אבא של גבי והשיפוצים

October 13, 2013 at 1:33pm

כשהיינו קטנים אהבנו מאד את החופש הגדול. תמיד חופש זה נהדר. להיות עם חופשי בארצנו. אין לימודים, אין שיעורים, חוץ מהחוברות לקיץ ויש הרבה ים, שמש, ארטיקים וקרטיבים לרוב. זה היה בקיץ שנת תש"ל אולי תשכ"ט אולי קודם. בעצם מה זה משנה. היינו תלמידים בבית ספר יסודי. זה היה בטוח הרבה לפני שפרצה מלחמת יום כיפור 1973.

לאבא שלי יש סולם...

אבא של גבי היה שיפוצניק. אבא של אריק היה חשמלאי רכב. לאבא של איציק הייתה תחנת קמח ביפו. אבא של אמלי היה מנהל בכיר בפלתורס. אבא של מיקי עם עסק לחיתוך קרטון.  אבא של תחכמון סוחר. אבא שלי נהג מונית

אבא של גבי היה שיפוצניק. אז לא היו סינים, לפחות לא בישראל, אבל היו ערבים שעבדו בבנין ושיפוצים. ערבים היו פה תמיד. אפילו אולי לפני היהודים. בעצם אברהם אבינו היה קודם אז הכל נשאר במשפחה.

אז לאבא של גבי היו כל מיני פועלים וכל מיני עבודות. אנחנו הילדים היינו עובדים בחופשות אצל אבא של גבי. זה מאד נחמד לעבוד בשיפוצים בקיץ. לפעמים אפילו קיבלנו כסף. חברים כסף זה לא הכל בחיים. אז כסף ממש לא היה מאד חשוב. הכי חשוב זה החוויות וכמובן הבריאות.

פעם בקיץ אבא של גבי לקח אותנו לעבודת שיפוצים בבנין מגורים בקומת קרקע. הרצפה שקעה והבלטות גם. בלטות רוקדות וריצפה עקומה, מי אשם? אז הבנתי פעם ראשונה שמתחת למרצפות יש חול לבן בצבע זהב ולא דולארים. מי שבאמת קנה אז זהב בשלושים דולאר לאונקיה עשה עסק לא רע. בכלל מי שקנה אז רצפות רוקדות ושוקעות גם עשה עסק טוב. אלו שקנו מטבעות ומדליות מישראל עשו עסק ככה ככה. הכי חשוב זה הבריאות והחוויות.

בלטות סומסום ורצפה שוקעת

 אבא של גבי אמר שצריך להתחיל להוציא את הבלטות סומסום וגם את החול. אז פרקנו את המרצפות 20 על 20 ואחר כך גם הוצאנו את החול בדליים. זה היה ממש לא קשה ועוד יותר לא מסובך. כשהכל היה נקי אז אבא של גבי הביא רשת ברזל שזה בסך הכל ברזל בנין של טפסנות בצורת שתי וערב. על הברזל שמנו מלט, שהרצפה לא תרד שוב וזהו. את החול והריצוף כבר עשה מישהו יותר מקצועי מילדים קטנים שלומדים איך עובדים בקיץ.

האוטו של אבא של גבי -  שיפוץ ובנין טלפון 632456 (עיבוד מחודש אליעזר מורב)

לאבא של גבי היה אוטו לעבודות השיפוצים. היו לו כנראה כמה מכוניות בעבר ותמיד הן נראו כמו אוטו שיפוצים. אני זוכר את הפורד טרנזיט הכהה שהייתה כבר שידרוג לסוסיתא ואולי עוד כמה. על הטרנזיט שלו היה כתוב באותיות של קידוש לבנה: שיפוץ ובנין טלפון 632456

האוטו של אבא של גבי שיפוץ ובנין טלפון 632456 עיבוד אליעזר מורב

לגבי היה שיער מאד קצר ומקורזל. למרות שניסה תמיד ליישר אותו זה לא עזר! אבא שלו היה ספורטאי גבר גבר ובים. גם גבי אהב ספורט ואת הים. מי שראה אותו פעם אחת יזכור אותו לתמיד. 

אוטו עם מספר טלפון זה אחלה פרסומת שנוסעת להרבה מקומות. ואכן לאבא שלגבי הייתה הרבה עבודה. רבים רוצים לשפץ ובמיוחד לפני פסח. תמיד אנשים רוצים לשפץ בזמן שעוד אנשים רוצים לשפץ. בחופש הגדול זה טוב לשפץ ויש כוח עבודה זול. לפעמים אפילו מאד זול. אנחנו עבדנו עם אבא של גבי ואחרי העבודה היינו נוסעים לשוק התקווה ואוכלים אצל"יחזקאל עם העין" , סיחים עם קבב דק דק והרבה עלים ירוקים.

יחזקאל עם העין משוק התקווה היה מוכר סיחים של קבב וביז. היה גם לפה והרבה פטרוזליה ועמבה

יחזקאל משוק התקווה היה מוכר קבבים על האש בסימטה בשוק. הייתה לו עין אחת מאד קטנה. השניה הייתה בסדר. היו לו משקפי לבניה עבים ומיוחדים. הסיחים של יחזקאל היו מאד דקים. צמוד למתכת. הייתה גם לפה ואפילו עמבה. מי שלא אוהב עמבה לא חייב. גם המחירים מאד נמוכים. נדמה לי שגם שיחקו שם שש בש. לא בטוח. בטוח שלא שיחקו שחמט! בעצם שש בש. סגור ואפילו מחבוסה. אני זוכר שבפעם הראשונה שאכלנו שם הייתי המום. מעולם לא אכלתי קודם סיחים וזה היה ממש טעים. במיוחד לא סיח עם ביז. מה זה ביז בכלל? הציצי של הפרה!

גבי גר בדיזינגוף  280 פינת שדרות נורדאו 29  בדיוק בבנין שלמטה הייתה חנות מכולת.

שד' נורדאו 29 פינת דיזנגוף 280. מאתר VTLV

להורים של העיתונאית ברוריה אבידן בריר ואחותה הייתה מכולת בדיזינגוף 280. הם גרו ברחוב עמוס 7 בבית קטן ממש קרוב לבנין שלנו בסוקולוב 93.  היום  זה  מגרש ריק המחכה לתקומה שאכן תגיע. זה ממש מידע לא חשוב אבל עובדה שיש אנשים שזה מענין אותם. אבא של ברוריה היה לבוש מכנסי חאקי קצרים. אמא שלהן דיברה עברית משובחת ומיוחדת. היו עוד כאלה אז. גם אדון פרמן מהספריה ליד, היה עם חאקי. אני מאד אוהב צבע חאקי. זה מזכיר לי תמיד את בן גוריון למרות שמעולם לא ראיתי באמת את האיש הכי חשוב במפעל הציוני לדעתי. את אח שלו דווקא כן.

גבי השרירי עם השיער המקורזל מאד

גבי היה ספורטאי כמו אבא שלו שעושה ספורט בים ואפילו עם קוקו. יש לו עד היום שיער ממש מקורזל למרות שהוא תמיד ניסה ליישר אותו בהמון שיטות. עם השרירים בבטן ובחזה הוא הצליח הרבה יותר. גבי היה גנדרן לא קטן וגם איש עבודה שדאג תמיד שאחרים יעבדו גם. אז עזרנו לו ולאבא שלו ומאד נהנו ללמוד איך עושים גבעה של מלט עם מים וחצץ וחול לבן ולערבב ושהמים לא יצאו החוצה. גבי, אריק, אבי, איל, תחכמון ואולי גם איציק, אבצ'וק ואלי היו לחילופין בעבודות השיפוצים וגם בביקורים אצל יחזקאל שמש בשוק התקווה. יום אחד צילצל הטלפון בבית של גבי. על הקו הייתה גברת שרצתה עבודת שיפוצים. השיחה הזו , שכנראה התרחשה באמת ועל בטוח , נכנסה להיסטוריה של השכונה ולדעתי חייבת להילמד בבתי הספר לפירסום ושיווק. מאז השיחה הזו השתנה שמו של גבי לעד וכנראה גם לתמיד.

גברת נכבדת בלי סלים

הגברת הנכבדה שעל קו הטלפון שאלה אם היא מדברת עם שְפּוֹץ ובניו. ככה מבלי להתבלבל קראה לאבא של גבי שְפּוֹץ. שְפּוֹץ במלעיל זה שם נהדר לשיפוצניק. התוספת "ובניו" גם היא מדהימה. דוד, אבא של גבי לאהתבלבל ואמר לה שאכן היא הגיעה למומחה לשיפוצים אבל השם הנכון הוא שיפוץ ובנין."אני ראיתי את השלט על האוטו וכתוב שם בפרוש שפוץ ובניו וכעת אני מתחילה להבין שאולי זה צחוק כזה והתחכמות". אבא של גבי עוד ניסה להסביר וכשסיים את השיחה ירד לרחוב לראות את השלט על הטרנזיט הכחולה.

ואכן האוטו עמד שם כשהשלט היעיל עם הטלפון עומדבמקום. הגברת צדקה. מישהו עשה שם תיקון קל באותיות ואכן היה כתוב שם ש.פוץ ובניו טל 632456 . מי עשה זאת? אני נשבע בספר התנ"ך שזה לא אני. אבא שלי זכרו לברכה אמר לי תמיד שאסור להישבע אפילו על האמת.

שְפּוֹץ ובניו שלום!

גבי ואבא שלו מאד צחקו. בהתחלה הם אפילו חשבו לשנות את השלט המצחיק אבל מיד הבינו שזה יכול להיות אחלה גימיק מסחרי. ואכן השלט הזה נשאר לעולם. ומאז קוראים לגבי שלנו שְפּוֹץ ובניו. נדמה לי שהוא גם ככה עונה לטלפון , שְפּוֹץ ובניו שלום.

ש. פוץ ובניו פורסם לראשונה במגזין של קובי לידרמן ב MySay