סיפור ירושלמי שנגע בי / כתב וצילם גיל שלו

 בקיץ 1978 הזמינה גברת חנה מנדל ניצולת שואה בת 82 טכנאי טלוויזיה, על-מנת להתקין אנטנה חדשה על גג ביתה ברח' עמק רפאים מס' 16. הטכנאי לא התקשה למצוא את ביתה, שהיה בית יפה, גדול ומטופח, בית שנבנה על פי מיטב מסורת הבנייה הגרמנית בארץ ישראל במאה ה-19.

"תיזהר כשאתה עולה במדרגות!", קראה הגברת לטכנאי שטיפס במדרגות העץ הרעועות אל עליית הגג. זאת הפעם הראשונה מאז שאני בבית הזה, הזהירה אותו... הפעם הראשונה שמישהו עולה במדרגות האלה, כך שאתה הראשון לבדוק את עמידותם... אל תדאגי גברת מנדל... הרגיע אותה הטכנאי...אני כבר למעלה.

הוא פרץ את מנעול דלת העץ הישנה ופסע פנימה אל עליית הגג המאובקת. מספר שניות אח"כ כשהתרגלו עיניו לאפלולית הטחובה של עליית הגג, הוא מספר שהחוויר, שברכיו רעדו ושלחש בתדהמה: "מה זה? מה... מה זה עושה כאן? אלוהים, של מי כל החפצים האלה"?

מול עיניו נגלתה ערמת חפצים של חבר המפלגה הנאצית הירושלמית. בין החפצים המאובקים, ראה מדי קצין, כובע צבאי הנושא צלב קרס, דגלוני עץ, כרוזי תעמולה בגרמנית, חרבות, פגיון שעליו חרוטות המלים 'דם וכבוד'...ופריטים נוספים שנראה שלקוחים ממציאות אחרת.

שמעתי את הסיפור הזה משני מקורות: מחתנה של חנה מנדל, שהיה בתחילת שנות השמונים קריין בקול המוסיקה, והוא הפיץ את הסיפור בתחנת רדיו ובעיתונות היומית, הוא סיפר כי האביזרים היו שייכים לאֶריך אימברגר בנו של הרמן אימברגר, סגן מנהל סניף המפלגה הנאצית במושבה הגרמנית בירושלים. כדי להראות עד כמה שהעולם קטן, שמעתי את הסיפור אודות הבית ודייריו, גם מהעיתונאי חביב כנען ז"ל, שהיינו בקשר הדוק בשנותיו האחרונות... כנען הזדמן לבית אימברגר במסגרת תפקידו כסרג'נט במשטרה המנדטורית בירושלים. אז, בספטמבר 1939, נשלח כדי לעצור את תושבי המושבה הגרמנית שהיו בעלי אזרחות גרמנית, כי מיום פלישת הצבא הגרמני לפולין, תושבים אלה נעשו נתיני ארץ אויב, ונגזר דינם לגירוש. סרג'נט כנען הגיע לבית אימברגר כדי לעצור את הרמן אימברגר, והפריטים שנמצאו בעליית הגג היו כנראה שייכים לבנו, אריך אימברגר שהיה חבר במפלגה. כשנודעו כל הפרטים אודות ערמת החפצים שנמצאה באופן מיקרי, כנען הפיץ את הסיפור בעיתונות, ואני זכיתי לקבל את הסיפור הזה במכתב. כדי להשלים את שני הסיפורים: הרמן אימברגר נעצר באותו הערב כמו כל התושבים שהחזיקו באזרחות גרמנית, ולאחר הליך רישום במטה המשטרה, הועבר למחנה מעצר כשלב מקדים לפני גירוש מהארץ. והסיפור הקטן שלי, הוא שהגעתי לבית אימברגר מייד עם פרסום הסיפור, צלמתי את הפריטים שהמשפחה נאותה להראות, ואלה התצלומים שמוצגים כאן. חביב כנען כתב רבות על המפלגה הנאצית בירושלים בספריו ובמאמריו בעיתונות.