זה הכל בגלל מדליון נחמד הנמצא באריזתו המקורית ובמצב ממש חדש. אפשר גם להגיד מינט mint. יש גם פתק נייר חתום ידנית על ידי מ. כרמל אלוף. בהחלט פריט אותנטי וחריג בהרבה מובנים. פשוט פריט מדליק ובלי שום קשר לשריפה הגדולה. אין המון מזכרות מקוריות המביאות אותך לשפע מחשבות וזכרונות למקום גיאוגרפי.
את משה כרמל אני זוכר כשר תחבורה. אז לא היה לי בכלל רישיון נהיגה כלשהו ואפילו לא אופניים. נדמה לי שזה לא משהו נחשב להיות שר תחבורה אפילו אם יום אחד בוחרים אותך להיות לנשיא המדינה. מתברר מרשימת שרי התחבורה לדורותיהם שכמעט כולם היו שם חוץ מרבין ונתניהו. אגב סתם משהו לא מחייב, מה דעתכם על א. ממשרד התחבורה?
מעולם לא ידעתי שמשה כרמל היה אלוף בצה"ל ו "ערב מלחמת העצמאות היה מפקד מחוז חיפה ומפקד חזית הצפון, ותחת פיקודו שוחררו חיפה, עכו והגליל. היה מפקדה הראשון של חטיבת כרמלי, שנקראה על שמו (וגם על שם הר הכרמל)".
הכרמל של תל אביבי
הכרמל שלי מתחיל מטיול שנתי בבית הספר היסודי לדוגמא ע"ש הנריטה סאלד למערות האדם הקדמון. אני זוכר את הטיול היטב וגם את המערות עם העטלפים שחגו להם ככה במעגלים לא ברורים עם ציוצים ובלי טוויטר. הבנות נורא פחדו כי אמרו שהעטלפים תופסים ומסתבכים בשערות ואז אולי יכול לקרות אסון שעד היום אני לא מבין מהו. היו גם שלטים מפח על הגדרות עם קדחת המערות או משהו דומה. היו גם סימני חפירה עם נדמה לי שאני זוכר עוד הרבה דברים רק לא את הכיתה או השנה. יש מצב שהיינו שם יותר מפעם אחת כי בפעם הראשונה בטוח שלא פגשנו את האדם הקדמון ולא את משפחתו. נדמה לי שאז גם שמעתי לראשונה את השם של הארכיאולוג שטקליס.
היום אני מלא הערכה למורי בית הספר היסודי שלקחו אותנו לראות את מקום חייו של האדם הקדמון בנחל מערות עם הצדפים וליקוט האוכל. היום זהו אתר מורשת עולמי ואונסק"ו שם כסף וגם תמיכה. אצלי משום מה תמיד עולה הקריקטורה של האדם הקדמון עם הנבוט ביד אחת, גורר את החברה שלו (או לא שלו) , בשיער כשהיא מעולפת ככה על האדמה.
יש המון שמות עם השם כרמל וכרמלי וכנראה שבחלק לפחות ללא סיבה מיוחדת. כמה אנשים הכרתם עם השם תל אביב? אני הכרתי אחד תל אביבי ופעם אפילו נסענו יחד לאזור הכרמל לטיפוס מצוקים. אני ממש לא טפסן.
פעם סנטוריום עם צוות גרמני ומשמעת פרוסית והיום יערות הכרמל
אני גם זוכר איך אבא שלי הלך לנופשון של הסנטוריום שהיה מיועד לניצולי שואה. נדמה לי שאחרי כמה ימים בודדים הוא פשוט ברח משם על אמת ואולי בגלל שהצוות שם דיבר רק בגרמנית. אם אתם חושבים שזו בדיחה פרטית אז תדעו שיערות הכרמל - הספא של היום, יושבים בדיוק באותו מקום ויש שם תצוגה צנועה על תולדות המקום וההצעות האדריכליות שהיו וגם על התוכנית הזוכה של האדריכל - נחום זולוטוב, מי שגם תיכנן את הבנין הגבוה הראשון בתל אביב ואפילו ברחוב בן יהודה במקום וילה פניאל.
אני גם זוכר משהו מהנופשים של הורי בבית אורן. קופת חולים כללית של ההסתדרות דאגה לארוחות בוקר נהדרות עם מספר סוגים של דג מלוח ובכלל אוכל בריא. נראה לי שהרעיון של נופש באמצעות קופות החולים הוא רעיון טוב ומוזר שהם זנחו זאת ואפילו מההיבט העיסקי.
האדם הקדמון מתל אביב
בצבא אני זוכר תירגולים מוזרים לטיפוס וירידה ממצוקים. ראיתי שם הרבה נקודות ט עם מספרים. אז גם הבנתי שיש דרוזים המטפסים ויורדים ממצוקים טוב יותר מעז הבר הישראלית. התירגול הזה היה כמובן בכרמל לא הרחק מאותן מערות האדם הקדמון. מאד מוזר שגם אז לא פגשנו בו. מבחינתי האדם הכי קדמון שנישאר חי היה אדון וייס שהיה מטפל בעיסוי וגר בחדר קטן וצר על גג בבן יהודה 24 פינת טרומפלדור. היה לו זקן ארוך ומבטא כבד של ייקה שבקושי דיבר עברית. נדמה לי שאין איש בתל אביב של פעם שלא נתקל באדון וייס באופן כלשהו. מודעות הטיפול שלו עם תמונתו היו תלויים על הרבה עמודים בעיר.
ויש עוד הרבה כרמליתים
על כפר סיטרין עם משפחת בורשטיין , על אספן המדליות האולטימטיבי מהכרמל המתכסח עם כל העולם , על קטלוג כרמל לבולים וצבי זורע , על הכרמלית ואסימוני המתכת , על כרמל שאמה וכרמלה בנחלה , על יוסי כרמלי מאזור שוק הכרמל בתל אביב וגם על המוחרקה ו"אף האיילה" בפעם אחרת.
את משה כרמל אני זוכר כשר תחבורה. אז לא היה לי בכלל רישיון נהיגה כלשהו ואפילו לא אופניים. נדמה לי שזה לא משהו נחשב להיות שר תחבורה אפילו אם יום אחד בוחרים אותך להיות לנשיא המדינה. מתברר מרשימת שרי התחבורה לדורותיהם שכמעט כולם היו שם חוץ מרבין ונתניהו. אגב סתם משהו לא מחייב, מה דעתכם על א. ממשרד התחבורה?
מעולם לא ידעתי שמשה כרמל היה אלוף בצה"ל ו "ערב מלחמת העצמאות היה מפקד מחוז חיפה ומפקד חזית הצפון, ותחת פיקודו שוחררו חיפה, עכו והגליל. היה מפקדה הראשון של חטיבת כרמלי, שנקראה על שמו (וגם על שם הר הכרמל)".
בברכה מ.כרמל אלוף חיפה 1968 כנס חטיבת כרמל צילום אפי שחק
הכרמל של תל אביבי
הכרמל שלי מתחיל מטיול שנתי בבית הספר היסודי לדוגמא ע"ש הנריטה סאלד למערות האדם הקדמון. אני זוכר את הטיול היטב וגם את המערות עם העטלפים שחגו להם ככה במעגלים לא ברורים עם ציוצים ובלי טוויטר. הבנות נורא פחדו כי אמרו שהעטלפים תופסים ומסתבכים בשערות ואז אולי יכול לקרות אסון שעד היום אני לא מבין מהו. היו גם שלטים מפח על הגדרות עם קדחת המערות או משהו דומה. היו גם סימני חפירה עם נדמה לי שאני זוכר עוד הרבה דברים רק לא את הכיתה או השנה. יש מצב שהיינו שם יותר מפעם אחת כי בפעם הראשונה בטוח שלא פגשנו את האדם הקדמון ולא את משפחתו. נדמה לי שאז גם שמעתי לראשונה את השם של הארכיאולוג שטקליס.
היום אני מלא הערכה למורי בית הספר היסודי שלקחו אותנו לראות את מקום חייו של האדם הקדמון בנחל מערות עם הצדפים וליקוט האוכל. היום זהו אתר מורשת עולמי ואונסק"ו שם כסף וגם תמיכה. אצלי משום מה תמיד עולה הקריקטורה של האדם הקדמון עם הנבוט ביד אחת, גורר את החברה שלו (או לא שלו) , בשיער כשהיא מעולפת ככה על האדמה.
יש המון שמות עם השם כרמל וכרמלי וכנראה שבחלק לפחות ללא סיבה מיוחדת. כמה אנשים הכרתם עם השם תל אביב? אני הכרתי אחד תל אביבי ופעם אפילו נסענו יחד לאזור הכרמל לטיפוס מצוקים. אני ממש לא טפסן.
פעם סנטוריום עם צוות גרמני ומשמעת פרוסית והיום יערות הכרמל
אני גם זוכר איך אבא שלי הלך לנופשון של הסנטוריום שהיה מיועד לניצולי שואה. נדמה לי שאחרי כמה ימים בודדים הוא פשוט ברח משם על אמת ואולי בגלל שהצוות שם דיבר רק בגרמנית. אם אתם חושבים שזו בדיחה פרטית אז תדעו שיערות הכרמל - הספא של היום, יושבים בדיוק באותו מקום ויש שם תצוגה צנועה על תולדות המקום וההצעות האדריכליות שהיו וגם על התוכנית הזוכה של האדריכל - נחום זולוטוב, מי שגם תיכנן את הבנין הגבוה הראשון בתל אביב ואפילו ברחוב בן יהודה במקום וילה פניאל.
אני גם זוכר משהו מהנופשים של הורי בבית אורן. קופת חולים כללית של ההסתדרות דאגה לארוחות בוקר נהדרות עם מספר סוגים של דג מלוח ובכלל אוכל בריא. נראה לי שהרעיון של נופש באמצעות קופות החולים הוא רעיון טוב ומוזר שהם זנחו זאת ואפילו מההיבט העיסקי.
האדם הקדמון מתל אביב
בצבא אני זוכר תירגולים מוזרים לטיפוס וירידה ממצוקים. ראיתי שם הרבה נקודות ט עם מספרים. אז גם הבנתי שיש דרוזים המטפסים ויורדים ממצוקים טוב יותר מעז הבר הישראלית. התירגול הזה היה כמובן בכרמל לא הרחק מאותן מערות האדם הקדמון. מאד מוזר שגם אז לא פגשנו בו. מבחינתי האדם הכי קדמון שנישאר חי היה אדון וייס שהיה מטפל בעיסוי וגר בחדר קטן וצר על גג בבן יהודה 24 פינת טרומפלדור. היה לו זקן ארוך ומבטא כבד של ייקה שבקושי דיבר עברית. נדמה לי שאין איש בתל אביב של פעם שלא נתקל באדון וייס באופן כלשהו. מודעות הטיפול שלו עם תמונתו היו תלויים על הרבה עמודים בעיר.
ויש עוד הרבה כרמליתים
על כפר סיטרין עם משפחת בורשטיין , על אספן המדליות האולטימטיבי מהכרמל המתכסח עם כל העולם , על קטלוג כרמל לבולים וצבי זורע , על הכרמלית ואסימוני המתכת , על כרמל שאמה וכרמלה בנחלה , על יוסי כרמלי מאזור שוק הכרמל בתל אביב וגם על המוחרקה ו"אף האיילה" בפעם אחרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה