הבלוג של קובי לידרמן: אליהו פינקלשטיין

יום אחד לפני לא מעט שנים, הגיע אלי איש נחמד ואפילו עם שפם. אחרי כמה דקות הבנתי שיש לנו קשר כלשהו ונדמה לי שהכל התחיל ממקום בשם סרנה.

אלי פינקלשטיין אצלנו בחנוק בבן יהודה 18

יגאל סרנה לא קשור ישירות, ומבחינתי שימשיך לכתוב מפורטוגל או כל מקום אחר. סרנה זה שם של מקום בפלך ווהלין ואבא תמיד אמר שאנשי ווהלין הם אחלה וגם הכי הכי ואני עם הזמן חושב שאבא מאד צדק ולא יודע להסביר בדיוק למה.

אלי פינקלשטיין ע"ה, שהיום חל יומהולדתו ביקר אותי לא מעט בחנות וברור שהמטבעות היו ברקע. על הדרך שמעתי היסטוריה משפחתית מתקופת המנדט וגם תוספות טכניות באשר לגיר אוטומטי ועוד דברים. ביקשתי מבתו לכתוב ולצרף כמה תמונות. אלי מהאנשים הזכורים לטוב.

אליהו פינקלשטיין ז"ל 18.9.1935 - 7.5.2020

אליהו היקר היה איש צנוע, מופנם, דיסקרטי, בעל כישורים טכניים מיוחדים וידי זהב, עצמאי בנשמתו ובדרכיו, פעל על פי ערכים שהיו חשובים לו, לא אהב להטריד אחרים ולהתלונן על מכאוביו.

היה גאה וקשור למורשת משפחתו, חקר ואסף מידע אודות אבותיו, בנה אילן יוחסין והיה חשוב לו לספר אודות המשפחה בכל הזדמנות.

אליהו נולד בספט' 1935, בן יחיד ליעקב פינקלשטיין ולחיה- קלרה לבית בורקו בעיירה סרנה שבמחוז ווהלין , אז פולין, כיום אוקראינה.

סבו היה רב העיירה, משפחתו של אביו עסקה בעצים, מקצוע בו המשיך אביו גם אחרי עלייתם ארצה. עוד בהיותו ילד רך בשנים, פרצה מלחמת העולם השניה, המשפחה נסה לרוסיה, עזבה בית ומורשת וכך ניצלו, בעוד שחלק מהמשפחה נספה בשואה.

בשנת 1950 עלתה המשפחה ארצה, התיישבה בעיר בת ים ולימים בתל אביב. אליהו כנער צעיר שהתאקלם בארץ למד בבית ספר "שבח" מכונאות רכב, ועוד טרם התגייס לצבא כבר מצא עצמו בעולם העבודה במקצוע הזה (השתלב בעסק לתיקון אופנועים).

בצבא שירת בחיל השריון וגם שם ידי הזהב שלו וכישוריו הובילו אותו לעסוק בכל הקשור למכונאות של רכב כבד ומובילי הטנקים. אליהו פינקלשטיין השתתף במלחמות ישראל (מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור) ותמיד גוייס ראשון כמי שהיה אחראי על מובילי הטנקים שהובלו לחזיתות ושוחרר אחרון לאחר החזרת המובילים לבסיסם.

לאחר השירות הסדיר בצבא הקים מוסך בשתי ידיו, בראשית היה זה מוסך לתיקון כלי רכב כבדים וברבות השנים החליט להשתדרג ולעסוק בתיקון של גירים אוטומטיים. כאוטודידקט למד את התורה מקולגות ובעזרת ספרים באנגלית שהזמין מחו"ל והסב את המוסך ל"מכון לגירים אוטומטיים". גם כשעמדו בפניו אתגרים מקצועיים ונתקל בקשיים טכניים ואחרים, לא ויתר אף פעם עד שמצא את התשובות בעצמו.

אליהו היה איש עבודה בכל רמ"ח אבריו, ערך העבודה היה מרכזי בחייו, אותו השתדל להנחיל לילדיו ולדורות הבאים.

בצבא הכיר אליהו את יפה לבית בר ובשנת 1959 נישאו, התגוררו בר"ג ואח"כ בגבעתיים, נולדו להם שלושה ילדים – ענת, דרור וערן, זכה בחייו לשמונה נכדים ולארבעה נינים שהיוו מקור אושר גדול עבורו.