חיי משפחה ואומה מורכבים מאנשים ואירועים. אצלי מנחם לשם נמנה עם אנשי האמת. קבוצה ייחודית של אנשים שככה הגדרתי אותם ויש לי סיבות והגדרות משלי שאינן מתפרסמות ברשומות. חלק גדול מאותם אנשי אמת (אין קשר מחייב למפלגה) היו חברים של הורי ועברו אלי בירושה לא כתובה. לדעתי האנשים האלה אינם נעלמים משום שתמיד נולדים חדשים. צריך מזל ורוח טובה להכירם ולהיות לצידם. אנשי אמת עושים את העולם שלנו לטוב יותר. אם בשורות הבאות תמצאו הרבה פירגון ואהבה נשפכת, אזי אני הנישום האחראי ותודה למשפחה שהוסיפה מידע משלים.
מנחם לשם ז"ל 1927 - 2017
מנחם לשם ז"ל היה יועץ המס של העסק שלנו. אבא הכיר אותו מבית הכנסת הגדול ברחוב דיזינגוף 312 ולימים כשפרש משירות המדינה ופתח משרד עצמאי, היינו מלקוחותיו הראשונים עד ליום שפרש מעבודה. מאז אני לקוח של רוני המאירי וגם זה היה בהמלצת מנחם. אין כמו המלצה טובה והנה קיבלתם חינם את הטיפ הכי חשוב בשיווק למתחילים.
מנחם לשם מוכר לכל בני משפחתי. זה מתחיל משמחות כמו בר מצווה ומנחם תמיד סייע והיה הרוח החיה והמלווה של המשפחה. כשהאחיין שלי מחדרה בן לוינשטיין הגיע למצוות ועלה לתורה בבית הכנסת של הסבא וככה גם עם בני בכורי ניר יוסף בסידור זהה, היה שם מנחם ביחד עם אדון יחיאל הורוביץ הגבאי זכור לטוב. מנחם תמיד עזר, הראה והסביר, עודד והוביל ובסוף חילק מחמאות וברכות. תמיד עם חיוך ורצון טוב, יוזמה ורוח טובה ונעימה ויש גם דברי תורה עם פרשת השבוע ודברים מעכשיו לקהל הקדוש. כשהורינו הלכו לעולמם גם אז מנחם עוזר, מספיד ומלווה אותנו ודברים שכאלה אינם נשכחים.
שיחות קצרות עם מנחם היו לי בכמה הזדמנויות. בדרך כלל בנושאי עבודה עם הקשרים לחיים עצמם, כשהייתי מביא חומר לדיווח החודשי וגם לדו"ח השנתי. תמיד עלו גם דברים מהשוטף בהווה ותוכניות לעתיד שיהיה טוב. השיחה עם מנחם בעקבות פגישתי עם אליעזר שילוני מנכ"ל החברה למדליות, נחרטה לעד יחד עם תובנות חשובות לחיים במדינת ישראל. מעולם לא שמעתי ממנחם מילה רעה על מישהו או כעס. היו דברים שאמר לי ונשארו כחידה וכעבור שנים ירד לי האסימון למה התכוון המשורר. העצות שנתן תמיד היו ברוח טובה עם חוכמת חיים ותכלס בשטח. תמיד בחר בדרך המלך ובנועם על פני התנצחות ועקשנות. אופי טוב ונינוחות מלווה בחוכמת חיים נדירה ויושרה שאין כדוגמתה ביחד עם מקצועיות מעולה - פותרים בעיות ומובילים לדברים טובים. מנחם לשם איש אופטימי שהביט קדימה וראה את הטוב בכל מצב. אופטימיות תכונה נפלאה והלוואי וידעתי איפה קונים והמחיר לא חשוב.
מנחם לשם נולד כמנחם לפלשטיל. אם השם הזה מסובך לכם אז ברגע זה אני נזכר בבדיחה חמודה שסיפר לי מנחם עצמו על אחד שפנה למשרד הפנים בבקשה לשינוי שמו שלא הצטלצל טוב. מי שיבקש אספר בנפרד על תשובת פקיד הרישום עם הפח והצליל. מנחם נולד בראשון לאפריל 1927 יחד עם אחיו התאום שלום בעיירה סאנוק ששוכנת על גבעה לגדות הנהר סן בגאליציה המערבית. היום באזור מיפגש הגבולות של פולין, אוקראינה וסלובקיה. היה להם אח בכור בשם יוסף שנולד ב-1918 ואחות בשם יפה שנולדה ב-1928.
סבא רבא שמואל במרכז עם מתי ואברהם.
עומדים מימין שלום, יפה, חנה , יוסף, ומנחם
אביו היה שמואל לפלשטיל ואימו מתיה לבית זיכרמן נספתה בשואה. הוריו ניהלו בית חרושת למשחות נעלים בשם דיאנה שהיה מפעל מצליח וידוע בכל פולין. המשפחה הייתה מבוססת כלכלית ולילדים היתה ילדות טובה ומאושרת. בבית דיברו יידיש בלבד והילדים למדו מהבוקר עד הצהריים בבית ספר ממלכתי-פולני, אחר הצהריים הלכו לתלמוד תורה וחזרו הביתה בשעות הערב המאוחרות.
מנחם ושלום אחיו התאום. גן לונדון
בספטמבר 1939 הכל השתנה ויהודי סאנוק הצטוו לסגור את בתיהם ולעבור לצד הרוסי של נהר הסאן ובהמשך מגיעה משפחת לפלשטיל לסיביר עם הקור והרעב וכעבור פרק זמן לטשקנט. על אותן שנות מלחמה בהן נפרדו מהאם לתמיד ניתן בוודאי לכתוב הרבה וכיצד עיצבה את בני המשפחה לעתיד לבוא. בשנת 1945 מגיעה המשפחה למחנה העקורים פרנוואלד שבגרמניה וכעבור שנה יוצא מנחם באוניה באמצעות הג'וינט לארץ ישראל. הבריטים ששומרים על גבולות פלשתינה א"י מפני אותם מעפילים תופסים את האוניה ומנחם מגיע למחנות המעצר בקפריסין.
מנחם והגלויה לזכרון מקפריסין שנת תש"ח
בקפריסין קרו כמה דברים וניתן להגדירם כתפיסות. פגישה ראשונה עם אסתר ומי שתהיה זוגתו לחיים וגם תפיסה בחפירת תעלות והברחת אנשים לארץ ישראל. מנחם נשפט ל-9 חודשים בבית כלא בניקוסיה. כעבור שישה חודשים במאסר הוא משוחרר ועולה ארצה. ביום האחרון של שנת 1951 מנחם ואסתר נישאים.
אסתר ומנחם
בתחילה הם גרים בדירת חדר ברמת גן וכשנולדה מתיה עברו לגור ברחוב הירקון 23 בתל אביב. זו היתה דירת 3 חדרים בדמי מפתח כשבחדר אחד גר זוג ייקים ערירי ובחדר אחר גרו מנחם עם אישתו אסתר והתינוקת ואילו המטבח, חדר האמבטיה, השירותים והסלון היו משותפים. היחסים בין 2 המשפחות היו מעולים והמשיכו להיות הדוקים גם כשעזב הזוג לדירה אחרת ברחוב יהודה הלוי בתל אביב ומשפחת לשם רכשה את הדירה מהבעלים.
הבת נאוה והבן אורי נולדו בדירה זו ובשנת 1966 עוברת המשפחה להתגורר בדירת 3 חדרים ברחוב מרים החשמונאית שבצפון תל אביב.
המשפחה במבט ממוקד. תגידו גבינה בבקשה. תודה
בתחילת דרכו המקצועית עבד מנחם כקופאי במשרד הממשלתי מס הכנסה ברחוב לילנבלום שבתל אביב, ואז נקרתה בדרכו ההזדמנות להיות בין הראשונים שלמדו בקורס המפקחים של מס הכנסה. משסיים את הקורס עבר לעבוד כמפקח מס ואח"כ כרכז חוליה, במשרד מס הכנסה ששכן בטיילת בת"א, במקום שהיום עומד מגדל האופרה.
לא היה קורס, השתלמות, או כל הזדמנות אחרת שפסח עליה על מנת להתקדם ולעלות בסולם התפקידים. בהמשך שימש בתפקיד פקיד שומה רמלה, ומשם עבר להיות פקיד שומה ת"א 2 כאשר למשך תקופה מסוימת אף ניקרא לנהל בו זמנית את המשרד בגוש דן ולהוציאו ממשבר חריף בו היה שרוי. לתקופה מסוימת גם ניהל את מס רכוש בתל אביב.
בכל תפקיד בו שירת רכש כבוד והערכה רבה, הן מצד הממונים עליו והן מצד הכפופים לו במשרד. גם האנשים שבהם טיפל, כיבדו והעריכו אותו בשל יכולתו לראות ולהבין מעבר למספרים היבשים ושאיפתו לפשר ולגשר.
וכך, למרות שהגיע לארץ כבחור צעיר חסר כל, ששרד את השואה כילד וכנער, הרי שבזכות עבודה קשה מאד, התמדה, נחישות, חוכמה ותבונה רבה התקדם מנחם בתפקידים ציבוריים ובגיל 55 לא התעצל ונרשם ללימודים באוניברסיטת בר אילן ואף סיים תואר ראשון בהצלחה רבה. כשפרש לגמלאות עבד כיועץ מס במשרד פרטי. מנחם היה נשיא "בני ברית", ישב בוועדות ערער רבות במשרד האוצר וניהל את הוועדות תקופה ארוכה ( מס הכנסה, מע"מ, מס רכוש ומקרקעין ), הרצה בנושאי מיסוי והיה דירקטור/חבר הנהלה בבית אבות ציבורי.
כפי שהוזכר בתחילה, היה מנחם בין המתפללים הוותיקים ביותר בבית הכנסת הגדול שברחוב דיזינגוף. הוא הגיע לשם בעקבות חמו נתן סגל שהיה גבאי בבית הכנסת.
נתן וגיזלה סגל, הוריה של אסתר אישתו תבדל"א, עלו מרומניה בשנת 1949. בתחילה הקימו משק קטן בגבעת שמואל שכלל פרה ומספר תרנגולות וברבות הזמן הפך למשק מכובד. כשמכרו את המשק ועברו לגור ברחוב בן יהודה 199 בתל אביב היה נתן סגל למשגיח כשרות במלון שרתון ובמלון הילטון.
ספר משפחתי למנחם איש האשכולות עם הגיעך לגיל גבורות
בית הכנסת הגדול בצפון תל אביב היה ידוע מאד. בימי חג לא היה ניתן להיכנס אליו מרוב צפיפות שלא לומר למצוא מקום ישיבה שכן כל המושבים נרכשו בכל חודש אלול לשנה מראש.
בית הכנסת היה מרכז החיים בבית המשפחה ומשנפטר נתן סגל המשיך מנחם את דרכו שם. הוא אירגן וניהל ואף ניסה להביא לאיחוד עם בית כנסת קרוב ברחוב יורדי הסירה של פועלי הנמל הסלוניקאים (דבר שצלח אחרי פטירתו בשנת 2017) על מנת להקל בעומס ההוצאות של המקום וגם להרבות מתפללים למקום.
תמיד סייע בארגון שמחות במקום, עליות לתורה, חגים, חזנים ותמיד כשהיה מתפלל ומזמר היה קולו הצלול, הרם והברור נישמע בכל רחבי בית הכנסת הגדול.
מנחם היה איש משפחה למופת, יהודי מאמין, אדם ערכי עם טוב לב ויושרה נדירה, איש שלום שתמיד חיפש כיצד לגשר ולפשר ולהוביל לדברים טובים ומועילים. מענטש בכל נימיו.
מנחם לשם ז"ל 1927 -2017 ת.נ.צ.ב.ה.
