יום שישי, 25 בספטמבר 2015

קבוצות קבוצות

קבוצה של אחי לוינשטיין

קבוצות קבוצות
חרף היותו של האדם אינידיבידואל מטבעו, הרי שכל הזמן אנשים מנסים לחבור ולהתחבר. זה מתחיל ממש מילדות ויש כאלה שאפילו מוצאים בן או בת זוג ויש הנוהגים להצטורפף עם קבוצות נוספות. הלהיט הכי חם בפייסבוק הוא הקבוצות. צוקרברג ממצב אותנו ואני מתייצבים ומתמקמים. כל אחד מקים קבוצה וכל אחד מצטרף לקבוצה ואפילו יש קבוצות המצרפות אותך ללא שום קשר מצרפי. וודי אלן תמיד ציטט את  גראוצ'ו מרקס שהיה יהודי ממש כמוהו "אני לא מוכן להיות חבר במועדון המוכן לקבל אנשים כמוני". האם יש דבר כזה קבוצה יהודית? לדעתי כן אבל בתוכה יש המון קבוצות קטנות והכל תלוי בקיבוץ הנדבות והתרומות. לא יודע למה, אבל כשאני בחו"ל אני נדלק מכל יהודי ובמיוחד ממיקבץ של שלושה צמודים.  

מי זוכר את אם הקבוצות והקיבוצים? אומרים לי שיש מצב שהקיבוץ הוא היצירה הכי ישראלית והכי מוצלחת והכל בזמנו. הזמן חזק מכולנו ואפילו יותר מהפייסבוק. 
אתמול הצטרפתי לקבוצה בפייסבוק על ירושלים של פעם ולתמיד. אז שאלו אותי אם אני ירושלמי ועניתי שלא, אבל פעם הייתי בכותל ואני מכיר כמה ירושלמים ממש מירושלים עם יוסי בנאי וסוראמלו הגרוזיני, ופעם הייתה לי חברה ירושלמית שקראו לה איליי גריינר והיא הייתה בלונדינית ועישנה הרבה וגם הכרתי את הנכד של דניאל אוסטר ראש העיר וחוצמזה יש לי המון מדליות עם ירושלים. נראה לי שזה הצליח וצלחתי את מבחן הכניסה.
מישהו צירף אותי לקבוצה של חיפאים שפעם נולדו בחיפה והיום הם פליטים בכל מיני מקומות ולא רק בישראל. לא הבנתי איך זה קרה ומישהו אמר לי שזה כנראה בגלל הטייס ההוא שעשה בום על קולי מעל חיפה, ואז ירד לי האסימון. כן יש לנו גם משפחה בחיפה ואפילו בשם לידרמן מהצד של אבא ופעם אפילו לאמא הייתה גם משפחה של דודה פלה פליישמן עם מרדכי ויפה ואפילו האבא שלהם שהיה נראה מאד מיוחד עם משקפיים של ז'בוטינסקי.

פעם הצטרפתי לקבוצה של טבריה ואז מישהו שאל אותי אם אני מטבריה ועניתי שלא אבל פעם הייתי בטבריה ואפילו בכנרת ואני מכיר את אלי סלח וגם את חיים חצב ואפילו שמעתי על נאווה של אהוד וגם על אילנה גור ובכלל טבריה בלי מטבעות זה כמו חתונה בלי תזמורת. חושב שזה עבד אבל אני מחכה שיאשרו אותי.
ממש מזמן צורפתי בעל כורחי לקבוצה של פולנים לא עצובים וניצולי שואה. שאלו אותי אם אני פולני וניצול שואה, אז עניתי שאני ישראלי אבל ההורים שלי ממש נולדו בפולין ואפילו ניצלו בשואה וגם ניצלו את הפיצויים ממש טוב וזה בכלל לא הגיע בזלוטי פולני. האחראי על הקבוצה אמר שזה לא מספיק ושאל אותי אם אני מסוגל להגדיר מהי אמא פולניה אבל ממש בקצרה. חשבתי שניה ואמרתי לו את מה ששמעתי מיאיר נחמני שהיה מושבניק מכפר ויתקין אבל בעצם פולני אמיתי מפוצ'יוב בפלך ווהלין  "אמא פולניה בטוחה שהבן שלה גאון עולמי והבעל שלה אידיוט מושלם". על המקום אישרו אותי.

ננסי ברנדיס הזמין אותי לקבוצת "רומנים זוכרים את אנדריי קלרשו ולטובה". אמרתי לננסי שאני בכלל לא רומני ואולי אשתי יכולה לעזור,כי היא קצת רומניה. ננסי אמר לי שאין להם בעיה עם בנות, והם צריכים מישהו בלי מבטא ואני נראה לו מתאים להיות הדובר הלא מצחיק. הוא לימד אותי שני משפטים ואפילו מתכון לממליגה, ואמרתי לו שאני עושה זאת רק לזכרם של בני משפחת פישמן ובמיוחד עמי. 
פעם הצטרפתי לקבוצה של מרוקאים ללא סכין. הסכימו לקבל אותי בתנאי שאראה קשר כלשהו לנושא. אמרתי להם ששלמה אוחיון הוא האח שלי הבכור ומשפחת ניניו גם קרובים שלנו ושעורך דין רביב מחיפה ממש חבר שלי מהזמן שהיה רביבו ואפילו מבית שאן. הם לא היו לגמרי מסופקים אז שלפתי את הקלף המנצח ואמרתי חווה ושוואה ומעשים טובים ואפילו לא הזכרתי את פרוספר וקנין ואח שלו שהיו גדר חי כשבאו ארצה.
פעם סבטלנה הווה צירפה אותי לקבוצת אוקראיניות לוהטות. לא יודע איך זה קרה אבל זה היה ממש משונה שהייתי צריך להסביר איך אני בעצם מתעב את חמלניצקי ובנדרה ומצד שני אוסף אותם ככסף מנייר. לא ידעתי מה לענות ונזכרתי בזה שאבא שלנו טען שהאוקראינים עלו על הנאצים בכמה דרגות.

לא מזמן העלו אותי כמועמד לקבוצה של עיראקים המשמרים את השפה העיראקית של פעם. שאלו אותי איך לידרמן מתקשר לעיראק ולמה ומדוע? אמרתי להם שתמיד אבא שלי, שאל אותי איך זה שיש לי כל כך הרבה חברים עיראקים ומעולם לא עבדנו במס הכנסה. אמרתי להם שכל הצבא שהכרתי היו עיראקים ממש בסדר. אורי מורמי, אלי סלח, אפי סחייק, משה לוי, מזל מועלם, רינה מצליח וניסים מישעל, הם רק חלק מהמצאי ובהמשך אפילו הכרתי אחד בשם מנשה פנירי מבית ראשון. הם עשו ברור והמילה בית ראשון שברה אותם ועשו לי הרבה כבוד בדאלק, ובלי טובות של זה עם הצ'פחות פואד,וההוא יצפאן עם החליפה מהבר מצווה שעושה חיקויים.
פעם רציתי להצטרף לקבוצה בולגרית ואפילו בולגרים ביפו. שאלו אותי למה והסתבכתי בתשובה. לא עזר לי שהורי הגיעו ליפו וגם לא זה שהמורים שלי בתיכון הרצלינה ורמי הם ילידי בולגריה. אמרתי שאני מכיר את דובי קלמי וגם את משפחת הבדלה. הם רצו עוד משהו מנצח אז אמרתי שפעם סימה שאלתיאל הייתה חברה שלי ולאבא שלה קוראים שאלתיאל שאלתיאל ואח שלו זה דוקטור שאלתיאל ההיסטוריון והוא בכלל לא סובל את מוצי ליאון הכסחן. רק כשאמרתי שאכלתי פעם אצל יחיאל פילוסוף "המלוכלך" הם ראו שאני בסדר ושולט בחומר.

תמיד כשאתם בקטע קבוצתי כלשהו תזכרו את דגניה בבקשה.

דגניה אם הקבוצות 1960 עיצוב רוטשילד את ליפמן ומרים קרולי

קיבוץ דגניה מטבע חנוכה תש"ך, 1960 (מתוך הקטלוג המקוון של החברה הישראלית למטבעות ומדליות בע"מ) השני במטבעות חנוכה הוקדש ליובל החמישים של קבוצת דגניה, אם הקבוצות, וליובל החמישים של ההתיישבות הקיבוצית בארץ ישראל. פני המטבע משמאל למעלה, "ישראל" בעברית ובערבית, והשנה "תש"ך 1960". מימין למטה – הערך הנקוב "1 לירה ישראלית".גב המטבע נוף בתי דגניה השוכנת על חוף הכנרת, שני ברושים, דקל. באותיות גדולות – "דגניה". בחלק העליון, בחצי קשת, כתובת "ליובל ההתיישבות הקיבוצית".היקף חלק. סימן טביעה האות "מ" על גב המטבע הקשוט, בין שני הברושים. עיצוב פני המטבע - מרים קרולי, גב המטבע – רוטשילד את ליפמן (רולי).הוטבע במטבעה המלכותית ההולנדית באוטרכט.

יום שני, 21 בספטמבר 2015

אבא של

אבא של אבצ'וק - פרדסן
אבא של אריק - חשמלאי רכב מדופלם
אבא של איל - סוחר רכב
אבא של איל הקטן - בעל מכון כושר
אבא של מיקי - חותך קרטונים
אבא של אמלי - מנכ"ל בכיר
אבא של אפי - כבאי
אבא של מנשה - רואה חשבון
אבא של דורון - בולאי
אבא של יורם - גם
אבא של עודד - בולאי וסוחר מטבעות
אבא של חנה - גם
אבא של סמיר - פלאח
אבא של איציק  - בעל טחנת קמח
אבא של גבי - שיפוצניק
אבא של מינה - חייט
אבא של איה - עיתונאי
אבא של עודד - נהג דן
אבא של אבי - גם
אבא של מולי, עופר ורינת - גם
אבא של עטרה ודוד - בעל מפעל עוגיות
אבא של עמיחי ואליעזר - חקלאי ומושבניק
אבא של אליעזר - מנהל בקואופ
אבא של ליאורה ורותי - רקדן וכוריאוגרף
אבא של ורדית ואבשלום - צורף
אבא של יהודה - נגר
אבא של דני - חלוץ יצרני מכונות אספרסו
אבא של הד - סופר ואיש אשכולות
אבא של תמי - פעיל פוליטי
אבא של ציפורת - נהג אמבולנס
אבא של צביקה - קצין בצבא
אבא של אלון - מהנדס
אבא של יעל - אדריכל
אבא של גלי - פירסומאי בבנק
אבא של טלי - בעל מפעל נקניק
אבא של סימה - יוצק ארמטורות
אבא של בני - נהג מונית
אבא של עפר - גם
אבא של דני - בעל בית מלאכה ונהג מונית
אבא של בני - סדרן בתיאטרון
אבא של בני של חגית - סוחר חלקי חילוף
אבא של דודי - גם
אבא של חגית - בעל מכבסה
אבא של אברמיק - עובד בחברת חשמל
אבא של צדוק - עובד בשוק הכרמל
אבא של אבי ורותי - ספר גברים
אבא של אלה ורבקה - ירקן
אבא של רונית - בעל בית קולנוע
אבא של רוני - חלפן
אבא של ניסים - הרבה דברים
אבא של רועי - גם
אבא של גילה ומרים - רוקח
אבא של מירון - קומוניסט
אבא של מיכאל - רופא
אבא של גליה - עורך דין ומנהל בנק
אבא של נגה - מסגר ומומחה לסליקים
אבא של ענת - שחקן מפורסם
אבא של נימרוד - שחקן
אבא של לאה - קונדיטור
אבא של אורי - צלם
אבא של ירון - זמר אופרה
אבא של אודי - טייס וגם איש עסקים
אבא של אליסה - מסעדן
אבא של גילי - מפקד צוללת
אבא של ביבי - היסטוריון
אבא של אהוד - קיבוצניק
אבא שלנו פשוט אבא ואפילו של אמא

יום שלישי, 15 בספטמבר 2015

איחולים ותפוחים

שנת שלום ובטחון לקט שנות טובות מתוך הבלוג של מירב גביש גבישס

איחולים ותפוחים
השנה קיבלתי עד עכשיו 34 (לא כולל מע"מ) ברכות ואיחולים בנוסח הבא בערך "שלושה תפוחים שינו את העולם: אחד של חוה, אחד של ניוטון ואחד של סטיב ג'ובס. אפילו תפוח קטן יכול לעשות שינוי גדול. אז שימו על התפוח שלכם דבש ותיצרו את השינוי שלו אתם מייחלים...שנה טובה בריאות, אהבה ואושר.."
בברכה הראשונה ממש התפעלתי על היצירה. בפעם השניה הופתעתי איך שניים חשבו ממש על אותו דבר, מבלי להכיר ובפעם השלישית צחקתי ואפילו כבר הבנתי את כל שלושת התפוחים ואפילו את הסדר.

התפוח הראשון שאכלתי ביד אליהו היה כנראה המבשר של הגרבר, כלומר משהו מרוכך שגורד על זכוכית עם בליטות ובטוח שאמא שלנו האחראית לזה. בהמשך אבא שלנו נהג לקלף תפוח ממש באומנות של סליל שיכול היה להשתלב בכל סוכה. הייתה גם גירסה בה חולק התפוח לארבעה חלקים זהים ושווים ואפילו ממש סירות כשהגרעינים מסולקים.

רובין ברי הדוד שלנו מאמריקה שחי בתפוח הגדול, תמיד הזהיר אותנו שלא לאכול את הגרעינים שבתפוח, כי יש בהם ארסן מסוכן ואולי ככה התחילה כל הערסיות שבעולם.
דוד גרבלסקי המורה שלנו לאנגלית שככל הנראה גם הגיע מאמריקה הגדולה, שינן את המשפט הממש לא סביר An apple a day keeps the doctor away
צביקה פיק שר על שני תפוחים ושלמה ארצי עם ביאליק גם היו בקטע והכל בשל תפוח. גם לחיפושיות היה קטע עם תפוח.
פעם החרמנים דיברו על התפוחים של הבנות ובהמשך זה עבר לאשכוליות או לא להיות והזייתים בכלל לא נספרו. 
יוסי אפריגן תמיד מדבר על התולעת שבתוך התפוח הרקוב ובטוח שזהו כל העולם. לא בטוח שהוא התכוון לכפר תפוח אבל אני הייתי הולך על זה.
צביקה מלמד המוסכניק שלנו עם הכיפה הסביר לי פעם שגם בפיג'ו 404 קורה שהתפוח של הגלגל מתקלקל. זה נדיר אבל קורה.
ראובן אלון ז"ל שכולם קראו לו צ'רלי, תמיד סיפר את הבדיחה על זה ששכח לברך על התפוח והלך לרב לבקש פתרון. 
יש אפילו מטבע זכרון של בנק ישראל המיועד לאספנות, עם עפר אילים ותפוח והשנה היא 1993. המטבעות עשויים מזהב ואפילו שניים מכסף. 
ניצה מרבאום הדיאטנית הקלינית הסבירה לי כחובב תפוחים ידוע, שמאד רצוי וגם מומלץ לא לאכול יותר משני תפוחים ליום, וגם אחד זה בסדר ודי. 

ואני אומר שאם נמשיך להתעסק בתפוחים ומה שמסביב, אז איך בדיוק יגיע השלום?

יום שלישי, 8 בספטמבר 2015

ד"ר יעקב וינרוט, אני ומחמת הספק

יש לי משהו משותף עם עו"ד ד"ר יעקב וינרוט וזה יותר מהשם הפרטי שלנו. גם לא העובדה ששנינו יהודים כשרים, הוא עם כיפה ואני בלי. לשנינו יש זיכוי רשמי. אצלי מחמת הספק, אצל וינרוט ספק שהפרקליטות מעלה כחלק מכישלון כואב.

ד"ר יעקב וינרוט עיבוד מחשב אליעזר מורב

בית משפט זה מקום מיוחד. מומלץ להיות במקום כזה פעם אחת. ממש לא חובה!
מחמת הספק מושג נהדר. אשרי האדם שיש ספק בלבו. שופטים הם בני אדם עם ספקות
פרופסור אוריאל דן המזרחן טען שהביטוי "ללא צל של ספק", מעיד תמיד על צללית ואפילו יותר מצל

כמה אנשים מזוכים יש בישראל?
מעטים בישראל מזוכים. אני ממש לא מבין במשפט, אפילו לא בזה העברי. אני מאד אוהב ללקט מידע משפטי הקשור לחיים בכלל ולעיסוקי בפרט. בנעורי היה לנו מנהג כזה, ללכת לראות דיונים בבית המשפט במקום בית ספר. סוג של שעור באזרחות ללא תמורה.
חיינו אפופים בחוקים מחוקים שונים. אפשר למעוד בקלות בנפתולי החוק והמשפט. עובדה שאפילו וינרוט כמעט ומעד קמעה. אבא שלי נהג לומר שמי שנוגע בקקה, מסריח לבסוף בעצמו. ועל זה נאמר "כשר אבל מסריח", ואפילו "זכאי אבל מריח".
לכאורה וינרוט נגע בכמה דברים שחלקם קיבלו חותמת של בית המשפט שקבע שהם מריחים רע. לא טעית, זהו ויטה. לי נראה שחלק מזה דבק בו. איך מטהרים יין אדום?


וינרוט זכאי נקודה. אין שום איזכור מחמת הספק!
כל דבר כמעט מגובה בחוק ואם לא זכה לכיסוי חוקי משפטי הולם היום, אזי מחר זה יגיע. החיים מהירים מהחוקים והתקנות המנסים להדביקם. דוגמאות לא חסרות. ראו מה קורה היום באינטרנט. נראה כאילו הכל פרוץ. לאט לאט מנסה החוק לסגור פערים. זה לא פשוט כי סיכמנו שהחיים עצמם הכי מהירים בתכלס. לפעמים שופטים עצמאיים ונחושים יוצרים תקדימים ודברים משתנים. יכול להיות שמקרהו של וינרוט היה יכול להיכנס למשפטים שיצרו תקדים. בינתיים זה לא קרה.

הפרקליטות נשענת בזיכוי שמחמת הספק, שבכלל לא הוזכר על ידי בית המשפט. עו"ד וינרוט סבור שהם פשוט טועים בהבנת הנקרא. מבחינתו אין ספק ואין חמת והזיכוי ברור כשמש. בינתיים כולם הולכים על ביצים. אולי יהיה עירעור? אולי זה לא סגור עד שזה סגור סופית לגמרי?

הופתעתי ושמחתי כששמעתי את הזיכוי. עדיף לכולנו שיהיה זיכוי כלשהו ולא עוד שחור משחור , שחיתות וגועל נפש. על הדרך נחשפנו להרבה דברים נחמדים בהם ראינו רבים וטובים מתקמבנים להסדרים וסכומי עתק. זה גם הקפיץ לי באחת את הזיכוי שלי מחמת הספק שלא הוזכר בשום מקום. פשוט התעלמות תקשורתית מכוונת. היה לי משפט תעבורתי ובו זוכיתי מחמת הספק. זה היה אחד השיעורים המעניינים בחיי, שתרם לי להבין במקצת את המערכת ולהמשיך ולהאמין בה. כן, אני מאמין במערכת המשפט בארץ. שופטים הם רק בני אדם. ישנם מצבים רבים ששופט לא מסוגל להגיע למצב של ידיעת האמת כי גם המתדינים עצמם לא יודעים ולכן מוטב שיתפשרו. יש פער עצום כנראה בין משפט וצדק אבל זה סיפור לפוסט אחר. שאביגדור פלדמן יכתוב אותו.

 חמת הספק פרשנות ציורית של אליעזר מורב

הטוב הרע והדוגמן
עולם המשפט שלי נחלק לשניים: טובים ורעים. יש גם באמצע אבל הם ממש לא מעניינים אז תזרקו אותם לדרכם המשמימה. יש גם כאלה על תקן של דוגמני צמרת. הטובים הם כאלה שאני מאמין להם וסומך עליהם ואפילו יותר מזה. הדמות המרכזית שלי היא ברק. נכון, אהרון ברק. את הביוגרפיה "כבודו" של העיתונאית נעמי לויצקי אהבתי ויותר מזה. נדמה לי שאבא שלה שירת עם אבי במשטרה. יש המון טובים ופעם כנראה היו יותר. אני ממש לא בטוח במשפט האחרון לכן ניתן ממש להתעלם ממנו. עריכת דין הוא מקצוע עם דימוי מאד בעייתי.

בקצה השני יש את האיש השנוי במחלוקת עו"ד יורם שפטל. אני ממש חש כלפיו דברים בלתי ניתנים להגדרה. משום מה אני ממשיך לשמוע אותו ברדיו ללא הפסקה 103FM בסוג של הלקאה עצמית עם הסבר פסיכולוגי דחוק. יש לשפטל הרבה מעריצים. שמעתי שיש כאלה החושבים לתומם שלכאורה לאדון שפטל יש כנראה אות מיותרת בשם. מי שלא שמע אותו מתעמת בשידור חי עם שמאלניים יהודונאציים פלאשתינים קוויזלינגים, נאמני הסמרטוט האדום  ועוד , לא חווה משהו מיוחד במינו. יכולת העימות שלו ברדיו היא מדהימה. לפעמים אני בטוח שהוא אפילו נהנה מזה. מי יותר מתריס, זהבי או שפטל?
את זהבי אני אוהב ותדעו שאביו היה אוסף בולים ואליק רינק הכירו אישית. אני לא. את האופל מנטה של זהבי הכרתי גם הכרתי.

הסקאלה שלי ושל מינה
זוהי הסקאלה שלי למשפט. מברק ועד לשפטל. הגאות והשפל מבחינתי. איפה ממוקם וינרוט? בטוח שלא בצד של שפטל. ד"ר וינרוט יהודי חכם ובעל מקצוע מעולה עם מזג ג'ינגי טיפוסי שכנראה הולך ומתמתן עם הזמן והמקום. המשפט הזה עשה לו יותר ממשהו, כי הרי הכל בידי שמים. לאחרונה נתבקשתי על ידי משרדו של וינרוט  להיות יועץ בעיזבון שהכיל גם מטבעות. ההתנהלות מולם ואיתם הייתה מבחינתי נהדרת ומכל הבחינות ותודה לעו"ד נשר ולצוות המשרד. 
אצל מינה המיוחדת במינה יש מד שונה. מליבאי ועד שרמן. בהחלט סרגל מעניין. ליבאי היה בצוות האוגדה שהגן על ויינרוט. איפה היה שרמן? לכאורה טנקיסט בחטיבת משפחות השפע.

 פינסקר 10 פינת אידלסון 22
הבית רחב המימדים נבנה בשנת 1926 ע"י האדריכל שלמה גפשטיין. VTLV

בית המשפט לתעבורה ברחוב שוקן פינת קפקא
המשפט שלי היה על שלא עצרתי בעצור מוחלט וסופי ברחוב אידלסון 23 פינת פינסקר 12. ברור שבתל אביב, ממש קרוב לחנות. בפינה השמאלית שתי שוטרות בתירגול של מורה ומתלמדת , אורבות בפינה ועוצרות נהגים נחפזים. (זה בהחלט יכולה להיות התחלה של סרט סקס כחול על חפוז עם שתי שוטרות) זה היה עם הפיז'ו 404 הירקרקה. השוטרת המנוסה מסבירה לחדשה איך ממלאים דו"ח על אי עצירה - גלישה בעצור. אני בקריזה, לא מוכן להשלים עם קביעת השוטרת המנוסה, ומבטיח לה שניפגש בבית משפט ובשום אופן לא איפה שאתם מדמיינים. ממש כמו ג'ינג'י נסער וקופצני. וינרוט גם ג'ינג'י. מיד אחרי הדו"ח שנימסר לידי עם כל המגילה הכתובה, אני באטרף של עצבים, תולש את הספח ומכריז שברצוני להישפט. זה גם נירשם בדו"ח. ככה בלי שהות וחשיבה מוקדמת. אני לא משלם אני הולך למשפט. אני אראה להם!  
שלחתי בדואר עוד באותו היום על מנת שלא אתחרט. ברירת הקנס פחות ממאתיים ש"ח. זה לא הכסף זה הפרנציפ. אצל כולם זה העיקרון של הפרינצייפ. להרבה טמבלים יש פרינצייפ. לטמבלים גמורים יש פריצייפ ענק.
היום 2014 ממש בזירת הארוע שיפוץ מעולה של בית בפינסקר 10 

למי יש חבר שוטר?
אחרי ששלחתי את המכתב למשטרה בנחישות ובהחלטיות, הבנתי שגם צריך להיערך לקרב. יש לי כמה חברים ושכנים שהם שוטרים מתנדבים ואפילו שוטר אמיתי וחוקי לגמרי. אחרי שהסברתי להם בכללי וגם בפרוט, הם הכריזו עלי כמקרה אבוד ואפילו דפוק ופצוע קשה , ללא יכולת שיקום לעד.
"למה? למה לעשות שטויות!? מי יאמין לך? זה מילה שלך מול מילה של שוטרת! בעצם שתים. איך תצליח מול שתי שוטרות? משלמים ושוכחים. כמה זמן תקדיש לזה? אתה לא מבין שהקנס הוא אלפיים ש"ח במקרה שימצאו אותך אשם? מה תגיד? למה שיאמינו לך? מה הרקורד התעבורתי שלך? בטח תיקח עורך דין?!" זה היה רק חלק מהרפטואר ששמעתי והאמת שהתחלתי לפקפק ברמת המוכנות שלי כמו גם רמת הדפיקות. אבא שלי שתק.
מבחינתו כל אחד עובר בדרכו את ניסיונות חייו הוא. גם לו היה מקרה משלו כשרק החל לעבוד כנהג מונית.
לא אלאה אתכם בכל הסיפור אלא אם יהיו כאלה שממש יבקשו וילחצו. אעשה זאת טלגרפית. במשפט אפשר להאריך עד לקץ הדורות. ככה גם מפרנסים עורכי דין.
הסיפור כולו ארך מספר חודשים, אולי שנה. בפעם הראשונה באים לאולם עם עשרות אנשים, ושם הסיפור הוא במודה או לא מודה. ככה הרבה מאד אנשים. אם אתה מודה שלם ושכח. אם אתה לא מודה, אז זה שגר ותתחיל להיות בלחץ ומוטרד, ואנחנו כבר נודיע לך, ובעצם קובעים דיון לעוד הרבה זמן עם הוכחות.

חייבים לקעקע את גירסת השוטרות!
הדיון הבא להוכחות נקבע לעוד מספר חודשים. ככה יש זמן לחשוב ולהתארגן וגם לחשוש. נערכים באופן יותר מוקפד. יאיר נחמני בוגר ומתרגל במשפטים וגם יועץ סתרים מעולה לבעיות מורכבות, מסביר לי לאחר שנכח בזירת הארוע שחייבים לערער את גירסת השוטרות. צריך להביא ממצאים מזירת הפשע. צילמנו את המקום מכל הזוויות. המטרה היא להראות שהשוטרות התחבאו כל כך טוב שלא ראו את קו העצור ואת המתרחש בזמן אמת. ככה מנסים לקעקע את השוטרות. אחת כהה ותיקה והשניה בהירה, בקבוקית וצעירה.
מרוב הלחץ לא ישנתי לפני המשפט כמה ימים, וכשהגעתי לתאריך המיועד הכל היה נהדר, חוץ מזה שהגעתי חודש בדיוק לפני התאריך הנכון. הלחץ מלחיץ מאד, אבל ככה גם ראיתי כיצד מתנהלים דיונים תעבורתיים אצל כבוד השופט דורון. השד אינו נורא. יש הרבה עבריני תנועה עם הרבה תירוצים וסרטים הזויים בראש. רוצים דוגמא? בבקשה.


המשפט בישראל עצמאות 1992 עיצוב צד הנושא – אהוד שפריר 
החברה הישראלית למטבעות ומדליות

אדוני השופט, אדוני השופט/ אינני אשם, אינני אשם/זאת האמת וכל האמת
נהג שהואשם כי דיבר בפלאפון במשך דקות רבות כאשר רכב משטרתי נוסע אחריו, מסביר בלי בושה כי יש לו מנהג מוזר אבל ידוע ומוכח לנגוס וללקק את האנטנה של הפלאפון וזוהי כל הסיבה להיותו צמוד לאוזן. "אדוני השופט, אינני אשם אינני אשם, זאת האמת וכל האמת". כולם בשוקן פינת קפקא על הריצפה. השופט גם. התובע גם. אני נחנק וגם. הנאשם רציני וזקוף לפחות כמו ביבי.

 כמה עולה דו"ח שיחות נכנסות מחברה סלולארית?
הנאשם מראה פלט שיחות יוצאות כי אכן לא בוצעו שיחות כאלה בזמן שמציין הדו"ח. עובדה. התובע אומר שזו הייתה כנראה שיחה נכנסת ולכן יואיל הנאשם להביא דו"ח דומה לשיחות נכנסות או אז נאמין לו לגמרי. אם חשבתם שזה קלי קלות אז טעיתם בגדול. פה התערב כבוד השופט ואמר בציניות למשטרה."אתם הרי יודעים שדו"ח שיחות נכנסות' עולה אלפי שקלים אצל חברות הסלולאר המקסימות. מי יהיה מוכן לשלמו?". אכן מידע חשוב נלמד בבית המשפט לעניני תעבורה שליד עתון הארץ. בכל מקרה יעץ השופט לנאשם לשקול שוב את רצונו להישפט על שלל תירוציו, לפני הפעם הבאה בה הוא פוסק. רמז דק או עצה טובה?

המשפט או לסגור עניין קודם
עבר חודש בדיוק ואני מגיע למשפטי שלי. ברור לכם שכל הלילה לא ישנתי. המשפט - אחר הצהרים. הגעתי לשם עם קו 1 שהיה ממש מול החנות, הרבה לפני הרפורמה בתחבורה. תארו לכם שהייתי נוסע ברכב שלי ועוצר אותי שוטר. מה אני אגיד לו? שאני ממהר כי יש לי משפט על אי עצירה! הכי בטוח אוטובוס וגם הכי זול. החניון שם יקר, חשוך מסריח ומגעיל. באולם פנימה כולם נערכים. התביעה פונה אלי לפני הדיון שנסגור עניינים. אני אודה ואשלם רק את הקנס המקורי. הם מבהירים לי שזה רצוי לי, כי אולי אני לא יודע אבל יש אפשרות שהסכום יהיה גבוה פי עשרה, במידה ואורשע. "כדאי לך, אדון לידרמן, ונגמור!". אמרתי להם שאני יודע, ואם כבר הגענו לעד הלום אז יאללה ננסה להלום ולעוברו בהצלחה.

זוג שוטרות מתחבאות בזולה שלא מאפשרת להן לראות את זירת הפשע
המשפט התחיל עם תיאור העובדות ואני לאחר מכן טוען את שעל ליבי עם התמונות שהבאתי בניסיוני לקעקע את גירסת השוטרות. טענתי שעצרתי עם כל הגלגלים כולל הרזרבי, וכי אני מכיר את המקום כמו גם את משחקי המחבואים של המשטרה. "כבודו, הן התחבאו כל כך טוב שבעצם לא ראו בכלל את זירת הפשע. אין להן אפשרות בכלל לראות מהזוית שלהן אם עצרתי ואם לאו!" השופט דורון ביקש לראות את התמונות ולנסות להבין את שהיה.
כששאל את השוטרת שרשמה את הדו"ח לתגובתה הבנו שהנ"ל ממש לא איתנו. היא הצליחה להתבלבל מבלי שבילבלו אותה. היא בקושי זכרה משהו. היא לא הצליחה לקרוא את מה שהיא עצמה כתבה. אני כמעט בטוח שהיא לא הייתה בטוחה שהיא אפילו שוטרת. מבחינתה היא עמדה בכלל במקום אחר כמו בבדיחה של הגששים. היא הייתה בסרט אחר לגמרי. אם לא היתה לבושה במדים, אזי היא הייתה מכחישה הכל. השוטרת השניה הצעירה והיפה לא הגיעה בכלל לדיון. האם יש סיכוי שאלו שוטרות שחקניות עם ביריות וכל מה שרואים בסרטים כחולים? אין לי תשובה.

הפיג'ו 404 שלי 382-787 צייר A.AVNER


"זה פיג'ו 404 עם גיר ידני ולא ניתן להכניס הילוך ללא עצירה מוחלטת!"
התובע המשטרתי ניסה לחלץ משהו. הוא טען שאולי אולי ורק אולי טיפ'לה לא עצרתי לגמרי וקצת גלשתי בקטנה בקטנה. "לא, לא ולא", עניתי בתקיפות בלתי מתפשרת. "האוטו שלי עם ההילוכים ביד חייב עצירה מוחלטת להכנסת הילוך. זה פיג'ו 404 עם גיר ידני שלא מכיר התחכמויות של כאילו וגלישות מיותרות.". זה היה מסמר אחרון בסיפור הדו"ח המיותר. ידעתי שהסיפור מוצה מבחינתי. הייתי נרגש, בטוח ומלא עזוז. ועכשיו השופט יגיד את דברו.
השופט דורון היה זריז ויעיל. מבחינתו יש החלטה. אין צורך לחכות ולהשתהות. רצף האירועים ברור כמו גם התנהלות הנאשם מהרגע הראשון, במיוחד כשזה מכיר את המקום.
מבחינתו הנאשם זכאי מחמת הספק. כשניסיתי לתהות על עניין הספק ולשאול מדוע, פנה ואמר שאת כל שרציתי להגיד הייתי צריך לעשות קודם, לכן וכעת זה רק הוא וכן יש ספק ויש זיכוי מחמת הספק.

מטבע המשפט המיוחד
האדרנלין היה בשיא. הרגשתי שניצחתי והיה שווה. במקום לשלם מאתיים ש"ח ולשכוח בחרתי בדרך המשפט. זה עלה לי בסופו של דבר כנראה באובדן של 1000 ש"ח לפחות בחשבון הכלכלי הסופי. בשביל החוויה זה כנראה שווה. ומה עם מטבע המשפט המיוחד? אה... זה כבר לפעם אחרת.



יום שני, 7 בספטמבר 2015

מי גר ברחוב לוי יצחק וכמה שווה מילה של שמאי?


תל אביב רחוב לוי יצחק LEVI IZAK

רחוב בתל אביב וגם שם של שמאי
תל אביב מכילה הרבה דברים עם המון הקשרים שברובם מתקשרים אצלי לדברים נוספים וזה מתרחש ללא שליטה. זה התחיל משיחה של מישהו שרוצה למכור מטבעות וכעת הוא נמצא ברחוב לוי יצחק, כי שם נמצאת המרפאה שלו, אבל אין לו זמן ולכן נתאם לפעם אחרת וליד המרפאה. כל זה הוביל לשורות הבאות והכל בשל אותו צירוף מכושף בשם לוי יצחק. גם יצחק לוי זה בסדר ולך תבין את ההבדל. 
פעם הכרתי שמאי בשם לוי יצחק ועד היום אני לא יודע מה השם הפרטי ומהו שם המשפחה, למרות שהוא הסביר לי בדיוק, ונדמה לי שקוראים לו לוי יצחק והיצחק זה לפני הלוי, וזה קצת מצחיק ואני בטוח שהילדים שלו קוראים לו אבא והנכדים סבא. מעניין איך זה הלך אצל אבא ברדיצ'ב. ליד בזל יש טמבוריה בשם יצחק לוי. מתברר שזה שם מאד נפוץ. נפוץ זה כמו נפיץ ואל תמשיכו בבקשה כי המדרון תלול. 

פה גרה משפחת נצר

13 זה מספר טוב ליהודים

בבית הזה חי ויצר הסופר, הפסל והעורך בנימין תמוז 1919-1989

מי גר ברחוב לוי יצחק בתל אביב? ראיתי שם שלט הנצחה של בנימין תמוז הסופר, הפסל והעורך שמאד מתחבר לי לכנען. נדמה לי שגם עמיקם גורביץ הקריין מפרקי היום בתנ"ך ומשפחתו גרים שם. יש גם בית עם כתובת מאד מקורית על הגדר. בית שנפדה ויש לערוך ברור בארכיון העירוני על אותו פדיון.
פעם ברחוב לוי יצחק מספר 25, גר שם אחד בשם שרגא נצר, שהיה בהגדרתו פועל ומנקה רחובות בתל אביב, ואותו נצר המליך מלכים במפלגת העבודה, כי כולם וגם בן גוריון ידעו שמילה של שרגא שווה הרבה ומכל הבחינות. היום שרגא ודבורה נצר, שוכנים ממש בשכונה שלנו בטרומפלדור, בשורה הכי הכי נחשבת ורק ממש לאחרונה התברר לי שהנכד שלהם ממש בסדר. הנער הזה אפילו למד בתיכון שלנו, והיה ילד פלא שבהמשך יביא לנו חברות הזנק בקטנה. אם ילד יוצא גאון, יפה, בלונדי עם עיני תכלת, ואפילו גבוה אז תדעו שיש מצב שהיו שם שורשים די בסדר וככה מתחילה כל תורת גזע להתפתח.

לוי יצחק החברה לשמאות וסקרים בע"מ כל המחירים צילום אפי שחק

האם שמאי קשור להלל?
פעם הכרתי שמאי שכולם מאד העריכו. אולי לא כולם אבל הרוב. אולי גם לא הרוב אבל הרבה. כמה זה הרבה לעומת כולם בהערכה שלכם? לגבי הערכות ניתן מאד להאריך במלל לא ממוקד, אבל אנחנו נתמקד בהערכת השמאות וכמה באמת שווה מילה של שמאי מוערך. האם בית שמאי הוציאו את השמאי הראשון? מה דעתכם על ארי שמאי? מי זוכר את שמאי הליכודניק מההסתדרות שתמיד התמודד מול אלה מהשמאל ותמיד אבל תמיד לא הביא הסחורה? מה לגבי ההערכה המקלה של בית הלל? מי זוכר את לוי יצחק הירושלמי? איש יקר וטוב ואפילו היה אצלי בחנוק יחד עם מנחם תלמי. שניהם עיתונאים שעבדו גם במעריב, ומי שידע למה הגיעו לחנות יקבל מדליה. גם מי שינסה יקבל, ואני לא מבטיח להשיב, למרות שכבר בהקדמה יש רמז דק כפיל. מילה שלי שווה לפחות מדליה של 10 ש"ח. כמה שווה מילה של לוי יצחק השמאי?
לוי יצחק מוערך כשמאי ממש רציני. אני חושב שלוי יצחק השמאי אכן רציני ולמדתי במשהו על יכולותיו ושיטות עבודתו. יוסי דגני עשה לנו פעם את ההכרות וזה היה ממש בחינם ולא עלה לי כלום. אפילו הגעתי למקום שלו ברחוב המאספים ובהמשך לבית מעיא ואפילו המקום הגדול שהיה צמוד לבית מעריב ולגשר המפוצץ, וככה הכרתי את סביבתו המקצועית במעט, ואפילו את רותי שדאגה לעידכוני קטלוג המחירים בתחום המוצרים שאני סיפקתי. מה שם משפחתה של רותי? נדמה לי שידעתי אבל אולי שכחתי והנה עוד רמז לשיטות הפעולה והעבודה. מישהו כבר ידאג להזכיר לי.
יש הכרויות שעולות כסף. יש הכרויות שבסוף אתה למד המון דברים ששווים כסף ואפילו חוכמה, אבל אין מי שיפרוט את זה למזומן.
מה ההכרות הכי יקרה שהייתה לכם? האם הערכתם פעם כמה שווה הערכה של שמאי מומחה? אני לא מתכוון בהכרח להערכה בכתב ועל נייר רשמי עם לוגו וחותמת, ומבחינתי גם הערכה בעל פה זה בסדר. הערכה זה דבר מאד אישי, אבל גם מאד מקצועי. לעיתים הערכה נבחנת בבית משפט ומעריך/שמאי אחר קובע משהו ממש אחר. האם יש שמאי מומחה לשמאים? איפה לומדים להעריך חפצים מיוחדים ונדירים? האם אתם יודעים מיהו השמאי הממלכתי? כל אחד יכול להעריך דברים שונים וככה גם אנשים. אני מאד מעריך אנשים ששומרים על המילה שלהם. לעיתים למילה של מישהו, אין בכלל מחיר ולעיתים יש. האם מילה והתחייבות זה דומה או אולי אותו דבר? יש מילה בעל פה ויש מילה בכתב. מה שווה יותר? 
אומרים לי שמילה של אביגדור ליברמן היא מילה והליברמן הזה יעמוד בכל הבטחה וזה סוד הצלחתו הפוליטית. 

כל המחירים מחירון לוי יצחק ויש גם מדור למטבעות ,מדליות, שטרות, בולים ועוד צילם אפי שחק 

על פיו יישק דבר?  
כולם ידעו שהוא השמאי הכי הכי ועל פיו יישק דבר. זה מזכיר לי שפעם טדי קולק אמר למישהו "שק לי בתחת". אם אתה רוצה לקנות או למכור רכב, אז אתה חייב לדעת כמה השמאי לוי יצחק העריך אצלו, שהאוטו שלך שווה. נכון יש גם מחירונים אחרים אבל בדיוק כמו לוי יצחק אין, והוא הכי קובע כי מילה כתובה של לוי שווה יותר ממילה של כל אחד אחר. כמה שווה לכאורה מילה של לוי יצחק השמאי?
אני חושב שאני יודע, אבל ממש לא בטוח, ויש מצב שאתם יודעים טוב יותר, וכל אחד והמילה שלו וכל אחד יחשוב מה שהוא רוצה. מי הכיר את המוהל רוטרמן מבני ברק?  רוטרמן חתך לי וגם לבן שלי ומינה טוענת שמרגישים שמשהו חסר. מילה אצל רוטרמן זו אחלה מילה. חותך וזהו. כמה שווה לכאורה מילה של לוי יצחק השמאי? אני יודע בדיוק כמה, וזה היה פעם ואולי גם לכם יש ניסיון עם מילה של לוי יצחק השמאי. הנסיון שלי עם לוי יצחק השמאי בכלל לא קשור לרכב וגם לא להערכה אחרת של דירה או תכולת בית,  ובכל זאת אני סבור, שאני מסוגל להעריך כמה שווה מילה של לוי יצחק השמאי. מי יודע כמה שווה מילה של תשובה יצחק? מי יודע מה ניסה תשובה יצחק לגבי שלי יחימוביץ' ממש לאחרונה, ולמה שלי שלנו המאד נהדרת לטעמי, סירבה בנימוס ובתקיפות? מהי דרכו של יצחק תשובה? איך הסיפור של נדב פרי בכלל קשור? נראה לי מאד מסובך אבל בעצם די פשוט. 

ולסיום ולסיכום
איך כל זה קשור ומתחבר עם השמאי, הרחוב ובכלל? אז שם דומה וסתם זרימה חופשית ובלתי מבוקרת יוצרת תרכובת בלתי הומוגנית. יש כדורים שפותרים כל בעיה אבל יוצרים בעיות אחרות. אין כדור להערכה של שמאי ומילה שלו.
אני בדיוק יודע כמה שווה לכאורה מילה של לוי יצחק השמאי. אתם לכאורה לא יודעים כמה שווה מילה של לוי יצחק השמאי. לכאורה אתם רק יכולים להעריך כמה שווה המילה של לוי יצחק השמאי. לכאורה אני יודע בדיוק ולדעתי יש רבים שהמילה שלהם שווה הרבה יותר.


ארלו ולוי נפגשים

יום רביעי, 2 בספטמבר 2015

נישיבוקי

נישיבוקי
אמא של איציק שוחה בברכה ועושה התעמלות,
אמא של אבצ'וק צוחקת מאד מצחיק,
אמא של אריק שואלת ובודקת,
אמא של ירון גם,
אמא של מיקי מביאה אוכל וממתקים,
אמא של גליה מנגנת בתזמורת
אמא של גילי מאד גבוהה
אמא של גבי מאד רחבה
אמא של יפה מאד יפה
אמא של עופר מורה וסגנית מנהלת
אמא של מולי שרה במקהלה
אמא של סימה אוהבת תכשיטים
אמא של דודי מבקשת להוריד את הנעלים בכניסה לבית,
אמא של יוסי מעשנת המון
אמא של אמלי נפטרה מאד צעירה
ורק אמא שלי נישיקיניו וחיבוקי

יום שלישי, 1 בספטמבר 2015

ברש מרסל צלם עתונות חיפה. כל הזכויות שמורות

שווגר בעצבים


ברש מרסל צלם עתונות חיפה. כל הזכויות שמורות
קניתי ביום שישי בשוק של כיכר דיזינגוף כמה תמונות מקוריות שחור לבן שמאחור יש חותמת והכיתוב: צלם עתונות ברש מרסל התורן 3 , עין הים חיפה טלפון 534604. שלמתי חמישים שקלים חדשים ושלמים וזהו. בחלק מהתמונות מאחור כתובה כתובת שונה יפו 76 חיפה.
פעם צלם עתונות היה מקצוע. היום כל אחד צלם והעתונות נגמרת
כל הזכויות שמורות למי? זכות הקנין גוברת אומר יונתן שם אור
יש אספנות של תמונות צילום מקוריות מפעם והמוזיאונים חזק בתמונה

כל הזכויות שמורות
כתוב גם כל הזכויות שמורות וגם את השם באנגלית מה שפתר את בעיית השם סופית כי בחלק מהחותמות כתוב בדש ולא ברש והאנגלית סוגרת את הדיון לגבי השם  
BARASCH MARCEL PRESS PHOTOGRAPHER 76JAFFA ROAD HAIFA
ניסיתי לברר קצת על האיש אז עשיתי כמה טלפונים שלא העלו כלום. ראיתי שיש בויקיפדיה איזו כוונה להכין משהו לא ברור, אז ויתרתי בשלב הזה אבל לא סופי. ביקשתי מאליעזר מורב שיסרוק עבורי את התמונות כי ידוע לכל שאליעזר הוא הסורק הטוב בעיר ונראה שהתואר סקנריסט בפעולה הולם את הבחור. תודה אליעזר ונקווה לטוב ואהבתי את עניין האסקפיזם והמקלדת של המחשב.

השוק של כיכר צינה דיזינגוף
בשוק בדיזינגוף בכיכר ניתן למצוא הרבה דברים שממש לא נחוצים לאיש ובכל זאת באים לשם רבים בחיפושיהם בעיקר אחרי העבר והזכרונות. אני עושה זאת לצורך התאווררות ושאיפת אויר צח. ככה אני טוען להגנתי בשיטוטי שם בימי שישי כשלא חם. הפעם ראיתי תמונות והאמת שהייתי צריך לקנות את כולן בדיל אחד וזהו, אבל בחרתי לקנות כמה שדיברו אלי גם בגלל שהכרתי את הדמויות וגם שנראו לי עם ערך מוסף. בבדיקה לעומק של כל תמונה ניתן לגלות הרבה. אם אתם יכולים לספר לנו משהו מהתמונות הללו ובכלל אז בבקשה. יהיו עוד תמונות בהמשך.

"זכות הקניין גוברת!"
אז יש לי כמה תמונות שחור לבן המנציחות ארועים שונים בחיפה ובסביבה. על גב התמונות יש כאמור חותמת עם שם הצלם וגם עם הכיתוב כל הזכויות שמורות. האם מותר להעלות אותן לרשת? מה עושים בדיוק? אז ניסיתי בכוחותי הדלים לברר ואחרי שקיבלתי 4 תשובות שונות לשתי שאלות פשוטות החלטתי שמישהו אחר ישבור את הראש כי MySay זה האתר שלו והוא צריך לדעת מה עושים. אז סימסתי ליונתן בשאלת התמונות וזו תשובתו של יונתן שם אור "אתה רשאי (להעלות את התמונות). רכשת את התמונות כדין , ואתה זכאי לעשות בהן כרצונך" ואז שאלתי שוב לגבי הכיתוב מאחור כל הזכויות שמורות. ויונתן מסביר לי שוב ברחל בתך הקטנה "אבל קנית אותן. זכות הקניין גוברת". יופי של תשובה ותודה ליונתן. אתם הבנתם את זה?
מה יותר חזק?
סתם שאלה שמטרידה אותי בעניין זכויות. מה יותר חזק זכות הקניין או זכות אבות?





אריה גוראל, שארי שוב כהן ופני קפלן צילום: ברש מרסל

רוני קלדרון

שווגר בעצבים

שבח וייס מחלק משהו צילום: ברש מרסל

אבי סרור רץ בכייף צילום: ברש מרסל