יום שלישי, 12 באוגוסט 2014

הקרן שלי

כל הסיפור הזה של המלחמה בדרום או מה שקרוי צוק איתן הביא אותי לכל מיני דברים מאד מוזרים. שמתי לב שהדבר הכי בולט בכל הזמן הזה היה שראיתי לפתע בעלי חיים ללא הפסקה. לא היה שם מיגוון רב ואפילו לא שלושה פרטים. אני ראיתי רק שניים. זה קרה כל הזמן ואני מצטער אבל לא יכולתי לשלוט בזה. כל הזמן ראיתי אותם ובהמון תנוחות וזוויות. הם ישבו, עמדו, הלכו, דיברו, אכלו, שתו, הסבירו  וכנראה עוד דברים ששכחתי או שפשוט ישנתי. בעלי החיים האלה היו שם כל הזמן. חלקם דיברו אלי בשפה שלי והבנתי הכל. מה שלא הבנתי הסבירו לי בשפה ממש רגילה ובלי מכות. רובם היו זכרים אבל בהחלט לא כולם. היו שם כמה נקבות ופחות קולניות. תמיד יש גם חריגים וככה גם חריגות. בכל התקופה הזו ראיתי המון חזירים ובכל הצבעים. חלקם רזים, חלקם ממש שמנים עם משקפיים וגם בלי. לחלק היו חליפות ולאחרים סתם קרחת. חלק נראו ממש בסדר. אני בטוח שהיו ביניהם גם מעשנים. תמיד הם גם אמרו משהו. זה היה ממש מצעד של חזירים אינסופי. רובם לדעתי היו ממש כשרים. כמעט תמיד ראיתי גם קרנפים. רובם נעו די בכבדות. לא היו שם ממש כאלה תוקפנים אבל בהחלט כאלה שנעו על הציר. לכולם שם הייתה כזו קרן. אפילו את הקרן שלי ראיתי.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה