יום שישי, 1 בינואר 2021

יוסי וירון

 ירון ויוסי זוג אספנים. יוסי אלמן וירון רווק, עשיר, מתוחכם ובלתי צפוי. לא היו ביניהם קשרים מיוחדים מעבר למיפגשי אספנים ועקיצות הדדיות כמקובל אצל אספנים שרוטים.

יומאחד ירון מציע ליוסי שותפות ועסק למכירת מטבעות מדליות ואוספים שונים. ירון מסביר שיש לו המון נכסים וביניהם חנויות ריקות ואין בעיה לפתוח עסק בעלויות ממש זולות. ירון מבטיח לעזור ואפילו לנהל העסק יחד עם יוסי השקט שחי בצמצום והכל מחושב לפרטי פרטים עד הגרוש האחרון.
יוסי המחושב מנסה להבין מה קורה פה משום שתמיד היה שכיר שחי ממשכורת. בסוף יוסי שואל את ירון. מה נמכור באותו עסק?
מה זאת אומרת מה נמכור? את האוספים שלך...





יום חמישי, 31 בדצמבר 2020

פסיפסי צפריר - מאת הניה מליכסון

 כל מה שרציתם לדעת על הפסיפסים המעטרים את חזיתו של הבית בשדרות בן גוריון 28 בתל אביב ולא היה לכם את מי לשאול, ברשימתי שלהלן:

אם נרים את עינינו אל חזיתו של בית צנוע למראה בשדרות בן גוריון 28 בתל אביב נראה כי בפינות הבניין ולרוחב כרכוב הקומה הראשונה נמצאות יצירות פסיפס של האמן שלמה צפריר.
הבניין העומד כיום נבנה בשנת 1972 במקום בניין שנבנה במקור בשנת 1930 עבור נחום לפידות, ונהרס - לאחר גלגולים ותוספות שונות- בספטמבר 1971 .

בית נחום לפידות, הבניין הישן שעמד במקום. 
הבית עבר שינויים והוספת חדרים ולבסוף נהרס בספטמבר 1971


הבית בשב"ג 28 לפני השיפוץ


פסיפס "צבי וצבר" (אחד מתוך שניים בצידי הבניין). 
זה שבתמונה מעל שיער הכניסה לבנין

קטע מהכרכוב המעוטר בפסיפסים לפני שיפוץ הבניין. 
בכד השני מימין עיטור המנורה

אחד מכדי הפסיפס לפני השיפוץ, ראו את האבנים החסרות

כד עם עיטור מנורה.
לפני השיפוץ, ראו את האבנים החסרות

אחד מכדי הפסיפס לפני השיפוץ, ראו את האבנים החסרות

הכד עם עיטור אשכולות הענבים לפני השיפוץ. נזקים מועטים

אחד מכדי הפסיפס, היחידי שנשאר שלם

אחד מכדי הפסיפס לפני השיפוץ, ראו את האבנים החסרות

פסיפס "צבי ותמר" לפני השיפוץ

מזגן לא מתחשב, לפני השיפוץ

על האמן שלמה צפריר נאמר: "שלמה צפריר הוא בעל אומנויות רבות, והוא יודע להביע את עצמו בדרכים שונות. הוא עושה קישוטי עור במכשיר חשמלי יחיד במינו בארץ, מצייר על זכוכית, עושה מעשה פסיפס וציורי קיר לפי הטכניקה הקרויה "סגראפיטו" והידועה מימי הרנסנס – הכל בשיתוף פעולה עם קבוצת דקוראטורים-של-פנים..." (דבר, 19.6.1958)
צפריר, (1926-2002), נולד ביוון בשם שלמה סבח, עלה לארץ עם הוריו בשנת 1930, בארץ למד ציור אצל האמנים שמעון אבני, אצל הפסל שטרנשוס מרסל ינקו ודן הופנר, ועסק תשע שנים בהוראת ציור. תערוכת הציור הראשונה שלו הוצגה בגלריה ע"ש צ'מרינסקי (1958). עיצב תפאורות ותלבושות לסרטים ועיצב במות לתיאטרונים.
שלמה צפריר בסטודיו שלו ביפו העתיקה. שנות ה-50 
מתוך דף הפייסבוק "שלמה צפריר - האמן והיוצר"

צפריר היה ידוע כבוהמיין ומלך חיי הלילה של שנות ה-60. ככזה, לקח את זה צעד קדימה וייסד יחד עם השחקן זאב ברלינסקי את מועדון הלילה המיתולוגי עומר כיאם ביפו.
עם חבריו נמנו דן בן אמוץ, אריק איינשטיין, בני אמדורסקי, ישראל גוריון תומרקין וקדישמן. גם בני הזוג חיים ויהודית פניאל היו מחבריו הטובים של הזוג פניאל. יהודית פניאל, אשת חברה, הרבתה לבלות בשנות ה-70 וה-80 במעוזי הבוהמה כסית וקליפורניה וכן נהגו בני הזוג פניאל לבקר במועדונו של צפריר ביפו.

סידורים אחרונים לפני התערוכה "ממני והלאה" של שלמה צפריר - 
עם חברו מנשה קדישמן 
מתוך דף הפייסבוק "שלמה צפריר האמן והיוצר"

שלמה צפריר ושייקה לוי בתערוכה "ממני והלאה"
 מתוך דף הפייסבוק -שלמה צפריר האמן והיוצר

על רקע קשרים אלה והיכרותם האישית של בני הזוג פניאל עם שלמה צפריר ניתן להניח, שעם תחילת בנייתו של הבניין בו התכוונו לגור, הוזמנה ממנו עבודת האומנות לעיטור חזית הבניין.
כל עבודת הפסיפס שואבת את השראתה ממוטיבים ארץ-ישראליים. שורת הכדים אופיינית לכלי הקרמיקה שנחשפו באתרים הארכיאולוגיים השונים בארץ ישראל, על אחד מהם עיטר צפריר אשכול ענבים הדומה לאשכול הענבים שנשאו מרגליו של יהושע בן נון, בכד אחר נמצאת מנורת שבעת הקנים, בפינות הבניין משני צדדיו מתוארים הצבר והתמר, צמחי ארץ ישראל מובהקים. אל הצמח פונה משני צדדיו בעל חיים הדומה מאוד לצבי הארץ ישראלי. הצבי, סמל הדואר הידוע, הופיע לא פעם בעבודות אומנות שונות. למשל הצבי שנחשף בפסיפס הציפורים בקיסריה. בפינה המערבית של הבניין נראה "צבי וצבר" ובפינה שמאלית (מזרחית) צבי ותמר.
בשנת 2020 עבר הבניין שיפוץ כללי, ביוזמת ועד הבית הוחלט לשמר ולשפץ את יצירתו של צפריר, לכך נרתם ירון אמויאל, מנהל העבודה מטעם החברה המשפצת, שנושא השימור קרוב לליבו.

הבניין בשדות בן גוריון בעת השיפוץ נוב' 2020 
צילום: הניה מליכסון

אל סטודיו "תכלת" (בהנהלת שי פרקש ואלי שאלתיאל) המתמחים בעבודות שימור ציורי קיר ויצירות אמנות הגיעו בעקבות סקרנותו של הסופר פרופ' אברהם בלבן (בעל הטור "רשימות תל אביביות" בעיתון הארץ) שטייל בסביבה ופתח בשיחה עם אמויאל שלא הכיר אנשים המתמחים בכך. בלבן המכיר היטב את שי פרקש ואלי שאלתיאל קישר ביניהם ועבודת השיפוץ יצאה לדרך.
סטודיו תכלת שיתף בעבודה זו את האמן אריק כלפון מרמת הגולן המתמחה בשיפוץ עבודות פסיפס.
מימין האמן אריק כלפון וצחי מימון-מסילתי מסטודיו "תכלת"

עובדים קשה (ונהנים) בחזית האמן אריק כלפון 
מאחוריו מימין צחי מימון מסילתי ואלי שאלתיאל
צילום הניה מליכסון נובמבר 2020

אלי שאלתיאל מציג את הכד שהשתמר להפליא

עבודות השימור והשיפוץ כללו הזרקת חומר מליטה מתאים למילוי וחיזוק חללים שנחשפו בעקבות סדק גדול שנפער בבניין במשך השנים. לאחר מכן יושרו ונוקו שאריות הדבק מהמשטח שבו נפלו חלקי פסיפס מקוריים. לאחר כל ההכנה הזו החל שחזור הפסיפס בהשלמת אבני פסיפס חסרים בהתאמת הצבע והצורה על פי המקור. לגימור סופי הונח בין אבני הפסיספס חומר מילוי (רובה) שייצב וחיזק את כל שטח הפסיפסים. ולסיום נוקו היצירות ושולבו בשיפוץ הכללי של הבניין.

מראה הבניין לאחר השיפוץ. 
בצידי הבניין, מימין, פסיפס "צבי וצבר", 
משמאל פסיפס "צבי ותמר"




מראה הבניין לאחר השיפוץ. 
מימין מעל הכניסה פסיפס "צבי וצבר"

הצבי והתמר - קטע הפסיפס בפינה המזרחית של הבניין


הכד עם אשכול הענבים לאחר השיפוץ.







יום חמישי, 17 בדצמבר 2020

נעים בסון והמדליות

את נעים בסון ראיתי לפחות פעם אחת בחנות ועוד כמה פעמים מסתובב לו בתל אביב עם תיק בצד ורעמת שיער וזקן גם. מזכיר במשהו לוחמים מאזור מסופוטמיה צועדים כמנצחים על לוחות קיר. דמות שנחרטת לתמיד. נדמה לי שהיה לו משרד או דירה ברחוב בר כוכבא. יש אישוש בחשבונית.

בסון הצייר והפסל, נולד בעיראק 1935 ועשה גם מספר מדליות. בכולן נדמה לי יש את חתימתו המיוחדת באנגלית N. BASSON. מספר מדליות עשה באופן עצמי וחלק באמצעות החברה הממשלתית למטבעות ומדליות בע"מ.



                                            נעים בסון עם שימון




וכתתו חרבותם לאתים ישעיהו ב, 4
שנת השלום תשל"ט 1978 חתימות של בגין סאדאת קרטר
WASHINGTON 1979

שלום 1978 3 שפות ויונה עם עץ זית וגם השם באנגלית BASSON




על חסכנות, דו צדדי וגם סרטי חישוב


יש לי רגישות לפזרנות בתחומים מסוימים. יש שיאבחנו זאת כקמצנות סמויה ואני לא חייב להגיב. מים להדחת כלים המותזים בעוז מטריפים אותי. זריקת אריזות טובות מביאה לי את החלסטרה. שקיות סופר בחינם וגם 10 אגורות זו מציאה המרגשת אותי עד דמעות. כשנגמר השמפו או נוזל הכלים יש תמיד משהו למטה וככה גם לגבי משחת השיניים שאני לא מוצא את הפטנט שפעם ראיתי אצל ז.ב. הדוחף את המשחה עד המיצוי המוחלט. סבון מוצק שמוצה עד לחתיכה קטנה שקשה לאחיזה תמיד ניתן לצרף לעוד אחת ולהדביקם והכי עדיף להכניס למים לשטיפת המרצפות וחייבים מים חמים להמסה.

נייר ריק על צד אחד גם מכניס אותי לאי שקט גופני משום שהצד הנקי לא מומש. לעולם לא אזרוק קונדום שפג תוקפו משום ששמחת בית השואבה מתרחשת מדי שנה ופצצות מים זה דבר נפלא. חולצה ישנה תמיד יכולה לשמש כסמרטוט לשמשות הרכב. לעולם לא אוותר על המפית הנוספת במסעדה שתלווה אותי בכיס וככה גם על המגבון הריחני ואחיו שיהיו באוטו או בתיק למקרה שיידרשו והכל ברשות ובסמכות.
לא מצאתי את המדיד המוחלט למיצוי שקיק תה ותדעו שניתן לדשן עציצים עם הבפנוכו, גרביים שמיצו עצמן ואפילו עם חור, ניתן לעשות קשר ולהכניס לשם המון מטבעות ואפילו תכשיטי זהב עם יהלומים ולא מזכוכית.


אתמול המיוחדת במינה גילתה לי סוד על המתרחש במשרדה ולא נסגיר שמות המעורבים. סרט חישוב המשמש מנהלי חשבונות יועצי מס ורואי חשבון לא מוצה עד תום אם לא הפכתם אותו כשהגיע לסופו בצד אחד. יש לכם עוד רעיונות? תודה
בכל חסכן קטן מתחבא אספן ענק.

יום שלישי, 29 בספטמבר 2020

מציצים לאשר

 לידרמן בוקר טוב מדבר אשר אבל לא הנהג מונית.

שלחתי לך תמונות של כמה דברים שירשתי עם זוגתי ורציתי שתגיד לי מה הם שווים.

אתה יכול להציץ בתמונות לרגע בבקשה.

רק רגע אשר אני כבר מציץ לך, למרות שהיום זה לא כזה מקובל וראית מה עשו לציור בחוף מציצים, אבל אם אתה מרשה אז נציץ.
הבט אשר, לפי התמונות זה נראה דברים די פשוטים ולא כזה שווה. תשמור או תשאיר לילדים ולנכדים.

ואללה ככה איזה אכזבה לידרמן.
חשבתי אני עשיר היום. אולי תבדוק שוב לידרמן בבקשה.

אשר אתה יודע מי זה עשיר? כן זה השמח בחלקו.
יפה. ויש עוד משהו ששמעתי הרבה פעמים בעבר: עשיר זה ראשי תיבות של עיניים, שיניים, ידיים, רגליים. אם יש לך אתה עשיר.




יום שלישי, 18 באוגוסט 2020

דילוג קרדיולוגי

 מסע דילוגים של חיים באר יופי של דבר ויש קשר לעיתון מפעם. הפרק (וינייטה) אודות ד"ר מישן עשה לי פלשבק לתחילת שנות השמונים ולאגודה הנומיסמטית במוזיאון קדמן. לא בטוח שהכרתי את יוסף מישן הרופא ואולי כן משום שבזמן שנפרד מאיתנו במפתיע 1982, אני רק התחלתי להגיע למפגשי החברים עם ד"ר קינדלר ואחרים.

יוסף מישן מאמרים בנומיסמטיקה יהודית
ESSAYS IN JEWISH NUMISMATICS JOSEF MEYSHAN

ד"ר מישן היה קרדיולוג שעבד בבית החולים הדסה רוקח שברחוב בלפור 8 וזה סידור נפלא לגור ליד העבודה ולהיפך. פחות משבע דקות הליכה צבית במיוחד. מישן גר ברחוב בלפור 39 פינת מלצ'ט. ברור שבתל אביב.
פעם החבר שלנו מוישה גליקמן סיפר לנו כמה דברים על רופא קרדיולוג שאוהב מטבעות וכיצד היה מעודד את הפציינטים שבאו אליו עם כאבים וסימנים משונים וגם את ההמשך המצחיק עצוב וגם להיפך. אני כמעט בטוח שהתכוון לאותו ד"ר מישן שאת הערמה הזרוקה ליד ביתו עם ספרים ודברים נוספים לאחר מותו מצא חיים באר שאוהב ספרים והיה מרתק לשמוע אותו בגלריה אישתר ובהמשך לשוחח איתו בטלפון על ווהלין ואנשיה ובטוח שיהיה לזה המשך. תודה ליונתן ליבני.

חיים באר מספר על ספרים ואספנות בגלריה אישתר
"האימה הכי גדולה של אספנים היא נשותיהם".

חיים באר מסע דילוגים עם עובד

חיים באר מסע דילוגים
לקובי בתקווה שתהנה מהקפיצות והדילוגים שלי
שנה טובה חיים באר ערה"ש תש'פ

דברי דפוס
ברחוב בלפור בתל אביב מת לפני חודשים אחדים קרדיולוג זקן הד"ר יוסף מישן. 
בשבוע שעבר עקרו יורשיו או מישהו אחר את שלט האמייל מלוח העץ....




יום שבת, 15 באוגוסט 2020

בר כוכבא 11, שלוש דקות מדיזנגוף סנטר

 בבית הזה גרה משפחת אלחסוף ופה נבנו החסקות הראשונות. היום נראה שהבית לא מאוכלס ובכל זאת תיבות דואר די מודרניות ואפילו השם אלחסוף מופיע.

בר כוכבא 11. בית מפעם עם גג אדום

בר כוכבא 11 בית עם חצר מאחור

שלמה אלחסוף 1915-1982 ז"ל היה מראשוני המצילים של תל אביב. שלמה המציל שהיה גם נגר וקרוב משפחה של יפה ירקוני והביא לעולמנו את החסקה המודרנית. שלמה היה חירש וסיפור משפחתו מהווה פרק תל אביבי מיוחד וגם כואב.

שלמה אלחסוף ז"ל 1982-1915

שנים רבות שאני עובר ליד הבית הזה ויודע שבית כזה טומן בחובו סיפור. מזכרת מפעם שנשארה בתוך קפסולה ועוד מעט זה איננו. אותי לפחות זה מרגש. אני בטוח שדי בהקדם יהיה פה בית מודרני ואם המחיר סביר אולי אשקול מעבר. שמעתי על שלמה אלחסוף וידעתי שגר ברחוב בר כוכבא אבל לא את המספר. זה לא היה סוד, אבל לא התאמצתי מספיק ולשאול את קדישמן לא בא לי והיום כבר אי אפשר.
הים של תל-אביב-יפו מדבר אל המון אנשים. המצילים היו שם תמיד. בתיה כרמיאל הנהדרת רצתה להפיק תערוכה עם ספר ובינתיים לא נמצא הגוף שיעזור. נקווה שזה עוד יקרה בעזרת השם והספונסרים.

משמאל שלמה אלחסוף מימין דוד ארליך

שלמה אלחסוף והחסקה

אתמול שבת קודש כאשר שוטטנו לנו אחרי סיור חמוד בבית ליבלינג עם האוצרת והאדריכלית הנהדרת סברינה צגלה וטעימות במשאוושה, אמרה לי המיוחדת במינה שאין דיירים בבית הקטן הזה. עניתי שיש והנה אפילו מכונית חונה. מינה טענה שאין ואז פלטתי את השטות החוזרת על התערבות. "בסדר מתערבים אבל הפעם אני לא מוותרת לך. תזכור 500 ירוק ובלי תירוצים". אז נכנסתי פנימה וראיתי שחדר המדרגות שומם ואין שעוני חשמל והכל די נטוש אבל די טרי. אולי מישהו גר מאחור. הלכו עוד 500 ירוקים אבל הכל נשאר במשפחה.

בר כוכבא 11

אלחסוף יפה

מחסן מתחת למדרגות

בדרך לחצר מאחור

בלוקים וגם עץ

מדרגות סומסום

במקור הבית רשום על שם יעקב אלחסוף, כנראה אביו. 
כרגע נראה שהבניין עומד לפני תמ''א + תוספות. 
קרדיט: הניה מליכסון

על אלחסוף והחסקה שהמציא.
קרדיט: אביהו בר.