יום רביעי, 19 בדצמבר 2018

מדליונים מספרים אודות מרדכי סוקניק - איכר, פועל ולוחם 1978 - 1913

December 3    2018
יש המון מדליונים בעולמנו ולכולם סיפור כלשהו הידוע לבעלי המדליון ויוצריו. למה לדעתכם אנשים בכל העולם עושים לעצמם מדליות, סמלים וסיכות?
אין סיכוי להכיר את כל הסיפורים שמאחורי אותן פיסות מתכת היסטוריות ובכל זאת מדי פעם אני נחשף למשהו משלנו, פה בארצנו הקטנטונת וזה מצליח לעורר אותי. ממש לאחרונה ראיתי שני מדליונים חמודים שלא הכרתי וככה נחשפתי לפרק היסטורי אודות מ"ג אסירי ההגנה וגם לסיפור חייו של מרדכי סוקניק ז"ל ותודה רבה לגדי שכתב את השורות הבאות על אביו. 

מדליון ה-מג אסירי ההגנה בכלא עכו
1939-1969 גנוסר בן שמן מזכרת מכנס 30 שנה
צילם אפי שחק

מדליון גדוד 1 חי"ל 24.7.73

מ"ג אסירי ההגנה 

שמותיהם וצילומיהם של מ"ג חברי הגנה שנאסרו ב-5 לאוקטובר 1939.
מרדכי סוקניק שורה עליונה שמאלה


1939 עיתון הבקר משפט ה-43 במחנה הצבא בעכו
מרדכי סוקניק העד הראשון פועל חקלאי מיבניאל

ה-43 משתחררים היום 17 פברואר 1941

מרדכי סוקניק - איכר, פועל ולוחם.
נולד (כנראה) ב 15.12.1913 בעיר פארצ'ב מחוז לובלין ליד העיר ולודאווה - Włodawa. הוריו היו בעלי אזרחות רוסית, כנראה...
עבד בפלשתינה כאיכר ופועל והיה ה"בן המאומץ" של משפחת לבקוב ביבנאל.

אצל משפחת לבקוב ביבנאל שאימצה את מרדכי

ב 1936 גר בעמק יזרעאל בכפר יהושע, וגויס לארגון "ההגנה" במאורעות 36. היה נוטר (גפיר) ונפצע בקרבות עם הכנופיות הערביות.
בהמשך 36 הועבר ליבנאל כשומר שדות ועבר קורס מ"כ בתל חי במסגרת הפו"ש תחת יגאל אלון. נפצע שוב - קשה - בקרב עם הכנופיות ביבנאל.
כשהחלים הצטרף ב 1937 לפלוגות הלילה של וינגייט (SNSׂ) כסייר עד לפירוקן ב 1939. תחילה היה באזור יבנאל ורוב הזמן בעין חרוד.
באוגוסט 1939 הצטרף לקורס קצינים של ה"הגנה". באוקטובר הוביל כסייר את הקורס יחד עם משה דיין במסע ארוך מיבנאל לעין השופט והבריטים תפסו אותם. מ"ג אסירי ההגנה, נידונו למאסרים מעשר שנים ועד מאסר עולם וישבו בכלא עכו בתנאים קשים מאד עד שחרורם בפברואר 1941. 

מרדכי סוקניק ראשון מימין. משה דיין השני משמאל בכלא עכו

מרדכי סוקניק בכלא עכו

מיד עם השחרור הצטרף לפלי"ם - יחידת החבלה הימית של הפלמ"ח שממנה צמח הקומנדו הימי, תחת פיקוד דב הוז.
משם עבר לחי"ש באזור רמת יוחנן וביוני 1942 התגייס לבריגדה בצבא הבריטי ויצא לחזית האיטלקית. ב 1.4.45 נפצע קשה מאד בקרב עם פטרול גרמני. שכב הרבה זמן בבתי חולים צבאיים באיטליה, אח"כ מצרים, ואח"כ בפלשתינה. מאז היה נכה ומוגבל ביד ימין, רגל ימין + רסיסים בכל הגוף וכאבים קשים. הרופאים אמרו שלא יקום עוד מכסא הגלגלים אבל הוא קם בגדול...
למרות זאת בתחילת 1947 פיקד על הכוח היהודי באזור כפר אתא. 

מרדכי בבריגדה

לאחר הרצח ההמוני של היהודים בבתי הזיקוק בקריות בתחילת 48 מונה מטעם ההגנה להקים כוח משמר יהודי ולהחזיר את העובדים היהודים לשם.
עם קום המדינה קיבל מצה"ל רב סרן ומג"ד וב 53 השתחרר מקבע.
הלך לעבוד כסבל במפעל הטכסטיל במפרץ משום מה...
אחר כך עבד שנים כמנהל מחלקה בבית החרושת אתא, אח"כ כמנהל בית אריזה לפרחים בעמק יזרעאל, אח"כ כשנה עבד על ספינת דייג...
היה ארכואולוג חובב. היה יוצא מידי פעם לחפור באתרים - בעיקר בנחל חבר, מעל ים המלח.

תודה לורד נבון, אפי שחק ואביהו בר

מרדכי ויעל כנראה גן לונדון תל אביב


מרדכי וחנה, אסנת וגדי סוקניק

יום חמישי, 6 בדצמבר 2018

פולקלור בלגי בתל אביב

   2018  September 26

ברחוב הירקון 74 עומד לו מגדל תירס רם ונישא ושמו מגדל ישרוטל וגם מגדלות זה בסדר. אם אתם לא מפוקסים אז קחו את השגרירות האמריקאית מצד הירקון וקחו את בית אל-על בבן יהודה והנה אתם בדיוק במקום ויש פסז' פתוח והגובה למעלה רק 104 מטר. 

מגדל התירס מגדלות

בנין מגדלות בן יהודה 25

השגרירות האמריקאית ממול

צד אחד בן יהודה מביט לעבר בניין אל על

היום זה מעבר עם מספר משרדי נסיעות ותיירות ופעם היה שם גן רינה ומי שנולד סביב 1960 לא יכול לזכור מהדבר הזה כלום ורק לקרוא מה שנכתב בידי אחרים. 

לא יודע איך אתם בפולקלור בלגי מקומי ואני ממש לא שולט בחומר ובכל זאת על אחד הקירות הצמוד למנו ספנות יש סצינה מענינת ובלתי מוכרת אפילו לא לאנשי מנו ספנות ששאלתי. 


יש גם כיתוב חרוט וברור למי שמתקרב ומתעניין FOLKLORE BELGE. יש לי השערה סבירה ששם שכנו משרדי חברת סבנה מפעם שהייתה ואיננה עוד. על לוחות אבן שחורה בכניסה לאותו פסז' רואים משהו המזכיר אבירים, כנסיה ואולי מבני שדה וכנראה ראשי תיבות של שם היוצר ואל תסמכו על מילה אחת שכתבתי כי אני ופולקלור בלגי זה לא כזה שוס. גם לגבי פרופיל בלגי, וופל בלגי וסוסים בלגים אני ממש חלש. 
עמוד שחור
פולקלור בלגי FOLKLORE BELGE

אביר בלגי

קיר בלגי נסתר
מי זוכר את קמיל דירקס שחקן הכדורסל הבלגי ששיחק במכבי רמת גן? יוסי שחם סיפר לי על יצחק קרונזון מנתח הלב שכתב ספר בשם 'מי מקבל את בלגיה?' יש שם קטע על אוסף בולים מבלגיה ומה קורה לאוספים אחרי מות. אומרים לי שהשוקולד הבלגי מעולה ויש מאות בירות בלגיות והדבר היחידי שנשאר לי בראש מהטיול הזריז בבלגיה זה מערת הנטיפים הענקית בהאן עם הסירה ורעש התותח בסוף וברור שגם הילד עם הפיפי בבריסל. 
כיכר המלך אלברט מהווה תזכורת תל אביבית מענינת מפעם ואם חשבתם שמבצע סבנה נשכח אז ממש לא ואני יודע שהבואינג 707 המפורסם שנכבש על ידי כוחותינו הטובים על הכנף, עם הסרבלים הלבנים נרכש בהמשך על ידי חיל האויר הישראלי והיה בשירות צבאי המון זמן עד שנמכר לגרוטאות וזה לא סוד צבאי. 
מרי אנדרסון הולצברג ז''ל נהרגה בפעולת החילוץ של מטוס סבנה. היא נורתה מכדור בראשה. משפחתה טוענת שמעולם לא אמרו להם מי ירה בה.


קטע עיתון מ 1965 בסיועו של אביהו בר 

יום שישי, 9 בנובמבר 2018

מזל טוב או מי יצלם את הצלם

October 13, 2017

היום איתמר צוקרמן הגיע ממש קרוב לגבורות. האמת ממש לא רואים אבל זו עובדה כרונולוגית. לפני כמה חודשים ממש בודדים הכרתי את איתמר לראשונה. איתמר נולד ממש פה ליד החנוק ועבד בסטודיו ברחוב מאפו פינת דב הוז. כשאמר לי את כתובתו זכרתי שצילמתי שם שלט מתכתי ישן נושן מאמייל. פעם זה היה רחוב הגליל שהיווה את גבולה הצפוני של שכונת תל נורדוי.

שלט ישן מפעם מתכת עם אמייל אברהם מאפו בשלוש שפות. שלט נדיר

התמונות של איתמר נהדרות. גם אלו המשפחתיות מפעם וגם אלו שצילם לאורך השנים בעבודתו. נראה לי שניתן לכתוב בקלות ספר וגם פוסטים זה ממש בסדר. תמונות שחור לבן מהפנטות אותי כמעט כמו אלו עם צבע. ותמיד כשמצלמים אתכם תזכרו שצריך להגיד גבינה.

איתמר ואמא

איתמר בגן לונדון

איתמר צוקרמן במאפו פינת דב הוז


יום שלישי, 18 בספטמבר 2018

אורי אבנרי האחד והמיוחד / כתב יוסי שחם מושב נטעים

August 24   2018

אורי אבנרי הלך לעולמו שבע ימים ומעשים, משפט שגור מרופט ובלוי, אבל האיש הזה היה באמת מיוחד משהו אחר ומאד מאד מיוחד.
בילדותי בקבוצת שילר של שנות ה50 המוקדמות, אצלנו באווירה המפא"יניקית הזחוחה והצודקת תמיד, הוא ועיתונו העולם הזה הצטיירו כמין דמון שבא לקעקע את העולם המסודר, המהוגן והמשעמם בו גדלנו.
בחדר הקריאה, כן היה מוסד כזה, יכולת לעיין כמובן ב"דבר" שהיה אורים ותומים של המידע בעולם המפלגתי וההסתדרותי בו גדלנו. אליו נוספו צאצאיו, על המשמר, דבר השבוע, הפועל הצעיר, למרחב ועוד אחדים מבני המשפחה המורחבת.
העולם הזה, אלוהים ישמור, היה מתגנב מפעם לפעם, באיזו דרך מיסתורית וכמובן נקרא בשקיקה ראשית מהשער האחורי המחורמן ואח"כ הגענו גם לשער הקדמי ולסיסמא " ללא מורא וללא משוא פנים".
זכורים לי גליונות ספורים "חושיסטאן" על שלטונו האבסולוטי של אבא חושי בחיפה, גליון שהוקדש לשורת המתנדבים ומשפט קסטנר, פרשת בן ברקה ועוד ועוד.
כמובן שקראנו את ספריו של אורי אבנרי: "בשדות פלשת" ו "הצד השני של המטבע" שתיארו באופן פלסטי את מאורעות מלחמת השחרור על האורות והצללים שבה.
ידוע היה לנו שרותו ההרואי בפלוגת שועלי שמשון של גבעתי, גם את המנון היחידה כתב, אותו השמיעה שושנה דמארי:
ארבעה ארבעה על הג'יפ הדוהר
ובוקע השיר מהלב,
והשכיל בדרכם מרקד ומזמר,
זה השביל המוביל אל אויב.
צילם הלל שנקר‎.‎

בתקופת מלחמת השיחרור ב 1948, אנו הילדים, עסקנו בכמה דברים חשובים, ראשית, איסוף כדורים, רסיסים ותרמילים וכל המרבה, הרי זה משובח ובנוסף התעניינות ב"סלבס" של אז והראשון בהם היה הפלמ"ח ובמקום השני המכובד, פלוגת שועלי שמשון של חטיבת גבעתי.
עוד בזמן המלחמה, באחת ההפוגות נערך בגבעת ברנר בה למדתי, כנס מפקדים של הפלמ"ח, הלכנו לראות ולהתחכך בגבורים. הייתה זו הפעם הראשונה שראינו דרגות בצה"ל, לא זהינו את הדרגות הכל היה חדש חדש.
באותה הפוגה שניה, ביוני 48, ערכה חטיבת גבעתי, שמרבית חיליה היו מאזור הדרום, מצעד צבאי במגרש מכבי ברחובות, כל ה"גדוילים" נכחו בן גוריון, הרמטכ"ל יעקב דורי, שמעון אבידן מפקד גבעתי ועוד ועוד קודקודים שונים במדים ובלא מדים.
החיילים צעדו בסך, פעם ראשונה ראינו מדים, על הראש, או כובע פלדה בריטי בצורת צלחת או כובע ה"היטלמכר" שנתרם לצה"ל על ידי נדבן מאמריקה, פעם ראשונה ראינו זחל"מים ונשק כבד אחר.
גולת הכותרת של המצעד, מחלקת הפרשים של גבעתי ופלוגת "שועלי שמשון" על הג'יפים וכמו שנאמר בשיר, ארבעה ארבעה על כל ג'יפ מקדימה מקלע מ.ג. 42 או בכינויו שפנדאו והלוחמים אחד אחד, מזוקנים, עזי מבט, מכירים בייחודם והצטינותם בקרבות העזים סביב נגבה, גבעה 113, עיבדיס וחוליקאת. אני מתאר לעצמי שאחד מהם היה אורי אבנרי, או שאולי הוא היה עסוק באיזו פעולה "התנדבותית" מיוחדת, כפי שהיטיב לתאר בספרו "הצד השני של המטבע".
זו היתה מלחמת 1948 ועתה אנו חוזרים לשנות ה50 אורי אבנרי ו"העולם הזה" תוקעים אצבע בעין, פעם אחר פעם לממשלה ולשרותי הבטחון, השלטון מחליט להוריד כפפות ולהשיב מכה תחת מכה, אורי אבנרי מותקף ומוכה, יותר מפם אחת וכל זה לא עוזר הוא ממשיך לפרסם ולהטריד, מחליטים על טקטיקה אחרת.
הייתי חובב כדורגל והלכתי למשחקים באצטדיון הלאומי ברמת גן, צעקתי עם כולם "אל אל ישראל" וחזרתי הביתה, לרוב מאוכזב.
באחד המשחקים חידוש, אנשים עברו בקהל וחילקו בחינם מגזין חדש, עתון שמנמן, עם שער צבעוני על נייר כרומו "רימון" שמו, מסתבר שהיה זה נסיון כושל לתת פייט לעולם הזה ולהשיב למפא"י ומנהיגיה את כבודם הגזול.
עורך העתון היה חזי לופבן שהתחנך כנער בקיבוצי קבוצת שילר, היה זה מינוי קולע כי אביו יצחק לופבן היה מעורכי בטאון מפא"י הפועל הצעיר.
האבנטורה הזו כשלה, והעתון המפונפן נסגר אחרי כמה חודשים, והעולם הזה עלה ופרח ותפס לו מקום של כבוד בעולם העתונות. היה ברור לכל כי אם אתה רוצה באמת לדעת מה קורה קרא את העולם הזה. כל היתר דבר למרחב, על המשמר, חרות, הצופה וכל הגברדיה הלועזית בשליטת מפא", היו לכל היותר מקור לאיפורמציה המאד מאד חשובה, של מי מת, מי נולד ומי התחתן.
במאמר מוסגר אזכיר שעתון הפועל הצעיר גווע וניסגר, נותר דפוס הפועל הצעיר ברחוב הרכבת, יצא לי לבצע שם עבודות דפוס, המקום היה בית קברות, ציוד מיושן, עובדים כבויים ואוירת חיסול, גם המנהל הצעיר שלקחו כדי לאושש את הבר מינן, לא עזר והיו שמועות שלקראת הסגירה בוצע שם "עוקץ" כלכלי והפועל הצעיר גווע ומת, אללה ירחמו!
היה זה כנראה "מהפך" שהקדים בכמה שנים את ה"מהפך" של 1977.
בתחילת שנות ה60 הגעתי לתל אביב ומאז במשך הרבה שנים, ליווה אותי העולם הזה מדי שבוע בשבוע, עם עוד רבים הייתי עומד מדי יום ד' בערב ליד כסית ברחוב דיזינגוף ומחכה לגליונות החדשים של העתון שיצאו טריים וחמים מ"התנור"
הכותרות המשיכו להיות סנסציוניות, פוליטיקה , שלטון החושך של שרותי הבטחון, וגם נושאים בעלי חשיבות לאומית כגון "שמוליק קראוס החטיף כמה זצים לג'וזי כץ", אשתו.

אורי אבנרי תמונות מספרות. חיבר אביהו בר

אורי אבנרי המשיך להיות אישיות מרכזית בתקשורת ואז החליט ללכת לפוליטיקה ואני מפא"יניק שכמוני הצבעתי עבורו ובבחירות הבאות סייעתי להכניס גם את שלום כהן לכנסת.
ממש לא זכורה לי פעילותו שם, המצב הפוליטי הסתכם בבחירות מדי 4 שנים והשאלה היחידה היתה, האם מפא"י תזכה ב40 או 45 מנדטים, עולמנו היה מסודר וברור.
העולם הזה היה תמיד בפוקוס פעם פוצצו את המערכת, פעם החטיפו כהוגן לאורי אבנרי אך הוא התמיד בשלו "ללא מורא וללא משוא פנים".

בברכה אורי אבנרי עורך ראשי

אבל העולם סביבנו הלך והשתנה, מלחמת יום הכיפורים מוטטה את הדומיננטיות של מפא"י או מפלגת העבודה או המחנה הציוני בקיצור השמאל. אורי אבנרי נשאר קול ברור וצלול שיזם והצטרף לכל הפגנה, מחאה, מנשר או כל דבר אחר, שקרא לצאת מהשטחים ולהשאיר את הפלשתינאים עצמאיים לגורלם. מאמריו היו ברורים וחדים, אך הוא היה די בודד, גם התפתחות התקשורת האלקטרונית, יתרה את העיתונות המודפסת וכך הלך ודעך העולם הזה, עד לסגירתו הסופית.
אורי אבנרי הקשיש המשיך בהתמדה להשמיע את קולו והיה זה קול ברור צלול וחד האיש נשאר כך עד ימיו האחרונים, הלך מעמנו איש יחיד ומיוחד,
כמו שכתב נתן יונתן "איפוא ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא"

כתב יוסף שחם

אורי אבנרי 1923-2018 צילם הלל שנקר

אבנרי ורחל תל אביב 2006 צילם הלל שנקר


יום שלישי, 11 בספטמבר 2018

אל על הכי בבית ותודה לברוך דבורסקי


פעם היו סכינים ממתכת בטיסות אל על. 
"רוסים לא נותנים סכין במתנה כי אם תמורת משהו סמלי וזה מנהג מפעם". 
אני מכיר מנהג בו מניחים סכין וספר מתחת למזרון של תינוק זכר שרק נולד ונדמה לי שאני מסוגל להבין את המשמעות. 
יש אנשים שמערכת היחסים שלהם מוגדרת "על סכינים". 
משקיעים בבורסה מצטטים את המשפט "לא תופסים סכין שנופלת". 
את הסרט סכין במים של רומן פולנסקי צילם ירזי ליפמן (יורק) Jerzy Lipman קרוב משפחה שלנו. 
יש מדליה ישראלית למטוס הקרב הראשון של ישראל בשם מטוס סכין AVIA S-199. 
פעם כשנפלנו וקיבלנו מכה אז אמא שמה סכין ולחצה שלא תצא בלוטה. 
אני גם זוכר את האיש שקרא "שלייפ סכינים" והיה לו מכשיר על אופן שחידד סכינים והיו גם גיצים. 
הכי עדיף לקנות אבטיח על הסכין. 
אספנות של סכינים עושה לי צמרמורת.

סכין מתכת עם הכיתוב עברית אנגלית אל על

אלעל elal


יום רביעי, 18 ביולי 2018

הגברת עם הבולדוג הצרפתי

July 15    2018

יש עיסקאות שאתה לא שוכח לעולם. לא תמיד זה בגלל הכסף שהרווחת מאותה עיסקה כי אם הפרטים והאווירה שהיו שם. כסף בא וכסף הולך אבל הסיפורים נשארים בזכרון כי היו שם כמה ארועים בלתי מחיקים. זה בדיוק הסיפור מפעם עם בולדוג צרפתי שחור וגברת שותקת משכונת רחביה. ברור שהיו גם מטבעות.
יום אחד קיבלתי טלפון ממישהו בכיר וגם ותיק בתחומנו והנוסח היה משהו בסגנון הבא. "צור קשר עם הגברת בבקשה ותן לה יחס מיוחד. כעת הכל בידיים שלך".
יש מצבים שהמושג נעשה ונשמע, מאד ברור וכל שאלה מיותרת. לא בטוח שהמילה שליחות היא הנכונה, אבל משהו פנימי ממצב אותך להיכון מתוח. יצרתי קשר עם גברת לא צעירה והקידומת 02 כלומר זה אזור חיוג ולא הגיל. מהצד השני נשמעה אישה לא צעירה עם קוד דיבור ממוקד וקצר "יש לי מטבעות זהב מהולנד. יש הרבה וכולם זהים. תגיע מחר בבוקר לבנק לאומי ברחוב רמב"ן בירושלים." ככה בערך התנהלה השיחה וכבר אמרנו נעשה ונשמע. אני לא מסוגל להתמקד בשנה אבל אם תרצו ניתן לנסות ולשחזור. מזה שנים רבין מהווה נקודת ציון. האם זה היה לפני או אחרי? לא זוכר.
על הבוקר יצאתי מוקדם מהבועה של אזור המרכז ואני בדרכי לעיר הבירה. אני אמור להגיע מוקדם לסניף בנק לאומי ברחוב רמב"ן 21. הדבר היחידי שאני מכיר באופן אישי מהרחוב הזה היא אימו הטובה של נונק שגרה יותר למעלה ברחוב וליד טחנת הרוח שבמספר 8. הגעתי לשם ואני כבר מחנה את הרכב ומיד חש באווירה שונה. אויר הרים צלול וקריר והאבן הירושלמית מפקסת אותך לסביבה היוקרתית מפעם. אני כבר מצוי בתוך הסניף הקטן של בנק לאומי וברור שאני לא מזהה איש אבל ידעתי שלא אהיה לבד. היום אני יודע שהמבנה הזה קרוי בית בונם וזו פנינה אדריכלית בסגנון הבינלאומי אצלנו בארץ הקודש.
ירושלמים הם גזע שונה ואני מקווה שזה לא נשמע גזעני. מישהו הסביר לי פעם חצי בצחוק שהמצור במלחמת העצמאות השפיע על אלו שהיו שם והמחסור במים ואוכל עושה משהו לגוף ולנפש. אני מכיר שני אנשים שהיו שם כילדים ולדעתי יש באמירה הזו הרבה יותר ממשהו סתמי.
ידעתי שכולם שם בבנק ירושלמים. אני בטוח שהם כולם ידעו שאני לא ירושלמי ובטח לא כמו יהורם הגאון מרמת השרון. נכנסתי לבנק הצנוע והקטן והבטתי ימינה ושמאלה ועוד מבט המחפש משהו מוכר וראיתי מקום ישיבה נוח ללקוחות הבנק ושם חיכתה גברת מבוגרת ולידה כלב בולדוג צרפתי בצבע שחור ואפילו צייתן. ניגשתי לבולדוג החמוד והמעט עצובי ויש מצב שהרחנו אחד לשני וככה הכל התחיל. כלב ותינוק שוברים דיסטנס. הגברת שישבה שם בשקט ובבטחון הבינה שאני האיש מהמטבעות. אחרי שלום קצר ובלי התרגשויות מיוחדות היא הורתה לי לגשת לחדר הכספות של הבנק בקומת המרתף ולהמתין שם עד שיגיע האיש מטעמה שיסדיר הנושא. היא בעמדה שהדברים נעשים מעצמם והיא לא נכנסת לפרטים ולזוטות. סוג של צדקת שמלאכתה נעשית בידי אחרים והיא רק קובעת מדיניות על וכל השאר זה נלווים. לא חושב שהיו שם קרובי משפחה מהמעגל הקרוב כי אולי לא היו כאלה אבל בואו נרפה מהאישי למרות שמבחינתי זה הסיפור ולעזאזל הרווח והג'ובות.
מטבע זהב של וילהלמינה, מלכת הולנד

העיסקה הושלמה כלומר הכסף אצלה בחשבון הבנק והמטבעות כולם אצלי ותאמינו לי שמטבעות לא תופסים מקום אפילו אם זו כמות של מאה או מאאתיים כמו שאומרים אחינו בירושלים. אם העיסקה מענינת אתכם אז בגדול היה מדובר במטבעות הולנדים מזהב. כולם זהים כפי שאמרה הגברת וכולם של וילהלמינה, מלכת הולנד האהודה. 10 גולדן וקצת פחות מ-7 גרם למטבע. מטבעות שהמסחר בהם נע סביב מחיר הזהב ובמקומותינו אינם נדירים ובכל זאת כמות שכזו קשה לשכוח. פה בארצנו בדרך כלל רואים סוברינים אנגלים, פרנקים צרפתיים ואפילו בלגים. גם תורכיים הולך בסדר, פזה מכסיקני וגם סתם נשר כפול אמריקאי אבל כמות של הולנדים יותירו זיכרון. מה אתם יודעים לגבי הולנד ושואה ולמה תמיד חייבים להכניס שואה לכל דבר?
זכרתי את שמה של הגברת וליתר דיוק את שם משפחתה. הייתה לי השערה לא מבוססת והאמת שהתביישתי לשאול והיא גם לא הייתה בקטע של לדבר ואז גם הייתי כנראה צעיר ונחפז שמסיים מהר. בקיצור שנינו לא היינו בקטע של מי כבודו ודיבורים כפי שקורה לי בשנים האחרונות המעידות שאנחנו כבר בשליש השני אם לא למעלה מזה. אני זוכר מהזמנים שאבי שמואל היה בחנות וכמעט תמיד התפתחה שיחה עם הבאים לחנוק. הדיבור והכניסה לדושיח הם המפתח לעסקה עכשווית ואולי גם עתידית. זה נכון כנראה בכל העולם ואולי במרשתת זה אחרת אבל לא בטוח. אין כמו יחס אישי ודיבורים ולא אמרנו שמעבר לזה.
העסקה כאמור הושלמה ואני כבר בדרכי חזרה וירושלים מבחינתי זה בעיקר הדרך היורדת לים הגדול. חזרנו לחיים ברצועה הנושקת לחוף ושכחנו מהכל. מדי פעם נזכרתי באותה גברת ומשתי סיבות. בכל פעם שראיתי בולדוג צרפתי וככה גם לגבי מטבעות הולנדים.
אורי דרומי הנהדר כתב עליה באחרי מות. ד"ר יהודית שאלתיאל 1913 -2010, פסיכולוגית נאבקה למען שם בעלה האלוף דוד שאלתיאל

משמאל יהודית שאלתיאל ומימין תמר ילדתם המאומצת של דוד ויהודית שאלתיאל. 
מתוך הספר דוד שאלתיאל, ירושלים תש"ח. 
משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1981.

יום אחד לפני שנים בודדות הופיע אצלי בחנות מישהו שחי כעת באמריקה ובמקור הוא מפה. שם משפחתו זהה לשמה של הגברת. דיברנו ככה בקטנה ושאלתי אותו אם יש לו קשר משפחתי לאלוף דוד שאלתיאל מירושלים. הוא ענה בחיוב. רציתי להיות בטוח שאכן זו היא. שאלתי אותו שאלה אחת בלבד. כשהזכרתי את הבולדוג הצרפתי ראיתי את החיוך והעיניים הזורחות.

דוד שאלתיאל 1903 - 1969 
היה ממפקדי הש"י - שירות המודיעין של ארגון "ההגנה", 
מפקד חטיבת עציוני שלחמה בירושלים ובסביבתה במלחמת העצמאות, 
אלוף בצה"ל ושגריר ישראלי בארצות שונות

הקדמה של יהודית שאלתיאל ירושלים 1981 מתוך הספר
דוד שאלתיאל, ירושלים תש"ח. משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1981.

הכלבה דונה מרחוב החשמונאים


יום שני, 9 ביולי 2018

זגגי שלא הכרתי

June 13    2018

יש לך זגגי? איזה זגגי? קפלן זגגי או אשכול זגגי? מדי פעם שואלים אותי אספנים מדוכאים אם יש לי זגגי. הם מתכוונים למעות הנייר מפעם שנראים כמו כסף של משחק מונופול. רבים לא מאמינים שזה באמת שטר כסף ואפילו כסף שהודפס בארצנו הקדושה ומזה המון שנים הכל מודפס מעבר לים. באוספו של אברהם בירנבוים ז"ל היה מבחר מדהים של מעות נייר עם המון גרסאות צבע, תזוזות, אותיות ומספרים ולא הזכרנו במילה את החתימה ההפוכה. 

מדינת ישראל הצעת מטבע חוקית 100 פרוטה
שר האוצר לוי אשכול החשב הכללי זגגי
מעות נייר

"בשנת 1952 הוחלט להמשיך ולהנפיק, נוסף על השטרות והמטבעות שהיו באותה עת, גם מעות נייר, כדי לחסוך במתכת. בשנה זו הודפסו המעות בעריכים 50 ו-100 פרוטות, בכמה גרסאות ובצבעים שונים, ועליהן חתימותיהם של- שר האוצר אליעזר קפלן והחשב הכללי מרדכי זגגי; שר האוצר לוי אשכול והחשב הכללי מרדכי זגגי; שר האוצר לוי אשכול והחשב הכללי אברהם נאמן. בשנת 1953 הוכנס העריך השלישי, 250 פרוטה. המעות האלה היו בשימוש עד 1954 לערך. מאז ועד היום לא הונפקו מעות נייר." מתוך ספרו של יגאל ארקין מזומן בזמן סיפורה של מדינה. 70 שנות מטבע בישראל. 


מעות נייר חמישים ומאה פרוטה 1952 עיצוב י' דויד
מתוך ספרו של יגאל ארקין מזומן בזמן סיפורה של המדינה 70 שנות מטבע בישראל

מאיפה מגיע השם זגגי? פעם היינו אומרים בסרט או במופע "אתה לא מזכוכית ואבא שלך לא זגג. אז תשב בבקשה". מי הכיר את פרופסור נטע זגגי ז"ל?
בספרו של יגאל סרנה יונה וולך ביוגרפיה, כתר הוצאה לאור ספריית זגגי מצאתי את המידע היחידי אודות האיש מרדכי זגגי.


יגאל סרנה יונה וולך ביוגרפיה
כתר הוצאה לאור ספריית זגגי

מרדכי זגגי 1898-1977 נולד בשנת 1898 בלוצק שבפולין. עלה ארצה ב-1920, עם חלוצי העלייה השלישית, ועסק בסלילת כבישים, בייבוש ביצות ובייעור ברחבי הארץ. היה חבר דגניה א' בשנותיה הראשונות וב-1927 השתקע בירושלים. עם קפלן, הורוביץ, אשכול וספיר השתייך לקבוצה שעמדה בראש המערכת הכלכלית בארץ למן שנות השלושים ועד שנות השבעים. לאחר שמילא כמה תפקידי מפתח במשרד האוצר, הקים את הרשות לניירות ערך ועמד בראשה עד 1974. מרדכי זגגי היה עובד ציבור למופת, ישר וצנוע, יעיל ומסור. דאגתו העמוקה לערכי התרבות והאמנות בארץ הביאה אותו לידי חתירה מתמדת לפתרון הבעיות החומריות של אמני ישראל-סופרים, ציירים, מוסיקאים ועוד. בשנת 1972 הוקמה קרן הנושאת את שמו, ששמה לה למטרה להעניק מענק צנוע לאמנים שיצאו לגימלאות וליוצרים שעדיין לא הוכרו. 'קרן זגגי' העניקה עשרות אלפי שקלים למאות אמנים. בשנת 1989 הוחלט להנציח את זכרו של מרדכי זגגי על ידי סדרת ביוגרפיות של ישראלים שהיו בבחינת צומת בחיי האמנות, החברה והכלכלה בארץ במאה השנים האחרונות.


מטבע טמפלרי שעבר ניקוי ללא מגע יד אדם


July 4    2018

הרבה אנשים אוהבים לנקות מטבעות ומסיבות שונות. לעניות דעתי זה חלק מתהליך נפשי שבין אספני המטבעות והמטבעות עצמם. אולי ככה יוצרים יחסים נקיים בין איש וחפץ. 
לא מזמן שמעתי בדיחה טובה על מצפון נקי והמספר טען שהמצפון שלו מאד נקי וזה משום שמעולם לא השתמש בו. איך המצפון שלכם?
 מה דעתכם על גירוש הטמפלרים מפלשתינה א"י? מי רוצה לגור בבית טמפלרי?

הרבה שאלות אני נשאל לגבי ניקוי מטבעות והאמת שאני גם לא יודע וגם לא ממליץ ולא בטוח שבסדר הזה. ניקוי עלול להזיק ובמיוחד במטבעות נדירים ואיכותיים. יש כאלה הטוענים שהם יודעים לנקות מטבעות ואפילו עתיקים וברור שיש מיכשור מתאים כמו גם חומרים שיודעים לפעול על מתכות שונות. 
פה בתמונות יש תוצאה מפתיעה ומבריקה ומצאתי לנכון לשתף אתכם. צילם אפי שחק



יום שלישי, 12 ביוני 2018

ארגנטינה לא אהובתי ולא בגלל הכדורגל

June 6    2018
לפני כמה שנים בודדות הייתי בתערוכה "מבצע פינאלה" סיפור לכידתו של אייכמן. 
אבנר אברהם אוצר התערוכה שמח להראות לנו את המוצגים ממחסני המוסד וקטלוג התערוכה היה כבר בדפוס. זה היה ביקור שני בתערוכה בבית התפוצות 2012 והפעם בליווי הדוד שלנו יצחק אלרון ז"ל שהבטיח לתת לנו הסבר נוסף ואישי משום שהוא עצמו היה שם ואפילו כשותף סוד פלוס. 

בילוי לילה בארגנטינה בואנוס איירס. 
נספח צה"ל בארגנטינה יצחק אלרון ואשתו שרה 
בבילוי במסעדה עם איש השב"כ/מוסד צבי אהרוני

איצ'ה שלנו היה נספח צה"ל בארגנטינה וידע על המבצע והשתתף באיסוף המידע המקדים לחטיפה. לאחר שאייכמן הובא ארצה בעורמה, הארגנטינאים הבינו שהישראלים הצליחו לשחק אותה מתחת לאפם ביום עצמאותם. 
שרה ויצחק אלרון וגם אבנר אברהם אוצר התערוכה מבצע פינאלה

יצחק סיפר לנו שאישיות מאד בכירה אמרה לו שמבחינת ארגנטינה כל המבצע הזה היה מיותר, משום שאם היו מבקשים מהם יפה, הם היו מסגירים את אייכמן לישראל. יצחק אלרון הוסיף ואמר שהם יכולים לשקר בכל השפות ולא רק בספרדית.

תת אלוף יצחק אלרון מקבל משלחת צבאית מחו"ל