May 24 2018
18 שנה הייתה ישראל בלבנון והסיכום הכללי שזה היה רע ומיותר. במקרה הזה ח"י יצא מספר לא משהו. את לבנון עצמה לא ראיתי מבפנים ויש שיראו בזה מזל גדול ואחרים משהו אחר. הסיפור הלבנוני והמעורבות של ישראל, פתחו לי הראש ועיצבו את חשיבתי בשכונה האזורית. הייתי מאלה שלא אהבו את הקטע הלבנוני כמעט מהיום הראשון ומי שאחראי לזה היה אחד בשם יוסי שריד שהלך כמעט נגד כולם בסלידתו מהכניסה הישראלית שהובלה באף על ידי אותו אריאל שרון זכור לרע. היום כשרואים ושומעים את החיילים והמפקדים שהיו שם, מבינים כמה השכל האנושי יכול להיות מצומצם ובעיקר מטומטם וסוחב רגליים. איש לא חסין. לבנון צלקה ברבים מאנשינו. בריאותו של מנחם בגין נחשפה שם לפגעים שונים ומשם דעך לסופו. משפחות הנופלים ירגישו זאת בהכי כואב. חלק מאלו שהיו שם, יגלו זאת בנפשם במשך הזמן. אלו שעלו לשמים אללה ירחמם. הכרתי מישהו שהיה גיבור אמיתי ולוחם מהולל שחזר בתשובה הודות לארץ הארזים. שי בליימן ז"ל השכן שלנו והילד הגאון נפל שם. אהוד ברק החליט שמספיק ודי וצה"ל לא שם וברוך השם שהסיפור נגמר היום לפני 18 שנה. הח"י הזה יותר מוצלח.
היום אספר משהו על לבנון ואוצר מטבעות שנתגלה שם בשנת תשמ"ג. הכל אמת.
יום אחד הופיע בחנות בחור צעיר ובידו שקית ובתוכה משהו הנחזה להיות קבוצת מטבעות עתיקים. זה היה נראה משהו לא מזוהה. גושי מתכת שחורים לחלוטין בתוספת צבעי סגול, שחור וביצבוצי כסף נוספים של פטינה עתיקה לאללה. במבט ראשון משהו כמו קקי של עיזים וקצת יותר גדול וגם יותר כבד. לא משהו עגול כמו מטבע רגיל, כי אם משהו שלא ראיתי עד אז מעולם ואנחנו כנראה בשנת 1983 לערך והידע שלי כמו גם הניסיון לא משהו להתפאר בו. הבחור הציג עצמו בשמו המלא ונקרא לו איציק מאור יהודה. הוא חייל סדיר מחיל ההנדסה שנמצא בלבנון. לרמטכ"ל קוראים משה לוי שהיה גבוה וחצי וזה סתם נתון שאין לו כנראה שום קשר להמשך סיפורנו. יוסי שחם מנטעים טוען שאופי של בני אדם מתגלה בשני מצבים חריגים. הראשון זה שלל מלחמה והשני זו ירושה. מה דעתכם? רוב בני האדם לא התנסו בשלל מלחמה.
חזרנו לחייל שלנו שסיפר שהכוח שלהם התמקם במקום בשם עמיק שליד אגם קרעון. הם הכינו שם את הקרקע לכוחות נוספים שהלכו והתמקמו בארץ שבהתחלה קידמה אותם באורז ופרחים ובהמשך במטענים מכל הסוגים. במסגרת ההתארגנות ופילוס השטח עלו על אתר עתיק ואז כמו באגדות נפגע שם כד חרס שנשבר ומתוכו הופיעו אותם מטבעות ממש כמו בקזינו. היו שם כנראה למעלה ממאה מטבעות. אולי מאתיים. רוב המטבעות מאותו הסוג. שקל צידוני כפול מהתקופה הפרסית מאה רביעית לפני הספירה ששוקל משהו כמו 28 גרם וגם כמה מטבעות יוונים בודדים. זה היה מטמון מכובד בכל קנה מידה. אולי סוחר עשיר אולי משהו שלטוני מפעם וכל השערה יכולה להיות סבירה. כל המטבעות מכסף שבמשך השנים סופח במשהו את הסביבה בניגוד לזהב שנשאר זהב. האוצר הזה חולק לכמה חיילים והחלק שלו זה אותם תריסר מטבעות בערך.
18 שנה הייתה ישראל בלבנון והסיכום הכללי שזה היה רע ומיותר. במקרה הזה ח"י יצא מספר לא משהו. את לבנון עצמה לא ראיתי מבפנים ויש שיראו בזה מזל גדול ואחרים משהו אחר. הסיפור הלבנוני והמעורבות של ישראל, פתחו לי הראש ועיצבו את חשיבתי בשכונה האזורית. הייתי מאלה שלא אהבו את הקטע הלבנוני כמעט מהיום הראשון ומי שאחראי לזה היה אחד בשם יוסי שריד שהלך כמעט נגד כולם בסלידתו מהכניסה הישראלית שהובלה באף על ידי אותו אריאל שרון זכור לרע. היום כשרואים ושומעים את החיילים והמפקדים שהיו שם, מבינים כמה השכל האנושי יכול להיות מצומצם ובעיקר מטומטם וסוחב רגליים. איש לא חסין. לבנון צלקה ברבים מאנשינו. בריאותו של מנחם בגין נחשפה שם לפגעים שונים ומשם דעך לסופו. משפחות הנופלים ירגישו זאת בהכי כואב. חלק מאלו שהיו שם, יגלו זאת בנפשם במשך הזמן. אלו שעלו לשמים אללה ירחמם. הכרתי מישהו שהיה גיבור אמיתי ולוחם מהולל שחזר בתשובה הודות לארץ הארזים. שי בליימן ז"ל השכן שלנו והילד הגאון נפל שם. אהוד ברק החליט שמספיק ודי וצה"ל לא שם וברוך השם שהסיפור נגמר היום לפני 18 שנה. הח"י הזה יותר מוצלח.
היום אספר משהו על לבנון ואוצר מטבעות שנתגלה שם בשנת תשמ"ג. הכל אמת.
יום אחד הופיע בחנות בחור צעיר ובידו שקית ובתוכה משהו הנחזה להיות קבוצת מטבעות עתיקים. זה היה נראה משהו לא מזוהה. גושי מתכת שחורים לחלוטין בתוספת צבעי סגול, שחור וביצבוצי כסף נוספים של פטינה עתיקה לאללה. במבט ראשון משהו כמו קקי של עיזים וקצת יותר גדול וגם יותר כבד. לא משהו עגול כמו מטבע רגיל, כי אם משהו שלא ראיתי עד אז מעולם ואנחנו כנראה בשנת 1983 לערך והידע שלי כמו גם הניסיון לא משהו להתפאר בו. הבחור הציג עצמו בשמו המלא ונקרא לו איציק מאור יהודה. הוא חייל סדיר מחיל ההנדסה שנמצא בלבנון. לרמטכ"ל קוראים משה לוי שהיה גבוה וחצי וזה סתם נתון שאין לו כנראה שום קשר להמשך סיפורנו. יוסי שחם מנטעים טוען שאופי של בני אדם מתגלה בשני מצבים חריגים. הראשון זה שלל מלחמה והשני זו ירושה. מה דעתכם? רוב בני האדם לא התנסו בשלל מלחמה.
חזרנו לחייל שלנו שסיפר שהכוח שלהם התמקם במקום בשם עמיק שליד אגם קרעון. הם הכינו שם את הקרקע לכוחות נוספים שהלכו והתמקמו בארץ שבהתחלה קידמה אותם באורז ופרחים ובהמשך במטענים מכל הסוגים. במסגרת ההתארגנות ופילוס השטח עלו על אתר עתיק ואז כמו באגדות נפגע שם כד חרס שנשבר ומתוכו הופיעו אותם מטבעות ממש כמו בקזינו. היו שם כנראה למעלה ממאה מטבעות. אולי מאתיים. רוב המטבעות מאותו הסוג. שקל צידוני כפול מהתקופה הפרסית מאה רביעית לפני הספירה ששוקל משהו כמו 28 גרם וגם כמה מטבעות יוונים בודדים. זה היה מטמון מכובד בכל קנה מידה. אולי סוחר עשיר אולי משהו שלטוני מפעם וכל השערה יכולה להיות סבירה. כל המטבעות מכסף שבמשך השנים סופח במשהו את הסביבה בניגוד לזהב שנשאר זהב. האוצר הזה חולק לכמה חיילים והחלק שלו זה אותם תריסר מטבעות בערך.
מוצג מיוחד במוזיאון קדמן למטבעות רמת אביב
שקל צידוני כפול עשוי כסף. מאה 4 לפני הספירה לערך.
גלויה במוזיאון ארץ ישראל
איך הייתם מגדירים את הדבר הזה? האם זה שלל מלחמה? ביזה? האם הלבנונים של היום יכולים לדרוש בעלות על זה? שאלות מאד קלות והתשובות קצת פחות. הבחור רצה למכור את האוצר ואני הסוחר עם רשיון העתיקות של אגף העתיקות של משרד החינוך של אז במוזיאון רוקפלר, אמור להגיב.
לא ידעתי מה להציע משום שלא הבנתי מה יש פה. גם אבא שלי לא ידע אבל יש לי תחושה שאם זה היה תלוי בו ייתכן והייתה עסקה כלשהי כי סוחר אמור לזהות הזדמנות משולבת בריזיקה סבירה. יש אירועים שהשכל הישר אמור לתת לך תגובה כמו גם אינסטינקט מסחרי. באותו אירוע לא היה לי שום כלום מלבד תגובה מעט נאיבית. הצעתי לבחור שאקח מטבע אחד לבדיקה ובמשך הימים הקרובים נהיה כולנו יותר חכמים. איציק מאור יהודה הסכים. יש לי תחושה שאם הייתי מציע סכום כסף סביר היה ניתן לקנות את אותם מטבעות בסכום די זניח. לעיתים תחושה היא משהו עם תכלס ובמקרים אחרים יתכן שזה היה מסתיים בלא כלום. יש הרבה מסחר נטול בושה. כללי מסחר הגון בתחום שלנו עוד לא נכתבו ונחתמו. אתיקה מקצועית וקוד התנהלות זה משהו לפרופסורים וחברות ענק ובחלק מהמקרים זה רק בכאילו. לא תמיד הכתוב זוכה לקיום בשוטף וסיבות יש מפה ועד לבעלבק.
אז לקחתי מטבע לבדיקה והכרת השוק וכעבור ימים מספר הבנתי במה עסקינן. איציק וחבריו חזרו לצבא וכל אחד מאותם חיילים סיפר מה קרה לו עם מטבעותיו וכשיש מידע צולב על כמה ולמה כולם כבר יותר חכמים. השמועה פשטה בארץ וככה גם מעבר לישראל והשוק העיקרי באותם ימים היה בלונדון. לשם מתנקזים מידעים וסחורות. כשיש היצע של כמה מאות מטבעות, המחיר יורד בשוק. עד אז מחיר השקלים הצידונים הכפולים היה די יקר ודי נדיר. מרגע שמטמון נשפך לשוק הסיפור משתנה והיצע וביקוש עושים את שלהם.
בסופו של דבר נעשתה עם איציק מאור יהודה עיסקה והארץ שלנו כולה מלאה במטבעות של שקל צידוני כפול עם המלך הפרסי ומרכבתו וספינת משוטים בצד השני. חלק מהמטבעות שקניתי נמכרו לאספנים וסוחרים. מטבע אחד נתרם למוזיאון קדמן ברמת אביב וד"ר אריה קינדלר שמח על התוספת המכובדת לאוסף והודה לנו בכתב.
לכל מלחמה יש גרסת מטבעות.
עלון ומכתב של מוזיאון קדמן
מוזיאון הארץ תל אביב מוזיאון המטבעות 1984
לכבוד מר לידרמן בן יהודה 18 תל אביב
מר לידרמן היקר
ברצוני להודות לך מקרב לב עבור התשורה הנאה
של תרומתך למוזיאון קדמן למטבעות, שקל צידוני.
שקל צידוני כפול זה מהווה תוספת נאה לאספנו ועל כך תבורך.
חן חן לך.
בברכות ד"ר אריה קינדלר מנהל
ביתן קדמן למטבעות מוזיאון הארץ תרומות יולי 1984
לוח לחברים
שקל צידוני כפול נתרם לאוסף הביתן על-ידי גניה ושמואל לידרמן.
זהו שקל כסף, שמשקלו 28 גרם
והוא הוצא על-ידי בעלשלים השני, מלך צידון (372 - 385/6 לפנה"ס).
במטבע מתואר מלך פרס במרכבתו עם רכב ומלווה רגלי,
בצדו השני אניה פניקית, המסמלת את הכוח הימי של העיר צידון.
