יום שני, 15 ביוני 2015

ואלו תולדות סוקולוב 39 בתל אביב

תל אביב מראה כללי גלויה בהוצאת בן דב made in Czechoslovakia

בשכונה שלנו היו הרבה ילדים. גם בבית הספר היסודי היו הרבה תלמידים. אותו דבר בתיכון. אם צריך לקחת את כולם ביחד אז חייבים מתנ"ס אפילו אם ניקח רק את אלה שראיתי במו עיניי וכאלה ששמעתי אותם מדברים ואחרים שאפילו עשו את שני הדברים הללו במחיצתי. אם היו מבקשים ממני למנות כמה שמות הייתה לי בעיה אמיתית. ראשית אני לא זוכר את רובם בכלל ושנית אם כבר אני זוכר אז רק לפי המראה או רק לפי השם הפרטי או אולי רק לפי שם המשפחה או אפילו רק את זה שהיה חבר של ההיא מכיתה ככה וככה ועוד אילתורים. ובכל זאת יש כמה שמות של אנשים שנחרטו בראשי ואין לי שום הסבר טוב במיידי. אחד מהאנשים הללו הוא אחד בשם עופר. אפילו עופר גרין שמסתבר שגם גדל בסוקולוב, גם למד בדוגמא ואפילו בעירוני ה'. עופר קטן ממני בקצת אבל זה לא מנע מהבחור הממוקד הזה, לרוץ קדימה ואפילו לעוף לשמיים. המון זמן לא ראיתיו, אבל שמעתי אודותיו פה ושם. בזמן האחרון הבנתי שהילד הבלונדי הזה, עם תלתלי הזהב מפעם והשין המעט שורקת, הוא מבוע להמון דברים, ואם לא נלחץ בזמן ובכיוון הנכון אז משהו יחמוק לי, לפחות לעת הזו. אז הנה הלחיצה הראשונה שהייתה לדעתי מאד עדינה וכל מה שכתוב פה מהמילה הראשונה ועד האחרונה נכתב על ידי עופר גרין. ותודה רבה עד ללחיצה הבאה. וכמובן שלא בשבת קודש.

סוקולוב 39 תל אביב אתר VTLV צילם אמנון יצחקי


תולדות סוקולוב 39 – כפי שנרשמו מפי אמי הגברת רות גרין (קופילביץ')
בשנת 1921 עלה ארצה מפולטוסק פולין גבר צעיר בשם אפרים לבית קופילביץ'. שנה אחריו עלתה ארצה חברתו מילדות ושכנתו לאותו הבית בעיירת נעוריו גניה אנגלרד...
עלייתם הייתה חלק מהגלים האחרונים של העלייה השלישית והם מצאו עצמם עובדים לפרנסתם בבניית הכביש בין טבריה לצמח.
לאחר תקופה של עבודה קשה ששכרה לא בצידה ולאחר שאפרים רכש מיומנות רבה בתחום הטפסנות והבניין בכלל עברו לתל אביב שם נישאו זה לזו.
בכדי להקים את ביתם רכשו בשנת 1923 מגרש בגודל של 370 מ"ר ברחוב סוקולוב 39 בעבור ארבע לירות.
הרחוב היה מיושב בבתים בודדים מאוד, כולם כמובן חד קומתיים ולאורך הגדה המזרחית של הרחוב השתרעו כרמים גדולים שהשתייכו לכפר הערבי סומייל (עד היום שייריו של הכפר תחומים על ידי הרחובות אבן גבירול, ארלוזרוב, ז'בוטיסקי), סבא אפרים מספר כי סבתא גניה פחדה מאוד מקולות התנים הרמים שנשמעו תדיר מן הכרמים.
בירכתי המגרש בנה סבא אפרים צריף שהלך והתרחב עם השנים, קירותיו טוייחו וניתן היה בקלות להתבלבל ולחשוב שמדובר בבניין של ממש. בקדמת הבית גידלה המשפחה ירקות ששימשו למאכל ובמיוחד תרד שאותו מכרו לפרנסתם בשוק.
עצי פרי (תפוזים תות וגואייבות נטעו בהיקף המגרש ותרמו גם הם למלחמה ברעב)
שנים ספורות לאחר הקמת הצריף (כנראה ב 1930) החל סבא אפרים לממש את חלומו ולבנות בית אבן בקדמת המגרש על חשבון השטח ה"חקלאי"... הבית נבנה ואליו עברה המשפחה, הצריף האחורי הושכר בדמ"פ לעולים חדשים מרומניה  אשר חיו בו עשרות שנים.
עוד בצריף  נולדו לאפרים וגניה שני ילדים, דב (ברל) (1924) ורות 1929.
אמא רות למדה בבית הספר לדוגמא ולאחריו בסמינר לוינסקי הסמוך. (כן כן...זה היה סוג של תיכון עם הכשרה ראשונית להוראה)
המהלך הבא התרחש בשנת 1949, עם חתונתה של הבת (אמא שלי) רות עם הפלמח"ניק  משה לבית גרין (חוצן מרחוב פרישמן...)
סבא אפרים החל במרץ בבניה של קומה שניה לבית האבן. בתחילה שני חדרים ולאחר מכן הוגדלה הדירה לשלושה חדרים מוקפים במרפסת גדולה.
אחיה דב שנישא עוד קודם לכן לברכה לבית זלצר, (כן כן...הבת של ההיא עם הפרה) עבר להתגורר יחד עם בחירת ליבו בבית החותנת ברחוב עובדיה...
בתחילת שנות החמישים התחולל המהלך הבא...לבית התווספה קומה שלישית לטובת מגוריהם של דב וברכה ובחצר הוקם צריפון קטן ובו נפתח בית העסק לעיבוד שבבי של אבא משה יחד עם גיסו דב. מחרטת "קלוצמן" ענתיקה הייתה לב העסק שלימים גדל והתפתח עבר לרמת גן ופרנס את שתי המשפחות בכבוד עד אמצע שנות השמונים.
לאחר שהילדים (דב ורות) עברו לדירותיהם, התרוקנה דירת ההורים והם השכירו שנים ארוכות את השטח שהתפנה לדיירת משנה (יהודית סטרומזה)
המהלך הבא התרחש בשנת 1972 ... אחי דורון התחתן ועבר לגור יחד עם אשתו ביחידה המושכרת כך שבעצם בו זמנית התגוררו בבית ארבעה תאים משפחתיים.
הבית היה מיוחד במינו כי בעצם היה בית משפחתי לחלוטין... גדלו בו חמישה ילדים (על פי סדר ההגעה לעולם) בן ציון קופילביץ', דורון גרין, יובל גרין, איריס קופילביץ' והזעטוט עופר גרין הכותב מילים אלו. כולם בוגרים של בית הספר לדוגמא...!
הפרק הבא  בשנת 1988  עם מותו של סבא אפרים בגיל 89. קבלנים שונים עטו על הבית המוזר והמכוער ובתוך פחות משנתיים מיום מותו של סבא אפרים עמד לו בניין חדש ומודרני אשר ב חזרו להתגורר דב וברכה משה ורות . (דרך אגב... את הבית בנה בסופו של דבר סבי בן בסט שהיה כדורסלן עבר במכבי תל אביב).

תיק הבניין בעיריית תל אביב מהצריף של אפרים קופילביץ' בשכונת שכנים א' ועד לבניין הסופי





תודה לשולה וידריך ולאליעזר מורב

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה