" קובי הקשב בבקשה. ביום ראשון שעה שלוש בצהריים קומה 12 בעיריית תל אביב נפרדים מנלי מהארכיון העירוני. אתה בוודאי זוכר אותה מהמיפגש שלנו שם. תגיע ויהיה בסדר וגם אני אהיה שם. להתראות" ככה אמר לי רם גופנא ואני פשוט מציית לדברי גדולים וחכמים ממני.
אז היום הגיע ובול בשעה שלוש ושלוש דקות הגעתי ואפילו יחד באותה מעלית עם שולה וידריך למרות שמעולם לא ניפגשנו קודם. היו שם הרבה אנשים שאני מכיר ומוקיר למרות שרובם לא מכירים אותי וככה זה נפלא. היו שם בתיה כרמיאל, זהר שביט , שולה וידריך, אילן שחורי, יוסי גולדברג, אליק מישורי, חיים פיירברג , רם גופנא, מעוז עזריהו, מיכאל שנהב ועוד רבים וטובים שאני פשוט לא מכיר. המשותף לכולם היא אהבת תל אביב וככה גם הסימפטיה וההערכה לנלי הארכיבאית.
זהו הזמן אזל ונלי ורזרבסקי פורשת לגימלאות מהארכיון העירוני שבתל אביב. בטקס הצנוע והמכובד היו רבים מאוהבי תל אביב ומבקרי הארכיון ומי שנזקקו לו מטעמם הם. פה זה מאמר ושם זה ספר וחייבים חומר מקורי ולא סיפורים פורחים באויר. כולם מעריכים את נלי גם על המקצועיות וגם על האנושיות והעזרה הטבעית כאילו זה ברור. רוב המברכים של נלי היו מאותם מבקרים בארכיון העירוני.
נלי לא חייבת לזכור אותי כי הייתי בארכיון העירוני בקומה ה 10 רק פעמיים בכל חיי. אני זוכר אותה גם זוכר ואפילו צילמתי שם דברים נהדרים והייתה לי טיוטה חביבה על חוכמת הארכיון העירוני ואז האתר בו זה אוחסן פשוט התאדה באוויר ואין חוכמה ואין פוסט אבל כל דבר ניתן לשחזר. אז לפני כמה שנים נלי הראתה לרם גופנא ולי את החומר שהשאיר אחריו בנימין אפרתי שהיה שכן וותיק בשכונת האוהלים הסמוכה לירקון. כן זו השכונה הצפונית שלי ליד הירקון ואפרתי זה היה ממקימי בית הכנסת הגדול בצפון דיזינגוף כבר בשנת 1927. אני מצטרף למברכים ומאחל לנלי את כל הטוב שתרצה ותודה.
אז היום הגיע ובול בשעה שלוש ושלוש דקות הגעתי ואפילו יחד באותה מעלית עם שולה וידריך למרות שמעולם לא ניפגשנו קודם. היו שם הרבה אנשים שאני מכיר ומוקיר למרות שרובם לא מכירים אותי וככה זה נפלא. היו שם בתיה כרמיאל, זהר שביט , שולה וידריך, אילן שחורי, יוסי גולדברג, אליק מישורי, חיים פיירברג , רם גופנא, מעוז עזריהו, מיכאל שנהב ועוד רבים וטובים שאני פשוט לא מכיר. המשותף לכולם היא אהבת תל אביב וככה גם הסימפטיה וההערכה לנלי הארכיבאית.
זהו הזמן אזל ונלי ורזרבסקי פורשת לגימלאות מהארכיון העירוני שבתל אביב. בטקס הצנוע והמכובד היו רבים מאוהבי תל אביב ומבקרי הארכיון ומי שנזקקו לו מטעמם הם. פה זה מאמר ושם זה ספר וחייבים חומר מקורי ולא סיפורים פורחים באויר. כולם מעריכים את נלי גם על המקצועיות וגם על האנושיות והעזרה הטבעית כאילו זה ברור. רוב המברכים של נלי היו מאותם מבקרים בארכיון העירוני.
נלי לא חייבת לזכור אותי כי הייתי בארכיון העירוני בקומה ה 10 רק פעמיים בכל חיי. אני זוכר אותה גם זוכר ואפילו צילמתי שם דברים נהדרים והייתה לי טיוטה חביבה על חוכמת הארכיון העירוני ואז האתר בו זה אוחסן פשוט התאדה באוויר ואין חוכמה ואין פוסט אבל כל דבר ניתן לשחזר. אז לפני כמה שנים נלי הראתה לרם גופנא ולי את החומר שהשאיר אחריו בנימין אפרתי שהיה שכן וותיק בשכונת האוהלים הסמוכה לירקון. כן זו השכונה הצפונית שלי ליד הירקון ואפרתי זה היה ממקימי בית הכנסת הגדול בצפון דיזינגוף כבר בשנת 1927. אני מצטרף למברכים ומאחל לנלי את כל הטוב שתרצה ותודה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה