יום שבת, 28 בינואר 2017

מספרות ברחוב ירמיהו וגם חוכמת מודעת האבל

January 14, 2016
 אריה היה הספר הדומיננטי של ילדותי. הספר הראשון היה קולר ברחוב דיזינגוף שהיה גם הסבא של אביחי וגם האבא של שיש קולר מהסרטים. לקולר הספר, הייתה קרחת וגם שותף שאצלו הייתי מסתפר ואני בטוח שאותו שותף, צבע את השיער שלו, כי לא נראה לי שיש כזה צבע בטבע. מי יודע באיזה צבע משתמש ביבי?
 אריה הספר עבד ברחוב ירמיהו ממש ליד "קסבה" המסעדה המפוארת של אמיל גטלן ואשתו היפה בירמיהו 32. אריה היה ספר של פעם עם בטן ענקית וחולצה לבנה וכיסים. היה שם מאוורר בתקרה הגבוהה ותמיד פחדתי שאריה יחתוך לי האוזן עם המספריים וברור שלא בכוונה וגם מזה שהמאורר יפול לי על הראש כי הרעש העיד שזה כבר לא משהו דנדש.

 אריה הספר היה מתנשף בכבדות ואני בטוח שזה לא רק בגלל הבטן. אריה היה איש טוב עם מבטא כבד ונדמה לי שהיה פולני. תמיד סיפר משהו והאמת שספרים צריכים גם לשמוע וגם להשמיע משהו ללקוחות ובטוח שזו משימה לא פשוטה. מוזר שמעולם לא סופרתי על ידי ספרית ואין לי הסבר לזה שרוב הגברים מסתפרים אצל גברים ורוב הנשים מסופרות על ידי גברים ונעזוב כרגע את הספר הראשי בשם תשובה יצחק. מי יודע למה יש הרבה ספרים בוכרים?
 פטירתה של ז'קלין ליכטנשטיין הייתה מפתיעה. מעולם לא הכרתי אותם ואת המספרה שלהם
כי הם דיירים די חדשים בשכונה. 
ז'קלין ואביגדור ליכטנשטיין קווים בשיער ירמיהו 10 תל אביב




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה