אנחנו גרים בראש העין. יותר מעשרים שנה ועדיין לא מדברים בחית ועין, ובכל זאת אוהבים את המקום ואפילו ישנים בו כבר הרבה שנים. כשנולדתי איש לא ידע שיום אחד אגיע לפה ומעולם גם לא חיכו לי. הכל קרה במקרה כמו הרבה דברים. הדברים הכי טובים קורים במקרה. גם הרעים לא עלינו.
ראש העין שלנו בשלוש שפות
ארכיאולוג הוא הבעל הטוב ביותר לאישה. ככל שהיא מתיישנת, ככה הוא מתעניין בה יותר.
הדברים הכי טובים קורים במקרה. אפשר גם להגיד השגחה עליונה!
הפעם הראשונה שלי בראש העין הייתה בסיור באבן העזר 1983. בהמשך כעבור פחות מעשור, עברנו לגור בדיוק שם מבלי לזכור את הביקור ההוא. האם הכל מכוון משמים?
ההכרות הראשונה שלי עם המקום היתה מאד מוזרה. כל כך לא צפויה שאפילו לא זכרתי את המיקום המדויק, שיהפוך במקרה לבית שלנו כעבור פחות מעשור. גם משפחת גנץ הגיעה בסוף לראש העין.
1983 ישראל בתוך לבנון. הרומן הזה רק בראשיתו. אריק שרון חזק בתמונה. בגין נחלש מכל הבחינות. הסיפור הזה רק מתחיל, כי הבוץ בארץ הארזים מעורבב בראשיתו עם אורז פרסי מבלבל כקבלת פנים. בהמשך יתלוו לכך אבנים, מטעני צד והרבה אש ותימרות עשן. אני לא מכיר את לבנון מבפנוכו, אבל גנץ היה שם ואפילו ליד ביירות. ובארץ הצבי הנהדרת שלנו, החיים נמשכים.
בני גנץ בראש העין שלנו
מבצר אפק-אנטיפטריס וקבוצת החופרים 1983
אנחנו בתל אפק אנטיפטריס שליד פתח תקוה ועוד יותר ליד ראש העין. קבוצת חופרים ותלמידים מהמכון לארכיאולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב, בעונת חפירות נוספת בחופש הגדול של הקיץ. במסגרת החפירה הלימודית, שהינו במקום מספר שבועות. את הלילות העברנו בבית ספר לגננות ושתלנות שבפתח תקוה. אם לא הבנתם אז גם אני שם. גם בחורה דקיקה בשם מינה ויסנר עם שיער אסוף. חפירה לימודית כבר אמרנו.
בבוקר מוקדם מוקדם עם אור ראשון וקצת מתחילים בחפירות. כמו סוג של קייטנה עם הסעה וארוחות בוקר וצהריים וגם קצת לומדים. יש הרבה חרסים שצריך לשטוף ולרשום. כנראה שיש דברים יותר מענינים מחפירה ארכיאולוגית לימודית. אינדיאנה ג'ונס זה רק בסרטים. מאמץ פיזי סביר עם חויות של מעלי חרס -מתכון להתייבשות המוח ברגע שזה יותר משבוע ימים. ואכן זה היה יותר. ועוד על אפק אנטיפטריס ואבן העזר מאותו הזמן
צוות החוקרים מהמכון לארכיאולוגיה היה בהחלט מסור,אוהד, דינמי ולא מצומצם. בראש משלחת החפירה עמד פרופסור משה כוכבי ז"ל, איש מקצוע מעולה וגם אדם מקסים ונוח לבריות. אני זוכר גם את אנשי האקדמיה פרחיה בק ז"ל, איתמר זינגר ז"ל, אסתי ידין ז"ל, ושליט"א רפי פרנקל, רם גופנא, איתן איילון, יהודית דקל, צביקה גל, משה וינברג הצלם ורבים נוספים שהיו בצוות הגדול שצורף אליו גם כוח עזר מארצות הברית של אמריקה. מי מכיר את הסיפור האמיתי על החמור מאפק אנטיפטריס?
הגשר הבריטי בואדי רבה שבראש העין
לטיול יצאנו ולאבן העזר טיפסנו
כוכבי החליט שהסטודנטים חייבים להכיר את הסביבה הקרובה ולא רק את אפק אנטיפטריס עצמה. ככה יצאנו לסיורים מספר במה שקרוי ארכיאולוגיה אזורית של המקום. זה היה עם ג'יפ נחמד ובהיר של המכון לארכיאולוגיה, כשכוכבי הוא גם הנהג שלנו וגם המדריך וגם הכל. אין סידור טוב מזה. פרופסור כנהג אישי זה הכי מומלץ.
יצאנו להכיר את האתר המכונה עִזְבְּת צַרְטַה שיש המזהים אותו עם אבן העזר המקראית. אנחנו הסטודנטים ידענו אז ממש מעט אודותיו, וככה גם לגבי מיקומו הגיאוגרפי המדויק. גם את ואדי רבה החרב והמתורבת, שמחנו להכיר לראשונה פנים אל ערוץ. הדרכים ב-1983 היו קצת הרבה שונות מהיום. כביש מספר 5 -חוצה שומרון, עדין רק על המפה ובתיכנון ראשוני מתקדם.
הכפר הערבי הכי יפה בסביבה והבנק הבינלאומי
אני זוכר שחצינו את פסי הרכבת הסמוכים לאנטיפטריס, ונסענו בישוב לא משולט עם בתים קטנים ודרכים די על הפנים. ראינו איזה מגדל שמירה ישן מאבן. זה היה ממש לא ברור. המקום היה נראה בהחלט כמו כפר ערבי לא מפותח. לא ידעתי איפה אני נמצא! פתאום אני זוכר שראיתי שלט גדול עם הכיתוב 'הבנק הבינלאומי הראשון'.
זה היה קצת מפתיע ולכן העזתי לתומי לשאול את כוכבי איפה אנחנו בדיוק נמצאים. כוכבי היה גם הוא די מופתע שבעצם איש מהסטודנטים לא יודע שאנחנו נוסעים במרחבי המועצה המקומית ראש העין, שבהחלט הייתה כבר אז, הכפר הערבי הכי יפה בסביבה. המשפט האחרון הוא לא שלי ואני נשבע.
מגדל שמירה בריטי מפעם
ראש העין עם הבתים הקטנים וניסים גרמה הוא מלך הקסטות
אז הבנתי לראשונה שראש העין זה מקום ליד אפק אנטיפטריס וגרים שם אנשים בבתים די קטנים, ניסים גרמה הוא מלך הקסטות של ילדי הכרך, והדרך לעִזְבְּת צַרְטַה עוברת שם. נדמה לי שהמזבלה העירונית של אז שכנה לה בכבוד רב ובצמוד. אפילו ראינו בדרך משהו שהיה ממש בית עלמין די נטוש. עובדה שלא הייתה שם נפש חיה אחת. אז טיפסנו עם הג'יפ במעלה הגבעה הסלעית, עם הרבה קוצים ושיחים יבשים. מסביב הכל טרשים וענני אבק דקיקים של אבן הגיר המקומית , ואין שום שיכון וזה לא היה בבוקר כי אם בצהרים. ועוד על המקום המזוהה עם אבן העזר המקראית
משה כוכבי חמוש בכובע טמבל מסוגנן, הסתובב בשטח האתר ובסבלנות מרובה הראה לנו ממרומי הגבעה הטרשית את הסביבה הקרובה והרחוקה. כפר קאסם, המחצבה הבריטית ממש לרגלינו, למרחוק הכפר צרטה הבלתי נראה ואפילו את כיוון השמש השוקעת עם פתח תקוה ותל אביב. פתאום דברים מהתנ"ך קיבלו משמעות גיאוגרפית. ראיתי אבן - סלע ענקית במקום ואמרתי לכוכבי שלדעתי הלא קובעת זוהי כנראה אותה אבן העזר. כוכבי צחק בבישנות מסויגת. ועוד על משה כוכבי מהויקיפדיה
עִזְבְּת צַרְטַה-אבן העזר. בית ארבעת המרחבים. שלטי הסבר
בני ישראל חונים באֶבֶן-הָעֵזֶר, ואילו הפלישתים חונים באֲפֵק
אפק אנטיפטריס מתחבאת לה במרחק קצר אחרי עצי האקליפטוס הגבוהים של פארק מקורות הירקון שהיה אז נגיש ופתוח לכל דיכפין. הקרב של בני ישראל והפלשתים נראה ממש הגיוני ואיפה ארון הברית?
כוכבי הסביר והראה לנו את שרידי בית ארבעת המרחבים במקום, הממגורות שמסביב ואפילו את המיקום בו התגלה באקראי אותו אוסטרקון מפורסם עם חריטת האלפבית המדהימה. הסיפור של מציאת האוסטרקון על ידי ילד מתנדב היה חזק. עובדה שהיו פה אנשים עם יכולות בהחלט יחודיות בעולם העתיק.
תושבי המקום הקדמונים ואולי אפילו ילדיהם, תירגלו כבר אז לפני למעלה מ 3000 שנה כתיבה של אלפבית. בהחלט דבר יחודי בעולם של אז. הדבר הזה עשה לי משהו בלתי מוסבר לעתיד. הסיור נגמר והתקפלנו בחזרה לבסיס האם באפק אנטיפטריס ובהמשך לנופשון בבית הספר לגננות וטכנאות נוף שבפתח תקוה.
כשהייתי שם הפנמתי את עניין עזבת צרטה, אבן העזר, האוסטרקון ואפילו את עניין הפלשתים שכנראה תפסו תחת על ישראל. יש זמנים שהאויבים מרימים ראש ועושים את המוות ממש כמו שהתחילו לחוש החיילים בלבנון. גם בגין התחיל להבין משהו אבל זה כבר קצת מאוחר והוא מתחיל להעלם ולהתפוגג. אם אתם מסופקים אתם יכולים לשאול את גנץ. הזמן לא עוצר לרגע ועוברות השנים.
בית דו-משפחתי של משפחות לידרמן וקצנשטיין בזמן הבניה, שכונת גבעת הסלעים ראש-העין 1990
סדאם חוסיין, הבית החדש בגבעת הסלעים והביקור הראשון מפעם
אנחנו כבר בשנת 1991 טיפונת אחרי מלחמת המפרץ הראשונה עם סדאם חוסיין שהבטיח וגם קיים. ראש העין מציעה את עצמה בגדול. אריק שרון חזק בתמונה. אנחנו כבר משפחה בהתהוות , עם שני ילדים קטנים בתחילת המסלול הלימודי חינוכי. באנו מהרצליה אה לביתנו החדש שרק עמד ברחוב הדרור שגבעת הסלעים שבראש העין וגילינו שאנחנו לא לבד. יש עוד אנשים רגילים שבאו להתגורר באותה סביבה חדשה. גם משפחת קצנשטיין הצמודים שלנו עשו דרך ארוכה וקשה מפתח תקוה.
החודשים הראשונים עברו בנחת ובהתארגנות שבעצם לא נגמרת לעולם. אז לא חיברתי והפנמתי בין הביקור מאז עם פרופסור משה כוכבי והבית החדש שלנו שנמצא ממש במרחק יריקה משם. מבחינתי הייתי במקום ובסרט אחר.
מתי זה קרה שנפל לי האסימון לגבי מיקומנו הכללי? על כך בפעם אחרת.
ילדי גבעת הסלעים ברחוב החסידה הסואן למרגלות עזבת צרטה-אבן העזר
ראש העין שלי - הפעם הראשונה פורסם במגזין של קובי לידרמן ב MySay
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה