כסף זה משהו שמדבר לכולנו ויש אנשים שמוכנים לעשות כמעט הכל ואפילו יותר מהכל בשביל כסף ונספחיו. מי שהמציא את הכסף הוא כנראה גאון ויש מצב שהוא נהיה למליאן למרות שבכללי כסף זה הדבר שעושה המון בלגנים ובהמון מקומות. מי בעד ביטול הכסף? מי בעד חיסול הטרור?
מרוץ החיים על פי אחי לוינשטיין
חלק גדול מהאנשים בעולם בכלל לא עושה עניין מכסף מזומן. למה שזה יעניין מה קורה על אותה פיסת נייר המחליפה ידיים? למה חשוב לדעת בכלל מי הן הדמויות או הסצנות בכללי המופיעות שם? זה שמישהו מאד השתדל והתאמץ להביא סיפור על חתיכת נייר מתבלה, עוד לא מצדיק את זה שאנשים יתענינו למה התכוון מי שעשה אותם ומה מסתתר מאחורי השטר. לא תמיד חייבים לגלות עניין בכל דבר. אומרים שלכסף אין ריח אבל כסף זה דבר מלוכלך וחייבים מים וסבון אחרי התעסקות בדבר הזה.
יש המון מידע חשוב ובלתי חשוב בכסף נייר ובכל העולם. כנראה שהדבר הכי חשוב בכסף זה שהוא יודע לעבוד כשצריכים אותו, כלומר שהוא כזה המאפשר לנו לקנות דברים ואפילו חיים של אנשים אחרים, אבל הרגשת הבטחון חשובה יותר ורק על זה מגיע פרס לממציא הכסף. האם אנשים עשירים הם שמחים יותר או דכאוניים פחות? אני לא יודע לענות על השאלה הזו, למרות שיש מצב שאני מוצא עצמי טוען לעצמי ולהגנתי שסכום כזה וכזה היה פותר לי המון בעיות, אבל מיד אני מבין שהדבר הזה אינו מדויק. תמיד צריך עוד. למה יש סיכסוכים על כסף גם כשיש לכל הצדדים ממש הרבה ואפילו המון? מי יודע למה סופרים כסף ואפילו פעמיים? כמה כסף צריך בן אדם ממוצע במרוץ חיים ממוצע ובמקום ממוצע בישראל?
היום בכלל לא נדבר על סוגיות שכאלה, כי היום נזכיר בקטנה משהו שכמעט והפך לכסף, והכמעט זה כמו "כמעט בהריון" אבל בסוף לא יצא כלום ורק על הכמעט הזה נספר מעט ואפילו הרבה. תזכרו שעל כל דבר שיצא לפועל יש הרבה שלא, ועל כל זוכה יש רבים שכמעט. בוא נראה את מפעל הפיס מאמץ את המוטו הזה!
לירה ישראלית אחת הצעה של פאול קור בסגנון קוביסטי 1954
עולמם של אספני הדברים הלא נחוצים וכאלה שכמעט והיו לדבר האמיתי
בעולם שלנו של אספני הדברים הלא נחוצים, יש הרבה שמוכנים לאסוף כמעט כל דבר. יש דברים שכמעט והפכו לדבר האמיתי, ולעיתים הופכים לכוכבים מבוקשים, כי יש מהם מעט מאד ולעיתים גם המעט הזה הוא בקושי רב. אספנים הם עם מוזר שתמיד ימצאו מה לאסוף ותמיד אבל תמיד הדבר יהיה מגובה בהסבר. זה ממש מזכיר לי מישהו שנתפס עושה מעשה מוזר ותמיד יהיה לו הסבר שיש בו משהו סביר אבל כולם יודעים שזה אולי סביר אבל הבנאדם הזה ממש לא. אורי סביר ממש לא בסיפור הזה, אבל אני יודע על יותר מפוליטיקאי אחד בקטע של אוספים ולא רק של עטים.
שטרי הכסף שהוכנו ולא הונפקו שלמה טפר
בשנים האחרונות אני עד לתופעה של אספנות של דברים שהיו בעצם הצעות וסקיצות ובסוף נשארו במגרה ולמזכרת. לפני כמה שנים הייתה תערוכה על הכסף הישראלי הכמעט ראשון שלא היה. נדמה לי שזה היה בשנת היובל למדינה. אני זוכר את התערוכה הזו במוזיאון ארץ ישראל, עם האוצרת סיסיליה מאיר, והפתיחה החמודה עם vip למיניהם שחלקם אפילו רצו להתחכם ויצא להם ממש הפוך. אז גם נחשפתי לעולמנו הקטן, בו דמויות עלומות מהעבר, עולות וצצות מתהום הנשיה והכל רק בגלל אותו כסף מפעם שבסופו של יום לא נולד בכלל. יוסי שחם כתב על כך וזה הקישור אצלי באתר http://goo.gl/0fLrgK
האספן שלמה טפר מראשון לציון, מגלה דבקות עילאית במטרה. מזה זמן ובמיוחד בשנים האחרונות רואה חשבון טפר, מצוי במרוץ אחרי פריטים שכאלה. טפר אפילו כתב ספר שלם בצבע אדום, על שטרות הכסף בפלשתינה וארץ ישראל שהוכנו ולא הונפקו. יש גם מצגת יפה ברשת ואני לא יודע איך מביאים לזה קישור.
נכון יש גם לוקשים ובעברית לעם זיופים מתחכמים ומאולתרים, כפי שיש במקומות בהם הפריטים מתחילים להיות שווים הרבה דולרים ירוקים. היום אנחנו לא נעסוק בזיופים ובלוקשים בכלל, למרות שכמעט כולם יודעים ומכירים את המוצרים ומפיקיהם. את פאול קור כפי הידוע לי עוד לא זייפו אבל את אוטה וליש הרבה פעמים ואפילו יותר מהרבה. לדעתי זיוף של יוצר הוא כבוד ליוצר המקורי ובושה למזייף במידה ותופסים אותו.
פאול ופנינה קורנובסקי
פאול קור מעצב, צייר ומחבר ספרי ילדים שבכלל לא קשור לאבשלום קור
פאול קור ז"ל עשה הרבה דברים בחייו היצירתיים. רבים רבים מכירים את ספריו עם כספיון הדג ועוד דברים כמו עיצוב פרסומות במגוון תחומים, בולי דואר ואפילו שטרות כסף. נדמה לי שפאול קור הוא המעצב עם הכי הרבה שטרות של בנק ישראל ואני מדבר על סדרת השערים משנת 1975 עם סאלד, מונטיפיורי, ויצמן, הרצל וככה גם בסדרה הבאה עם השקלים משנת 1980.
בנק ישראל סדרה עיצוב פאול קור עריכה אפי שחק
היום נספר במשהו על הכמעט שטרות של קור ואנחנו חוזרים אחורה בזמן לתחילת שנות החמישים. פאול קורנובסקי הוא עולה חדש מצרפת שעבר את השואה נשוי לפנינה ובהמשך יהיו משפחה עם 2 בנים מוצלחים לעתיד, אבל נתבקשתי שלא להרחיב בנושא ולכן נקודה.
זמן ומקום ודברים משותפים
אם לפני כמה שנים היו בוחנים אותי באופן מפתיע וללא הכנה על פאול קור אז התוצאה הייתה ממש לא משהו. את השם של פאול קור שמעתי בשלב מאד מתקדם וזה היה כנראה מחובר לבולים ולשטרות ואולי עוד משהו לא ברור. אילנה שמש (שם בדוי) היא זו שיזמה את ההכרות שלי עם פנינה קורנובסקי אלמנתו של פאול ומי שעושה המון לשימור יצירותיו והנחלתם לדורות הבאים. ככה נמשכתי לראות ולהכיר דברים שבאופן לא מפתיע נגעו גם בעבר שלי, כי אנשים שגרים בזמן ובמקום דומה עוברים ומתרגשים מדברים קרובים ודומים. כאן אנחנו כמעט מגיעים לפרק הקטן והבלתי מוכר של הכמעט שטרות של פאול קור. הזמן 1954 והמקום תל אביב, אבל בשביל לקבל מושג על הזמן חייבים טיפונת רקע מקדים גם על ישראל וגם על פאול קורנובסקי, שנולד בצרפת 1926 ומגיע ארצה ביולי 1948 ממש מתוך אידיאולוגיה פשוטה. הוא לא ידע באופן יסודי על המתרחש בארץ. פאול חווה את מלחמת העולם השנייה, כשאביו נספה באושוויץ והוא שומע על הקמת המדינה הצעירה מדינת ישראל. הוא הגיע ארצה במסגרת המח"ל (מתנדבי חוץ לארץ), אחרי שהיה במחנה "דפנה" של ההגנה במרסיי.
ראש הנקרה עדיף על הדרום
בחודשי החורף 1948 חלה הסלמה ניכרת בקרבות ארץ ישראל והבריטים שעדיין שולטים בארץ מנסים לשמור על הסדר אך ללא הצלחה יתרה. בקיץ 48 צה"ל מתחזק ופאול מגיע ארצה, עם קבוצת עולים מצרפת שעבורם ארגנו מחלקה צרפתית. רובם נשלחו לנגב ושם גם מצאו את מותם מול המצרים. פאול למזלו נשלח לראש הנקרה וככה כנראה ניצל מגורל חבריו.
פאול שהיה מלומד מאד ואינטיליגנטי, דובר אנגלית וצרפתית באופן מושלם, שמע חדשות כל שעה. עוד בהיותו חיל הוא מציע עצמו לעבודות גרפיות בכל משרד ממשלתי ואזרחי וככה מתחיל הקשר עם פנינה.
"אני פנינה, הכרתי אותו בצבא. הייתי סמלת חימוש ובמשרד על ידי ביפו, עבד בחור צעיר (פאול) וראיתי שהוא מצייר חלקי רובים ושאר ציוד מלחמה בדפי הסבר וחוברות עבור חיילי ישראל. פאול לא ידע אז עברית בכלל ואני התנדבתי ללמד אותו עברית מתוך הספר "עברית לעולה". המשפט הראשון שלימדתי אותו היה "טובה סבלנות גם במסעדה". בהמשך 1950 פנינה ופאול מתחתנים ואנחנו מתקרבים לשנה שבה הסיפור שלנו עם הכמעט שטרות. פאול גרפיקאי פעיל ודינמי וגם שותף בחברות "תג" לשלטים וגם במשרד לעיצוב גרפי ותערוכות של "גרונדמן-זק-קור". בנק ישראל מבקש מאנשי מקצוע הצעות לשטרות. סביר להניח שהיו גם הנחיות ברורות ואפילו מה צריך להיות שם בכללי, גם בצד הפנים וגם בצד הגב. הגעתי למסקנה הזו כי גם בהצעות של פאול וגם בשטרות שזכו להיות מודפסים, רואים הרבה דברים משותפים כמו המקומות הגיאוגרפים, העתיקות הארכיאולוגיות והדמויות היצוגיות בכללי.
הכמעט שטרות של פאול קור
הצעה לשטרות של פאול קור 1956 צילום ועיבוד אליעזר מורב
פנינה מספרת שבשנת 1954 היו הסקיצות של פאול כבר מוכנות. "אני שוחחתי איתו הרבה על ההיסטוריה הישראלית, על בניין הארץ, יבוש ביצות ואפילו על מכון ויצמן, שהבת דודה שלו רחל סטנהיל עבדה שם. כל הדברים האלו היו אמורים לעזור לו להבין טוב יותר את הדרישות של אותה ועדה, עם הנושאים האמורים להופיע בשטרות. הרקע והטכניקה של ציורי השטרות של פאול היה מסגנון הקוביזם. עד היום אני נפעמת מזה שמרדכי ארדון הצייר הידוע שהיה חבר חשוב בוועדה אמר לפאול בזו הלשון: "הקדמת את זמנך". למה פאול לא זכה? אני לא יודעת!
פאול קור בא מפריז, הקוביזם היה כבר סגנון מוכר, מקובל ונפוץ. מרסל ינקו ב 1917 צייר אולם ריקודים בציריך בסגנון קוביסטי. ג'ורג' ברק ופבלו פיקאסו בוודאי שציירו ב-1909 וב-1914 בסגנון זה. ב-1914 התנועה הקוביסטית הייתה מאד דומיננטית בפריז. היה לה גיבוש חזק. ארדון בוודאי שהכיר את הסגנון אבל זה לא עזר לפאול.
אחרי שצייר את שטרות הכסף, הצעתי לפאול שינסה להציע ציורי שטרות למדינות אפריקה המתעוררות. פאול סירב ונימק בכך שציורי שטרות כסף מורכבים משני עיקרים חשובים. הראשון הוא היסוד הפנימי והוא היחס למדינה, לאנשיה והנעשה בתוכה והדבר השני הוא היסוד החיצוני והוא הסגנון. בקיצור פאול לא הסכים, סוג של לוקאל פטריוט."
ב-1971 החל שוב סיפור של הנפקת סדרת שטרות חדשה בבנק ישראל. פאול קיבל מכתב סודי ביותר על הכוונה להחליף את שטרות הכסף שהיו במחזור. מכתב זה היה כתוב בכתב יד על נייר קטן ופנימי של בנק ישראל. בפעם הזו השטרות של פאול הם כבר לא כמעט ואפילו זכו להיות פעמיים כשהלירות הופכות לשקלים. אז לפאול קור יש גם כמעט שטרות וגם שטרות אמיתיים ובלי כמעט. יגעת ומצאת תאמין.
איך בנק נולד?
בנק ישראל נולד בשנת 1954 וזה היה תהליך טבעי למדינה צעירה. האבא והאמא של בנק ישראל הם בעצם משרד האוצר ואולי משרד ראש הממשלה ולא בטוח מי פה בתפקיד האמא. הם גם אלו שהיו אחראים לכסף של מדינת ישראל עד עכשיו. מהרגע שיש בנק ישראל הוא זה שיהיה אחראי לכסף שכולנו משתמשים בו בשוטף. אם יש לכם טענות או תשבחות באשר לכסף אז ישר לבנק ישראל, כי יש לדעת שבנק ישראל הוא מוסד עם עצמאות מלאה. אם יש לכם אוסף שאתם רוצים לתרום אז תדעו שאסור לבנק ישראל לקבל מתנות, תרומות ועוד. כן יש להם מספיק כסף אמיתי לשלם את המחיר הנכון. מי יודע מה זה מחיר נכון?
נופי הארץ תוצרת Thomas de la Rue
בנק ישראל מוביל את תהליך הנפקת השטרות מהיום שהוא נולד והסדרה הראשונה מטעמו היא זו של שנת 1955 ואפשר גם להגיד סדרת הנופים. כל שטרות הכסף נושאי תמונות נוף מארצנו הקדושה. חמש יחידות יפות לטעמי עם עיצוב ממש בסדר והכל נעשה בחו"ל כחלק מהזמנה אצל תומס דה לה רו אנגליה וככה יש לנו סדרה שכולה בעצם תוצרת אנגליה. אגב בתמונה המצורפת של הספר של שלמה טפר, ניתן לראות את השטרות של סדרת הנופים, אבל שם יש כיתוב חריג ונדיר של בנק לאומי וככה ניתן להבין ששטרות אלו כבר נולדו כרעיון בימי בנק לאומי כלומר טרום בנק ישראל בשל היותו של בנק לאומי כבנק שדאג לכל הסידורים הכספיים של האוצר והשם לאומי, לא היה סתמי. הצד האחורי של השטרות כולו מופשט ויש הטוענים שהציבור לא אהב זאת ולכן בנק ישראל כבר עם מחשבה לתכנן את השטרות הבאים והתהליך הזה הוא לא משהו חפוז וזריז.
פעם ראשונה של בנק ישראל עם עבודה עברית
החלפת שטרות בכל מקום בעולם החופשי זה סיפור שלוקח זמן ולא רק זמן. בנק ישראל נערך לראשונה לתהליך מורכב ומסודר, של הכנת שטרות כסף והפעם העבודה אמורה להיות משלנו, כלומר העיצוב אמור להיות של גרפיקאים משלנו. פה בעצם מתחיל הסיפור שלנו עם הכמעט כסף של פאול קור. מכיוון שאני עצמי נולדתי רק בשנת 1958 אין לי ידע אישי ממקור ראשון על סיפור השטרות הזה. את רוב שאכתוב פה, אשאיל ללא תמורה ממקורות נוספים כמו קטלוגים וסיפורי אחרים. את הסיפור של פאול קור נדמה לי שלא תמצאו במקום אחר ולי נודע כל העניין מפי פנינה קורנובסקי אלמנתו של פאול.
עם הזמן יוצאים החוצה יותר ויותר סיפורים ונתונים לגבי דברים שקרו בעבר, וזה לעתים מלווה במסמכים ועדויות כתובות ומצולמות וזה המקרה שלנו. פנינה הביאה לידיעתי את הסיפור הזה וככה גם אתם תכירו משהו על הקורה מאחורי הקלעים של הכנת כסף ונדמה שחלק מזה שריר ובריר וקיים גם היום. כילד קטן אני זוכר נהדר את הכסף הראשון של חיי וזה כאמור הכסף של סדרת הדמויות מ-1960.
ניתן לראות באתר של האחים שמיר את השטרות הנ"ל ואפילו אלבום סקיצות שנמכר ממש לאחרונה במכירה פומבית של קדם בית מכירות.
נדמה לי שרבים ואולי כולם זוכרים את הכסף הראשון שהם ראו והשתמשו. זה הכסף הראשון שראיתי בחיי ואני זוכר אותו היטב ולא שום דבר קודם לכן. אני זוכר את אבא שלנו מגיע הביתה אחרי יום עבודה במונית עם הפדיון של אותו יום והוא סופר אותו ואפילו עם הרטבת האצבעות מהלשון. הרבה אנשים בעולם מתרגשים מספירת כסף מזומן. תעלומה פסיכולוגית מבחינתי ובעצם הדבר הכי מובן שיש.
בנק ישראל סדרת הדמויות עריכה אפי שחק
יגאל ארקין מספר וכותב על סדרת הדמויות של האחים שמיר ויעקב צים
"סדרת הדמויות הסדרה השנייה 1959 מתוך ספרו של יגאל ארקין השטרות והמטבעות בישראל 1927-2006 בעקבות אי שביעות רצון של הציבור מעיצוב צד הגב של סדרת השטרות הקודמת, סדרת הנופים, שנשאה דגמים מופשטים, הוחלט להנפיק סדרת שטרות חדשה. הפעם הוקמה ועדה ציבורית ובה שופטים, אמנים חוקרים ואנשי רוח, בראשות הארכיאולוג יגאל ידין. הרעיון היסודי בעיצוב הסדרה החדשה היה "ישן מול חדש": לגב השטרות נבחרו נושאים ארכיאולוגיים מעתיקות היהודים בארץ כשרידי בית כנסת, בתי קברות ומגילות גנוזות, ואילו לחזית השטרות נבחרו דמויות המייצגות מגזרים שונים בחברה הישראלית: החיילת מייצגת את הנח"ל וההתיישבות.
הדייג מייצג את התפתחות הדיג והימאות.
הבנאי מייצג הבנייה והתעשייה.
המדען מייצג את המדע והמחקר.
העלם והעלמה-החלוצים-מייצגים את מיזוג הגלויות והחלוציות.
הדמויות שהופיעו על השטרות הופיעו גם בסימן המים. הסדרה שהחליפה את קודמתה, הוכנסה למחזור בהדרגה בשנים 1959-1960." תודה ליגאל ארקין.
בנק ישראל מחמיא בהמחאה לפאול קור
תחרות עם כמה שלא זכו וגם כאלה שכן
עולמנו מלא תחרויות. חלק מהתחרויות ממש מסודרות ויש לזה שמות ממש נחמדים ואפילו בעברית. יש הצעות ויש מכרזים ויש אפילו סתם תחרות. ככה גם בתחום העיצוב בו לעיתים קרובות גופים שונים מבקשים מכמה יוצרים להגיש הצעה לכרזה, לוגו ויש עוד המון דברים. הרבה אנשים מגישים הצעתם ובסוף בוחרים רק בדבר אחד, או קצת יותר מזה וככה גם במקרה השטרות של בנק ישראל. מי שלא חווה אכזבה מסוג זה לא יבין זאת לעולם. יש הרבה יותר לא זוכים מאשר אותו זוכה אחד שמח או שלושה. גם במקרה שלנו מי שזכה היו האחים שמיר וגם יעקב צים שהיה יחד איתם. את יעקב צים הכרתי ממש בסדר והוא נהג לבקר בחנות, וכמעט תמיד זה היה כשרצה לרכוש את המטבע של ירושלים 1968 שהוא עצמו עיצב וגם אני מאד אוהב את המטבע הזה. אני אוהב את עבודותיו של יעקב צים יליד 1920 ומאחל לו בריאות ונחת.
פאול קור לא בין הזוכים אבל בנק ישראל מחליט לרכוש את אחת מהסקיצות שלו ומצרף המחאה על סך 700 לירות. כתוב במכתב שצורף להמחאה שזה חלק מהמכרז. אני מבין שהיה במעשה זה סוג של ניחומים וגם עידוד והערכה. אני לא יודע להגיד מה ניתן היה לקנות בכסף הזה בשנת 1956 ואפילו לא מה זה שווה היום לו הכסף הזה היה יושב בתוכנית חסכון, או אפילו כמה גרם זהב ניתן היה לקנות בזה ואילו מניות טובות היה כדאי לקנות באותן 700 לירות. אני יודע רק שלירה אחת כחולה של הדייג במצב חדש שווה משהו כמו 5 ש"ח ואילו חצי לירה חיילת במצב חדש שווה יותר מכפול ובטוח שיש ם הסבר אבל לא כעת בבקשה. יש המון התחכמות בכסף של פעם ומה היה קורה לו לסבתות של נגידי בנק ישראל היו הרבה דולרים ירוקים.
תודה לאליעזר מורב ולאפי שחק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה