יש אנשים היודעים להתבטא נהדר גם אם שפתם עילגת ובלתי מובנת מלכתחילה. פרוספר ועקנין הוא אחד מהם. תמיד מדבר קצר ולענין ומי שלא מבין צריך להתאמץ ובסוף יבין, יחכים ואולי גם יסכים.
למה דרום צרפת יותר עדיף מצפון אפריקה? מהיום אמור מטבע חנוכה מדרום צרפת!
"עשו אותנו גדר חי" שווה ל "עשו אותנו בשר תותחים" תוצרת ישראל
פעם בבן יהודה היו הרבה מכוני בריאות , חנויות לתיירים ואפילו כמה חנויות למטבעות ובולים
פרוספר היה שכן שלי לעבודה. היה לו מקום ממש קטן מול החנות ובו מכר חולצות לתיירים, יעני דברי ימאים עם כתובות כמו 'אמריקה לא לדאוג ישראל מאחוריך'. החנות שלו הייתה סוג של אילתור בשכירות כלומר מבנה הצמוד לבניין הראשי, כשהחולצות מונחות על ארגזים וברווח שבין שתי השורות עמד פרוספר ומכר את מרכולתו. התאורה טבעית וגם פס אור ניאון ובלי מזגן. הכל מתחת לשמים עם כל הלחות של הרחוב, הפיח והאבק. בקיץ תמיד החזיק מגבת קטנה ובקבוק מים גם לשתיה וגם להתזה. מים זה ברכה במיוחד מים קדושים ומבורכים.
מבחינתי העבודה שלו נראתה לי סיוט מתמשך, אבל זה מה שהיה ופרוספר תיפקד עשר. אח שלו עזר לו לפעמים. תמיד רצה לעבור מקום ותמיד עשה תוכניות באויר. כולנו חולמים בהקיציס.
בן יהודה 11 - פעם מקום שוקק עם חנויות , מועדון קלפים ומכון-בריאות, והיום מגרש חניה
היום הבנין עם החנות של פרוספר כבר לא עומד. זה היה בית טיפוסי של שתי קומות עם גג רעפים כשלמטה היו חנויות ולמעלה דירות מגורים. היה שם גם מועדון קלפים לחברים בלבד. אל תילחצו כי זה היה עם רישיון מהמשטרה והעיריה. בסוף אפילו היה שם בית זונות משופר, על כל הקומה השניה שאיננו כבר. גם זה היה עם רישיון של המשטרה, כי קראו לזה מכון בריאות. העיריה והמשטרה דואגות לבריאות הציבור. לפרוספר ולאח שלו לא היה שום קשר לקלפים ולמכון. אנשים נורמטיבים הדואגים למשפחתם ופרנסתם.
בסוף המכון בריאות נשרף כנראה על ידי לקוח לא מסופק ואין יותר בניין. בעל הבית של בן יהודה 11 היה אדון מחקשווילי שהיה בעל נכסים רבים. לאותו שווילי היתה אחות רווקה בלונדינית ודקת גזרה. מאחור הייתה נראית פשוט מיליון דולאר ויותר. מלפנים זה היה סרט אחר לגמרי. היו שם בבנין עוד שכנים נחמדים אבל פרוספר היה הכי ישיר, מקורי ובלי זיופים בכלל. רק החולצות שלו היו לא הכי מקוריות, אבל זה סיפור אחר.
אני ופרוספר בחצר על הספסל עם התה והשיבה וגם מגבת
היו לי די הרבה שעות פרוספר בהן התארחתי אצלו על שרפרף עץ רוקד, כוס תה מכף חשמלית מאולתרת עם שיבה והרבה סוכר. פעם אפילו דיברתי עם אח שלו, מרדכי טויטו ולא הבנתי איך זה שני אחים עם שם שונה. ראיתי איך היום שלו מתנהל. לא היה שם רגע דל. תמיד היה דרוך ומוכן עם שקית ביד, מחכה ללקוחות ומיד כבר שם את החולצה שלהם לפני שאפילו בחרו. מאד יסודי ברצון שלו למכור ויאללה ללקוח הבא.
בזמן שהשארתי אצלו בשנות השמונים והתשעים למדתי חוקים שונים של החיים שחלקם לא כתובים בשום מקום. אצלו למדתי מה זה שלוחים לפני שקובי פרץ ידע להגיד שלופים. גם מה זה סוף עונה כשאמר לנשים "גברת זה סוף המעונה שלך אז יאללה תקני כבר". רק דוברי מרקואית שלוחית יודעים מה זה מעונה. שלמה אוחיון אחי הבכור לא רצה בקשר מיוחד עם פרוספר זה, כי אמר שיש לו את הפרוספרים שלו וזה מספיק.
קודם כל תירגע
פרוספר היה במילים אחרות מאד אגרסיבי ואפילו תופס אנשים הולכים לתומם ברחוב ומאלץ אותם לדבר איתו ולקנות בכוח. ככה זה עניין הפרנסה ותרבות של שוק/רחוב דינמי, הגורסים שצריך לדחוף סחורה ולמכור ולא לחכות עד שהקונה יקנה לפי רצונו ובזמנו. גם אני אולצתי לקנות והרבה, כי אופנה זה כמו אופניים וחייבים לגלגל, אחרת נשארים עם סטוקים ישנים ומעלי אבק. פרוספר תמיד היה לא רגוע, ממש כמו במערכון על, איך מתחיל מתכון במרוקאית.
מרוקו הארץ הכי נקיה ואיך עשו אותנו גדר חי
פרוספר עלה לארץ ממרוקו וגר ביפו. תמיד סיפר על הפיג'ו סטיישן שהביא איתו. הוא תמיד אמר שמרוקו זו הארץ הכי נקיה בעולם כי כל הזבל עבר לישראל. זה לא אני אומר , ככה אמר פרוספר בשפה שלו וחוץ מזה "לקחו אותנו משם ועשו אותנו פה גדר חי". זה היה משפט מחוזי ברמה בינלאומית ולראשונה לא הבנתי למה התכוון המשורר.
מכיוון שלא הבנתי את פרוספר שאלתי וביקשתי הסבר מסודר. אחיו מרדכי הסתכל עלי ואמר לי ככה בשפה שלו תוך כדי סיבוב היד ובמבטא אמיתי משלו. מה אתה לא מבין מה! לקחו אותנו אתה מבין? עשו אותנו אתה מבין? גדר חי אתה מבין? אז מה אתה לא מבין יא סשכנזי שכמוך! לקחו את המרוקאים ושמו אותם בכל מיני חורים בגבולות בדיוק כמו גדר חי. אביבים, רביבים, סלומי, קרית סמונה וככה בכל מיני מקומות שיסגרו הגבול כמו גדר חי אבל באמת. עכשיו הבנת?
האמת נראה לי הגיוני. בכל פעם שאני רואה גדר חיה אני נזכר בפרוספר וגם באח שלו מרדכי שהיו מאותה האמא ולא מאותו האבא.
החנוכיה של פרוספר
פעם הראתי לפרוספר את המטבע של החנוכיה מצפון אפריקה. הוא סיפר שבכזו חנוכיה הם השתמשו בחג החנוכה במרוקו. האוכלוסיה המקומית עשתה להם הרבה כבוד והמלך חסן היה אחסן.
החנוכיה מצפון אפריקה או מדרום צרפת
1963 הייתה שנה נומיסמטית פוריה. בין המטבעות שהוטבעו בישראל היה גם מטבע חנוכה המעוטר במנורת חנוכה מצפון אפריקה האופינית למאה השמונה עשרה.
זהו השישי למטבעות חנוכה שעוטר במנורה מצפון אפריקה, מהמאה השמונה עשרה. בחנוכייה זו, מאוסף בית הנכות הלאומי "בצלאל", ניכרים אלמנטים דקורטיביים השאובים מצורות ארכיטקטוניות שונות: ארקדות בסגנון רומנסקי מדרום אירופה בשילוב עם כיפות מגגות בעלי צביון מוסלמי,וניכרות גם צורות המזכירות חלונות של כנסיות נוצריות. עדות למיזוג התרבויות ששלטו באזור במשך דורות רבים."
[לקישור]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה