יום אחד הגיע אלי מר צבי מורל מאשקלון ורצה למכור מטבעות, מדליות ואפילו שטר שוויצרי. אז קניתי ממנו כי מי שמגיע במיוחד מאשקלון זה כבר הישג בפני עצמו. מתברר שבאשקלון יש אספנים פעילים ואפילו חנות מטבעות של מארק קפוטקין שלוחץ את היד לשלום מאד בעדינות. מעניין איך פוטין לוחץ יד?
אז אחרי שקצת דיברנו על עניני היום והאתמול נזכרתי בשני דברים המחברים אותי לאשקלון וזה ממש לא בשליטתי. (אבי דיכטר זה בסיפור אחר ומעולם לא ניפגשנו). נזכרתי בענת חיניץ היפיפיה שהייתה בלונדינית אשקלונית כמעט מלידה עם צחוק כובש ועינים חתוליות. החיניץ הזו הצליחה לשגע הרבה בנים בצבא הגנה לישראל מבלי להתאמץ באופן חריג. רוני פארי לא התאושש עד היום. אולי גם אני. תמחקו בבקשה את האולי.
אז צבי אמר לי שהוא ממש לא מכיר את ענת חיניץ, למרות שאפרידר זה לא בומבי ואפילו לא בואנוס. אז ניסיתי האם הוא מכיר את השם ישין. ידעתי שחיים ישין ז"ל היה מאשקלון ואסף מטבעות מהאזורים הדרומיים כמו עזה, רפיח ואפילו אנתדון וכמובן שאשקלון.
צבי מורל ישר אמר, שאת רות ישין המורה לאנגלית הוא מכיר ואפילו יודע היכן היא גרה. זכרתי שבעבר רות ביקרה אצלי יחד עם בתה, וכל זאת אחרי שדאגה להוצאת ספר המטבעות של בעלה המנוח חיים ישין ז"ל שנפטר ב-2002. היה לי עותק מהספר ורציתי שיהיו לי עוד כמה גם משום שהראשון הוחרם בכוח ובתשלום על ידי אספן אשקלוני סוביטי, וגם כי תמיד יש כאלה שירצו שיהיה להם ספר מטבעות ובמיוחד כזה ממש משלנו ולא נורא אם זה רק באנגלית. התמונות של המטבעות זה תמיד בכל השפות. גם המחירים זה אינטרנאציונל כמו שאמא שלנו נהגה להגיד.
מוזיאון קדמן ברמת אביב ומועדון האספנים ברחוב הס 16
אני זוכר את חיים ישין (ישינסקי) מגיע למיפגשי האגודה הנומיסמטית במוזיאון קדמן שברמת אביב, וגם למיפגשי האספנים במועדון שברחוב הס 16 בתל אביב. הוא שימש בהתנדבות כגזבר האגודה הנומיסמטית הרבה שנים ותמיד מסודר,שקט ומאופק. כשראה משהו מתחומו תמיד גילה עניין אולם עם השנים קשה היה להפתיע אותו עם גילוי חדש ומרעיש ,כי חיים הכיר כמעט הכל ומבחינה עולמית היה בר סמכא בתחום איסופו. חיים אסף מטבעות עירוניות של האזורים הדרומיים בעיקר מהתקופה הרומית. city coins הינו תחום רחב ביותר עם מידע מקומי בכל מקום ומקום. יש תמיד סיכוי לגילוי חדש ומקורי. חלוץ חשוב באיסוף, קיטלוג ובחקר מטבעות עירוניים היה החייט הירושלמי רוזנברגר.
העולם מלא באספנים מיוחדים שבחרו להתמקד במשהו יחסית מצומצם. גם אלוקים מצוי בדברים ובפרטים הקטנים. על פניו זה נראה מצומצם אולם ככל שמתעמקים רואים שזהו ים רחב שכל גילוי בו פותח עוד מקום למידע חסר. לעיתים אספנים בוחרים להתמקד בנושא מסיבות ממש מוזרות אולם כמעט תמיד יש פה משהו אישי. אצל חיים ישין הסיבה היא גיאוגרפית ואכן יש עוד אנשים המאמצים את סביבתם לתחום איסופם.
ארוע ראשון ואז מתחיל השיגעון
תמיד יש ארוע ראשוני בו מתחיל משהו שלאחריו הכל היסטוריה. אצל חיים זה קרה ב 1955 עם 4 מטבעות שבהמשך יתבררו כזיופים עתיקים ומאז הכל היסטוריה. מתי אצלכם קרה ארוע מכונן שאחריו קרו דברים שלא בשליטתכם? נדמה לי שאצלי זה קרה בתשמ"ד.
אז צבי מורל שהוא איש מאד מסודר ומקיים הבטחות יצר קשר עם רות ישין באשקלון וכל השאר היסטוריה.
אז צילצלתי לרות ישין והתחלנו משוחחים וככה הבנתי שנפתח ארוע כי רות האשקלונית היא בעצם ילידת תל אביב 1923, ולא פחות מזה אביה היה ממקימי שכונת תל נורדוי וזה מספיק בשביל להלשין עליה לרם גופנא שכבר יידע כיצד לטפל בנושא החשוב הזה. אז רם גופנא הנרגש שנשימתו כמעט נעתקה גם דיבר עם רות והוחלט ברוב דעות מוחלט שנוסעים אשקלונה כי המצב מחייב וגם דורש. אגב מי יודע על אמת מה הקטע של המשפט בנות אשקלון והסיפור של הערלים.
לטיול יצאנו ואת הwaze הפעלנו
אז יצאנו לאשקלון ולקחנו את מיכל הבת שלי הקטנה כי תמיד טוב שיש דור צעיר, דינמי ומבטיח, וחוץ מזה מה נעשה היום בלי waze. מיכלי שלנו היא הכי קטנה אצלי אבל כבר אחרי צבא וזה בהחלט מומלץ להיעזר בדור צעיר, מתבדח המביט קדימה ועדיין לא תר ומחפש את האתמול והעבר.
כבר בכניסה לאפרידר זיהיתי את המרכז הקהילתי המופיע גם על המדליה משנת 65 וגם כי נערכו בו מספר תערוכות בולים לאומיות בעבר.
המיפגש עם רות היה יופי ופרופסור גופנא תיחקר את רות על עניני הבית שלהם, הסביבה ובכלל פרטים שבהמשך תוכלו לקרוא עליהם בכתבה נפרדת בתל אביב 100 האנציקלופדיה המקוונת של העיר העברית הראשונה
רות ענתבי נולדה בתל אביב וגרה ממש ליד הים ברחוב הירקון פינת פרישמן
רות ישין נולדה בתל אביב לאמה תמר (מרי) שהגיעה ארצה עם הוריה משה ונחמה אברמסון מווינפג שבקנדה. שלמה ענתבי אביה של רות ישין בא ממשפחה ספרדית שהגיעה ממצרים וסוריה. אם השם יעקב ענתבי מעלילת דמשק מתחבר לכם אז תדעו שזה ממש מאותה משפחה.
הבית של רות ומשפחתה היה ברחוב הירקון 105 פינת פרישמן. היום זה מלון פרימה תל אביב. ממש צמוד למלון דן וחוף הים ממש מרחק יריקה לא חזקה.
על חייה כילדה בתל אביב של פעם סיפרה לנו רות שמשפחתה הייתה בהחלט חריגה בנוף של אז. משפחת ענתבי מהבורגנות של תל אביב ומשפחה אמידה מאד. אביה משמש יועץ חקלאי אישי לחיים וויצמן. בשנות השלושים הייתה לו מכונית שזה בערך כמו מטוס פרטי היום. רות ודוד אחיה הצעיר ממנה למדו בבית ספר תל נורדוי. רות מספרת על המורים לוין קיפניס וחיה ויצמן (האחות של חיים). גם על שאול טשרניחובסקי הרופא. רות סיפרה לנו איך התחבאה ושיחקה בצינורות הגדולים בזמן שהכינו את תשתיות הרחוב של בית הספר וסיפוריה היו מרגשים. רות ישין לבית ענתבי דמות דעתנית, בעלת שמחת חיים, תורמת לחברה ומכירה את ארצנו ואנשיה. כמה אנשים אתם מכירים שיכולים לספר לכם שראו ופגשו את מאיר דיזינגוף, ראובן רובין, שאול טשרניחובסקי ועוד.
תמונה משפחתית גדולה 1937 יורדים מצרימה
רות מציגה לנו תמונה גדולה שחור לבן מפעם המעוררת מיד רחש. התמונה המשפחתית הזו צולמה בקהיר בשנת 1937 אצל הסבא דוד עם התרבוש והסבתא פרידה. רות ואחיה דוד לצידו של הסבא דוד בחג הפסח. שמתי לב שיש במשפחת ענתבי הרבה דוד והכל מתחיל עם סב אחד והרבה נכדים. המשפחה מתכנסת כל שנתיים, לחגוג את החג בדרך שכולם יורדים מצרימה. אביה של רות היה ציוני כמעט בודד מהמשפחה כולה.
תקועים באנגליה עם הבליץ
ביולי 1939 רות ואחיה נוסעים למחנה קייץ באנגליה כמדריכה של בני נוער. הם מוצאים עצמם תקועים 6 שנים באנגליה ללא אפשרות חזרה. זה הזמן ללמוד אנגלית ואגרונומיה ולדעת מה זה בדיוק בליץ אמיתי. 1945 היא שוב בפלשתינה א"י כמדריכה חקלאית , מלמדת אנגלית וגם עוסקת בהדברה חקלאית.
המדינה פורצת וככה גם האהבה
ההכרות עם חיים מתרחשת בשנה שפרצה המדינה ובהמשך יתחתנו ויגורו ברמת גן. רות מקימה משתלה מוכרת וידועה ברחוב אבא הלל מול שיכון הותיקים. חיים עוזר לה מדי פעם ובאחת מעבודותיו במקום הוא חופר ומוצא בעצמו באופן אקראי מספר מטבעות. זו ההכרות הראשונית של חיים עם נומיסמטיקה עתיקה 1955 וככה נפתח הפרק של חיים ישין והמטבעות. ב 1960 מגיעה משפחת ישין עם שתי הבנות תמר ודניאלה לאשקלון. רות פעילה מאד ומתנדבת בקהילה. היא מלמדת אנגלית בתיכון רוגוזין ובעוד מסגרות מקומיות. רות מתנדבת בקהילה המקומית, פעילה בקופת חולים מכבי , משק לשעת חרום, הקהילה הקונסרבטיבית, ופעילות מוסיקלית מגוונת ועוד. מכירים עוד מישהו עם מנוי לפילהרמונית משנת 1935?
מרפיח עד אשקלון ומטבעות המון
הערוץ של הטלויזיה הקהילתית באשקלון סרטון קצר ברשת על חיים ישין ז"ל ואוסף המטבעות שלו
המטבעות העתיקים של אשקלון
אשקלון ומטבעותיה זה סיפור מורכב וגדול ואין מצב שנסקור אותם פה. העיר אשקלון כנראה הטביעה הכי הרבה מטבעות מערי ארץ ישראל. בתקופה הרומית זה בטוח מבחינת ההיקף. הסיפור באשקלון מתחיל כבר בתקופה הפרסית ויש גם מטבעות כסף מתוצרת המטבעה של אשקלון. מזהב תשכחו ובכל הארץ. יש גם דגם עם דיוקנה של קליאופטרה שממש לא נראית שם משהו ואשקלון מוגדרת שם גם קדושה וגם עיר מקלט והכל ביוונית. דגמי המטבעות רבים ובספרו של חיים ישין תמצאו את כולם.
חיים ישין – CHAIM YASHIN
נולד ב-שנת 1919 ב – ווצלאווק (WOTZLAVEK) ,שבפולין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נבצר ממנו להצטרף למשפחתו שבוורשה. כל בני משפחתו נספו בשואה.
כאשר היה בביאלסטוק , הוגלה ע"י הרוסים לסיביר.
בשנת 1941 גויס לצבא הפולני החופשי , וכך הגיע בשנת 1942 לארץ ישראל (פלסטין).
התגייס לצה"ל ושרת ביחידת נ"ט עד לשחרורו בשנת 1949.
הקים משפחה ומפעל קטן לטקסטיל שם עבד עד לפרישתו.
בכל אותה עת ולאחר שמצא 4 מטבעות מתקופת אלכסנדר מוקדון החל חיים להתעניין בנושא הנומיסמטיקה.
עם חלוף הזמן, התחביב הפך לעיסוק רציני ולכך הקדיש שנים רבות.
כשעבר עם משפחתו לאשקלון הפך העניין במטבעות לעיסוקו העיקרי כשהוא מתמקד במטבעות ערים, בעיקר של אשקלון והערים הסמוכות.
בביקוריו במוזיאונים השונים ברחבי העולם , העשיר את ידיעותיו והבנתו בנושא המטבעות. אז גם החל לכתוב את הספר From Ascalon to Raphia: City - Coins of the Southern Palestinian Coast , שיצא לאור ארבע שנים אחרי מותו. ותודה לאלון מליס האוהד הכי שרוף של הפועל תל אביב וגם של חודרוב שהיה ממש כמו השוער הרוסי המיתולגי לב יאשין. אין קשר בין יאשין המוסקבאי לבין חיים ישין מאשקלון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה