יום שישי, 13 באפריל 2018

חינוך שואתי


12/4/2018

פינסק וקרקוב בשבילי זה ממש קלי-קלות לעומת סקרז'יסקו קמיינה וקליין סלישץ'. 
קהילת פינסק אימצה את בית הספר היסודי שלנו וקהילת קרקוב את בית ספר התיכון
יש מצב שניתן לראות זאת הפוך כלומר בית ספר דוגמא ע"ש הנרייטה סאלד, אימץ את קהילת פינסק ותיכון עירוני ה' את קהילת קרקוב
המרחק הגיאוגרפי בין שני בתי הספר הוא כ-5 דקות הליכה סבירות. מה המרחק בין פינסק וקרקוב? המנהלת רחל אלפר ע"ה נולדה בפינסק
המנהל ד"ר משה לנדא ז"ל נולד בקרקוב וגם סגנו ד"ר עמנואל זלצר ז"ל
מדי שנה בשנה התקיים טקס ביום השואה עם חולצות לבנות ועוד מאפיינים קבועים
ככה החל החינוך השואתי שלי.

טקס יום השואה לקהילת פינסק בבית ספר דוגמא ע"ש הנרייטה סאלד בתל אביב. 
אולם ההתעמלות עם אחותי אראלה במרכז והשנה 1965 פלוס 
בית ספר דוגמא רחוב בן יהודה תל אביב‎.‎





יום שבת, 7 באפריל 2018

קראו להם פסח

April 8, 2017

לפני פסח אני תמיד נזכר בהם ורק בשל שמם. הראשון היה מאמן כדורסל בשם אברהם אלברט פסח ואני זוכר אותו מאמן קבוצות נשים ואם תרצו פרטים נוספים אז תשאלו את יעל אלכסנדרוני הכדורסלנית Yael Livni שהכירה אותו ואפילו ראתה לו את הלבן של העיניים. השני הוא פסח בר אדון, ארכאולוג שמטמון נחל משמר מחובר אליו לנצח. השלישי הוא פסח גרופר מעתלית והרכבת שאפילו היה אצלנו בחנוק. 
שלף מהארכיונים אביהו בר

מאיפה מגיע השם פסח? אני לא יודע אבל זה שאנשים נולדו בחג הפסח נשמע סביר, למרות שסתיו שפיר לא נולדה בכלל בסתיו ופעם נדמה לי ששמעתי את רן צדוק הגאון האמיתי, מסביר שהשם פסח מעיד במקור על מיגבלה גופנית.

יום שני, 2 באפריל 2018

צאלים לא מה שחשבתם

March 11    2018
בעז קרצ'מר שנולד בירושלים מספר את סיפורה של משפחתו במוזיאון חדש דנדש בקיבוץ צאלים. למה צאלים? אם תבואו תבינו. מוזיאון מורשת צאן ברזל מאה שנות יצירה, פותח שעריו לקבוצות בתיאום מראש. זה הטלפון של בעז 0523575324. 

מוזיאון "מורשת צאן ברזל"

ירוק בצאלים

מקבלים הסבר על יבש



תצוגה בסגנון ארגזי


באופן אישי אני מת על מוזיאונים קטנים במקומות מרוחקים. שלומי ליבשיץ טחנה לעיצוב והקמת מוזיאונים ותערוכות, עשה עבודה נהדרת. בעזרת סיוע ממלכתי נדיב קיבלנו מוזיאון אינטימי ומוקפד. כעת אני מחכה לסרט ולספר. בעז הקיבוצניק והאוצר של התערוכה מצוי לדעתי במסע מרתק לתיעוד ההיסטוריה של משפחתו באמצעות היצירות שעשתה. המידע אינסופי והמבקרים והגולשים לא מפסיקים להפתיע. גם אנחנו שמחנו לגלות דברים חדשים ולחבר מדליות לאנשים ולמקומות. גליה גנון הילדה הכי יפה וחמודה בבית הספר שלי, מיוצגת במוזיאון באמצעות מדליה שעיצבה. מדליה גדולה עם פנורמה של תל אביב יפו שחשבנו שמקורה בעיר העברית הראשונה כנראה שיוצרה בעיר הקודש. 

הכנות למדליה הראשונה יהודה השבויה. שמואל קריצ‘מר

טחנה לעיצוב שלומי ליבשיץ עיצוב והקמת מוזיאונים ותערוכות
לביקור והדרכה מורשת צאן ברזל בעז 0523575324

תל אביב יפו

מורשת צאן ברזל מאה שנות יצירה
הזיכרון הלאומי שהוטבע בפלדה 1913-2003
אוצר בעז קרצ'מר. צאלים.

סיפור אישי ניתן לספר בהרבה צורות. יש מצב שהאישי חובר לכללי ולעוד הרבה דברים ואנשים בארץ ובעולם. זהו סיפורה של משפחת קרצ'מר (סבא שמואל קריצ'מר, אבא אליהו קריצ'מר ואחיו התאום אביעזר) שהחלה דרכה בפולין ובהמשך פלשתינה, מצרים, אוסטריה ושוב פלשתינה א"י ומדינת ישראל. באמצעות הפריטים שעשו (מדליות, סמלים, תבליטים, שלטים ועוד דברים שכולם עשויים מתכת) ניתן לספר ולהכיר הרבה מתולדות ארץ ישראל, מדינת ישראל, עם ישראל ועוד הרבה דברים החוברים למקום ולזמן.
אם קיבלתם סיכה של קרן קיימת, קניתם מדליה ממלכתית וגם סתם מדליון ספורט אז יש מצב שאתם מחזיקים משהו שנעשה אצל משפחת קרצ'מר בירושלים החל משנת 1913 ועד 2003. בואו בהמוניכם ותגידו שקובי שלח אתכם. 

צילם אפי שחק
אפי כותב תודה
(את התמונה הזאת הוא לא צילם)

אוטו חשמלי וגם לחיות בעתיד


March 27    2018

"איך זה יכול להיות שכל הזמן אתה חי בעבר?
 למה הכל רק מה שהיה? 
אין לך חיים בהווה ומה לגבי העתיד?" 
ככה אני שומע בדמיוני אנשים המרחמים, מגחכים ואפילו לועגים עלי ובעצם גם על עצמם מבלי דעת.


טוב אז הכי עתידי מבחינתי היה, כשהזמנתי רכב חשמלי אצל שי אגסי ובטר פלייס. שמתי דמי רצינות של אלפיים ש"ח בשליפת כרטיס וחיכיתי. גם אפי שחק עשה כמוני וחיכה. שי אגסי מאד רצה, אבל לא היה באפשרותו להעמיד לי עמוד חשמלי ליד הבית ובהמשך הכל קרס והלכו 2000 ש"ח כפרה על כולנו אבל אני לפחות ניסיתי.

 הרבה ניסיונות בחיים נעשו על הקטע הזה של להעמיד משהו וגם ניתן להגיד לקומם כמו מלחמת הקוממיות. אגב לאפי הצליחו להעמיד ויש לו רכב חשמלי (כלומר היה) ולא בטוח מי עשה עסק יותר טוב אבל מתברר שהרבה דברים בחיים מתחילים מהיכולת להעמיד משהו.

יום רביעי, 21 במרץ 2018

חוצפן, חצוף, חוצפה, חוצפא, חוצפה ישראלית chutzpah

March 19    2018

בעקבות הראיון עם גיל ריבה נזכרתי בדברים שכתבתי בשנת 17/02/2011

החיבור הזה נכנס להריון אתמול. היום הוא נולד. נראה אם זו לא לידה מוקדמת, או אולי הריון מחוץ לרחם. רציתי לכתוב משהו בקטנה למצביעי קדימה. באופן חריג או ליתר דיוק, לפנים משורת הדין, אני מתיר גם לאחרים לקרוא. באמת תודה לי.
קראתי אתמול ידיעה שהצליחה להקפיץ, להדליק, לחמם ואולי אפילו להטריף אותי. אהוד אולמרט באיום של תביעת דיבה ולשון הרע נגד משה לדור מפרקליטות המדינה. הסיבה בגדול, הלוואה שלקח והחזיר או לא החזיר אולמרט מג'ו אלמליח ולוח הזמנים. ללדור יש אפשרות גם לתרום 50000 ש"ח לטובת הקהילה כלקח על פגיעה באולמרט ובשמו הטוב. בהחלט הצעה נדיבה מאיש רחב לב, ממש נופת צופים צרוף. אהוד אולמרט עבר דרך ארוכה בפוליטיקה הישראלית. אין לי כוח וחשק לכתוב על האיש הזה. 

אהוד אולמרט מגלגל עיניים עם גיל ריבה. צילום מהטלוויזיה

אני רוצה להתמקד בכמה דברים שוליים לכאורה ושאני זוכר אותם היטב. אני מדגיש זאת כי יש לי שני חברים שאני מעריך אותם והם לא כל כך זכרו והפנימו זאת. שני החברים שהלכו בדרך בים בם בום, לא כל כך התייחסו לזה. שני החברים שגם מכירים אחד את השני, הצביעו קדימה. קדימה בראשות שרון / אולמרט. יש פרטים שלא כך חשובים. הכי חשוב זה התמונה כולה, ככה בונים מדינה, עסק ואפילו צבא. יש פרטים שאם אתה לא שם לב אליהם אתה מקבל את אהוד אולמרט כראש ממשלה. בכל זאת עדיף על שרון. שניהם קטסטרופה למדינה מתוקנת. מי אמר שישראל מדינה מתוקנת?
הדמוקרטיה בישראל היא עובדה. הדמוס בוחר את הקרטוס. העם בוחר את השלטון. יש מצב שבכל בחירות כלליות בדמוקרטיה יבחר שלטון חדש. לאור ההצלחה של הבוחרים ותוצאות הבחירות האחרונות, יש לי הצעה שכבר הושמעה בעבר. במקום להחליף את הנבחרים, יש להחליף את הבוחרים. זה אמור להיות מצחיק, אם זה לא היה שלנו. אני משתדל תמיד להביא גם איזה הקשר לתחום שלי בכל חיבור. לא תמיד זה אפשרי מבחינתי. ההבזק היחידי שעולה לי לראש, זה התיאוריה המאד מעניינת של פרופ' משורר לגבי השקלים הצורים שהוטבעו בירושלים לטענתו עם שתי אותיות יווניות שונות מהמקובל. פירושו לשתי האותיות היווניות k-קאפה ו R-רו, מחבר את המטבעות לירושלים כלומר לקרטוס. התיאוריה המאד מעניינת לא זכתה לאהדה. הממשל בירושלים זה הקשר. דחוק ולא ממש מרגש. אלון מליס גיאולוג בחופשה, הציע לי את אסימון הולילנד כאסוציאציה נומיסמטית. הצעה מקסימה, ותודה לאלון וד"ש לננסי. אני לא קונה את זה שהאסימון הזה הוטבע בתקופת המנדט. ברור גם שיש את עניין אספנות העטים. עשו לי טובה באמא שלכם, ורדו ממני בנושא העטים של אולמרט. האח הדוקטור הבית"רי המומחה לעניני הלבנט שבאמריקה, הרבה יותר מעניין.

אסימון הולילנד 1927 HISTORICAL HOLYLAND COIN
קדם מכירות פומביות

בעבר היו לאולמרט פרשיות שמהן יצא נקי. הראשונה, הייתה כמה מוזר, הלוואה מבנק מסחרי. השניה, סיפור חשבוניות כוזבות בליכוד. בשתי הפרשיות יצא נקי והאחרים חטפו על הראש. איזה יופי לצאת נקי. נקי וחדש זה הכי כייף. מי שרוצה ראש ממשלה שיוצא זכאי שימשיך לבחור אולמרט. אולי גם הפעם ייצא נקי.
פעם אולמרט ואחד בשם יוסי שריד היו חברים לעבודה. הם נלחמו בכל מיני מושחתים ושחיתויות. היה משהו בספורט וגם בפלילים. שריד ואולמרט כבר לא ביחד. גם אולמרט ודן מרגלית. אם דן מרגלית לא ידע והבין קודם, אז מותר גם לשני החברים שלי בים בם בום. צריך להיות ספר הנחיות כלליות למצביעים בבחירות. מי שרוצה לבחור בכאלו שיצאו זכאים שיקח בחשבון שיכול להיות שיקבל אולמרטים נוספים. יוסי שריד לא יצא זכאי מעולם. גם בגין. גם ביבי. גם ברק. גם ליבני. קדיש לוז אמרנו?
המילה הכי חריפה ששמעתי מרעייתי מינה הייתה חצוף. אני מעדיף להגיד חוצפן. ניתן גם להטות בכל הצורות. אף פעם לא שמעתי ממנה מילים וקללות עסיסיות באמת. יש קללות נהדרות כמו נבלה, שפל, מניאק, חולירע, זבל, חרה, זיפת, מתרומם, כוס אמא שלך, בן של זונה ועוד. חצוף זו המילה הכי חריפה שמינה הוציאה. אני דווקא מחבב קללות ידוע ואפילו נהנה מזה. יש מחלה כזו של מקלל מקצוען. לפעמים מצרפים לזה יריקה. אני לא חסיד של יריקות, למרות שאני לא שולל זאת לחלוטין. קללות ביידיש זה משהו וונדרבה. פעם שמעתי ממומחה כללי שטען שמי שנרתע מקללות, יש לו עכבות גם בתחומים נוספים.
כשקראתי את הידיעה על אולמרט, לדור, לשון הרע וההצעה לתרומה, יצאו לי הרבה קללות. ככה פנימה, מכל הלב. אם משהו אחד מזה היה תופס, אוי ואבוי. מבחינתי אולמרט זכאי לכל הקללות ביחד. חצוף חסר בושה, שהצליח לבייש את כולנו.

יום שישי, 9 במרץ 2018

מה עושים במועדון שחמט ?

January 24Tel Aviv

זה קורה פעם בהרבה זמן. אתה רגיל להגיע במסלול קבוע אותו אתה עושה שנים רבות ופתאומית כמו שלימור אומרת יש שינוי. משהו חסר בנוף האורבני של השכונה ולוקח לך פחות משלוש שניות להבין שמורידים בית שעמד לפני שפרצה המדינה. זה מה שקרה כשעברתי בצומת של רחוב הירדן פינת רחוב הירקון והנוף נפתח. חשוב גם להזכיר שהירדן והירקון הם שני הנהרות היחידים בישראל השלמה.
רחוב הירקון 54 פינת רחוב הירדן 8 מבחינתי זה מועדון לסקר לשחמט והייתי שם רק פעם אחת ויחידה בחיי ואז הבנתי ששחמט הולך נהדר עם הימורים וכסף. פעם גם החנתי את האוטו ממש שם וכשחזרתי בערב הטויטה התכווצה מאחור ומישהו הבטיח לי משהו מאד מעניין ולא עמד במילה שלו. 
דני רכט כתב על בית דרורי (מועדון לסקר) ערך בתל אביב 100 ואלכס גולברג הוסיף פיתקה צהובה של מכלת א. לסמן תל אביב רח' הירקון 54.

 בני וצביקה הורסים מבנה ברחוב הירקון

 הורסים את בית דרורי הירקון 54 פינת רחוב הירדן 8
 cat בפעולה

 רחוב הירדן ומגדל האופרה והים הגדול ופעם שכונת נחלת יצחק

 הירדן פינת הירקון וברקע מגדלור בן יהודה 1

  1. הירקון 56 פינת הירדן 9
לכבות מזגנים אנו מתנצלים


יום חמישי, 1 במרץ 2018

"מזוודת המיילדת" פינת הנצחה בבית חולים מאיר כפר סבא

February 10    2018

לזכרה של מרים מאייר - אחות מיילדת ילידת שוויץ 1908-1980
מזוודת המיילדת שימשה את מרים בלידות בית שהיו נהוגות בתקופה שלפני קום המדינה. 

מרים מאייר אחות מיילדת ילידת שוויץ (1980-1908) גרה בתל אביב ברחוב ארנון

מרים רכשה את השכלתה בארץ מולדתה. היא היתה בעלת ידע מקצועי עמוק, ידע עולם נרחב ואשת אשכולות. מרים נודעה כבעלת מוסר עבודה גבוה, הגונה, אנושית ונדבנית. במקביל להיותה מיילדת קיימה את מצוות "מתן בסתר" ועזרה לאנשים רבים. כמרכזת קורסים למיילדות, היתה מודל לחיקוי לתלמידותיה הרבות. "מורה טובה-מורה לחיים". 

פינת הנצחה למרים מאייר המיילדת

בית חולים מאיר - מחלקת יולדות
בהיותה מדריכתי באחד מקורסי המיילדות ועקב שמירה על קשר אישי רצוף אחריו, הורישה לי מרים "מזוודת המיילדת" שלה עליה שמרתי כ-35 שנים. כדי להנציח את זכרה ופועלה החלטתי לתרום את מזוודתה לבית החולים שבו אני עצמי עבדתי ולימדתי סיעוד ומיילדות.
לזכרה של אישה שעזרה להביא לעולם תינוקות רבים!
"מזוודת המיילדת" של גב' מרים מאייר 1980-1908
נשמרה ונתרמה באדיבותה של גב' אהובה שיינברג, אחות מיילדת, בעברה סגנית מנהלת בבית הספר לסיעוד בביה"ח מאיר כפר סבא


יום ראשון, 18 בפברואר 2018

י"ג עיקרים שקרו אתמול

February 15   2018

1.על הבוקר מוקדם הבאתי לבן שלי סל מאמא שלו. אין כמו סל מאמא וברור שמדובר על מה שבתוך הסל. רק מי שהפסיק לקבל סלים מההורים יודע ומבין.
2.הגעתי לחנוק וראיתי שוטרים סוגרים את הרחוב מהקטע של בן יהודה אידלסון ועד אלי. הסיבה חפץ חשוד באוטובוס. ברור שלא קרה כלום אבל זה סוג של תזכורת, כמו גם תרגולת לשכונה הכללית של מזרח תיכון ישן ונפיץ.
3.הלכתי למרקפה וראיתי שכולם בסדר והחיים יפים וקרואסון זה לא הכל בחיים ויש גם גבינית וסנדביצ'ים.
4. ע. הגיע ולקח את המטבעות שהכנתי והכל באווירה נינוחה ושקטה. שמתי לב שאנשים רגועים מדברים בשקט וזה עושה טוב לאווירה הכללית ואמרנו שכסף זה לא הכל בחיים אבל עדיף שיהיה.
5. ב. דיבר איתי על מטבעות שיגיעו אליו בצהריים ושאל מה ניתן לקבל עבורם. אז ניסינו בשיחה בטלפון והבנתי שהכי עדיף תמונות בוואטסאפ ואכן 5 תמונות חוסכות לפחות 7 דקות שלמות ואי הבנות. חבל שלא ניתן לעשות שלום בוואטסאפ.
6. זאנה הגיעה עם מירון התינוק וקנתה מטבע לאיגור כי זה יום האהבה ואין בכלל נשים שאני מכיר שקונות מטבעות ובטח לא לבן הזוג. זאנה השוויצה עם מירון המתוק ואני עם תמונות של עלמה הנשמה.
7. חזי צילצל אלי וסיפר שכעת הוא בבית אבל היה הרבה זמן באיכילוב ושאני לא מתעניין. המנתח הערבי שטיפל בו במסירות מיוחדת הוא נוירוכירורג מעולה. מבחינתו זה הרבה יותר טוב מרופא לא ערבי. ברור שגם דיברנו על זה שהאשכנזים מנסים לפרמט את בני הארץ וברור שזה לא יעבוד ובסוף תגיע המהפכה האוניברסלית שפה יהיה מרכזה. אני הקשבתי וחזי דיבר ומפעם לפעם הרמתי לו להנחתה. אם לחזי יש מצב רוח טוב אז כייף לדבר איתו. זה נכון לגבי כל אחד.
8. צילצלו מהוצאת הספרים "קוראים", שמפיצה את ספרו החדש של יגאל ארקין, מזומן בזמן סיפורה של מדינה 70 שנות מטבע בישראל. התחילו להסביר לי ועניתי שאני אוחז בספר עצמו שהביא לי אלון מליס ובאדיבות המחבר עצמו ואין צורך בפגישה מקדימה ואני מבקש 10 עותקים בעברית וגם 10 באנגלית. שאלו איך אני משלם ועניתי איך שרוצים.

מזומן בזמן סיפורה של מדינה.
70 שנות מטבע בישראל. כתב יגאל ארקין.
צילם אפי שחק

9. מישהו צילצל לנייד שלי והזדהה בשם נתן פנץ. זה היה מעט מפתיע אבל מיד עניתי לו שנראה לי שהוא מצפת וקשור לכדורגלן מפעם שעשו לו אנדרטה ממתכת בכיכר ביפו. עורך דין פנץ היה די המום ורצה להגיע ולהראות לי בולים ועניתי לו שברבע לארבע זה בסדר כי בדיוק עכשיו אני יוצא לבחוץ.
10. קבעתי עם יואב איתמר בסינית שבשלום עליכם והגעתי לשם 5 דקות לפני הזמן. יואב הגיע בדיוק בשעה 2 וחצי וגם עם אוזניות גדולות. ציינה קורט מקום בסדר והאקוסטיקה הכי טובה באזור. אכלנו הכל וגם 2 כדורי גלידה לכל אחד. יואב אמר שהוא עובד על ספר משפחתי של משפחת שרון. לא אריאל כי אם 3 דורות של אדריכלים וברור שזה אחלה תל אביב ואפילו עירוני ה' קשור.
11. נתן פנץ הגיע אבל לא מצא חניה זמינה, אז ניגשתי לרכב שלו וראיתי את הבולים וכצפוי לא היה כלום כי אין כלום, אבל התחלנו לדבר ככה בפינה של רחוב טרומפלדור ולמדתי שהוא קרוי על שם אותו כדורגלן ולוחם האצ"ל. במקור הוא ומשפחתו מתל אביב ואפילו מרחוב סוקולוב 41. נתן לא התרגל לקור הצפתי. העבודה והלקוחות שם והוא בצפת מתחילת שנות השישים כי אביו החליט שתפקידו להיות חלק מייהוד הגליל. נתן הבטיח שיגיע אלי ונדבר בנחת למרות שדיברנו על כל אנשי צפת שהכרתי מלבד אבו מאזן. אני גם מאמין וגם מצפה.



נתן פנץ 1948-1917 כיכר ביפו פסל צבי גרא, 2002
מלוחמי האצ"ל* שנפלו במלחמת העצמאות בקרב לשחרור
יפו. נולד בבֶּלָרוּס, עלה לארץ–ישראל ב–1921 עם הוריו, למד
בגימנסיה הרצליה ואחר כך בנורדיה. שיחק כדורגל במכבי
תל–אביב, 1933-1939 ,ומ–1939 - בבית"ר תל–אביב.
והשתתף גם בתחרויות בין–לאומיות בנבחרת הארצית. עבד
בעיריית תל–אביב, היה פעיל באצ"ל ונפל בקרב כשבועיים
לפני הכרזת המדינה. ב–1990 החליטה בית"ר תל–אביב
לקרוא על שמו את בית הספר לכדורגל שלה.
מתוך מדריך הרחובות של עיריית תל אביב יפו

12. מרדכי מטבריה הגיע והבטחתי לו טרמפ לאוטובוס בחזרה. עברנו בכיכר אצל ב. ולקחתי המטבעות. הייתה פגישה בסדר ומרדכי אמר שב. איש מדהים ומיוחד וגם מרשים. לא אמרתי למרדכי שב. היה פעם טייס מיראז'. בדרך לאוטו ראיתי חנות ספרים עם לוגו ירוק. נכנסנו פנימה ורציתי לקנות את ספר הביכורים של הדס מזרחי בשם אולי אלד קשת. המוכרת פתחה עיניים. אחרי שעשתה ברור במחשב, הסבירה שסטימצקי לא מחזיקים את הספר. חבל אבל יש עוד מקומות.
13. מרדכי ירד בדרך נמיר ואני המשכתי הביתה עם וייז והגעתי. מיכלי בבית וזה יופי. שאלתי את מינה מה היא הכינה ליום האהבה והיא צחקה כי הקדמתי אותה בשאלה והיא עוד מחכה לפרחים מארועים קודמים. ראינו טלוויזיה והערכנו שביבי לא יישן בלילה. אני שאלתי אם היא חושבת שביבי עושה אהבה בזמנים האלה. מינה אמרה שלא נראה לה.

הגבאי מרוקן כל יום - וכל הזכויות שמורות ליאיר נחמני

Feb 18   2018



פעם מקבץ נדבות הגיע לעיירה רחוקה במסעו המקיף. הוא צבר סכום ממש בסדר ולא ידע היכן להחביאו מליסטים. הלך לרב המקומי וביקש עזרה. הרב הפנה אותו לגבאי הצדיק. הגבאי שמע את מקבץ הנדבות וראה כי יש לו ערמה מכובדת ולא קטנה. אמר לו "הנה יש פה אצלי צנצנת זכוכית. שפוך את הכסף פנימה וכל יום תוסיף את הפדיון עד שיהיה מלא" מקבץ הנדבות הכניס את כל שהיה לו והצנצנת הגדולה התמלאה כמעט עד הסוף. למחרת הוסיף וככה הוסיף כל יום. להפתעתו שם לב שכל יום מפלס הצנצנת הלך וירד. בסוף ניגש המקבץ לגבאי ושאל אותו ככה "תגיד כמה אני צריך להוסיף עד שלא ישאר שום דבר?..."

בס"ד קהל קדוש אנו חייבים לשפץ את בית הכנסת
תרומות תתקבלנה בברכה
הגבאי מרוקן כל יום את הקופה. 
רחוב יאיר שטרן


יום שלישי, 13 בפברואר 2018

אלו הם חיי בפלשתינה א"י / כתב יוסף שחם

February 11    2018

בימינו אלה כשהילדים משחקים ב"עץ או פלי", אני לא בטוח שהם יודעים בדיוק, במה מדובר ולאיזה מטבעות משוייכים הכינויים. אנחנו ילידי ארץ ישראל בעידן המנדט הבריטי, שיחקנו והימרנו במטבעות פלשתינה עם ענף הזית בצד האחד ופלשתינה א"י בצד השני. השחלנו למחרוזת חצאי גרושים עם חור והתפללנו שיום אחד יהיה לנו "שילינג" שלם מכסף (50 מיל). היו אלה ימים אחרים ורחוקים.


עץ או פלי. מטבעות 1 מיל פלשתינה (א"י)


מטבעות 5 מיל עם חור וחוט. חצי גרוש וגם תעריפה

על הויכוחים והמו"מ בין תושבי הארץ היהודים, הערבים ושלטון המנדט הבריטי עד לאישור נוסח הטקסט שהופיע לבסוף על הבולים המטבעות והשטרות, היטיב לספר רפי דביר - רפאל דבח בספרו המרשים והמיוחד בשם שטרות מועצת המטבע של פלשתינה (א"י) שראה אור במהדורה קטנה בעברית של 250 עותקים ממוספרים.



ספרו של רפאל דבח שטרות מועצת המטבע של פלשתינה (א"י) 
מהדורה של 250 עותקים. עותק 211

כל ילד, באותן שנים, אסף בולים. בולי המנדט הפשוטים והלא מרשימים היו בחזקתו של כל זאטוט מ-3 מיל ירוק עם קבר רחל, 5 מיל עם מגדל דוד ועד 500 מיל אדום עם טבריה וים כנרת. בול יקר זה נחשב לנדיר.

בולי חו"ל היו סיפור אחר. חליפת מכתבים, שלא כמו בימינו, הייתה נפוצה מאד. את הבולים "רחצו" במים מהמעטפות, יבשו בין דפי עיתון, רצוי "דבר", ואחר כך הדביקו במחברת, מעין אלבום בולים, בדבק קמח שהרס את הבולים. לכל ילד היו הבולים היקרים לליבו, הנחשבים ביותר היו המשולשים שאותם רכשנו בחנות

מטבעות 50 מיל מנדטורים. שילינג

חמישה ועשרה פונטים פלשתינאיים עם המגדל הלבן ברמלה

היו גם מעטים שאספו מטבעות. מטבעות המנדט הבריטי מיל, שני מיל ו5 מיל עם חור היו נפוצות ובהישג יד של כל ילד אבל הגרוש עם חור, 20 מיל, שלא לדבר על 50 מיל שכונה "שילינג" ואוצר קטן של 100 מיל היו מטבעות בעלות ערך כלכלי רב. שטרות הכסף מנייר שהן הן מושא האספנות האטרקטיבי ביותר של ימינו, נאספו כנראה, בידי אספנים בוגרים בודדים.


צילום מאה פונט פלשתינאיים (א"י) 1927 A000811 CANCELLED

פעם בשבוע קיבל כל ילד, אפילו בקיבוץ בו גדלתי, מטבע של מיל, או שני מיל ושלשל אותה בחרדת קודש לקופסה הכחולה של הקק"ל, כי כפי ששרנו אז, "את קופסא את קופסתנו, את גואלת אדמתנו."
באותן שנים, שנות מלחמת העולם השניה, הגיעו לארץ ניצולים משואת יהודי אירופה. אנחנו הילדים הצלחנו ל"שנורר" מאנשים אלה מטבעות מארצות רחוקות. זכורות לי היטב המטבעות העשויות ברזל, מארצות שונות באירופה, שיוצרו כך עקב המחסור בנחושת. את אוסף המטבעות שלי שכלל כ-100 פריטים אצרתי בקופסת פח של סיגריות פליירס. הקופסה רשרשה וקישקשה כמו שנאמר במקורותינו "איסטרא בלגינה קיש קיש קריא".
אינני זוכר מה עלה בגורלו של אוסף קטן זה, אך הוא היה הטריגר לאיסוף בשנים מאוחרות יותר.
שטרות הנייר המנדטורים החל מ-500 מיל, לירה, 5 לירות, 10 לירות, 50 לירות וכמובן 100 לירות היו "אוצר" של ממש. זכור לי שראיתי מספר פעמים גם שטרות של 50 לירות או פונט, כפי שנקראו אז. על קיומו של שטר 100 פונט נודע לי רק לפני כ-20 שנה.



פונט פלשתינאי (א"י) 1939 שטרות כסף הם מטבע חוקית לתשלום כל סכום שהוא
צילם אליעזר מורב

סיפור קטן יש לי על הפעם היחידה שהיה בחזקתי שטר כסף. סבא שלי שהיה איש דתי וחי ברחובות, מאד רצה שאשאר לישון בביתו. לילד הקיבוצניק מקבוצת שילר זו הייתה הקרבה רצינית. כדי לפתות אותי, הראה לי הסבא שטר סגול של 500 מיל והבטיח לתתו לי אם אמלא את רצונו. ביקשתי את התשלום מראש, מכווץ ומבוהל ,עם שטר 500 מיל מקופל טוב טוב ביד, שכבתי ער על ספה מחופה קטיפה אדומה, כשבחדר ריח חזק של בית יהודי, צחנת פתילית השבת וניחוח גפילטע פיש. כעבור כשעה נמלטתי משם עם השטר האחוז טוב טוב ביד, אל מיטת הברזל הסוכנותית, בבית הילדים בקבוצת שילר.


על ערכו הגדול של הכסף באותן שנים מעידים מעט פרטים שסיפרו לי הורי. בשנות ה30 המוקדמות הרוויחה אמי כפועלת קטיף תפוזים 10 גרוש ליום. אבי שהיה בעל מקצוע, נגר תיבות אריזה, הרוויח 30 גרוש ליום.
כאשר חיו הורי בתל אביב ב1933, היתה אמי עוזרת הבית של ליאו קויפמן, הוא הוא ליאו קדמן מיסד מוזיאון המטבעות. היא הרוויחה 3 לירות לחודש, מסכום זה שלחה לירה אחת למשפחתה בפולין. המשפחה בת 5 נפשות התקיימה מאותה לירה חודש ימים. פעם אחת נגנבה הלירה בעת המשלוח. היתה זו טרגדיה כלכלית של ממש. בביתו של קדמן נאסר על אימי להיכנס לחדר בו נשמר אוסף המטבעות העתיקות. היום מצוין מיקומו של בית קדמן, בשלט כחול של המועצה לשימור אתרים ברחוב של"ג 5 בתל אביב.



מטבעות מנדט באריזה לתיירים. 1, 2, 5, 10, 20, 50, 100 מיל 
צילם אליעזר מורב

נתונים אלה נותנים מושג על הערך הכלכלי הרב של מטבעות פלשתינה א"י. ב-1948 עם הקמת מדינת ישראל היתה הלירה הפלשתינאית שווה ל4$ של אמריקה. פועל חקלאי הרוויח לירה אחת ליום עבודה.
אספני בולים, היו אז לרוב. אספני מטבעות מעטים ואספני שטרות היו נדירים כמו השטרות עצמם. על אספן שטרות של אותם ימים, שנות ה40, אני רוצה לספר. כשראה איזה מכר שאני אוסף מטבעות, סיפר לי על אספן שטרות ומטבעות בקיבוץ השכן, נען. היה זה זאב גדול, שאכן היה נפיל של ממש. שלפתי מזכרוני את המידע ופניתי לארכיונאית של קיבוץ נען. היא הפנתה אותי לבני המשפחה וכך מספר מירון גל, בנו, על אביו האספן.
" אבי – זאב גדול (גרוס) עלה מגרמניה בשנת 1934 והגיע לקיבוץ נען. איני בטוח מה הניע אותו להיהפך לאספן של בולים, מטבעות ושטרות, אך ברגע שהחל בכך, עשה זאת כמו "יקה" טיפוסי. אלבומים מסודרים לכל נושא, רכישת קטלוגים של הארצות העיקריות, השארת מקום לפריטים שלא היו בידו והצבת מטרות להשיגן. יכולות כספיות לא היו בידו והדרך להשגת בולים ושטרות חסרים, הייתה על ידי איסוף בולי המנדט של פלשתינה, ניקויים וסידורם לפי סוגים, בקבוצות של 50 או 100. מצוייד בהרבה הלקטים כאלה, היה נוסע לתל אביב לחנויות הבולים המעטות שהיו אז ומשיג תמורתם בולים ושטרות שהיו חסרים לאוסף.
זאב גדול איש קיבוץ נען, אספן שטרות בשנות ה40

כבר בתור ילד הצטרפתי אליו לאיסוף, אני זוכר שלאבא היה ארון מיוחד, שהיה נפתח לשולחן עבודה עם מנורה, שם היה מבלה שעות רבות בסידור האוסף הגדול בן עשרות האלבומים.
בשנת 1960 כשעזב את הקיבוץ נמכר האוסף, כדי לסייע בפרנסת המשפחה", יהיו שורות אלה גלעד לזכרו של אספן שקדן משכבר הימים.
כשקמה מדינת ישראל ב 1948 והונפקו השטרות החדשים של בנק אנגלו פלשתינה, שמחו האנשים להחליף את הכסף הישן והבלוי בשטרות החדשים ביחס של אחד לאחד. לא זכור לי שמישהו העלה על דעתו לשמור שטרות מנדט. הפעם הבאה בה נתקלתי בשטרות אלה היתה לאחר מלחמת ששת הימים ב1967, בעת טיול בג'נין. ישבתי נינוח עם משפחתי בבית קפה, בחנות הסמוכה נמכרו מזכרות לתיירים. המוכר משך חוט ארוך ועליו היו תלויים עם אטבים, עשרות פונטים מנדטוריים בצבע ירוק. לא זכור לי שהיה ביקוש ל"סחורה" זו.
בשורות קצרות אלה נסיתי לדלות מזכרוני את היחס לשטרות הכסף המנדטורים ב-70 השנים האחרונות ,עד לימינו אלה בהן הם פריט לוהט, נדיר ומבוקש על ידי אספני השטרות בארץ ובארצות השכנות.