נחל הירקון הוא נחל איתן. אותי הוא לא איכזב מעולם. אגב על השלטים ברחוב הירקון כתוב "הירקון - נהר בתל אביב". אז תדעו שיש לנו נהר ולא רק נחל איתן.
יש משהו מאד חי בנחלים הגורם לגוף ולנפש לחבור ולזרום בכיוון טוב. כל הנחלים זורמים לים. הירקון זורם מראש העין שם אני גר היום ועד לרדינג ששם גדלתי. זה נותן המון כוח לגדול ליד תחנה שכזו.
גלויה מפעם עם גשר הקשתות
מסוקולוב 93 ועד לגדת הירקון זה בדיוק 5 דקות בנינוחות סתלבט. אם אתה רץ זה שתי דקות מדוד. כשהיינו קטנים זה היה נראה לפחות 10 דקות. אז היה לנו זמן בשפע ואפילו שפע של זמן. כל כך אהבנו את הירקון שתמיד היה ירוק וגם לפעמים מסריח.
עוג'ה , אבו בוטרוס וגם סתם הירקון
תמיד ידעתי שהשם של הנחל הזה הוא הירקון עם ה בהתחלה ממש כמו רחוב הירקון והצבע הירוק. לימים למדתי בהפתעה שבני דודנו קראו לו עוג'ה כי נהג להתפתל ואפילו אבו בוטרוס בחלק הקרוב לראש העין. פעם אבו בוטרוס היה אנטיפטרוס (אביו של הורדוס הגדול) ואפילו קראו למקום סימפטי בשם אנטיפטריס שהיא אפק וככה כולנו כל הזמן לוקחים שמות ועושים איתם סלט שיבושים וכולם מבסוטין.
האם הירקון שלנו זכה להיות מונצח על מטבעות עתיקים באמצעות אל נהר כפי שיש במקומות אחרים? בינתיים זה לא מוכר אבל אולי בעתיד נמצא משהו. גם במדליות מודרניות אני לא זוכר משהו בול מהירקון אבל אולי נבדוק שוב. בפוליטיקה כמו גם בנומיסמטיקה never say never. יום אחד רשות נחל הירקון אולי תעשה מדליה.
אם תרצו מידע עדכני ובכלל על רשות נחל הירקון אז תדעו שיש דבר כזה וגם אתר נחמד
גשר הקשתות ואופנוענים משוגעים
הירקון שלי הוא נחל רגוע שליד קולנוע פאר, זבולון , שבט צופי ים, אולם הפועל באוסישקין, אצטדיון המכביה וגלידה מונטנה וכל האזור שליד. היו שם מוסכים וביתני תצוגה ישנים ומטים לנפול יחד עם תצוגות קרמיקה ומחסנים שונים. בתי חרושת קטנים ובלתי מזוהים. שמעתם על בית חרושת לסיגריות מספרו? מוסך אריה של אופל ועוד. היו גם גשרים שאחד מהם עומד איתן וחזק עד היום. הגשר עם הקשתות בדרך חיפה שראיתי איך אופנוענים מנסים לעבור אותו מעל הקשתות. מי צריך את קיר המוות כשיש לך משוגעים אמיתיים משלך?
תום סויר והאקלברי פין והאם הירקון הוא נהר כמו המיסיסיפי
כילד הייתי הולך לשם לדוג דגים עם יוסי אפריגן השכן מסוקולוב 91. יוסי היה שובב אמיתי עם לב זהב ועיניים כחולות ירוקות. הוא עבד כילד בסירות של חיימיקו ומושיקו הסלוניקאים. גם נחמן הזקן היה שם תמיד עם כובע, חגורה עם ארנק גדול לכרטיסים וכסף ואפילו נעליים ענקיות. בשבתות היינו לוקחים סירת משוטים ושטים עד לגשר הגדול, כלומר מזרחה. לצד הים לא כל כך הירשו. פחדו שאולי נברח לים הגדול?
היו גם סירות מנוע גדולות אותן הובילו מושיקו וחיימיקו.
תל אביב-יפו. עם או בלי הירקון? מדליה להענקה רשמית, תשל"ג 1973 עיצוב רוטשלד ליפמן והאחים שמיר
בנק הפועלים - תל אביב מדליה להענקה רשמית, תש"ן 1990 עיצוב יגאל גבאי
ריח ויתושים ודירה באוסישקין
היינו משאירים פיקדון, מקבלים כרטיס מנחמן הזקן ויאללה. היו גם חברה הרבה יותר רציניים ממועדון השייטים שליד זבולון. אז היו יתושים וגם ריח. הדירות ליד הירקון באוסישקין לא נחשבו. היום נראה אתכם מוצאים שם שני חדרים קטנים בזול בגלל הריח. לכסף יש ריח חברים?
יוסי אפריגן שובב עם לב זהב לימד אותי איך שוחים בירקון עם בילרציה
יוסי הראה לי שאפשר לשחות בירקון הרבה לפני שרון החולדאי חשב להשוויץ לפני כל העולם. יוסי גם הראה לי את הבילרציה. אותה תולעת עם הזנב הזז מצד לצד. אולי זו אמת אולי עוד שטות שלומדים על גדות הירקון שנות השבעים.
לירקון היו ויש הרבה גשרים. לרובם היו ויש שמות. מה זה גשר השלום? סיפור הגשרים דורש פוסט נפרד.
הירקון בשחור לבן עם הגשר צלם אלמוני סריקה אליעזר מורב
הגשר ביילי במציאות וגם בתמונה הזרוקה בשחור לבן
אני זוכר איך הצבא שלנו הקים את גשר ביילי. לא ראינו שם גנרלים ואוגדות. היה קצת רעש של עבודה ובסוף עמד גשר עם הרבה ברזל וברגים גדולים שלא ידענו שיש כאלה. יש שיגידו "בטח עוד עזרה של האמריקאים מברזל מיותר" ואני חושב שאין כמו האמריקאים שעוזרים לכל העולם כי ככה הם בטבע שלהם וממש להיפך מהאנגלים. הגשר הזה עמד הרבה זמן וכשנסעת עליו והיו רעידות ידעת שזה גשר בסדר, אפילו הרבה יותר בסדר וטוב מזה של משחקי המכביה של סשה אלתרמן.
התמונה בשחור לבן עם הגשר ביילי היא בעצם הזרז לפוסט הזה. את התמונה הממוסגרת מצא בפח, דימטרי הטייס מאוקראינה שהטיס רק מטוסים עד 12 נוסעים. הוא גם שיפץ לי את הסורג של החנות ובהמשך אושפז כי לא כל טייס הוא באמת טייס. אלון מליס הפנה את תשומת ליבי לתמונה הנהדרת הזו המביאה את הירקון בדיוק כפי שאני זוכר אותו. הירקון שלנו ראוי למיספר כתבות וזה כנראה יגיע.
הלכנו לדוג בחכה דגי מושט ובורי שלפעמים הריחו מדלק ואולי מביוב שזרם חופשי. היינו משוגעים על דייג וקנינו חכות וציוד פשוט כמו מצוף , קרסים ומשקולות אצל ששון מדוגית עם רני הבן שהיו שכנים שלנו בסוקולוב. היום "דוגית" הקטנה, הספיקה לגדול והפכה לאימפריה. אז הייתה חנות קטנה שמכרה גם ביגוד ספורט, חולצות עם הלוגו של התיכון ה' ואפילו נעלי פלאדיום. אחלה שם פלדיום ומעניין הקשר למתכת האצילית המשמשת בעיקר לממירים הקטליטים ברכבים המזהמים.
סבא שמואל עם הנכד בן לוינשטיין בירקון אצל מושיקו
מים חמים ברידינג וגם כפר דייגים עם אלי הדייג
ברידינג ישבנו במדרון המדורג איפה שהמים החמים של הטורבינות היו יוצאים בשצף קצף כשהגב מקבל ג'קוזי אמיתי ובחינם. ממש ליד היה כפר הדייגים שאלי הדייג היה הדמות המרכזית. היום אין שום כפר דייגים ואלי הדייג טבע ומת כשהסתבך ברשת אמיתית ומתחת למים. כל האזור היום עם דקים מעץ ופיתוח תיירותי. יש המון שילוט והסברים על הסביבה של רדינג והמכביה ובכלל. אין שום איזכור על כפר הדייגים הערבי ומעניין למה. שווה לקרוא את הערך בתל אביב 100 שכתב דני רכט על נווה הדייג (כפר אבו ג'ברה) a
הגשר שבו הורידו את אלטמן הקטן שצעק "הפוך גוטה הפוך" משמש הולכי רגל בכייף. גשר ווקופ בשבילי זה גשר אלטמן הקטן והחרמן מהסרט מציצים. אין כמו מראה עיניים
דייג אוהב דגים?
להיות דייג זה ממש כייף. מכינים בצק עם קמח לבן, קצת שמן ומים וזהו. יש הרבה גירסאות לפיתיון טוב. יהיו כאלה שישבעו ביקר להם שהכי טוב זה קמח מצות. אולי בעצם לערבב בין השנים? אולי סתם לחם ישן עם מים ולערבב?
לפעמים היינו לוקחים צנצנת זכוכית פשוטה ומכסים את הפתח עם בד סמרטוט פשוט שיש בו חור וגומיה להידוק שפת הצנצנת ומפזרים קמח לבן בתוך הצנצנת וגם על הבד. הדגים באים לבד, נכנסים פנימה ומכיוון שרובם לא היו בשיעור שמלמדים איך יוצאים מצנצנת עם סמרטוט, נשארים שם וגם מביאים עוד חברים שמחכים ביחד שנבוא ונקח אותם. מסתבר שהדגים בירקון לא כל כך חכמים או שהליכלוך והבוצה בילבלו אותם.
שלמה אוחיון אחי הבכור ליד שלושת העמודים בתל כודאדי ולפני שיפוץ המגדלור
הירקון שלי נשפך לרדינג והתחיל משבע תחנות. אז בכלל לא ידענו על ראש העין
הירקון ראה הרבה. זה התחיל ממש מזמן עם האדם הקדמון, הפלישתים ובני ישראל. נפוליאון עם הגבעה וגם את התורכים מפסידים לאנגלים שסימנו לנו שלוש נקודות יפות עם עמודים. הוא ראה אוהבים וגם סתם חרמנים. פושעים שנפטרו מעדויות מפלילות, זייפני שטרות ואפילו הורים רוצחים מתועבים.
הירקון שלי אלבום תמונות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה