יום חמישי, 31 במרץ 2016

תיבת בנדורה או למה אני מאוהב בעגבניה

אני ועגבניות זה אהבה מהביס הראשון. אני חולה עגבניות ואמא שלנו קראה לי בשלב מסוים עגבניה. אומרים שעגבניות זה דבר מאד בריא והנה עוד הוכחה שחרמנות ואוכל זה הבסיס לקיומנו. גם היום אני מטורף על עגבניות ולדעתי בלבד אני אחד המומחים הגדולים בתחום הזה לפחות באזור שלי. איל שני יכול ללמוד ממני איך אוכלים עגבניה עם פחות דיבורים. מעולם לא עשיתי זאת עם עגבניה וגם לא עם אחותה שרי. עגבניות בצבעים שונים יוצרים אצלי עכבות פיזיולוגיות. 

כשאני מביט על עגבניה אני כבר יודע אם העגבניה הזו תעשה לי את זה ויהיה פיצוץ או ששוב אסתפק במשהו רגיל וזהו. עגבניה טובה, אוכלים קצת קרה וקצת מלח וזהו. הכי כייף זה הפיצוץ שלה בפה אבל לעיתים קרובות זה משפריץ בכיוונים לא צפויים ממש כמו פעם כשהיינו צעירים וזה היה מגיע לתקרה, וילונות ולמקומות לא צפויים. אין על עגבניה טובה ולעיתים כואב לי בפופיק כשאני צריך לאכול אותן ולא סתם להתחרמן עליהן עד לסוף המתוק. חיתוך עגבניה זה סוג של פשע שנהפך לדבר מקובל. אני נגד חיתוך של עגבניות שרי אבל זוהי גזרה שהציבור מתקשה לעמוד בה. מי זוכר את עגבניות משה דיין? האם לאבו ג'ילדה עם הרטייה היה קטע עם עגבניות?
הכל בגלל הסלט של אפי


הסיבה למלל הזה היא ארוחה בה ישבנו 4 גברים די מדושנים ונעדרי חיות בקפה ארומה בבן יהודה פינת שלום עליכם. פעם אבל ממש מזמן קראו למקום הזה "המוזג". אפילו אני הייתי שם עם בירה ודג הרינג אי שם בתחילת שנות השמונים והמקום כבר היה בדימדומיו. מאז המוזג המיתולוגי, המקום הזה עבר המון ידיים וכעת זה ארומה ואפילו סניף מאד מוצלח ומעוצב לטעמי והכל שם עובד 10. את נושא האקוסטיקה נעזוב אבל כנראה שיש לי בעיה אישית. 


ישבנו בארומה וכל אחד הזמין משהו בקטנה ואפי המהנדס והמטפלת שלנו אפילו שילם על כולנו והוא עצמו אכל סלט גדול. אפי תמיד אוכל בריא ומעולם לא שותה קולה ודברים עם סוכר. מעניין מה היחס שלו כלפי עגבניות? אני טוען שניתן לאבחן באמצעות עגבניות הרבה דברים ויש מצב שאני אפתח אפליקציה בנושא.
הכל היה יופי וכל אחד היה מבסוט ואפילו יהודה קונסי שחייב מקום כשר ויש בארומה תעודה ואני יודע כמה זה עולה לחצי שנה. אני הייתי עם הלבן הזה שקוראים לו מוזלי ואפילו עם סילן מקופסל וגם דבש בקטנה ארוז וסגור. יהודה קונסי עם קפה ועוגה וניר פרדס חנה עם כריך ורק אפי עם סלט גדול. שמתי לב שבסלט של אפי היו המון מלפפונים ירוקים וכמעט לא היה שם צבע אדום של עגבניות וככה התחיל כל הדיון. שמתי לב שעגבניות מצליחות לחרמן את כולם אבל להפתעתי איש מהצוות המדושן לא הכיר את סיפורה של העגבניה מבחינת השם וזו הפתעה כי החברים שלי מאד מחונכים ואפילו מהנדסים ויש מצב ליותר מזה. מתברר שמהנדסים יודעים המון אבל לא הכל. איש לא הכיר את סיפורה של העגבניה בהיבט הלשוני ולמה עוגבים על עגבניה ולא סתם בנדורה. אז פתחתי את תיבת בנדורה וכל החכמים עם הסמרטפונים הבינו שעגבניה זה מלשון לעגוב ובקיצור החרמנים הצליחו עם העגבניה. 


יחיאל מיכל פינס הוא זה שאחראי למילה הסקסית עגבניה שבה אנו משתמשים בעוד שהרב קוק השמרן מציע אדמונייה ובן יהודה המתחסד הולך לערבית ואומר בדורה ורק אמא שלנו השתמשה בפומודורו.



יום רביעי, 30 במרץ 2016

פותחים דאר בראש העין 1952


ניר אלזנר הביא לי את המעטפה הזו ועוד אחת כשהסיבה היא ראש העין. ניר חושב שאם אני גר בראש העין אז יש מצב שזה יעניין אותי והאמת שיש צדק בדבריו. זוהי מעטפה שנעשתה על ידי איסידור זימון הבולאי הותיק שלא הכרתי. על הבן שלו שמעתי רבות וטובות.
פעם נהגו לעשות הרבה דברים כאלה כאשר נפתח סניף דאר. מעטפת נייר עם הקשר גרפי למקום. במקרה הזה מבצר אפק אנטיפטריס. התאריך 28.10.1952 ויש מדבקה של דאר רשום וגם מספר 0434 וראש העין בעברית ובאנגלית. 
כנראה שאיסידור זימון היה צריך להגיע לראש העין על מנת להחתים את המעטפה ולקבל מדבקת רשום אבל אני לא חותם על המשפט הזה כי תמיד יש דרכים לקצר פרוצדורות. מעטפות מסוג זה לא באמת נשלחו בדואר בדרך כלל כי אם נעשו והוחתמו לצורך אספנות. הערך המסחרי של זה זניח עד זניח למדי. נראה לי שישמחו לקבל את הפריטים האלה בארכיון ראש העין ונדבר עם יסכה רווה.
הרומן שלנו עם ראש העין החל אי שם בשנת 1983 ואפילו עם החמור מאפק אנטיפטריס


היום הראשון לפתיחת דאר ראש העין תשי"ג 1952.
מי שעשה את המעטפה הזו הוא איסידור זימון מתל אביב בולאי ועורך קטלוג זימון וגם אבא של יאיר. יש כמה ספרים שכתב בנושא בולאות. לא הכרתי אותו.
תודה לניר אלזנר — ארכיון ראש העין‎.‎

מי שמביט בי מאחור

חבר שלי טוען שהוא מסוגל לזהות אנשים מאחור בלי שום בעיה. נדמה לי שגם אני אבל רק בתנאי שהכרתי אותם מלפנים. פעם החבר הזה נתן צ'פחה למישהו וזה נגמר בתלונה במשטרה ולך תסביר שחשבת שזה חבר שלך שלא ראית הרבה זמן. 

נדמה לי שאת האיש הזה אני מזהה. מלפנים כולכם מכירים אותו. מי מזהה?

מי שמביט בי מאחור 


יש כאלה היכולים לזהות אנשים מאחור.
לעיתים יש עם זה תקלות לא נעימות. 
וזה לא אני. מקדימה כולם מזהים

זה שעולה או זה שיורד?

שאלה מהחיים או סתם הירהורי מעלית ללא שום קשר אישי ממשי אבל טוב לחשוב ולשתף ומעניין איך הראש שלנו עובד.
בבניין משותף ברחוב קיש מתחת לכביש עם 10 דיירים בנו מעלית. רק שלושה רצו והעלות כולה עליהם ונניח שזה עלה 100 ש"ח לצורך העניין וזו רק דוגמא. שאר הדיירים ממשיכים להיות בריאים ועולים ברגל. יום אחד דייר נוסף רוצה להצטורפף למסע במעלית ולהיות שותף במעליה (ככה קראו למעלית הראשונה) כלומר לעשות לעצמו גם כניסה למעלית. מעבר לעלויות הישירות שלו של ההכנה והפתח והכולל מע"מ מה אותו דייר אמור לשלם אם בכלל לשלושת הצדיקים הקודמים? 
שאלו אותי אז אני שאל אתכם ותדעו שאצלנו בתמונה ברמת הטייסים 1959 לא הייתה בכלל מעלית. בסוקולוב 93 דווקא רצו והקימו אבל אמא שלנו אמרה שמעלית זה מסוכן כי גנבים יכולים לעלות יותר בקלות וגם לרדת.




נוקיה אהובתי

אם אתם רוצים עוד הוכחה שמינה יודעת הכל אז בבקשה.
אתמול שלחתי למינה הודעה כלומר sms יעני מיסרון עם שאלה. היא לא הגיבה אז שלחתי שוב ושוב והיא בכל זאת לא ענתה. זה לא היה דרמטי אז שכחתי. היום בבוקר נזכרתי שהיא לא השיבה לי אז שאלתי אותה למה? היא אמרה שהיא כן, ואפילו ביקשה שאבדוק. אז בדקתי ואין מיסרון והיא אמרה תבדוק שוב ואז שמתי לב שאין לי שום הודעות נכנסות בכל היממה שחלפה וזה מוזר. לא ידעתי מה לעשות. אז מינה אמרה "תכבה ותדליק את הטרנטה שלך!"

ככה עשיתי ועד עכשיו הנוקיה פולטת מיסרונים שעבר זמנם.
מינה מיוחדת במינה. ושלא תעיזו לבקש ממני להחליף את הנוקיה שלי. אז מה אם היא עובדת על פחמים?


מאיר אשל ואני

המון זמן אני רוצה וגם מבטיח לעצמי שאני הולך לכתוב על מאיר אשל המעצב אבל תמיד אני מוצא תירוץ ואפילו יותר מאחד כי אני יודע שעל מאיר אשל והעבודות שלו ניתן לכתוב מפה ועד אינסוף. אז החלטתי שכל פעם משהו בקטנה כי אם לא נתחיל אז גם לא נמשיך והנה המשהו הראשון בגללו נקשרתי למאיר אשל שכולכם מכירים אפילו אם אתם חושבים שלא, כי הכסף מנייר שאתם משלמים איתו הוא פרי עבודתו. כן שטרות הכסף מנייר הם שלו, ויש לו המון דברים מבולים, מטבעות, מדליות ועוד המון עיצובים. אבל כעת רק על בול אחד וקצת, בו נקשרתי למאיר אשל, וזה הבול לכבוד 50 שנה ליד ושם ואפילו הבול הצהוב בו יש רשימות עובדי כפייה, מהמחנה שאימי ואחיותיה היו ואפילו מאותה עיר בשם סקרז'יסקו קאמיינה ותתחילו להתאמן כי מחר יש בוחן פתע ויש פרסים מפתים. מתברר שגם אימו של מאיר הייתה שם. אחלה הכרות נהייתה לנו והכל בעקבות מחנה עבודה אחד ובול אחד ושניהם צהובים.
ותודה לאליעזר מורב על התמונות.




דודה חיהל'ה

דודה חיהל'ה הייתה דודה של אימא שלנו. היא גרה במושב חרות עם יצחק גריינר והיו להם שני ילדים עמי ואלי. עמיחי הבכור ואלי הוא אליעזר הקרוי על שם הסבא רבא שלנו.
דודה חיהל'ה הייתה מאד חכמה ותמיד יש לקרוא לה דודה חיהל'ה כי רק להגיד דודה חיה זה מזכיר חיה ביער והיא לא כזו והכל זה מילים של אמא שלנו שפה בתמונה עם דודה חיהל'ה וגילי פלה הקטנה.
ויש גם את השורשים של משפחת גורן כפי שכתב אליעזר גורן הגאון המשפחתי שלנו שהוא גם מהנדס שתמיד קיבל סטיפנדיות וגם עורך דין כתחביב.

עוד על משפחתו של אלי גורן



קו העוני

היום אני הולך לחפש את קו העוני.
בהמשך אגיע לסלע המחלוקת
לא לפני שאנסה למצוא את עמק השווה.
לצערי אין לי waze. 
תודה למי שיודע ויכול לעזור

לאומי דיגיטל באלנבי : קו העוני מתחת ללאומי דיגיטל בתל אביב

שלטים, שליטים, מודעות וסתם נשלטים

אלבום עם שלטים, שליטים, כתובות ובכלל דברים שלי עושים נחמד. תרגישו חופשי להוסיף, לשתף, להעיר ולהאיר כי לא תמיד אני זוכר מה קורה פה. 
שמתי לב שאנשים כותבים "כל הזכויות שמורות" ואני לא יודע איפה המקום הזה ששם שומרים את כל אותן זכויות. כל מי שרוצה מוזמן להשתמש בתמונות ובסוף רק להחזיר למקום בבקשה. בהצלחה ושימוש נעים.


לצפיה בכל אלבום תמונות השלטים










רחוב של"ג 11 שכונת כרמיה מפעם. 
במקום זה עמד משנת 1925 הבית הראשון בשכונת כרמיה 
בית משפחתם של משה וחיה אינגבר אנשי העליה השניה. 
דיאטה וריקודים וגם נומיסמטיקה בשכונת כרמיה

רופין 13 פינת של"ג 13 בתל אביב ופעם שכונת כרמיה

יום ראשון, 27 במרץ 2016

חוכמת הסוכך וגם מרקיזה אהובתי


אתמול משפחת חביב כלומר א. פרידנזון באו לסדר את הסוכך של החנות. סבא חביב, בן עופר והנכד יוגב שמתעסקים עם סוככים כבר הרבה שנים ועובדים מבן יהודה לכל הארץ ביעילות, מקצועיות ואדיבות. אנחנו מכירים כבר הרבה שנים ואני ממליץ בחום ואין לי קומיסיון או אחוזים אז להרגיע בבקשה. אדון חביב שהוא מסגר במקצועו החל לעבוד אצל האדון פרידנזון הרפד הפולני בבן יהודה שטראסה. פעם הרפדים עשו גם סוככים

אדון חביב שתמיד סימפטי שקט והכי יעיל בעולם. פעם הרפדים היו עושים סוככים ואדון פרידנזון מפולניה העסיק את אדון חביב שהיה מסגר ועשה את כל עבודות הברזל של התחום. היו אז "מספרים" שהחזיקו את הסוכך שעלה וירד ידנית. אלומיניום יא עיוני זה דבר חדש יחסית



עופר ויוגב על הסולמות

ירוק זה צבע טוב?


הסוכך עומד או לא עומד?


החתול מרחוב ביאליק

חתולים מצליחים בדרכם לרגש אנשים. יש אנשים שחתולים מאד מאד חשובים להם. עברתי ברחוב ביאליק וראיתי את הפתק שכתבה אסתי עם מספר הטלפון שלה. מדובר על ביאליק 19 ואפילו על החצר האחורית. זה היה ביום שישי ושתי כבאיות הוזמנו ואפילו מתקין פיגומים עם לוכד מיומן ואפילו בשבת. בסוף החתול כנראה ירד ואם תראו אותו אז תמסרו לו ד"ש. אם הבית ברחוב ביאליק מסקרן אתכם אז בבקשה משהו של אילן שחורי
הצילו את החתול האפור הגדול
על צמרת דקל ענק בביאליק 19 בגובה עצום לכוד חתול אפור גדול. יש חשש לחייו!! של מי החתול — ‎at ביאליק 19 תל אביב‎.‎


ברחוב של ביאליק עם בית האדמו"ר המתפורר

זה לא העץ עם החתול אבל עץ גבוה בביאליק 19 תל אביב


חוכמת הארכיון העירוני או איפה נלי ורזרבסקי

" קובי הקשב בבקשה. ביום ראשון שעה שלוש בצהריים קומה 12 בעיריית תל אביב נפרדים מנלי מהארכיון העירוני. אתה בוודאי זוכר אותה מהמיפגש שלנו שם. תגיע ויהיה בסדר וגם אני אהיה שם. להתראות" ככה אמר לי רם גופנא ואני פשוט מציית לדברי גדולים וחכמים ממני.
אז היום הגיע ובול בשעה שלוש ושלוש דקות הגעתי ואפילו יחד באותה מעלית עם שולה וידריך למרות שמעולם לא ניפגשנו קודם. היו שם הרבה אנשים שאני מכיר ומוקיר למרות שרובם לא מכירים אותי וככה זה נפלא. היו שם בתיה כרמיאל, זהר שביט , שולה וידריך, אילן שחורי, יוסי גולדברג, אליק מישורי, חיים פיירברג , רם גופנא, מעוז עזריהו, מיכאל שנהב ועוד רבים וטובים שאני פשוט לא מכיר. המשותף לכולם היא אהבת תל אביב וככה גם הסימפטיה וההערכה לנלי הארכיבאית. 

זהו הזמן אזל ונלי ורזרבסקי פורשת לגימלאות מהארכיון העירוני שבתל אביב. בטקס הצנוע והמכובד היו רבים מאוהבי תל אביב ומבקרי הארכיון ומי שנזקקו לו מטעמם הם. פה זה מאמר ושם זה ספר וחייבים חומר מקורי ולא סיפורים פורחים באויר. כולם מעריכים את נלי גם על המקצועיות וגם על האנושיות והעזרה הטבעית כאילו זה ברור. רוב המברכים של נלי היו מאותם מבקרים בארכיון העירוני.


נלי לא חייבת לזכור אותי כי הייתי בארכיון העירוני בקומה ה 10 רק פעמיים בכל חיי. אני זוכר אותה גם זוכר ואפילו צילמתי שם דברים נהדרים והייתה לי טיוטה חביבה על חוכמת הארכיון העירוני ואז האתר בו זה אוחסן פשוט התאדה באוויר ואין חוכמה ואין פוסט אבל כל דבר ניתן לשחזר. אז לפני כמה שנים נלי הראתה לרם גופנא ולי את החומר שהשאיר אחריו בנימין אפרתי שהיה שכן וותיק בשכונת האוהלים הסמוכה לירקון. כן זו השכונה הצפונית שלי ליד הירקון ואפרתי זה היה ממקימי בית הכנסת הגדול בצפון דיזינגוף כבר בשנת 1927. אני מצטרף למברכים ומאחל לנלי את כל הטוב שתרצה ותודה.






הגברים בוכים ולא רק בלילה

אתמול הוא הגיע לחנוק המטבעות בלי שום התרעה למרות שבמייל הוא הבטיח שניפגש בקרוב. פעם אחרונה שראיתי אותו על אמת וחי, היה לדעתי לפני המון זמן ואולי זה היה בשנת 1977 אבל אולי אני טועה וזה קצת פחות. הוא נראה נהדר ובלי משקל עודף בגרוש, והשיחה הייתה מאד מיוחדת ושונה. מעט הקונים והמוכרים שמצאו להם זמן רק הפריעו לי לפחות, אבל הוא אולי נהנה לראות הצגה קטנה. אני רציתי שילכו כבר לדרכם, כי הבנתי שהוא לא ישאר הרבה מאד זמן. הוא חד כתער וקצר יותר מטלגרף ונדמה לי שהבנתי אותו נהדר. כל משפט שלו זה משהו ואפילו מילה זה המון כי גאונים נשארים גאונים לתמיד וככה הוא היה. ואז עוד לפני שהזכרתי במשהו רחוק את אימו המנוחה ראיתי ככה בזווית העין משהו כמו דימעה אבל חשבתי שזה כזה גרוי. בהמשך שהדימעה הפכה לכמה ובשתי העיניים הבנתי שהוא ממש מאותו זן שאותו הגדיר אסי דיין. "אנחנו האשכנזים מאד רגישים ובוכים נורא מהר - אסי דיין". אל תשאלו מי זה כי לא אגיד למרות שכולכם מכירים את אמא שלו.

המצלמה כמשל

מסתבר שרף הציפיות הוא משהו מאד מיסתורי. יש שיגידו נכלולי ומאד לא ברור ואפילו משהו סמוי מן העין ואפילו מתחבא. מעולם לא חשבתי שרף הציפיות יכול להביא לכאלה תוצאות. כל אחד ורף הציפיות שלו. אולי כל העימותים בעולם נובעים מרף ציפיות שונה?
מישהו השאיל מחבר שלו מצלמה לסתם צילומים כתחביב. התוצאה הייתה מפתיעה ומישהו קנה את הצילומים האלה בהרבה כסף כי היה שם משהו מיוחד שהצליח לרתק הרבה אנשים ובנסיבות לא צפויות. מה עושים כעת? האם מפרישים חלק מהתשלום לבעלי המצלמה או שפשוט לא וזהו? אם כן, אז כמה? האם זו שאלה משפטית, מוסרית או שוב רף הציפיות מציץ ועולה?
מישהו השאיל מחבר שלו 10 שקלים חדשים ואמיתיים והלך וקנה כרטיס הגרלה. הפעם הוא זכה ממש בבוחטה. מה עושים? האם נותנים לחבר חלק מהזכיה או שפשוט מחזירים את העשרה שקלים המקוריים ובתוספת תודה וגם סליחה שזכיתי.

מהו רף הציפיות שלכם?

להרים את הראש בבקשה

35 שנה אני עובר ברחוב טרומפלדור ואתמול ראיתי זאת לראשונה. הראשון זה שלט ההנצחה בקומה ג' שרק עם טלסקופ חלל ניתן לקרוא אותו וככה הכרתי את אותו נדבן מאיר כוכב זסלבסקי.

לזכר עולם קומה ג' של הישיבה נבנתה בתרומת הנדבן ר' מאיר כוכב זסלבסקי נ"י מתל אביב לע"נ הוריו יחיאל מיכל ובת שבע ז"ל תשי"ט ‎.‎


אנקורי עם השלט למעלה

ממש צמוד משפצים את בית הכנסת נחלת יצחק המשמר את שם השכונה מפעם ואתמול לראשונה ראיתי את החנוכיה החשמלית בפעולה מלאה.

נר שמיני דולק בבית הכנסת נחלת יצחק ברחוב טרומפלדור פינת חברון .‎

 בית הכנסת נחלת יצחק של הפועל המזרחי טרומפלדור 28 פינת רחוב חברון‎.‎

אנה אלך?

פוסטר ליום השואה תשע"ב. עיצוב: הדס שטרן ונגה אלבלק.
נגה אלבלק היא אחות של מינה וגם גיסתי היקרה ויש לה עוד תפקידים בחלק המשפחתי. 

הפוסטר הזה לא זכה בקרב על הפוסטר ליום השואה לפני כמה שנים ובכל זאת זו עבודה נהדרת לטעמי ותמיד ניתן לחבר את זה לדברים מעכשיו. כן ולדעתי תמיד זה מתחבר ואפילו לכאלה מסוריה ובטוח שניתן להביא לפה כאלה שירצו להיות. גם אנה הייתה מגרמניה שמשפחתה מצאה מחבוא בהולנד לזמן ההוא. אפשר להתחיל אפילו מסתם אחת כמו אנה.


יום שבת, 26 במרץ 2016

מנפלאות הרשת או חלומות באספמיה

היום ט"ו בשבט וזה חג ולא בגלל זה מאד התרגשתי. זה קרה על הבוקר ותפס אותי ללא התרעה והתרגשתי וטוב שהייתי לבד אבל לא בחושך. לפני יומיים קיבלתי מייל באנגלית של מישהי המנסה לברר משהו משפחתי. היא קראה ברשת את הזכרונות של אבא שלנו באנגלית והבינה שיש סיכוי שאנחנו משפחה. 
קוראים לה לידיה והיא חיה כיום בספרד עם משפחתה אחרי שסבתא שלה הגיעה לארגנטינה בתחילת שנות העשרה ממזרח אירופה. 


השורה התחתונה של הסיפור היא שאנחנו בני דודים ויש גם צאצאים של לידרמן בספרד. אולה וזה לא חלומות באספמיה היא אספניה מפעם ומהיום יש לנו גם גונזאלס במשפחה. 




וזה הקטע מזכרונותיו של אבא שלנו שמואל לידרמן שכנראה דרך וריגש את לינדה פרוט ציקמן. וזה הציטוט "אחרי מקור שם המשפחה "לידרמן" לא הצלחתי להתחקות. משמעות השם בגרמנית הוא "איש שכותב שירים" (המילה lied פירושה בגרמנית שיר), וייתכן שכאשר השם ניתן לאחד מאבות אבותי, הוא התגורר באזור מיושב בגרמנים.
להוריו של אבי, סבתא גיטל בת שמואל ודבורה, וסבא אהרון-אורקה בן יצחק-עקב, היו ששה ילדים, שלוש בנות ושלושה בנים. ואלה שמותיהם לפי סדר הולדתם: הבכירה שיינדל, רחל, אבי יעקב, יוסף, דוד ודבורה. שיינדל היגרה לארגנטינה ב-1912 ואחריה היגרו לשם רחל, דוד ודבורה. אבי ודודי יוסף נשארו בפולין ונספו בשואה. סבי נפטר ב-1924, שנתיים אחרי הולדתי."
אז לידיה ובעלה חברים חדשים בפייסבוק ומי מכיר דיל טוב לספרד?



מטבעות סוקולד ומסמרים

יאיר נחמני הוא מספר הבדיחות הטוב ביותר באלנבי כולל בן יהודה. הוא מתעסק בתחום שלנו וכיום הוא אחד הוותיקים. לעניות דעתי הקובעת הוא שם בכיס הקטן את כל הסטנדאפיסטים המקומיים ויש לו הרבה כיסים. ראיתי אותו באלנבי וחייבתי אותו בבדיחה ותמיד זה בדיחה לא גסה. אז יאיר נחמני סיפר ובשידור חי זה טוב יותר כי שומעים. 
יאיר נחמני שם בכיס הקטן את כל הסטאנדאפיסטים בישראל. יש לו המון כיסים.

ילד קטן נכנס לחנות מטבעות בבן יהודה ומבקש 
"מטבעות מסוקולד בבקסה. אני רוצה מטבעות סוקולד". 
"אין לנו מטבעות סוקולד ילד".
למחרת אותו דבר. "יש לכם מטבעות סוקולד?" 
"לא ילד כבר אמרנו שאין מטבעות סוקולד ואם תמשיך אז נתלה אותך פה על מסמרים אמיתיים ולא מסוקולד".
למחרת הילד בא שוב. "יש לכם מסמרים?"
"לא אין לנו מסמרים". "אז אני רוצה מטבעות סוקולד בבקסה".


יאיר נחמני אוהב תיקים ומזוודות 

יום שישי, 25 במרץ 2016

דו"ח 100 ש"ח בשכונת 100 שערים בתל אביב של פעם

קיבלתי דו"ח עירוני כי חרגתי מתחומי האזור שלי ובשל 12 דקות איחור לא אקדמי, אפרד ממאה ש"ח לטובת העיר העברית הראשונה. ככה גם למדתי משהו על שכונת 100 שערים בתל אביב ועוד כמה דברים בקטנה. שקל חדש עבור כל בית בשכונה של פעם, זה ממש מחיר סביר. 

אם תחפשו שריד מוחשי המאשש את שמה של אותה שכונה זה יהיה מעט קשה. במסמכי העירייה ובעוד דברים כתובים מפעם זה קיים.
בשטח מצאתי את השם מאה שערים מוזכר רק בבית הכנסת שברחוב יונה הנביא פינת הכובשים. אגב לרחוב הכובשים קראו פעם מאה שערים. צילום על מבית מגדלור יכול לתת תמונה נחמדה. כיום נדמה לי שרק חלק מבית הכנסת שמיש.

יונה הנביא פינת הכובשים ופעם רחוב מאה שערים וברקע בנין מגדלור בן יהודה 1 — ב-יונה הנביא.
 הירקון פינת יונה הנביא וברקע מגדל האופרה — ב-הירקון פינת יונה הנביא.

 יונה הנביא פינת הכובשים - בית הכנסת מאה שערים 

 בית הכנסת מאה שערים בית שלמה נוסד תרפ"ב (1921/1922)

זה השער צדיקים יבאו בו 


כניסה מיונה הנביא. מה טובו אהליך יעקב. שימש תקופה את קופת חולים וגם בית ספר לבנות כמדומני 

בית הכנסת מאה שערים בית שלמה יונה הנביא פינת הכובשים‎.‎

יונה הנביא 27 פינת הכובשים בית כנסת מאה שערים


דני רכט כתב על הסביבה בכמה ערכים בתל אביב 100 והם מצורפים גם בתמונות. אמנון יצחקי הביא תמונה מדליקה מפעם של בית הכנסת מאה שערים ב VTLV. תודה לכולם


שכונת מאה שערים 


בית משטרת אפ"ק 


אדמת גאולה

גאולה בית הספר התיכוני למסחר

גאולה 30 תיכון טכנולוגי אורט ופעם בית הספר למסחר — ב-אורט גאולה. 

בית כנסת הגר"א — ‎הירקון 42 תל אביב‎.‎

יונה הנביא 13 עם חתול אמיץ קומה שניה על המרפסת ופעם בית משטרת אפ"ק 
 
בית הכנסת הגר"א נבנה בשנת תרצ"ד — ‎הירקון 42 תל אביב‎.‎

חתול אמיץ ביונה הנביא 13 קומה שניה.‎

חנה שניידמן איננה — ‎ יונה הנביא‎.‎