יהורם גאון ובנימין נתניהו חולקים חוויה פוסט טראומטית משותפת המשפיעה על חייהם עד היום. אולי זה גם החיבור הרגשי ביניהם. אולי.
אבותיהם המשכילים לא זכו לתמיכת הממסד וכתוצאה מזה בהמשך, גם לא בהוקרת הציבור. עלבון האבות המשותף צרב גם את בני המשפחה. ילדים החשים בכאב הוריהם זוכרים זאת לנצח.
בנציון נתניהו התקשה בהשתלבות פוליטית בישראל וכנראה שגם באקדמיה המקומית לא זכה לפתיחת דלתות. אולי זו הסיבה שחזר לאמריקה.
משה דוד גאון ההיסטוריון והמורה כתב ספר היסטוריה "יהודי המזרח בארץ ישראל" שנותר בערימות מיותמות בבית כתזכורת כואבת.
"התמונות האלה של ספר היסטוריה דחוי, שהיה מונח בערימות אצלנו בבית. הרצון שלי ושל אחיי, מהיום שאבי נפטר, להנציח את זכרו עד לכדי הקמת קתדרה לחקר תרבות הלאדינו על שמו באוניברסיטת בן גוריון. לנסות להשיב לאיש הזה את כבודו האבוד, שזה לא רק כבודו, אלא כבודם של דורות שלמים שהוא כתב עליהם בספר, להחזיר אותם אל קדמת הבמה, בלי לקפח את חלקם של האחרים, שכבודם במקומם מונח. אנחנו רוצים להוציא אותם מתהום הנשייה ולהחזיר להם את כבודם, כי בלעדיהם לא היה קיים פה שום דבר".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה