יפו רחוב יעקב קפלן הארכאולוג JACOB KAPLAN ARCHEOLOGIST
"תל אביב היא עיר שנולדה מן החול. בלב ים החולות הלבנים תוכננה ונבנתה אחוזת בית שהיתה אז למעשה פרוורה היהודי של יפו הערבית". כך מתחיל ספרו של ד"ר יעקב קפלן אודות הארכיאולוגיה וההיסטוריה של תל אביב -יפו (מהימים הקדומים ביותר עד התקופה הערבית), 1959.
קפלן נולד בביאליסטוק גדל ביפו, הוכר כמהנדס מהטכניון, והיה הארכיאולוג של תל אביב יפו
ד"ר יעקב קפלן הארכיאולוג של תל אביב יפו האלבום המשפחתי
תל אביב בת 100 וטיפ טיפה. יפו ממש זקנה לעומתה, עובדה שקוראים לה יפו העתיקה. אפשר אפילו לראות שם ממש עתיקות הצצות בכל פינה. מסתבר שתל-אביב הצעירה היא לא כל כך צעירה - יש בעיר העברית הראשונה מקומות בהם חיו כבר לפני למעלה מעשרים אלף שנה! אתם לא טועים- 20,000 שנה. בגבולות תל אביב-יפו יש כמאה אתרים ויותר שנחפרו ותועדו במידה כלשהי.
היום קשה לראות את האתרים האלה, אבל היה מי שחפר וחקר את תולדות העיר הנפלאה הזו. יעקב קפלן הארכיאולוג של תל אביב-יפו החל בחקר עירו קצת אחרי שפרצה המדינה.
ד"ר יעקב קפלן 1989-1911 ליווה את הארכיאולוגיה וההיסטוריה של תל אביב-יפו, מהיום שדבק בו חיידק העתיקות. זה היה כבר לאחר שהיה מהנדס בנין מטעם הטכניון בחיפה. עונת חפירות ראשונה בבית שערים עם ד"ר בנימין מייזלר (לימים פרופ' מזר, רקטור ונשיא האוניברסיטה העברית) כמודד מקצועי - והאהבה לחקר העתיקות החלה מתפרצת. הארכיאולוגיה כבשה את ליבו והוא הפך לחובב נלהב. תל אביב-יפו היא המוקד העיקרי למפעל חייו, אבל לא רק.
. משלחת החפירות לבית-שערים באחת העונות בין 1936 ל-1939
אישית לא הכרתי את ד"ר יעקב קפלן. ראיתיו פעם אחת בסיור לימודי במוזיאון הארץ שברמת אביב סביב שנת 1983 פלוס. יתכן שגם כילד במוזיאון יפו לעתיקות באחת השבתות עם הורי. אני גם זוכר היטב כאילו זה היה היום בבוקר (ממש כמו במערכון על השיכון שלנו) שבגבעת בית המטבחיים בשנות השבעים , בזמן שכרו את הבורות הגדולים לשלושת הבנינים הגבוהים ברחוב יהושע בן נון 68 והצמודים אליו ואנחנו הילדים התלהבנו מהבור הענק והחול. היו שם ארכיאולוגים של אגף העתיקות ומישהו שהראה לנו שברי חרסים שהוצאו מהבור והסביר שאלו קערות חרס קדומות. אולי זה היה קפלן? אולי.
שד' נורדאו 91 פינת יהושע בן נון 66 צמוד לבית המטבחיים מפעם VTLV
המונח שנצרב לנצח
שמו של קפלן נצרב לי לנצח בעקבות מושג שטבע בארכיאולוגיה הארצישראלית. המינוח המקצועי של קפלן "תרבות ואדי רבה" כאילו פלש למוחי הצר ותקע יתד שמיאנה לצאת. אין לי יכולת להסביר למה ומדוע התחברתי למושג הזה בקשר הדוק ונסתר כבר בשנות השמונים , אבל זוהי פשוט עובדה. מאז שעברתי לגור בראש העין ובסמיכות לואדי התרבותי, אני רואה את ואדי רבה לפחות פעמיים ביום. הדבר הזה כאילו נהפך לחלק ממני. המעבר בסמיכות לואדי בנסיעה או צעידה, מקפיץ לי את קפלן אוטומטית וללא שליטה. קצת מוזר אבל עובדה.
גם בואדי רבה מן הראוי שיהיה שלט קטן ונחמד על תרבות הואדי כפי שקפלן תיעד וקבע לראשונה.
יעקב קפלן גן הגת רחוב בלוך, אמצע שנות החמישים
יעקב וחיה קפלן 1949 רמת רחל
אבי בתו
דינה בר-לב בתם של יעקב וחיה קפלן ז"ל מספרת על אביה: "עם קום המדינה , עשה אבי צעד מפתיע: למרות קשיי הפרנסה בגלל המצבה כלכלי ששרר אז, נטש את מקצועו והפך לארכיאולוג מן המנין. במקום לעשות את המתבקש ולעבור עם משפחתו לירושלים שהייתה אז המרכז הארכיאולוגי היחידי בארץ (באוניברסיטה העברית ובמחלקת העתיקות במשרד החינוך), ניסה בכל כוחו למצוא את יעודו ומחייתו בתל-אביב ולפתח בה מחקר ארכיאולוגי. יש לזכור כי עם קום המדינה החלה בתל-אביב תנופת בניה שגרמה לגלוי אתרים רבים.
כילדה בת שבע או שמונה אני זוכרת את השיחות הנרגשות בין אבי ואמי (הם חשבו לתומם , ש"הילדה" אינה מתעניינת בדבריהם ועוסקת בענייניה) אודות המאמצים להתקבל אצל בכירי העירייה ולשכנעם בנחיצות הקמת מוסד ארכיאולוגי בעיר.
תחילה נתקל אבי בקשיים רבים. נושא הארכיאולוגיה היה זר לאנשי העירייה ומרוחק מן העניינים בהם עסקו, אבל ראש העיר דאז, ישראל רוקח , הבין את חשיבות "גלוי שרידי העבר בגבולותיה החוקיים של תל-אביב" והגיע להסכם עם ראש מחלקת העתיקות ד"ר שמואל ייבין בדבר שיתוף פעולה בחקירת העתיקות והקמת מוזיאון "נאה פריזינטאטיבי" (!) לממצאים. אבי מונה ל "ארכיאולוג העירוני" של תל-אביב, תואר ראשון ואחרון מסוגו עד היום.
י. קפלן הארכיאולוג והמהנדס מדריך בחפירות תל ברוך -עיר המתים 1952
דפוס אור סירקין 8 טל 66107 תל אביב
סיורים מודרכים לתושבי העיר
עד מהרה, תוך כדי עבודת החפירות וניתוח הממצאים ,ארגן אבי סיורים מודרכים לתושבי העיר באתרים השונים. הנושא עורר ענין רב והוא הוזמן להרצות במסגרות שונות, כגון מוסדות ההסתדרות, ויצו, מוסדות צה"ל,קיבוצים ,יד לבנים ועוד. הוא התחבב מאד על קהל שומעיו כי היטיב להסביר והיה נעים הליכות. לימים קיבל תואר דוקטור מן האוניברסיטה העברית והדריך ארכיאולוגים מתחילים. באמצעות ההרצאות, הסיורים, מאמרים ופרסומים בעיתונות קירב אבי רבים לנושא הארכיאולוגיה, ביניהם כאלה שהפכו לידידים אישיים.
מצאתי בעזבונו מכתבים רבים שנשלחו על-ידי חובבים מן הארץ והעולם, החל בדויד רמז, שר התחבורה הראשון, שכתב לו מכתב נרגש אודות התגליות בגבעת בית המטבחיים, או למשל מכתב מלבב מאדית סמואל אמנית הבובות שהביאה את ידידיה מארה"ב לסיור בחפירות יפו, וכלה בגלויה מ"עתונאי קטן" של "הארץ שלנו" שביקש לראיין אותו.
יעקב וחיה קפלן פתיחת מוזיאון יפו מתוך האלבום המשפחתי מרץ 1969
בסוף שנות החמישים יסד את ה "מוזיאון לעתיקות תל-אביב–יפו", תחילה במבנה זמני ואחר כך בבנין הסראיה העותמני במורד רחוב מפרץ שלמה. אבי השקיע את כל מרצו וכוחותיו בתכנון הרעיוני והפיזי של המוזיאון. זה היה בעיקר מוסד לימודי, שכן הוצגו בו ממצאים מייצגי תקופות בסדר כרונולוגי. אלפים מתלמידי תל-אביב ביקרו במוזיאון ולמדו פרקים בפרהיסטוריה ובהיסטוריה הקדומה שלאזור תל-אביב. כמו כן, ביקרו בו תושבים ותיירים רבים."
תודה לדינה בר- לב (קפלן) בתם של הארכיאולוגים ד"ר יעקב קפלן וחיה ריטר-קפלן ז"ל. עוד על משפחת קפלן באתר שלנו
בוגרשוב 8 פינת בן יהודה 39א בית תאילנדי מסעדה VTLV
ארכיאולוגיה, היסטוריה וסודות בתל אביב יפו
תל אביב יפו ממשיכה לגדול ולהתפתח כל הזמן ולכל הכיוונים, בעיקר למעלה. למטה יש חפירות ארכיאולוגיות הממשיכות להתנהל גם מבלי שתמיד נראה זאת. עם חגיגות המאה עוצבה תערוכה ופורסם ספר המשמש כקטלוג התערוכה" ההיסטוריה הסודית של העיר העברית הראשונה, מה קרה כאן במשך 20,000שנה?", מוזיאון ארץ-ישראל, אוצרת ניצה בשקין יוסף.
הקטלוג הוא בבחינת המשך, השלמה ועדכון לספרו שלקפלן מלפני חמישים שנה. הפרק על הארכיאולוגיה של התקופות הפרוטוהיסטוריות בתל אביב סוקר אתרים בעיר. רם גופנא , פרופסור אמריטוס לארכיאולוגיה של שחר ההיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, מספר על אתרים וממצאים, ביניהם אתרים שנחפרו על ידי יעקב קפלן, שהיה דודו ומי שמשך אותו לעולם הארכיאולוגי: אתר "רחוב הבשן" - היום רחוב בודנהימר, ישוב הקבע הראשון בתל אביב. "גבעת בית המטבחיים" - היום רחובות יהושע בן נון , שדרות נורדאו, אלכסנדר ינאי ושמעון התרסי. רחוב ז'בוטינסקי (ג'מאסין), דרך נמיר, רחוב פנקס ליד בית החייל ובשיכון צמרת, רחוב ויצמן, נחל איילון, תחנת רכבת מרכז ורחוב זבוטינסקי.
קפלן מגלה "כלי דמוי ציפור" - מחבצת חרס תמימה, ומציע לראשונה את הכלי הזה ככזה המשמש לחביצת חמאה. יעקב קפלן היה הראשון שהציע לראות בכלי החרס הכלקוליתי המוזר כלי לחביצת חמאה-מחבצה, המחקה את המחבצה העשויה עור בהמה, הנמצא עד היום בשימושן של חברות מסורתיות.
כלי המחבצה מיוחד ואופיני לתקופה הכלקוליתית בלבד. עוד על הכלי הנהדר הזה עם הפרשנות המקורית של יעקב קפלן
ד"ר יעקב קפלן בחפירות יפו עם השער של רעמסס השני
פעם מחלבת צביה קפלן ברחוב בן יהודה מס' 39 והיום בית תאילנדי המסעדה
אדם קרוב אצל עצמו וקפלן מכיר את עולם החלב מקרוב מאד, משום שלמשפחתו הייתה מחלבה, תחילה בנווה שלום ובהמשך ברחוב בן יהודה 39 פינת בוגרשוב בדיוק במקום בו שוכנת היום המסעדה הנהדרת "בית תאילנדי" עליה אני ממליץ בחום ומניסיון.
פרופסור רם גופנא בספרו על שכונת ילדותו תל - נורדוי "מכרם מטרי לרחוב בן יהודה שטראסה" מספר על המחלבה של סבתו, צביה קפלן ושל יוסף גלמן : "בשנות העשרים ובראשית שנות השלושים היתה בביתם שברחוב בן יהודה מס' 39 פינת רחוב בוגרשוב. שם פעלה המחלבה במרתף הבית. בחזית הבית היתה מסעדה שמכרו בה מתוצרת המחלבה. על השלט שמעל הכניסה למסעדה נכתב "מחלבת קפלן. חמאה. גבינה. שמנת. לבן. קפה. תה. מסעדה צמחונית. חלב וקפיר".
כמו כן מובאים בקטלוג התערוכה אתרי קבורה ואתרים אחרים במקומות נוספים בהם חפר קפלן. כשאני קורא על המקומות האלה, שאת רובם אני מכיר בתצורתם החדשה וכיום אין כמעט שום סימן מהעבר שנחשף, אני מבין שהיו פה אנשים הרבה זמן לפנינו. תל אביב יושבה בהרבה מקומות. בקיצור הצעירים של היום המתקבצים לעיר הגדולה, ממש לא גילו אותה ראשונים.
קפלן מחלבה ומסעדה צמחונית בן יהודה 39 א פינת בוגרשוב 8 והיום מסעדה בית תאילנדי
בוגרשוב 8 פינת בן יהודה 39א בית תאילנדי מסעדה VTLV
הנצחה צנועה
יעקב קפלן ז"ל 1911 - 1989, ראוי להנצחה צנועה בתל אביב יפו כי צנוע היה בחייו. לדעתי, הנצחה ביפו העתיקה עדיפה בהקשר של עולם הארכיאולוגיה. מקומות בהם עבד, חפר וחקר הם הראויים להנציח את פועלו. הסביבה בה חשף את עקבותיו של רעמסס השני מלך מצרים ומוזיאון יפו לעתיקות לשעבר, אותו הקים, נראית לי מועדפת. יש ביפו מספיק מקומות לכך ולדעתי אין צורך ברחובות חדשים. זה גם יחסוך את הבילבול עם רחוב אליעזר קפלן הידוע. אם היו שואלים אותי, כיכר קדומים ע"ש הארכיאולוג יעקב קפלן או מרכז המבקרים במקום, ואולי חורשה בגבעה של יפו - מתאימים להנצחתו.
בימים אלו התבשרנו שוועדת השמות של עירית תל אביב יפו אישרה להנציח את הארכיאולוג ד"ר יעקב קפלן. תודה לעיריית תל אביב- יפו, לאילן שחורי ולחברי הוועדה.
רחוב יעקב קפלן ביפו מאד חמוד לטעמי. פעם רחוב 3888 ממש ליד רחוב יוסי ידין, שערי ניקנור, קדם והנמל. הסביבה משלבת ישן וגם חדש. בפעם הבאה שאתם ביפו אתם מוזמנים לרחוב יעקב קפלן.
יעקב קפלן הארכיאולוג של תל אביב-יפו פורסם לראשונה במגזין של קובי לידרמן ב-MySay
יפו רחוב יעקב קפלן הארכאולוג JACOB KAPLAN ARCHEOLOGIST
דבקה כן הכרתי אותו
השבמחק