יום שלישי, 5 באפריל 2016

אהרונצ'יק המציל

מי זוכר את אהרונצ'יק המציל? אני זוכר אותו בקושי רב כי חוף גורדון היה רק החוף השני אחרי חוף שרתון הישן. אני זוכר אותו בעיקר מהסרט מציצים והמשפט הכי מעצב שאמר ואני נוהג להשתמש בו בעיקר בשיחות ביני לביני. 

אהרונצ'יק בראל
המציל אהרונצ'יק בראל לבית אלקינד היה יליד חצי האי קרים. הוא עלה ארצה עם עליית טרומפלדור ב-1921. בדרכו לארץ ישראל הוא התעכב עם חבריו במשך שנה בטורקיה כדי ללמוד מקצוע שיועיל בבניין הארץ. הוא למד הנדסת בניין, אך לא השלים את לימודיו. בארץ הגיע לרחובות ועסק בבנייה. הוא עבד גם בים המלח ובעתלית בכרית מלח, ובהמשך החל לעסוק בהצלה.
בראל נישא לזוסיה שולמית כהן צדק שעלתה עם חלק ממייסדי 'הבימה'. תחילה גרו ברחוב גאולה, ומשם עברו לרחוב של"ג 11 (היום ניצב במקום בניין רב קומות). ביתם היה בית ועד לאנשי תאטרון. לזוג היו שני ילדים: יואב ומירנה. זוסיה נפטרה ב-1965 ואהרונצ'יק נישא בשנית בראשית שנות השבעים ליהודית. לזוג נולד בן בשם יואל.
אהרונצ'יק הקים את ארגון הפועלים, ייסד את בחינות המצילים, שימש שופט במכביות הראשונות, והיה בעל מועדון אגרוף בשם 'בני לאונרד' שאותו הקים עם המציל אמיל רבלסקי "(עמיאל אבינרי). מתוך ישראל נגלית לעין 



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה