יום שלישי, 5 בפברואר 2019

על חזירים ומטבעות וגם דבר אחר

December 20, 2018
אבי כץ המאייר זכה לתהילת עולם רגעית בתוספת סיום עבודתו עם הג'רוזלם ריפורט. הכל בשל אותה קריקטורה עם סלפי החזירים בכנסת ישראל החוגגים את קבלת חוק הלאום. מצד אחד אצילות ומצד שני חזירות. עד היום לא מצאו חלופה עברית מנצחת למילה קריקטורה ואולי משום שאנחנו והעברית לא כאלה יצירתיים ואולי שמרנים. קריקטורה יכולה לקבל פרשנויות שונות ומשונות ויהודי בצורת חזיר מביא את כל המטענים מאז חורבן בית המקדש כולל אנטישמיות ושואה. לא הייתי רוצה להיות בקריקטורה הזו, אבל חופש היצירה והביטוי מאפשרים דברים שכאלה ואיך אומרים הצעירים של היום תתמודדו. אז קצת על עניני חזירים שעלו בראשי בנסיבות שונות. 
בשר שאינו כשר לא נכנס לבית ברחוב סוקולוב 93 והס מלהזכיר חזיר או בשר לבן, ובכל זאת אני יודע שחזיר בפולנית זה שוויניה ואמא סיפרה שבמלחמה נאלצו לאכול מהאחר הזה שהיה שונה ואפילו טעים. אבא שלנו הזכיר שבמושבה החקלאית שלהם בווהלין, הגויים גידלו חזירים והיו חזירות בגודל עצום של חדר שלא יכלו לעמוד על הרגלים ורק שכבו וסביבן חזרזירים יונקים. היה גם ארוע שנחרט לי פה במסעדת וינה מפעם בבן יהודה 48א' בחצר. אחרי המרק הרותח שהוגש מכלי נירוסטה לקערה הזמנו מנה בשם אוסבוקו. זה היה נראה נהדר וככה גם הטעם. שאלנו לסוג הבשר המיוחד הזה ואיפה ניתן לקנות מהטעים הזה. אחרי שהסבירו לנו באופן מרומז עם מילים כמו בקר נמוך וכיוצ"ב הרגשנו נבוכים.
אריה היה ידיד שלנו. קצב מקצוען וגבר שרמנטי שאהב מטבעות זהב, בשר מכל הסוגים ונשים גם. כבן למשפחת קצבים הכיר הרבה מאנשי הבשר בישראל ובתפוצות העולם היהודי. עזריליק ענב שעל שמו מרכז ענב היה חבר שלו מהפלמ"ח ותל אביב ומשפחתו עסקה בבשר מסוגים שונים. נדמה לי שגם בשר לבן וברור שיש קשר לטיב טעם. גם סנקה הקצב הגדול והקרח מהמעדניה הצמודה לבניין אל-על היה חבר שלו. האם לדעתכם קצב יכול להיות רזה? עובדה שהיה לנו כזה נשיא. ומה לגבי ספר קירח?
אריה הסביר לי ששחיטה של חזירים אינה רגילה והכל בשל מבנה המערכות הפנימיות. נוחרים חזיר וזו הדרך להמתתם ונדמה לי שדיבר על מוט מיוחד המוחדר ישר ללב דרך האף או הפה וככה זה הכי מהיר ופחות כאבים. נדמה לי שהוסיף עוד כמה דברים קשים אבל לך תזכור דברים שאמרו לך לפני יותר משלושים שנה. תזכרו שלנחור חזיר זה להמיתו ויש מצב שהרבה אנשים בעולם היו צמחוניים אחרי שנחשפו לדרך בה הם מומתים. יאיר נתניהו לא לבד במלחמתו באכזריות בתי המטבחיים. אני זוכר שראיתי בשוק הכרמל משאית עם פס אנקולים ממנה הורדו חזירים שהיו כבר מפורקים לחצי וזה היה גם מפתיע לראות חזיר פרוס לשניים כולל הראש חצוי לשניים.
פעם נסענו להולנד לטיול עם הילדים ועם משפחת גנני הנהדרת. הגענו לעיר בשם אוטרכט וראינו המון אופניים ובתים יפים והרבה מים. ידעתי שבאוטרכט יש מטבעה ממש ענתיקה שהטביעה הרבה מטבעות גם למדינת ישראל מראשיתה וגם היום יש בה פעילות רבה. אספני ישראל מכירים את המושג 100 פרוטה זר פנימי אוטרכט. אז בעידן הבלי אינטרנט לא ידענו איך למצוא המטבעה והמקומיים לא הבינו את שחיפשנו. לפתע ישועת השם כהרף עין והנה ראינו מבנה יפה צמוד לנהר וזה היה המקום. חשבנו שנראה איך מטביעים בהולנד מטבעות של 10 ש"ח אבל הייתה בעיה שלא עשינו תיאום מקדים וההולנדים האדיבים הראו לנו כתחליף את אוסף קופות החיסכון שלהם במוזיאון האישי והקטן. ראינו שם המון חזירונים בצורות משונות ומתקופות שונות. חלק מקופות החיסכון אמורות היו להישבר או להיחתך בשעת הצורך למשיכת הכספים. יש הסבר נהדר לעניין החזירים והקופות.
אדון פרידמן החרדי סוחר המדליות מירושלים נהג להשתמש בטיעון החזיר הכשר בויכוחים עם שמאלנים מהמרכז. תמיד חזר על הטיעון המנצח שהשמאל מעיד על כשרותו כפי שהחזיר שולח את רגלו ואומר הנה גם אני כשר והראייה שאני מפריס פרסה ושוסע שסע. אגב לשון הרע גרוע ונורא מאכילת חזיר שלטענת יודעי חן גורם לטמטום הנפש ולבהמיות האדם.
ד"ר אריה קינדלר המנוח אוצר ומנהל מוזיאון קדמן למטבעות ברמת אביב נהג להרצות בפני חברי האגודה הנומיסמטית שנוסדה בשנת 1945 ופעילה גם כיום. הרצאותיו בסמינר השנתי היו בעיקר בנושא מטבעות היהודים ומטבעות ערי ארץ ישראל החל מהתקופה הפרסית. אני זוכר שנהג להזכיר את חזיר הבר שנתן הופעה מקורית כאחד מסמליו של הלגיון הרומאי העשירי על מטבעות הערים כטביעת הישבון וגם על רעפים. בספרו של יעקב משורר מטבעות ערי-ארץ ישראל ועבר-הירדן בתקופה הרומית יש מספר דוגמאות יפות ותודה למפתח בעמוד 124.


מטבע מימי טרבוניאנוס גאלוס ועליו סמלי הלגיון הרומאי העשירי; 
משמאל פוסידון דורך על אנייה ובידיו קלשון ודולפין; 
מימין נס הלגיון שבראשו עיט ובסיסו חזיר-בר; 
למעלה הר גריזים. המטבע מציין את חניית הלגיון בעיר.

מטבע מימי הרניוס אטרוסקוס ועליו נס הלגיון מורכב מחזיר-בר שעליו עומד עיט,
 ומעליו שלט ובתוכו הכתובת LXF (הלגיון ה-10, פרטנסיס).

אם הגעתם לנחל קדרון ולמצבות המרשימות ששם עם יד אבשלום, קבר זכריה, ומערת יהושפט אז יש מצב שהשם בני חזיר זכור לכם. "קבר בני חזיר" כאן הובאו למנוחת עולמים בני משפחת חזיר, כוהנים ששרתו בבית המקדש. שמותיהם חקוקים על גבי משקוף המערה בין שני עמודים.
חֵזִיר משפחת כהנים עם שם מיוחד המצדיק ברור לשוני וכל המתחם המיוחד זכה להופיע על מטבע זכרון ישראלי של בנק ישראל. מטבע נחל קדרון בזהב וכסף בהחלט מטבע מעניין מסדרת אתרי ארץ הקודש 1984 בעיצוב זאב ליפמן וצד הערך דן גלברט.


נחל קדרון מטבע אתרים בארץ הקודש, תשמ"ה 1984
1. "יד אבשלום". המפוארת מצבות קבורה שנבנו בשלהי תקופת בית שני.
2. "מערת יהושפט". בתוכה מסתעפת מערכת חדרי קבורה. בימי קדם נהגו להטמין במערה זו ארונות מתים.
3. "קבר בני חזיר". כאן הובאו למנוחת עולמים בני משפחת חזיר, כוהנים ששרתו בבית המקדש. שמותיהם חקוקים על גבי משקוף המערה בין שני עמודים.
4. "קבר זכריה". הקבר נחצב בשיפולי ההר, ראשו דמוי פירמידה וכולו עשוי אבן אחת אטומה. נקרא על שמו של זכריה הנביא


שבר רעף ועליו טביעת חותמת של הלגיון הרומאי העשירי.

יש הרבה מטבעות עם חזירים בעולם לאורך הדורות ומכל המתכות.
קיבוץ אייל מקום נחמד ושקט ולא חושב שבית הכלא הקרוב הוא הסיבה. כשהילדים שלנו היו קטנים לקחנו אותם לסיבוב בפינת החי. הגענו לחזירים וראינו שם ערמת מנגו ממש גדולה. התברר שחזירים אוכלים מנגו ואפילו עם הגלעין.
מעל החנות בקומה האחרונה היה לנו שכן יקה שגר בדמי מפתח בבן יהודה 18א. האיש הנחמד והעדין הזה ידע לדעתי רק מילה אחת בעברית והיא שלום. אז מעבר לשלום שלום לא ניתן היה לתקשר איתו ורק אבא שלנו החליף איתו מספר משפטים ושורות בגרמנית שידע. אני זוכר את מראהו השונה עם השיער הלבן והחלק וגם הליכתו המיוחדת והיגעה ובקיץ הרבה ללכת עם גופיות צחורות. היה לו אוטו ישן ודי מיוחד עם תא אחורי סגור משולב במסגרת עץ ונדמה לי שהרכב הזה שימש אותו להובלות קלות. היה לו די קשה עם המדרגות והקומה האחרונה וגם עם המציאות פה בשכונה שהחלה להשתנות ולהיות איך לומר בצורה עדינה קצת אזייתית. נדמה לי ששמעתי אותו אומר את המשפט שבהמשך יופיע במערכון העולים החדשים בנמל יפו של אריק איינשטיין ואורי זוהר das ist eine schweinerei = ובעברית לעם זוהי חזירות.
יהושע שגיא היה ראש אמ"ן בזמן שהייתי חפ"ש. הייתה לו מקטרת וגם שפם. כאזרח הגיע מבית חנן לנהל את בת-ים. פעם אחת בצבא ראיתיו עם עוד אנשים סביבו בג'יפ בלילה באזור צפת בואכה שם הרי הגולן הושט היד וגע בם. מישהו טען לכאורה שהקודקוד הזה אוהב לצוד חזירי בר בלילה. האם האביזרים הטקטיים כמו רכבי שטח מסנוורים המקפיאים את החזירים נועדו לדבר הזה? ולא אמרנו מילה על הנשקים והתחמושת.
רק שתדעו שמגן חזירים ברכבי שטח לא עובר טסט וזו הנחיה די חדשה אז תורידו את החזירים שלכם לפני טסט ובטוח שיש לכך סיבה ודי לתוספות המטופשות והגבריות ברכבים מפונפנים.
אחד מלקוחותינו בעבר היה אספן וסוחר מאעבלין. איש נחמד ושקט שהיה מעשן כבד שקנה אביזרים כמו קלסרים דפים ומטבעות מנדט ללקוחותיו באזור. תמיד עם מטפחת על צווארון החולצה. ממנו למדתי שבעיילבון ואעבלין מגדלים חזירים וזה מותר וכשר על פי חוק.
רון מיברג כותב נהדר ולטעמי האישי הוא הטוב מכולם בשפת הקודש לעת הזו. אחרי שנגמר לו מאזורנו ואנשיו נסע למיין באמריקה. שם הקים אתר נחמד בשם אחר והיה לי העונג להיות מנוי בתשלום והשם אחר הכיל כנראה גם את המשמעות שנדמה לי. "בשנת 2010 העלה מיברג אתר אינטרנט בתשלום בשם "אחר", מגזין לענייני תרבות ופנאי. ב-19 בדצמבר 2010 הודיע מיברג למנוייו כי האתר נסגר בשל קשיים כלכליים. ב-24 במרץ 2017 עלה האתר שוב במתכונת חדשה, ללא חובת תשלום." בינתיים הדבר לא פעיל.

כשמיכאל וירון נפגשו בחדר 1212

January 5   2019
קיבלתי הזמנה וירטואלית לארוע חי בעיריית תל אביב יפו עם לונדון והנדלזלץ. התאים לי המקום והלו"ז אבן גבירול 69 יום רביעי והשעה 20:30 ואפילו חינם ויש עסקה משתלמת. לא ידעתי מה ולמה ותמיד אני סבור שיש מצב שאהיה לבד ולא בחושך ולכן אני מציע הצעות נדיבות וטובות למקרובים ובסוף נשאר בודד ביציע. אז הפעם הייתה הפתעה נהדרת, גם כי הסכימו לבוא איתי ואפילו ממש משפחה והשמחה רק החלה ומזג אויר קר זה נהדר.
מחלקת התרבות יצרה ארוע חמוד בשם רגע אחד המילה הכתובה לזכרה הטוב של איריס מור שבו חדרי הישיבות, האולמות והמסדרונות מהווים במה לאנשים בתחום. הצליחו למשוך 2500 איש בחמישים מוקדים באותו מבנה עירוני שנראה בשנים האחרונות מתוקתק ומפונפן לעילא צבוע לבן נקי נקי כאילו הייטק. לך תדע מה היה קורה אם היו מגיעים אלפים נוספים ומנסים להשתלב.
האם זה היה ארוע שהתמקד ופנה אל השבט הלבן שלא סיים את השבעה על מותו של עוז עמוס הצ'יף? לא בטוח משום שראיתי במו עיניי את ציפר וחסן בסביבה הקרובה וגם את שלו ומשגב ולא בטוח שהתגבשה לחלוטין אמנת הזיהוי של השבט.
אז בחדר שלנו שאמור להכיל כ-20 איש שבעים ומדושנים התקבצו בלחץ יותר מכפול ואפילו בעמידה וגם על הכניסה ורון החולדאי רק הצליח להציץ בקטנה מאחור עם וסט מקורי ותספורת מדודה. מהזוית שלי זה היה נראה כמו החדר בבית הלבן עם אובמה והילארי בלילה שהורידו את בן לאדן. פה אצלנו בעירייה לא הורידו איש, רק כמה קטנות למי שבאמת הגיע. 

רון המציץ מאחור

יכול להיות שהשלישיה הזו רון, ירון ומיכאל הם בעצם השריד לישראל שעומדת להיעלם מול כוחות השוק החדשים של רגב, חזן ואמסלם? רון החולדאי וגם הטייס ששולט בעיר החופש מקצה לקצה ומשפחתו שגידלה את עוז בנעוריו, ירון זהבי מפקד חסמב"ה שהפך לאיש תקשורת קשוב ומשפיע שגמז את סרוסי והאשליות ומיכאל שלנו מעירוני ה' איש התרבות שתמיד נראה לי ששכח מזמן את מה שאני ואחרים מנסים ללמוד ולא רק אודות צ'כוב.


חדר 1212 עמוס ולבנבן

ירון היה המנחה והשואל שהוביל והשתלט ומיכאל השיב וסיפר גם על עצמו ומשפחתו מפולין שעלו בעליית גומולקה והשתלבו בשכונה הקשה עם שפה חדשה וגם כאלה שרצו לחזור לאין כניסה וקצת אקצנט וחוג תאטרון וטייץ צמוד בהצגת תיכון וגם על עבודתו וביקורת בהארץ ותקרית יוסי פולק וסיכוני המקצוע. ירון הגיע עם 4 מספריו של מיקי ובלי האחרון (ממלא מקום עצמי הוצאת מאגנס) המשלים חומש מיכאלי מיוחד ומקורי. את האחרון יש לי ומאד אהבתי וכעת יש לנו אפילו הקדשונת של מיכאל. לא הזכירו במילה מטבעות ואוספים רק סוגה, מסה ונועה מנהיים ותיאוריות מופרכות מפעם וגם פרויקט תנ"ך 929 ובכלל היה נפלא וכולם כמדומני אהבו מאד ואחרי 60 דקות פונקטלייש עם השמעת צופר של מיקי התפזרנו בסדר מופתי עם טעם של עוד.


מיכאל הנדלזלץ ממלא מקום עצמי הוצאת מאגנס

איינשטיין בebay וביבי

January 7   2019
טלפון לחנוק "שלום לידרמן. אני שלום מהצפון וראיתי שאתה מוכר באיבי שטר של איינשטיין ולמה הקפצתם המחיר דווקא כשאני רוצה?"
תודה שלום אבל אני לא באמת יודע משום שמנחם הוא האיש המטפל בזה ואני רק מקבל הכסף ודואג להוצאות. אנחנו משתדלים למכור במחירים הכי טובים ובאיבי יש הרבה הוצאות.
"טוב רק רציתי להגיד לך שתדע שאיינשטיין בכלל לא היה שמאלני כמו שאתם חושבים וחוצמזה שתדעו כולכם שלביבי יש יותר מנת משכל מאשר לאלברט שלך שאתה כל כך מעריץ. מדדו לשניהם וביבי יותר. אז בכמה תעשה לי 3 איינשטיין אדום מספרים עוקבים חדשים דנדשים?"
שלום אם זה נכון אז שלישיה איינשטיין עלי.

קוראים לה תותי או כמה שווה הטרנטה שלכם

January 8    2019

פעם בחודש הייתי שולח לתותי עדכון של מחירי מטבעות ומדליות מזהב שהונפקו בישראל על ידי בנק ישראל והחברה הממשלתית למטבעות ומדליות בע"מ. זה היה באמצעות הפקס הנאמן והנייר הטרמי שקיבלתי מהדוד רובין ברי מאמריקה ואחרי מספר פעמים היינו מתואמים פיקס ורק אם היה שינוי אז הייתי משנה. 
מעולם לא פגשתי את תותי פנים אל פנים. תותי הייתה כנראה שכירה ואחראית על עדכון מחירון רב מוצרים ושירותים שהיו בו גם מחירים של מטבעות ומדליות ואפילו שטרות ובולים וגם מחירי מקררים, דודי שמש, מזגנים ותיקוני חשמל ואינסטלציה ועוד דברים הקשורים לחיים השוטפים בחיי היומיום. ההתכתבות עם תותי נמשכה מספר שנים ואז אין מחשב לאנשים רגילים ודוא"ל היו ממש נחלתם של בודדים אם בכלל פה בארץ הקודש. מפעם לפעם דימיינתי את תותי עם שיער מעט ארוך ושחור וגוף מלא ואפילו חיברתי אותה לשיר לי כל גל נושא מזכרת מן הבית ומן החוף. מעולם לא פיתחנו שיחה מעבר לאותו עדכון משמים ואפור. האמת שמעולם לא הבנתי גם מה סיפורו של אותו מחירון מוזר, כדאיותו הכלכלית ומי בכלל משתמש בו. התמורה שקיבלתי עבור השירות שלי הייתה בצורה של ברטר. זה היה פס פרסומת שבה הופיע שם החנות והכתובת ואפילו מספר הטלפון והפקס. הוצאה חשבונית פלוס מע"מ ומהצד השני חשבונית על פירסום ויש קיזוז כחוק.
בכל אותן שנים אני זוכר מקרים בודדים שהיו קשורים לאותה מודעת פרסום ובכל זאת לא ניתן לזלזל בפרסום וכל העולם שלנו בנוי על תן וקח וגם פרסם ומכור ויחסי ציבור ומיתוגים עם הרבה פלברה. מעטים מסוגלים להבין מי עומד מאחורי מה ואיפה האמת או השקר ואיזו מניפולציה מופעלת עלינו במכוון או בהסתר ואיך זה משפיע עלינו בשוטף ועל החיים של כל העולם. המושג fake news שיחק אותה ובגדול ואנחנו לא ידענו וטראמפ היה אז בכלל בעניני חפינת פותים. גם היום יש מזה והרבה.
יום אחד לפני הרבה שנים הופיע בחנוק טיפוס מעניין וגם מוזר. בחור גבוה עם שם בלתי נשכח וברור ששם המשפחה שלו אינו השם שנולד איתו ומעניין איך מאמצים שם כזה ולמה. מצד אחד איש מאד אמין והגון ומצד שני טיפוס שאני לא מאחל לאף אחת מבנותי. איש עם הבנה מרחבית מאד מהירה ואם לא הבנתם אז זה אחד שישר קולט מי נגד מי ומה התכלס ומצד שני טרחן ומתיש בדרכו המאד מוקפדת לפרטים ודקויות. אחרי פגישה אחת הרגשתי שאני סחוט פיזית ומנטלית ולא מסוגל ולא רוצה קשרי עבודה איתו משום שהאנרגיות שלי נגמרות ונוצרות חסימות לא מוסברות בצ'קרות והתוצאה שזה קשה. בהחלט איש שיחה לבבי אבל לא עסקים מבחינתי וזה בהחלט בסדר ואולי אני הוא האשם.
מכיוון שהחיים אינה תוכנית כבקשתך אז קרו עוד מספר פגישות בין האיש וביני והבנתי שקפדנותו היא חלק מחייו והוא אינו יכול להיות אחר. הירידה לכל נקודה ותג היא חלק ממנו וזה האיש לטוב ולפחות טוב וכנראה שככה מתנהלים חושפי שחיתויות. באחת השיחות הגענו לפתע לתותי. הוא הראה לי בדקה אחת ובשתי שאלות תמימות מה תפקידה האמיתי באותו מקום ולמה דווקא היא ולא מישהי אחרת. פתאום הבנתי שעד אותו רגע לא הבנתי כלום ובטח לא איך עובד עולם התקשורת שיודע להניע מחירים והמון דברים בכתבות תמימות ומקצועיות. עאלק.

מפגשי הרופפים שהעשירו את חיי העם והארץ / יוסף שחם "הרואה ואינו נראה"

January 18    2019

מדינת ישראל התברכה בשורת מנהיגים מורמים מעם, אך צנועים בחלקם. לאנשים דגולים אלה, ניתנה הזכות לפגוש לעתים, את פשוטי העם, אותו נקראו להנהיג. אחד מהם הוא החתום מעלה, שהייתה לאותם מנהיגים הזכות לפגוש אותו ולהתרשם מכישוריו וצניעותו.
חיים ויצמן הנשיא הראשון של מדינת ישראל
הקשר של משפחתנו עם חיים ויצמן, החל עוד בשנות ה-30 עת זכה מר ויצמן להשתתפותו של אבי, אברהם, בבניית ביתו ברחובות, שכונה אז "הארמון של חיים ויצמן".
פגישתנו נדחתה מעת לעת והתקיימה רק כאשר הנשיא ויצמן עצם את עיניו וכל מדינת ישראל, או מרביתה חלפה על פני ארונו שהוצב ברחובות. או אז מצאתי לנכון גם אני לפקוד חבר קרוב.
פגישתנו השניה התקיימה כעבור שנה, עת הוזמנו כל תלמידי התיכון מהאזור לעצרת לזכרו. בתום העצרת עמדה הליידי, ורה ויצמן וחילקה במו ידיה עטויות הכפפות הלבנות, לכל אחד מהנאספים ארטיק נוטף. כך אזכור אותך תמיד, חיים ויצמן.
יוסף שפרינצק יו"ר הכנסת הראשון
יוסף שפרינצק היה אישיות מאד נחשבת בשנות המדינה הראשונות. ח"כ שהיה מיודד עם משפחתי, כאשר שב פעם מחו"ל, הראה לי קופסת סיגרים מהודרת, שהביא כשי לשפרינצק חובב הסיגרים. מסתבר שביבי שלנו, לא המציא שום דבר אלא רק שמר על המסורת.
בינואר 1959 נפטר שפרינצק. לאישיות בסדר גודל מפא"יניקי שכזה ראוי לעשות טקס אשכבה כהלכתו, לטקס שכזה ראוי מסדר כבוד מהמעלה הראשונה ולכך נבחרתי אני ועוד כ-80 צוערים שליוו אותי בשגרה ובאימונים. כך נאספו על הר הרצל הקפוא ושטוף הרוחות, מאות אנשים ומשמר כבוד צבאי. כולם רעדו מקור ומצער וחיכו שהכל ייגמר סוף סוף. אלא שבמפא"י כמו במפא"י - נאומים בלי סוף. בתום העינוי היו שטענו שבמו עיניהם ראו את השגריר הגנאי הופך משחור לכחול.
האירוע המכונן הונצח גם בשירותים של בה"ד 1 בסירקין, שם נכתב באותיות גדולות אם שפרינצק "גמר" גם אתה תגמור (את הקורס כמובן.)
הנשיא השני יצחק בן צבי
יצחק בן צבי, הנשיא השני התגורר בצריף צנוע, בשכונת רחביה בירושלים. כאשר נבחר הפך הצריף ל"צריף צריף" בו קיבל הנשיא את הסגל הדיפלומטי לאירועים ממלכתיים
בשנת 1959 הוטל עלי לערוך מסדר כבוד עם מחלקת חיילים, בבית הנשיא לאיזה דיפלומט בכיר, מניקרגואה גואטמלה או אל סלוודור?
(מחק את המיותר)



נסעתי לקריה בתל אביב ללמוד איך עורכים טקס שכזה, קיבלתי תדריך וחזרתי לבסיס. הכל היה מוכן, החיילים ערכו אימון ב"דגל שק" המשאית הוכנה. היתה רק בעיה אחת קטנה, לפי הנוהג לקצין למפקד המסדר, עבדכם, היה נחוץ אקדח אותו יחגור על מתניו, כדי לשוות להצגה אמינות וכבוד. במחנה 80 של הנח"ל, לא היה בנמצא אקדח שכזה. שלחו אותי לש"ג, שהיה מצויד בנרתיק לאקדח, אותו חגר כאשר פתח וסגר את שער הבסיס. כאשר שאלתי מה אשים בתוכו? נאמר לי גרביים.
כך היה. כאשר הגיעה מחלקת משמר הכבוד לצריף הנשיא, נערכה ל"עמוד נוח, עמוד דום, הכתף שק, דגל שק" הדיפלומט הבכיר והנשיא, סקרו את המסדר ואני עומד זקוף עם הגרביים החגורים למותני, בתוך נרתיק האקדח. מעניין מה היה קורה אם במקרה, היה באמת מקרה חירום. מקסימום הייתי שולף את הגרביים.
דוד בן גוריון
בן גוריון פגש אותי כאשר עדיין הייתי נער. אני ועוד כ-200 בני נוער קיבוצניקים, שמענו את אחד מנאומיו הנלהבים, בדיר של שדה בוקר, עם "ריח הזבל ניחוח חציר" ולקול פעיית הטלאים.
פעמים נוספות נפגשנו דוד ואני, כאשר השתתפתי בהכנת טקסי יום ההולדת שלו בשנות ה70. האירועים נערכו תמיד בחג הסוכות, בהשתתפות מאות אנשים. תפקידי בכח, כאיש צוות היח"צ, היה להביא עיתונאים, וכמה שיותר, מתל אביב לאירוע.
זוכר אני היטב את המסכת המרשימה שערכו פעם תלמידי מדרשת שדה בוקר, בנוף הקדומים מול קניון נחל מור. היום זהו מקום קבורתו של דוד בן גוריון .
כל העצרת כרכר סביבו הצלם דוד רובינגר, שהציג אחר כך שורת צילומים מרהיבה של בן גוריון על רקע המדבר.


גולדה מאיר
גולדה מאיר, שרת החוץ ואני נפגשנו בשדה התעופה לוד. היא באה להיפרד משר חוץ כל שהוא, מניקרגואה או פנמה. אני, כרגיל, נתתי נופך צבאי לאירוע בשיתוף זיקו גרציאני ותזמורתו, שהיו אחראים לקטע המוזיקלי.
נערכנו בשלשות, שמאל ימין, קדימה צעד, עמוד דום, הכתף שק, דגל שיק. זיקו הניף מקל קטן, הרס"ר נשא מקל גדול והתזמורת פצחה במה שהיה, כנראה, ההמנון של אותו חבל ארץ. גולדה וכל האנטרג' עמדו בדום מתוח וחיכו שכל העניין יסתיים, האורח יעלה למטוס וכל אחד יפנה לעיסוקו.
על פי כללי הטקס והקוד הדיפלומטי, חייב המארח, במקרה זה, גולדה, לעמוד, לחייך ולנופף ביד "בי בי" לאורח, עד שהמטוס מחליק ונוסע לעבר מסלול ההמראה. "אוי א'ברוך" המטוס התקלקל ולא זז, וכך עמדה גולדה המסכנה, כ-10 דקות כשהיא מנופפת ומחייכת בעגמומיות, ולצדה כל הפמליה, גרציאני והאנסמבל שלו ואני וחיילי המותשים.
בחלוף 10 דקות ארוכות, תפס מישהו יוזמה, הביאו איזה טרקטור וגררו את המטוס למסלול צדדי. הטקס סוף סוף תם וכל אחד שב לחיי השגרה שלו.
לוי אשכול (שקולניק)
ראש הממשלה לוי אשכול, לא זכה להרבה הערכה בחייו. רק ברבות השנים התחילו להעריך את אישיותו, צניעותו ובעיקר פועליו האזרחיים והצבאיים.
זכורני לילה אחד בתקופת ה"המתנה" לפני מלחמת ששת הימים, היינו מחופרים מול המצרים באיזור ניצנה על גבעה ששמה הפרטי היה רבקה (את שם משפחתה איני זוכר).
לוי בן דבורה, כך היה פותח את נאומיו, נשא נאום מדיני צבאי להמריץ את העם וצה"ל. ישבנו על אותה גבעה והאזנו. שוד ושבר, אשכול שלנו מגמגם, מתבלבל, קטסטרופה.
האנשים באותה עת לא ידעו שהכל היה מתוכנן, תכסיס מדהים, כדי לבלבל את עבדול נאצר והמצרים וכדי שאפשר יהי למנות את דיין לשר הביטחון והסוף ידוע, בינגו.
אשכול היה חולה והדבר נשמר בסוד. מדי יום בשעה 10:00 הייתי הולך ממשרדי, ליד המקום עליו ממוקם היום דיזינגוף סנטר, לכיכר להפסקת קפה ועתון. יום אחד הקפה הגיע ועיתון לא היה, רק בשעה 11 הופיעה מהדורה מיוחדת ובה הבשורה הקשה באמת, על פטירתו של אשכול. ארונו הוצב בכנסת, נסעתי ועברתי על פני הארון, הרגשתי שמגיע לאיש כזה שאפילו אני אוותר על עיסוקי הבוערים כדי לכבד את זכרו.
הנשיא אפרים קציר
הנשיא קציר היה אדם מאד צנוע, ובצדק. הוא השתדל לא להתבלט וניסה לשמור על קונצנזוס. באחת הפעמים נמסר בעתון שבית הנשיא מעניק איזה פרס לסופר חנוך לוין. מיד קמה זעקה, השמאלני הזה משמיץ צה"ל יוצר "מלכת האמבטיה" , בקיצור בעיה, הכריז קציר "אני שוקל שוב את מתן הפרס".
באחד הערבים הגעתי ללשכת העתונות, ליד בית סוקולוב, כדי להפיץ הודעות לעיתונות לתאי העיתונים (כך היה נהוג בימי טרום תקשורת אלקטרונית). בפרוזדור החשוך נתקלתי בחנוך לוין המתלבט מה יעשה עם דפי הודעה לעתונות שהיו בידו. סייעתי לו וביקשתי דף אחד לעצמי, קיבלתי. חנוך לוין כתב בכתב יד, "הנשיא קציר הנכבד, אני מוותר על הפרס שלך אינני רוצה להכביד עליך בנוכחותי המסוכנת".
לצערי לא שמרתי את המסמך המכונן הזה.
בעת מלחמת יום הכיפורים, שררה בארץ הרגשה של מחדל גדול ומעיק, כדי לשמור על קונצנזוס ומכיוון שהמחדל יוחס לזה או לזה, פרסם הנשיא מאמר ובו טען כי "כולנו אשמים". שומו שמיים, מיד התנפלו עליו בשצף קצף, כל אלה שהרגישו לא אשמים בשום כלום וחבטו בנשיא הצודק הזה.
עשיתי מעשה, כתבתי לו משארם א-שייח' מכתב בו חזקתי את ידיו על דבריו הנכונים, קיבלתי ממנו מכתב תודה והזמנה לי ולכל חברי ליחידה , לבקר בבית הנשיא כאשר תשקוט הארץ, גם מסמך זה אבד לי וחבל.
סוף דבר
מאז המהפך ב1977 מצאתי את עצמי מרוחק ממוקדי ההשפעה, המנהיגים שנבחרו להוביל את העם התרחקו ממני והפסיקו להעזר בשירותי ובעצותי המועילות. מי יודע אולי עוד ישובו ימי הזוהר ואמצא עצמי במרכז העניינים, אולי!

יוסי שחם מושב נטעים

המצנח המכונף מבד

January 23    2019

ציפי פרימו מסיבוב חולון בהיסטריה חרדתית. המאהב של אחותה הצעירה במצב לא ברור. ציפי הגיעה לבקרו בדיור המוגן שאליו עבר לאחרונה. מצבו כרגע סביר אחרי שצנח ברחוב ונחבט ברגל ימין.
מוריס היה מראשוני הצנחנים בישראל. מוריס נולד בצרפת וחגג 90 לפני פחות משנה, אז גם הציג בפני ציפי פרימו והמשפחה את הדבר הבא. אלו כנפי צניחה מיוחדות ונדירות שקיבל כבוגר הקורס הראשון למדריכי צניחה בצה"ל. כנפי הבד היו בשימוש חודשים ספורים בלבד. בהמשך הגיעו כנפים ממתכת
מתי צנחתם לאחרונה?


גב המצנח המכונף