יום חמישי, 4 בדצמבר 2014

שימוש משני




פעם אמא יפה, פעילה ומאד אנרגטית והיום סוג של הצגה למבקרים מרחמים
אני ממש אוהב את המושג שימוש משני. אני מאד מקווה שלא יעשו בי שימוש משני וללא ידעתי ולפחות בעולם הזה. פעם כשאמא שלנו הייתה כבר בישורת האחרונה במצב לא משהו רצו כל מיני אנשים לבקרה. היא אמרה "שיחפשו הצגה אחרת. אצלי המסך כבר ירד". יש הרבה אנשים המלוהקים לתפקיד של משהו על תקן של שימוש משני וללא ידיעתם.
לא בטוח שהפנמתי את משמעותו המלאה והנפלאה כששמעתי את המושג הזה שימוש משני בפעם הראשונה. נדמה לי שזה היה בשיעורי הארכיאולוגיה בהם העלתי חרס ואפילו חרס שבור ולא תמים. הדבר הכי טוב שקרה לי בשיעורי הארכאולוגיה היה המיפגש עם מינה שמיד הבינה בחוש שלוק שלה שזוהי מבחינתה התגלית הכי משמעותית. עם הזמן הבינה והפנימה שיש תגליות ועיסקאות טובות יותר.


מעצור לדלת במוסד ממלכתי וגם נשים בהולנד ואופניים
רוב הארכיאולוגים מגלים עניין רב יותר ומעמיק בנשותיהם בחלוף הזמן, ויש לזה קשר להתיישנות התגלית. ככה גם נוספת למימצא פטינה טבעית וירקרקה. אני לא חושב שניתן לעשות שימוש משני באנשים חיים כל עוד הם איתנו למרות שיש הרבה אנשים שיכלו להיות למשל סוג של מעצור לדלת של מוסד ממלכתי או סתם סוג של שטיח לניגוב רגליים בתנאי שהם רזים מספיק ואפילו ראיתי על זה סרט אנימציה מדליק ברשת. 

גם להולנדים יש שימוש משני מאד מקורי. פעם ממש מזמן הגענו למקום קסום בהולנד. כפר נהדר בשם חיטהורן שהפך למקום מאד מתוייר בקנה מידה אדיר. ראיתי שם דברים קסומים ושמתי לב שלרוב הנשים המקומיות יש תוספת מכובדת בצורת ישבנים ממש לא קטנים. כמעט כמו ללימור שלנו. בסוף מישהו מקומי שהיה ערני מספיק לאבחנתי, הסביר לי שככה זה במקומות בו קוברים את הנשים עם הטוסיק למעלה והכל בגלל החניה של האופניים. אז מאד צחקתי והיום כבר ממש פחות. ואם יש לכם ספק בנושא אז תשאלו את קמיל וברטה נייקרק (שבתמונות) שנולדו בהולנד ואפילו באמסטרדם והגיעו לישראל והיו מאד חמודים ולמדו איתי בבית הספר היסודי ואולי בגללם אני אוהב את יוהן קרויף רוד חוליט וגם את רוב רנסנברינק. 



"שימוש משני (לטינית Spolia ) הוא מונח מתחומי הארכאולוגיה והאדריכלות המתאר תופעה של שימוש בחלקי מבנים עתיקים בבנייה מאוחרת יותר. כך ניתן למצוא שברי עמודים, כותרות וכתובות משובצים בקירות מבנים כחלק מחומרי הבנייה." יש גם המשך ותודה לויקי ולא כנפו ושתדעו שבאנגלית הערך יותר עדיף. 
אם מישהו חשב שבאתי לספר לכם על נפלאות הארכאולוגיה והשימוש המשני עם מאות דוגמאות אז תדעו שאתם ממש לא בראש שלי. יש אינסוף דוגמאות וניתן לראות את זה בכל מקום רק תרימו את הראש ותפקחו עיניים. שימוש משני נובע בעיקרו מחיסכון וראש טוב היודע לקחת דברים שנגמר להם הסוס ולתת לו שימוש וחיים משלו במקום לטמון, לגרוס, לשרוף או סתם להערים בערמות אינסופיות. 


זאביק מהשוק עם דג זכוכית נטול מים או פעם פומפייה והיום סבוניה
זה הכל בגלל הסבון שלי במטבח. הסבון שלי לא בכה מאד כי אני לא דני ואני אוהב סבונים. הבעיה היא לא בסבון אלא במה שקורה לו כשהוא נוגע במשטח שלו. לשים סבון ככה על משטח כלשהו אחרי שהשתמשנו בו זה תמיד משאיר כתמים. בשביל זה המציאו סידורים לסבונים ויש מלא סידורים ולדעתי רובם לא משהו. ניסיתי כבר הרבה ולא נראה לי שהגעתי למשהו ממש טוב. ככה חשבתי עד ממש לפני שבוע ואז קרה משהו לא מתוכנן. חיפשתי בארון המטבח משהו ואז צץ לו ממקום מבויש דג זכוכית מפעם שהכרתי מילדותי. אמא שלנו הייתה מגרדת עליו תפוח עץ , עגבניות ואולי עוד דברים. זה שאצלנו בבית הוא דג אח של זה שהיה לנו בבית. פעם ולא מזמן ראיתיו על השולחן של זאביק בשוק הג'אנק של דיזינגוף ושאלתי אותו למה לדג שלו אין מים? אז זאביק ארז יפה ואמר "קח אותו ובבית שים אותו במים אחרונים" וזהו וכמו כל קניה ספונטנית הוא עבר בהמשך לארון כלשהו ולאיפסון משמים וחשוך. הפעם כשראיתי את דג הזכוכית ומיד ידעתי שהוא ישמש אותנו כסוג של סבוניה ותודו שזה מקורי. 

יונה (ולא הנביא) במעי הדג


חוכמת הסבון או ככה מסבנים גולשים
כשפירסמתי את הפוסט על חוכמת הסבון חיכיתי שמישהו יראה זאת ויגיד משהו אבל אז מישהו אמר לי "יו איזה קטע. גם לנו הייתה כזו סבוניה" אז הבנתי שהבחור שלנו קצת התבלבל והסברתי לו שזה במקור סוג של פומפייה מפעם וגם מגרדת זה שם בסדר ולדעתי זה יותר עדיף מכל דברי המתכת אבל קצת שביר וככה זה עם דברים מזכוכית. גם לוחות הברית היו כנראה ממשהו שביר ועובדה שהם נשברו ושמעתי שהייתה יותר מגירסה אחת.
ברשת ראיתי המון מגרדות מזכוכית ואפילו את שלי. קוראים לזה glass grater ומאמץ קטן ויש לכם ארגז כזה עם הרבה דוגמאות ותוכלו לגרד על זה תפוח עץ, ג'ינג'ר, עגבניות, תפוח אדמה ועוד הרבה דברים. אני מעדיף את זה כסבוניה. כן סבוניה מזכוכית שיום אחד תישבר ודי וממש לא נורא כי מחר נקנה עוד אבוקדו. 

המון דברים בעולם הם בשימוש משני ויש גם מדליה כזו
כמעט מדי יום אני נתקל בחפצים ובכל מיני דברים שפעם היו משהו אחר והיום הם בשימוש משני ואחר כמובן. זה מתחיל בקופסאות של טבק וסיגרים שהיום ממולאים באוספים שונים ומטופשים של מטבעות, סיכות, כסף מפעם, בולים ובעצם מה לא. יש המון קונדומים שנשארו ללא שימוש והיום משווקים כבלונים עם שפיץ כזה כי אחרת אין לי הסבר לתופעה המוזרה הזו. יש מטוסי נוסעים שהפכו למסעדות מקורקעות, אסלות וכיורים שהפכו לעציצים ותחנות כוח ואפילו גרעיניות שהפכו למועדוני מסיבות ופאבים ואפילו אצלנו בראש העין יש בסיס צבאי שהפך לעיר עם אנשים נחמדים וחלקם אפילו ממש חמודים. אני בטוח שגם לכם יש שימוש משני משלכם ואשמח אם תגלו לנו מהו. תודה.



קראתי פעם על מטבעות עתיקים גדולים ששימשו כמשטח בדמות סנדל. מטבעות מנדט עם חור שהפכו לשייבה (פה בתמונה 5 מיל בשרשרת) ופעם שמעתי ואפילו מעמי פישמן המנוח שמישהו ביפן הזמין אצלו מטבעות של 5 אגורות משנות השבעים המיועדים לשמש כתחתית בשעון וככה זה גם יוצא להם יותר זול.
פרידמן החרדי מירושלים ראה ושמע את ההתעסקות שלי עם השימוש המשני וכל ההתחכמות וההתפתלות וצחק. "מה אתה צוחק?" שאלתי. "מה אתה עושה כזה עניין מסבון, תפוח עץ ועוד כל מיני דברים, כשאצלנו כבר כתוב מזמן את הדבר הכי פשוט וטוב!". שאלתי "מה?" ופרידמן ענה "מה מה תפוח אדמה. את המשפט מישעיהו פרק ב אתה מכיר? "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת--לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה." ואללה נכון ואפילו יש מדליה מאד מוכרת עם הפסוק הזה. האמת הכל יש בתנ"ך ואפילו המדליות ממש בסדר.

אין תגובות:

פרסום תגובה