דון ג'וזף קישוט ומלחמתו בסלולרים / כתב יוסי שחם

 בשנת 1985 ערכתי תערוכה תעשייתית ומסחרית בנצרת, השתתפו כל מיני חברות מהמגזר הערבי והיהודי, התייצבו אצלי שני בחורים צעירים וביקשו לשכור ביתן, שאלתי אותם מה תציגו? ענו שהם מחברת מוטרולה והם מתכוונים להציג לציבור מיזם חדש של טלפון נייד ידני שבו יוכל להתקשר כל אחד לרעהו, אבל בינתיים רק במרכז הארץ, כמיטב הגיוני האנכרוניסטי אמרתי להם "אין בעייה אבל בעצם בשביל מה זה טוב?" והשאר היסטוריה.

עד אותה עת היו טלפונים ניידים יקרים ומסורבלים הנישאים בתיק, פעם שכרתי אחד כזה למילואים החשבון היה 4000 ₪.

גם המכשיר החדש פלאפון שמו, היה יקר לרכישה ולשימוש ולכן לא נפוץ באלפים והיה די נדיר.

ב1994 הגיעה לארץ חברה חדשה סלקום שמה הם הוזילו באופן חד את העלויות והארץ מלאה טלפונים סלולריים כ"חול אשר על שפת הים"

המכשירים האלה, או יותר נכון המשתמשים, טרטרו בכל מקום ברחוב, בחנויות, בתחבורה הציבורית וברכבת, יכולת לשמוע את ה"הלו הלו" ביום ובלילה, שיחות נזיפה,ויכוחים, העברת מידע, חשוב או לא, שיחות רומנטיות, פחות או יותר והכל בווליום גבוה, בקיצור קקפוניה אחת גדולה.

המצב נראה לי בלתי נסבל והחלטתי לפעול, בררתי באינטרנט מה קורה בנושא זה בחו"ל והתברר שנקבעו 10 כללים לשיחה  בטלפון ברשות הרבים ובאתרים כגון ברחוב בכלי תחבורה ובמקום ציבורי, תרגמתי את הכללים והחלטתי לנסות ליישם אותם בישות הרעשנית והפטפטנית הקרויה מדינת ישראל.

החלטתי להקים ארגון וולונטרי ולגייס חברים לרעיון ולפעולה, קראתי למיזם בשם ה"אורגינלי"  לא זמין בהנחה שזה יעביר את המסר.

פרסמתי מודעות במוסף גלריה של עיתון הארץ, כי הנחתי שבטריטוריה זו אאתר חברים לרעיון, נרשמו כ100 אנשים ויצאתי לדרך, כאיש יחסי ציבור "פימפמתי " את העניין בתקשורת ואכן נוצרה התעניינות, הרבה רצו לראות מי האיש המוזר הזה המנסה למתן את המוצר התיקשורתי ש" אי אפשר להבין איך חיינו בלעדיו עד כה, איך הוקמה מדינה, צבא, כלכלה, חינוך ותרבות, בלי לפטפט וללהג בסלולרי ביום ובלילה בקיץ ובחורף, בקיצור איך הגענו עד הלום ללא הסלולרי"

לשם ייעול הפעולה הכנתי עזרים, הדפסתי את כללי ההתנהגות האירופאיים והפצתי אותם לתקשורת, הכנתי 3 כרטיסים ירוק, צהוב ואדום בנוסח משחק כדור הרגל לאזהרה שקטה ברחוב למפירי הכללים, הנחתי שחברי הנאמנים לרעיון, יפיצו אותם ברחוב. הכנתי חולצות וכובעים בהם יצוידו "חיילי" בצאתם לקרב על השקט והשלווה במרחב הציבורי. אוי אוי כמה הייתי תמים.

במשך הזמן התראיינתי לעיתונים שונים ונכתבו ראיונות וכתבות על הרעיון ה"מעניין" ערוצי הטלביזיה מתוכניות הבוקר, ערוץ הילדים, תחנת תל אביב ותוכנית רשת ב' המלווה אותי ואת סגני הנאמן נדב משוטטים מחלקים פתקים ומעבירים את המסר ברחוב שינקין ההומה ובדיזינגוף סנטר, כתבה של כ20 דקות.

ניסיתי לעניין ארגונים אחרים להשתתף ולקחת חלק במיזם השתדלתי התאמצתי, בזבזתי משאבים והובסתי בגדול.

לא שיערתי אז להיכן עוד יגיע ה"מונסטר" הזה, כיום גם אני מחזיק סוללרי נוקיה קטן ונאמן ומשוחח איתו לעתים, מכל שאר הבבל"ת צילום, הקלטה, גלישה ווטס אפ , אינסטגרם וכל יתר בני המשפחה המורחבת, אני נמנע, וחי לא רע, מה שאני יכול לומר לעצמי ניסיתי, הכוונה הייתה טובה, הכישלון מרהיב לתפארת.