נאום הבהמות של עודד קוטלר ממשיך לעורר ולהסעיר. רבים מרגישים צורך לקחת חלק כלשהו בשיח העכשווי, כי יש נאומים המצליחים לגעת כמעט בכולם. אני הרבה יותר מתחבר לנאום הלוויתנים של חיים רמון שהיה לדעתי האנטיביוטיקה של ביבי אבל כשל בלשונו.
שמתי לב שבעלי חיים וילדים גונבים את ההצגה אפילו כשלא מבקשים מהם. אם עודד קוטלר היה מכיר את רחל דבוסיס המורה שלנו, אז יש מצב שנאום הבהמות שלו היה מקבל תוספת כלשהי. גם רחל דבוסיס הזכירה פה ושם בהמות, אבל אצלה זה היה עם עידון והסוואה.
רחל דבוסיס לימדה אותי בבית הספר היסודי לדוגמא ע"ש הנרייטה סאלד בתל אביב. רחל דבוסיס הייתה המחנכת שלי ונדמה לי שאפילו שנה אחת שלמה. היה בה משהו מפחיד ואני לא יודע להגדירו במדויק. פחד מצליח להפחיד אנשים נורמטיבים. היה לה משהו מרתיע באזור העיניים אבל אני לא חותם על זה. זה היה בכיתה ז' ואולי יש לזה קשר לדברים שבהמשך. אני זוכר היטב את רחל דבוסיס ואפילו את שערה הכסוף עם השביל באמצע כאשר הצדדים מזכירים במידה מסוימת סלסול של קרן שפע. אני גם זוכר את לבושה, ונדמה לי שמעולם לא הגיעה במכנסיים לבית הספר, כי גם המורות האחרות לא עשו זאת ומעניין מתי מורות החלו ללבוש מכנסיים בבתי ספר בתל אביב.
אני זוכר מרחל דבוסיס שלושה דברים על בטוח ואולי יותר, אבל כרגע רק שלושה.
רחל דבוסיס גרה ברחוב מזא"ה ואז כשהייתי בבית הספר היסודי, אני לא זוכר שמעולם הגעתי לשם, אבל עובדה שאני זוכר אותה מציינת את המקום הזה ואפילו את המושג מעונות עובדים. אז לא בטוח שהבנתי מה זה מעונות עובדים, למרות שגם לידנו ברחובות נחום, בן יהודה והירקון היו גם מעונות עובדים ואפילו המנהלת שלנו רחל אלפר גרה שם עד שהלכה לעולמה. ככה גם רחל קרוגליאק הסבתא של ליאור שליין. מעונות עובדים פרק תל אביבי חשוב ומעניין לדעתי וגם היום המקום הזה מנוהל בדרך מיוחדת ושונה.
רחל דבוסיס הייתה אשה נמרצת ואנרגטית ואני לא בטוח שיש לזה קשר לעובדה שלא נישאה מעולם. ככה גם רחל אלפר המנהלת ואין לי מושג למה, וגם לא בטוח ששווה להזכיר זאת אבל עובדה שכבר הזכרתי.
אני זוכר שרחל דבוסיס סיפרה לנו על מקום מרכזי בתל אביב שקוראים לו כיכר מגן דוד, שזה המקום המרכזי בתל אביב, עם שוק הכרמל רחוב המלך ג'ורג', שיינקין, נחלת בנימין ופעמיים אלנבי.
היא גם הסבירה למה מגן דוד ואני עד היום מתקשה בהבנת צורות גיאומטריות, ובמיוחד כשבסוף זה לא בדיוק ככה. גם כאשר הסתכלתי על הכיכר הזו מנקודת מבט די גבוהה עדיין לא הפנמתי את נושא המגן דוד אבל תמיד ניתן לכווץ ולהרחיב צורות של מקומות. האם לכנרת יש צורה של כינור? נראה לי שהחדר הסגלגל של האיש השחור בבית הלבן גם מעורר תהיות.
שלומי אשר צייר קטע מכיכר מגן דוד והיום בערב יש פתיחה של התערוכה שלו בגלריה דורית גור ביפו ואתם מוזמנים ותודה לאבנר אברהם אוצר התערוכה.
רחל דבוסיס ונפש הבהמה וגם שלושה אבטיחים
אני זוכר שרחל דבוסיס נהגה להשתמש הרבה בציטוט על הצדיק היודע את נפש בהמתו. לא בטוח שירדנו לסוף דעתה. תמיד אמרה זאת בסוג של רמיזה כאילו היא כבר מכירה את תלמידיה כלומר אותנו. תמיד גם נהגה להגיד במקום המילה בהמה את הצרוף המקודש יודע צדיק נפש ... שלוש נקודות. כשרצתה ממש להתפוצץ אמרה יודע צדיק נפש ... שלושה אבטיחים. כן שלושה אבטיחים ולא בטוח שזה קשור לעונות השנה ואם יש בכלל אבטיחים בשוק.
פעם אחת שמעה רחל דבוסיס המחנכת שהייתה מסיבה של בנים ובנות ואפילו ריקודים. אין לי מושג מי סיפר לה על זה. אולי מישהו מההורים ואולי הייתה זו בת קול מיסתורית. רחל דבוסיס הייתה ממש נסערת כי ריקודים של בנים ובנות ואפילו צמודים בכיתה ז, זה דבר המצריך התערבות חינוכית. היא כנראה שכחה את עצמה ואפילו אותו ציטוט קסום נעלם ממנה. היא האדימה והייתה ממש מזועזעת מאותם ריקודי בנות ובנים ואני שמעתי אותה במו אוזני אומרת את המילים הבאות ובזו הלשון. "בנות זונות ובנים סרסורים". ככה שמעתי וככה אני זוכר את רחל דבוסיס צועקת והתסרוקת שלה עם השביל באמצע כאילו מול העיניים שלי וככה גם הצבע הטבעי עם האפור הכסוף. בפעם הבאה שמישהו אומר לכם יודע צדיק נפש בהמתו, תזכרו גם את השלוש נקודות והאבטיחים ואולי גם עוד משהו.
יודע צדיק נפש בהמתו מילון השפה העברית של רוני הפנר
תיאור הומוריסטי של אדם המכיר את צפונות לבו של רעהו. הפסוק המקראי מדבר במקור על צער בעלי חיים - הצדיק מבין את הבהמה ומתחשב בה: יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ; וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי (משלי יב י). נפש – המהות הפנימית של האדם (מחשבות, רגשות וכו'); רוח האדם (בניגוד לגוף הגשמי).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה