יום ראשון, 8 בנובמבר 2015

רקס קרול מלך המעטפות של בולי ישראל


רקס קרול שם מאד מיוחד
כולם קראו לו רקס מלך המעטפות, ומעולם לא היה לו שום כתר אמיתי מזהב. מבחינתי זה היה מאד מוזר, כי מעולם לא שמעתי שם כזה. בטח לא לבן אדם חי ונושם שהולך על שתי רגליים. ידעתי שרקס זה מלך, כי ככה - REX  כתוב על המטבעות ובמיוחד אלה של אנגליה, אבל מעולם לא נתקלתי בשם כזה קודם, ובטח לא בעברית. מי יקרא לעצמו מלך? המכסימום שאני זוכר היה אחד בשם אלימלך זורקין. גם אלימלך רם, אלימלך רימלט ולנו היה אלימלך אלברט. 
הצרוף של רקס קרול נשמע לי מאד מיוחד, ואפילו פעם היה סרט עם אלביס בשם קינג קריאול, אבל זה היה ממש מהזמן שנולדתי ואני שמעתי רק את המוזיקה והשיר הזה הוא החיבור העקיף והעקום לאותו רקס קרול והכל רק אצלי ובאופן עצמוני.

נולד בהונגריה וגר ביפו ברחוב עזה 50
רקס המנוח, היה סוחר בולים ואפילו אחד הוותיקים בענף. הוא נולד בהונגריה וזה על בטוח, כי כשדיבר זה לא הותיר שום ספק למקום ממנו עלה ארצה ואני לא יודע מתי, ומישהו דיבר איתי על בריגדה ומנדט ועוד דברים שאינם מסודרים. אני גם לא מתועד לגבי התאריך שנפרד מעולמנו אבל בטח לפני יותר מעשור ומכיוון שזה לא סוד נגלה זאת בהמשך כי פוסטים ברשת מתעדכנים בשידור חי. אני זוכר את משפחתו מתערוכות בולים בארץ שבהן היו לסוחרים דוכני מכירה ואשתו והמשפחה עזרו לו. בטוח שיש לי צילומי וידאו שונים בהם צילמתי כשהייתי באותן תערוכות כסוחר בסטיונר ואולי כסתם צופה. קלטות הוידאו מחכות ומעניין מה יקרה בסופן.
זה מה שמצאתי ברשת באתר תפוז והכותב הוא כנראה הנכד של רקס "סבי - רקס קרול (אברהם) - REX KAROL (KARL) AVRAHAM ז"ל , נולד ב 14 באפריל 1924 - כנראה בבודפשט , עלה לארץ בשנת 1938 , שירת בצבא הבריטי ובבריגדה בשנים 1940 - 1945 , מילא שאלון גיוס של ההגנה (קיבלתי את המסמך ממוזיאון ההגנה). התחתן בשנת 1946 בתל אביב (עדין בחיפוש מול הרבנות על מסמכי הנישואין) בבית כנסת בכיכר צינה (דיזינגוף) - כנראה בית הכנסת נקרא בית ישראל (עדין בבדיקה). מנסה לאתר את מקום הלידה, אך ללא מוצא , חיפשתי גם באתר רדיקס ברישומים וה REX שמצאתי לא ממש התאים - או שהאתר לא כל כך טרם למידע."
מבחינתי הפרק של רקס בישראל ובגולה אינו מוכר לי באופן מסודר ואין לי את מי לשאול, אבל יש מצב שזה ישתנה. פעם אפילו הביא לי נקניק סוס מהונגריה וברור שלא נגעתי בזה ומהרבה סיבות. מי שמע על נקניק עטלף? במועדון האספנים שברחוב שפרינצק שמעו, אבל אני מנוע מלהמשיך.
רקס קרול היה סוחר בולים והנישה שלו הייתה מעטפות היום הראשון ומעטפות לאירועים מיוחדים, או אם תרצו בשם המסחרי שלהם ואפילו באנגלית F.D.C שזה ממש אותו דבר כמו בעברית רק באנגלית first day cover. בולאות באופן בסיסי דבר ממש לא מציאותי והכל לעניות דעתי. מטבעות ושטרות זה ממש מהחיים וכנראה תופס הרבה פחות מקום. כל המשפט האחרון ממש מוטל בספק ותחשבו שלא קראתם אותו.

6 בולים מהיום הראשון שווה כמו מנה פלאפל עם שתיה



9 בולים מהיום הראשון וגם עם שובלים. מעטפה נדירה ויקרה

9 בולים מהיום הראשון ללא שובל שווה כמו לילה במלון סביר

מעטפות היום הראשון ולמה לא היום האחרון?
מעטפות היום הראשון הוא פטנט מוזר המנסה לשלב את הופעת הבולים ביום הראשון שלהם ואפילו על מעטפה מעוטרת ומגורפת כלומר יש שם מאמץ עיצובי ומחשבתי. הבולים פלוס החותמת של היום הראשון, בליווי גרפי של הנושא אמור לתת לאספן את התחושה שבידו משהו מיוחד ביותר ומאד מקורי, ואולי יום אחד יהיה פה משהו בעל ערך. מחשבות נהדרות הנוטעות תקווה לעתיד נפלא והמציאות בשוטף היא, ככה ככה. רוב האספנים חיים בסרט ואנשי המסחר הם אלה שבהפקה. לא כל סרט מצליח, אבל תמיד יש תקווה לעתיד לבוא. יש סרטים נהדרים אבל הרוב בינינו לא משהו. אני תמיד טוען שהבעיה במוזיקה.
אין כמעט שבוע בו אני מקבל טלפון או חמישה ויותר, בו אני נשאל לגבי בולים ומעטפות היום הראשון. יש בישראל הרבה מעטפות היום הראשון בהרבה אלבומים שתופסים מקום ובמיוחד אבק. יש גם מעטפות ובולים שהחלידו, ועבורי זו הייתה הפתעה, כי תמיד חשבתי שחלודה זה תמיד רק עם ברזל, אבל איך תסבירו את הופעת הזן הג'ינג'י בבני אדם?
הרבה אנשים רוצים למכור לי בולים ומעטפות היום ובכלל חומר בולאי, אבל אני כבר משתדל להתרחק מבולים ובטח שממעטפות היום הראשון, כי אצלי בחנוק נגמר המקום, למרות שאין לי בכלל מעטפות וגם לא בולים ומתברר שגם סתם אריזות ודברים אחרים תופסים מספיק מקום. מי יודע מהו הדבר שהכי תופס מקום בעולם? תודה למי שיעזור לי בתעלומה.

מה שווה ומה לא שווה?
סיפור מעטפות היום הראשון הוא די פשוט בהיבט המסחרי שלו ונשתדל לתמצתו בשורה אחת ודי. מה שיש הרבה לא שווה ומה שיש קצת כן שווה ואם תרצו הסבר אז נסביר אבל לא נראה לי שזה ממש חובה. דוגמא אחת משלנו פה בישראל, תסביר בקטנה ולא כדאי יותר מזה. מעטפת היום הראשון של 9 בולים של דואר עברי 1948 ואפילו מתאריך 16 למאי עם שובלים שווה כמה אלפי דולרים טובים. הסיבה היא כי הדואר שלנו לא עשה דברים כאלה עם שובל ורק אספנים בודדים עשו זאת ולאלוקים הפתרונים, אבל עובדה שעשו ויש קצת וזה שווה כסף. הדואר שלנו עשה הרבה מעטפות כאלה ללא שובל ולכן 9 בולי דאר עברי מהיום הראשון על מעטפה בקושי שווים כולם ביחד על מעטפה אחת 1000 ש"ח וגם זה בקושי. למה? כי יש מספיק. אגב 6 בולים ללא שובל על מעטפת היום הראשון זה בערך שווי של מנת פלאפל. זהו ודי לגבי ערך הדברים האלה. יהודים צדיקים ויקרים כדאי שכולנו נפנים שלא הכל כסף בחיים. 

הזמנה לביקור עיסקי ביפו ברחוב עזה 50 לפני יותר מחצי יובל 
פעם וזה היה ממש מזמן רקס קרול הזמין אותי אליו הביתה שאראה את מלאי המעטפות שלו, כי כנראה רצה שאקנה ממנו קצת חומר מפעם שתמיד תופס מקום ואין כמו כסף מזומן לשכוח מסתם עוד ערימה של מעטפות ואלבומים ישנים העלולים סתם להצהיב ולקבל חלודה במיוחד אם אתה גר באזורים לחים הקרובים לים. אל תזלזלו בנושא האקלימי כי ירושלים טובה לבולים עם דבק מפעם ויפו הרבה פחות.
לעניות דעתי, סוחר אמיתי חייב כל הזמן לעשות משהו עם המלאי שלו ולהזיז דברים וחלק מהחוכמה היא לתמרן בין החומר הטוב שאולי יאמיר במחיר לבין סתם זבל. ריענון מלאי וגם חיסולים נקודתיים הם דברים רצויים ובתיאוריה הכל נורא קל ורוב הסוחרים מגיעים בשלב כלשהו לנקודת האלחזור כלומר יש להם מלאי שרק גדל. בקיצור רקס רצה קצת להתרוקן במובן המסחרי וסוחר חדש, ירוק ואהבל זה תמיד טוב. אז התעסקתי עוד עם בולים ואני זוכר את היום שנסעתי אליו לרחוב עזה 50 ביפו. זה היה ביום העצמאות ואת השנה אני לא זוכר. כנראה לפני 1990 וקצת אחרי 1980 ואלו הן השנים שהייתי גם ירוק ואפילו די מהבול. יש הסבורים שככה זה גם היום ואני תמיד מאמין שניפגש בשבעיות או סתם בסיבוב של אלנבי.
אני זוכר בוודאות שאבא שלי היה מופתע שסיפרתי לו שרקס גר ביפו ואפילו ברחוב עזה והביע פליאה בהבעת פניו כי ידע שרקס מאד ותיק בארץ והמיקום שלו היה הפתעה עבורו כי אבא שלנו, הכיר כל מקום בתל אביב וככה גם ביפו. בדרך כלל יפו שימשה תחנת מעבר והרבה המשיכו משם למקומות שנחשבו אז בשנותיה הראשונות של המדינה ליותר מתפתחים ומתקדמים. רבים רבים נטשו את יפו ואפילו הבולגרים. על נטישת הערבים בפעם אחרת. אם נתחיל בדוגמאות של מפורסמים אז הדף לא יספיק אבל משהו בקטנה שאני יודע ואפילו מידע אישי כמו המשפחות של יונה אליאן, חיים רמון, חנה לסלאו ואפילו סתם ככה המשפחה שלנו. 

פאוזי רמדאן מרחוב עזה 48 ושכן של קרול רקס הבולאי. השליח הנאמן משלוחים והפצה


עזה 50 ביפו הבית של קרול רקס הבולאי

ביקור עכשווי 2015 ביפו  רחוב עזה 50 ואפילו עם עוזי הזוכר את רקס
חזרתי לביקור קצר במקום כי רציתי לראות שוב את המקום שבו גר רקס קרול וגם מפני שלא מצאתי אישוש לכתובת שזכרתי והיא עזה 50. איש מסוחרי הבולים של היום לא ידע לנקוב במספר הבית, אבל את עזה כולם זוכרים ומעניין למה. אני זוכר שרקס עצמו הכין מעטפות מסוימות לאספנים (אולי משהו ממבצע סיני) עם הכתובת שלו עצמו ועדיין לא מצאתי אחת כזו לצילום. בעזרת השם הרחום ואללה אל עזים, גם זה יגיע. 
סיבוב זריז במקום הראה לי שהרחוב אולי השתנה אבל ממש בקטנה והבתים הקטנים עדיין שם ואפילו עזה 50 שם ולשמחתי מצאתי שכן בשם פאוזי חאמדן שגר בבית צמוד כלומר במספר 48 וזוכר מצויין את רקס ומאד לטובה ואפילו הסביר לי בקטנה על גילגולי הבית עצמו שעבר יד ועוד יד. פאוזי עושה שליחויות וכולם מכירים אותו כעוזי השליח הנאמן משלוחים והפצה שירות אדיב ומהיר משלוחי חבילות ומעטפות, שירותים משפטיים לבתי משפט, שרותי בלדרות ועוד אבל לא סמים בבקשה ויש טלפון 054-3065068. יש סמים ביפו? איפה אין? בבני ברק אני סבור שאין, אבל תלוי בשכונה. פרדס כץ זה בני ברק?
אם אתם חושבים שעוזי זה לא כזה חיבור לפאוזי אז כנראה שלא הכרתם מציאות בה סמי הוא סמיר ואני זוכר את הגנן שלנו בבניין בהרצליה אה שכולם קראו לו ניסים. פעם ניסים הזמין אותנו אליו הביתה לקלנסוואה ואמר לנו שאם לא נמצא את הבית שלו, אז שנשאל איפה גר מייסר ואפילו מייסר שלבייה. ברור שהגענו וככה למדנו עוד מציאות של דו קיום המצריך שינוי שם לקליטה והשתלבות במרחב הקיומי. מי זוכר את השם של ביבי באמריקה וכמובן שיש לזה הסבר מנומק ואני אפילו מכירו נהדר. יש לי חבר ילדות שהיגר ללוס אנג'לס שבאמריקה. פה קראו לו צדוק מזרחי והיום השם הוא ג'סטין מיר. פעם אפילו שמעתי בדיחה נהדרת על שלושה שרצו להגר לאמריקה ולכבוד הארוע החליטו לשנות את השם ובהתאמה למקום. רק אחד מהם ויתר ומי שזוכר את הבדיחה שיספר כי אני תמיד שוכח את השם של זה שנשאר.  

רחוב עזה 54 פינת טוני הלה

יש רחוב טוני הלה ואולי בעתיד יהיה גם ד"ר משה לנדא 
מצאתי לשמחתי גם רחוב קטן וצמוד לעזה על שם טוני הלה המחנכת והמנהלת מתיכון חדש המיתולוגי. אם טוני הלה זכתה אז יש מצב שגם ד"ר משה לנדא לעתיד לבוא בעזרת השם והעירייה הקדושה. 
היום יפו על הגל הנדל"ני ויש מקומות שניתן רק לחלום עליהם. אגב מי יודע מה קורה בסביבה של פואד והפנטהאוז? מה דעתכם על הג'נטרפיקציה ביפו? המצאה או מציאות? פעם חשבתי שאני לא רוצה לגור ביפו. בהמשך חשבתי אחרת. היום אני כבר לא בדיוק יודע, כי יש דבר הנקרא אי נוחות ואין לי הסבר מושכל כי אם רק ריגשי. אומרים שמאד קל להתרגל לטוב ואפילו לטוב מאד. למצויין ממש לא בעיה. מי אמר ג'נטרפיקציה ולא קיבל?


יפו שדרות ירושלים 12 והבית הכי מיוחד לדעתי  
אם היו עושים לי מבחן דימיוני לגבי הכתובת הכי מוכרת לי ביפו ובמיידי, אז יש לי תשובה מגובה ובכל ההיבטים. שדרות ירושלים 12 ואני מכיר את המבנה הזה ממש בסדר ואפילו את סביבתו האחורית עם מי שהיה פעם החשמלאי רכב שלנו וקראו לו יעקב רובינשטיין והמקום שלו היה בגב של השירות הבולאי ומעבר לכביש. כל השטח הריק מפעם התמלא עם נדל"ן ממש חמוד.
כאמור אני מכיר די טוב את המבנה הישן אבל בטח לא כמו רקס וסוחרי בולים אחרים כמו למשל, יורם גלעדי מאלנבי 76 ואפילו דור שני למסחר ולא רק לשואה, צבי זורע החיפאי והפולני, אליק רינק הגבוה והחתיך, מוטי ברש עם הכובע והמשקפיים, משה רומנו ואשתו, דורון בר יעקב המתוחכם, שלמה פרץ קונה הכל הסוחר שהוא גם ידיד, ויש עוד רבים וטובים (מלבד אחד דרעק) הבאים לשם לצורך קניה והחתמה של בולים ומעטפות ועוד דברים מוזרים המיוצרים לבקשת אספנים חריגים ושרוטים החפצים במוצרים יחודיים. בולים בעולם מזמן כבר סוג של תעשיה מתוזמרת האמורה להביא כסף וזהו. גם ג'ובות וגם ג'ובים. 
כל פעם שיש הופעה של בולים חדשים יש תכונה אצל האספנים והסוחרים. פעם זו הייתה היסטריה אמיתית והיום נדמה לי שהרבה פחות. בסוף בסוף יהיה נפלא ואני עם בולים כבר לא חברים על אמת. 


השירות הבולאי ביפו רחוב הדואר וגם שדרות ירושלים 12





השירות הבולאי The Philatelic Service השירות הבולאי מצוי ביפו באותו בניין בשדרות ירושלים 12 והרחובות מצדדיו הם רחוב הדואר, רחוב שלמה ליענר ואפילו יחיאל שמי. בית גדול ובודד מצריך 4 כיוונים וככה גם שמות רחובות. המבנה המרשים נשאר כזה ותמיד תזכרו שמקומות מסוג זה תמיד מאוישים על ידי אנשי שלומנו וכל שלטון ואנשיו. הייתי שם בעבר הרחוק גם לצורך עסקי הבולים המצומצמים שלי בעבר. הכרתי במקצת את המקום מבפנים וגם קצת את האנשים ואני זוכר נהדר את דליה ואפילו את ינון ביילין שהיה המנהל של השירות המון שנים. כן הוא גם האח הבכור של יוסי שהוא גאון אמיתי ובטח לא פודל של פרס במובן שאליו התכוון המשורר.

פעם הייתה לשירות הבולאי שלוחה מאד פעילה ברחוב פינסקר 2, שזה ממש קרוב לחנוק שלי ואפילו אליק רינק עבד שם למטה בחנות שלו ושל מנשה מרידך ז"ל, שהיה גם סוחר מאד ותיק וגם חמו של אליק. על אותו פסז' נחבא שבו הייתה החנות של אליק נספר בפעם אחרת, אבל מזה זמן רב שהשירות הבולאי כלומר  The Philatelic Service על ציודם מצויים ביפו במבנה שראשיתו בשנת 1929 ופרי תיכנונו של האדריכל הריסון שידו הייתה בהרבה דברים בירושלים המנדטורית ונדמה לי שגם הותיר חותם בתחום הנומיסמטי כלומר היה המעצב של מטבעות המנדט שהילכו פה.
השירות הבולאי הוא סוג של מראה המציגה את ישראל בפני אספני העולם המלקטים במלקטת בולים משוננים. האם איסוף בולים מעיד על שנינות יתר? 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה