מחר ואחרי מחר. היו כמה רעיונות ובעצם כולם מכוונים למצוא את מ. ל. בן ה 62. אולי מ.ל ישים לב וינסה לאתר את שלמה ששכח את התיק בשניה של הסחת דעת. בכסף שהיה שם ניתן לקנות אוטו חדש.
שלמה אומר שנחכה ליום שני כי אולי הנהג יגיע למקום שהוא סיפר לאותו מ. ל. שהוא נוהג לשבת. במידה ולא יגיע אז נעשה את כל הרעיונות שעלו בראשנו על מנת לאתרו.
יום חמישי עבר וגם שישי ואפילו שבת. הגענו לראשון ואז ביום שני שלמה מחכה באותו מקום בו הוא נוהג לשבת ולשתות קפה ומחכה ומקווה ומצפה שאולי אותו מ. ל. בן ה 62 יגיע. שלמה מחכה כבר משעה שבע וחצי בבוקר. עוברת שעה ועוד חצי שעה ועוד שעה וכבר עשר וכלום לא קורה. יגיע או לא יגיע? יש סיכוי או אולי סיכוי אפס? אסור לאבד את התקווה. שותים קפה ומחכים ומצפים ושוב מחכים.
בקפה באלנבי ליד בית הכנסת הגדול
לא נמתח אתכם יותר ממה שמותר על פי כל חוקי האתר והרשת, אם אתם בכלל מתוחים במידה כלשהי. אתם אולי חושבים שאתם כבר יודעים את הסוף אבל בעצם הסיפור רק מתחיל לגלות סימני התבגרות.
מ.ל. נהג המונית מגיע לבית הקפה שבו שלמה נוהג לשבת. זה ברחוב אלנבי ממש קרוב לבית הכנסת הגדול. הוא מגיע עם התיק. יש התרגשות באוויר. התיק נמצא. הוא מגיש לשלמה את התיק ומראה לו אותו. התיק ריק. ליתר דיוק יש בו כמה דברים. יש מפתחות של האוטו, יש אפילו כמה מטבעות מנדטורים בשווי כמה מאות שקלים זניחים ואפילו יש מסמך מהבנק של שלמה עצמו.
תיק ריק ונוסעת דתיה
מ.ל. אומר שנוסעת הפנתה את תשומת ליבו לתיק שהיה מוחבא מתחת לשטיח. הנוסעת הדתיה היא זו שבעצם מפנה את תשומת ליבו לתיק שנשכח. הוא לא הבחין בכך. את הכסף ושאר הטובין שהיו שם הוא לא ראה מעולם. זהו בכללי הסיפור בראשי פרקים.
שלמה היה מאד נסער. הוא מאד התרגש. ככה לאבד תיק באמצע היום ובו רכוש רב ולבסוף לקבל תיק ריק? מבחינתו היה עדיף שלא היה מגיע כלום. הראש טרוד בסיפור החדש.
נוסעים למשטרה והפעם בנפרד
שלמה לוקח את פרטי הנהג וניגש להשלים את תלונתו במשטרה שכעת כבר יש לנו פרטים חדשים. יש נהג, הוא גר בחולון. יש תיק רק חסרים בו הדברים. המשטרה אולי תעזור. גם מ.ל. הנהג מבין כעת שאולי גם הוא צריך לגשת למשטרה ולמסור את גירסתו.
שלמה ומ. ל. נוסעים למשטרה והפעם בנפרד. מ. ל. במוניתו שלו ושלמה כבר לוקח מונית אחרת. הניסיון הקודם שלו עם מ. ל. לא היה מוצלח במיוחד. אני ממש לא בטוח ששלמה יסע איתו פעם נוספת. גם אני לא למרות שלא ראיתי את פרצופו מעולם. שיחת הטלפון שלי איתו הספיקה לי לגבש עמדה ודעה.
מה לדעתכם קרה פה? מה תעשה המשטרה? יש לכם עצה או רעיון יצירתי? האם ציפי פרימו מחולון קשורה לסיפור? המשך יבוא או שלא.
מי מכיר את מ.ל. בן 62 מחולון? פורסם לראשונה במגזין של קובי לידרמן ב MySay
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה